מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 25 - 36 of 78
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $7,500
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
מדע אהבה זמנים מהיד החזקה להרמב"ם - מהדורה לתלמידים עם מראי מקומות וביאור קצר. בתוספת הלכות מאכלות אסורות והלכות שחיטה. ונציה, [תכ"ה 1665]. דפוס דומינגו ודלאגו ואנדריאה מורישיני.
מהדורה שבתאית שנדפסה בתקופת השיא של משיח השקר שבתי צבי, כשהשמועות על הופעתו נפוצו בקהילות אירופה והיו במלוא עוזן ותוקפן.
בראש השער ציור שבתאי ובו דמות דמיונית של שבתי צבי הרוכב על אריה [בכתבים השבתאיים וכן ב"נבואת" נתן העזתי, מוזכר החזון בדבר הופעתו של שבתי צבי כשהוא רכוב על "אריה דבי עילאי"]. גם בקולופון הספר ניתן סימן שבתאי מובהק בפרט השנה: "ותהי השלמתו יום א' ראש חדש תמוז שנת משיח נגיד".
דף השער וכן הדף האחרון עם הקולופון נדירים ביותר, שכן בדרך כלל נתלשו מן הספר, בגלל הקשרם השבתאי, ואינם נמצאים ברוב הטפסים הקיימים.
על מהדורה זו ראה: י' אבידע, ספר משנה תורה להרמב"ם כספר לימוד, ארשת, ג, תשכ"א, עמ’ 44; י' זנה, ענייני שבתי צבי, ספונות, ג-ד, תשי"ט-תש"ך, עמ' סז-סט.
[6], לב, לז-קד, קט-קפו דף. דף השער והדף האחרון נמצאים בטופס זה. דפים לג-לו, קה-קח, חסרים ומושלמים בכתיבת סופר נאה מתקופת ההדפסה או מעט אחריה. 23 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב, כתמים. בלאי קל, קרעים [חלקם משוקמים] במספר דפים, דפים רופפים, דף אחד מנותק. רישומים. כריכה עתיקה, פגומה.
מהדורה שבתאית שנדפסה בתקופת השיא של משיח השקר שבתי צבי, כשהשמועות על הופעתו נפוצו בקהילות אירופה והיו במלוא עוזן ותוקפן.
בראש השער ציור שבתאי ובו דמות דמיונית של שבתי צבי הרוכב על אריה [בכתבים השבתאיים וכן ב"נבואת" נתן העזתי, מוזכר החזון בדבר הופעתו של שבתי צבי כשהוא רכוב על "אריה דבי עילאי"]. גם בקולופון הספר ניתן סימן שבתאי מובהק בפרט השנה: "ותהי השלמתו יום א' ראש חדש תמוז שנת משיח נגיד".
דף השער וכן הדף האחרון עם הקולופון נדירים ביותר, שכן בדרך כלל נתלשו מן הספר, בגלל הקשרם השבתאי, ואינם נמצאים ברוב הטפסים הקיימים.
על מהדורה זו ראה: י' אבידע, ספר משנה תורה להרמב"ם כספר לימוד, ארשת, ג, תשכ"א, עמ’ 44; י' זנה, ענייני שבתי צבי, ספונות, ג-ד, תשי"ט-תש"ך, עמ' סז-סט.
[6], לב, לז-קד, קט-קפו דף. דף השער והדף האחרון נמצאים בטופס זה. דפים לג-לו, קה-קח, חסרים ומושלמים בכתיבת סופר נאה מתקופת ההדפסה או מעט אחריה. 23 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב, כתמים. בלאי קל, קרעים [חלקם משוקמים] במספר דפים, דפים רופפים, דף אחד מנותק. רישומים. כריכה עתיקה, פגומה.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $40,000
נמכר ב: $37,500
כולל עמלת קונה
ארכיון היסטורי נדיר בחשיבותו, הכולל שישים מכתבי מחאה מרבני ואדמו"רי רוסיה ופולין, על עלילת הדם ב"משפט בייליס", שהסעירה את יהדות העולם בשנים תרע"א-תרע"ג [1913-1911]. מכתבי המחאה נשלחו לרבי יהודה ליב צירלסון אב"ד קישינב, בחודשים אייר-סיון תרע"א, במסגרת יוזמת הרב צירלסון לפרסום מחאה רבנית בעיתונות הכללית ברוסיה.
בין כותבי המכתבים: רבי איסר זלמן מלצר אב"ד סלוצק, רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא אב"ד קרינקי, רבי אליהו מאיר פייבלזון אב"ד קופישאק, האדמו"ר רבי אברהם ווינברג מסלונים, רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן אב"ד פלונסק, רבי דוב מנחם רגנשברג אב"ד זמברובה, האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק, רבי אליעזר רבינוביץ אב"ד מינסק, רבי ישראל אורטינבערג מברדיטשוב, רבי אהרן ב"ר שמואל קמינקער אב"ד סאווראוו, רבי חיים אורי ב"ר בצלאל הכהן מווילנא, רבי יהודה ליב פיין אב"ד אשמינא, ועוד.
בין כותבי המכתבים: רבי איסר זלמן מלצר אב"ד סלוצק, רבי שלמה זלמן סנדר כהנא שפירא אב"ד קרינקי, רבי אליהו מאיר פייבלזון אב"ד קופישאק, האדמו"ר רבי אברהם ווינברג מסלונים, רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן אב"ד פלונסק, רבי דוב מנחם רגנשברג אב"ד זמברובה, האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק, רבי אליעזר רבינוביץ אב"ד מינסק, רבי ישראל אורטינבערג מברדיטשוב, רבי אהרן ב"ר שמואל קמינקער אב"ד סאווראוו, רבי חיים אורי ב"ר בצלאל הכהן מווילנא, רבי יהודה ליב פיין אב"ד אשמינא, ועוד.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $25,000
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל ומכתב בכתב ידו וחתימתו של מייסד "תנועת המוסר" הגאון הנודע רבינו ישראל ליפקין מסלנט. מעמעל, [תרכ"א 1861].
המכתבים נשלחו להגאון רבי צבי בנימין אוירבאך אב"ד דרמשטט, אודות תכניתו של רבי ישראל מסלנט להוציא את קובץ ה"תבונה". וכה כותב לו רבי אליהו חיים מייזל: "... עתה באתי בשביל דבר חדש אשר לפי ראות עיני ימצא הדבר הזה חן בעיני כת"ר... כי ידיד ה' הרב הגאון מ' ישראל סאלאנטער שי' אשר מושבו כעת בפה מעמעל, הנה רצונו להוציא בכל שבוע עלים מלאים ברכת ד' ולחלקם בישראל. בהעלים האלו יבואו שאלות ותשובות מגאוני זמנינו, פלפולים בהלכות, חקירות בכללי הדינים, חידושים וביאורים בהלכה והגדה ומקראי קודש. גם מליצות ושירי מוסר להלהיב לבבות החפצים לדבקה בד'. ויבקש הרב הגאון הנ"ל מאתי יען כי איננו מכיר את כת"ר פנים בפנים כי אבוא... לבקש מאת כת"ר כי יתן גם הוא ידו עמדו בשלחו אלי' איזה גרגרים מחידושיו היקרים או מפלפולים ושאלות ותשובות... נדרשתי לבקשת הרב הגאון הנ"ל והנה מעתיר פני כת"ר בזה ואייחל כי כבודו בטובו ימלא בקשתו...".
בשולי הדף מספר שורות של מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של רבי ישראל מסלנט בעצמו הכותב: "גם אנכי ד"ש כבוד הרב הגאון כו' כו' צבי בנימין נר"ו יהי ד' עמו ויעל. נפשי בשאלתי על דברי כבוד ידידי הרב הגאון הנ"ל ובטובו אבטח כי ימלא בקשתי דו"ש כת"ר, וישלח אלי בהקדם מדבריו הנעימים ואעשם עטרה לראשי בעה"י. דו"ש ישראל מסלאנט מכונה ליפקין".
רבינו ישראל ליפקין מסלנט - אבי "תנועת המוסר" (תקע"א-תרמ"ג), בן הגאון רבי זאב וואלף בן-אריה (ליפקין). מגדולי גאוני דורו ומתלמידי תלמידיו של רבי חיים מוואלוז'ין. הנחיל את תורתו לקבוצת תלמידים נבחרת, שהנחילו את תורתו בכל עולם הישיבות עד ימינו: רבי שמחה זיסל מקעלם (שהקים את ישיבתו בהדרכת והנחיית מורו ורבו), רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמשטרדם. גם ה"סבא" מסלבודקה וה"סבא" מנובהרדוק היו מתלמידיו המובהקים. הקים את כולל ה"פרושים" שבקובנה, והעמיד בראשו את תלמידיו רבי אברהם שיינקר ורבי צבי הירש לוויטאן.
עמד מאחורי מפעלים רבים לחיזוק לימוד התורה והמוסר בארצות שונות, בשנות התר"כ החליט לפעול בארצות ההשכלה, להחזיר עטרה ליושנה בחיזוק היהדות ולימוד התורה והמוסר. לשם כך קיבל אזרחות גרמנית, החליף את לבושו ושפתו לשפת אנשי המקום. התגורר כמה שנים בקניגסברג ובמעמל שבפרוסיה המזרחית, ונסע למקומות שונים, בהם היה דורש בשפה הגרמנית, ומקרב אנשים לתורה ולמצוות.
באותן השנים יצא הגרי"ס לראשונה בפעולות בפומבי, ובכדי לרומם את קרן התורה יסד במה תורנית של קובץ חידושי תורה ודברי מוסר, בגליונות ה"תבונה" שהוציא לאור בשנים תרכ"א-תרכ"ב (1861). מהקבצים התורניים הראשונים בעולם התורה.
מכתב חשוב זה שלפנינו הינו תעודה משמעותית לתיעוד פעולות אלו של רבינו הגרי"ס, לרומם את קרן התורה ונסיונותיו ליצירת קשרים בין גדולי התורה בגרמניה.
הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל (תקפ"א-תרע"ב), מילדותו נודע בגאונותו וכבר בגיל שמונה [!] נכנס ללמוד בישיבת וואלוז'ין אצל רבי יצחק מוואלוז'ין. בגיל 19 נתמנה לרבה של הורודוק עיר מולדתו, ובשנת תרי"ג נתמנה לרבה של דרעטשין. לאחר מכן כיהן ברבנות פרוזינא ולומזה, ומשנת תרל"ג כיהן כארבעים שנה ברבנות העיר לודז'. נודע כאחד מגדולי דורו בליטא ובפולין, נודע במעשי חסד מופלגים, בפדיון שבויים ובהצלת משפחות עניות מחרפת רעב. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".
מקבל המכתבים: רבי צבי בנימין אויערבאך (תקס"ח-תרל"ב), כיהן בשנים תקצ"ה-תרי"ז כרבה של דרמשטט שבגרמניה. לאחר רדיפות רבות מחוגי הרפורמים בעיר התפטר מן הרבנות ועבר לגור בפרנקפורט דמיין, שם התמסר לעבודתו התורנית בהכנה לדפוס של "ספר האשכול" שהעתיקו מכתבי יד עתיקים והדפיסו עם פירושו "נחל אשכול". בשנת תרכ"ג נתמנה לרבה של העיר הלברשטט. בסמכותו התורנית היה לאחד מגדולי מנהיגיה של הרבנות האורתודוקסית בגרמניה.
28 ס"מ. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב בינוני, קרעים קלים, כתמי נייר דבק. מעבר לדף כתובת וחותמות דואר פגומות.
המכתבים נשלחו להגאון רבי צבי בנימין אוירבאך אב"ד דרמשטט, אודות תכניתו של רבי ישראל מסלנט להוציא את קובץ ה"תבונה". וכה כותב לו רבי אליהו חיים מייזל: "... עתה באתי בשביל דבר חדש אשר לפי ראות עיני ימצא הדבר הזה חן בעיני כת"ר... כי ידיד ה' הרב הגאון מ' ישראל סאלאנטער שי' אשר מושבו כעת בפה מעמעל, הנה רצונו להוציא בכל שבוע עלים מלאים ברכת ד' ולחלקם בישראל. בהעלים האלו יבואו שאלות ותשובות מגאוני זמנינו, פלפולים בהלכות, חקירות בכללי הדינים, חידושים וביאורים בהלכה והגדה ומקראי קודש. גם מליצות ושירי מוסר להלהיב לבבות החפצים לדבקה בד'. ויבקש הרב הגאון הנ"ל מאתי יען כי איננו מכיר את כת"ר פנים בפנים כי אבוא... לבקש מאת כת"ר כי יתן גם הוא ידו עמדו בשלחו אלי' איזה גרגרים מחידושיו היקרים או מפלפולים ושאלות ותשובות... נדרשתי לבקשת הרב הגאון הנ"ל והנה מעתיר פני כת"ר בזה ואייחל כי כבודו בטובו ימלא בקשתו...".
בשולי הדף מספר שורות של מכתב נוסף בכתב ידו וחתימתו של רבי ישראל מסלנט בעצמו הכותב: "גם אנכי ד"ש כבוד הרב הגאון כו' כו' צבי בנימין נר"ו יהי ד' עמו ויעל. נפשי בשאלתי על דברי כבוד ידידי הרב הגאון הנ"ל ובטובו אבטח כי ימלא בקשתי דו"ש כת"ר, וישלח אלי בהקדם מדבריו הנעימים ואעשם עטרה לראשי בעה"י. דו"ש ישראל מסלאנט מכונה ליפקין".
רבינו ישראל ליפקין מסלנט - אבי "תנועת המוסר" (תקע"א-תרמ"ג), בן הגאון רבי זאב וואלף בן-אריה (ליפקין). מגדולי גאוני דורו ומתלמידי תלמידיו של רבי חיים מוואלוז'ין. הנחיל את תורתו לקבוצת תלמידים נבחרת, שהנחילו את תורתו בכל עולם הישיבות עד ימינו: רבי שמחה זיסל מקעלם (שהקים את ישיבתו בהדרכת והנחיית מורו ורבו), רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמשטרדם. גם ה"סבא" מסלבודקה וה"סבא" מנובהרדוק היו מתלמידיו המובהקים. הקים את כולל ה"פרושים" שבקובנה, והעמיד בראשו את תלמידיו רבי אברהם שיינקר ורבי צבי הירש לוויטאן.
עמד מאחורי מפעלים רבים לחיזוק לימוד התורה והמוסר בארצות שונות, בשנות התר"כ החליט לפעול בארצות ההשכלה, להחזיר עטרה ליושנה בחיזוק היהדות ולימוד התורה והמוסר. לשם כך קיבל אזרחות גרמנית, החליף את לבושו ושפתו לשפת אנשי המקום. התגורר כמה שנים בקניגסברג ובמעמל שבפרוסיה המזרחית, ונסע למקומות שונים, בהם היה דורש בשפה הגרמנית, ומקרב אנשים לתורה ולמצוות.
באותן השנים יצא הגרי"ס לראשונה בפעולות בפומבי, ובכדי לרומם את קרן התורה יסד במה תורנית של קובץ חידושי תורה ודברי מוסר, בגליונות ה"תבונה" שהוציא לאור בשנים תרכ"א-תרכ"ב (1861). מהקבצים התורניים הראשונים בעולם התורה.
מכתב חשוב זה שלפנינו הינו תעודה משמעותית לתיעוד פעולות אלו של רבינו הגרי"ס, לרומם את קרן התורה ונסיונותיו ליצירת קשרים בין גדולי התורה בגרמניה.
הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל (תקפ"א-תרע"ב), מילדותו נודע בגאונותו וכבר בגיל שמונה [!] נכנס ללמוד בישיבת וואלוז'ין אצל רבי יצחק מוואלוז'ין. בגיל 19 נתמנה לרבה של הורודוק עיר מולדתו, ובשנת תרי"ג נתמנה לרבה של דרעטשין. לאחר מכן כיהן ברבנות פרוזינא ולומזה, ומשנת תרל"ג כיהן כארבעים שנה ברבנות העיר לודז'. נודע כאחד מגדולי דורו בליטא ובפולין, נודע במעשי חסד מופלגים, בפדיון שבויים ובהצלת משפחות עניות מחרפת רעב. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".
מקבל המכתבים: רבי צבי בנימין אויערבאך (תקס"ח-תרל"ב), כיהן בשנים תקצ"ה-תרי"ז כרבה של דרמשטט שבגרמניה. לאחר רדיפות רבות מחוגי הרפורמים בעיר התפטר מן הרבנות ועבר לגור בפרנקפורט דמיין, שם התמסר לעבודתו התורנית בהכנה לדפוס של "ספר האשכול" שהעתיקו מכתבי יד עתיקים והדפיסו עם פירושו "נחל אשכול". בשנת תרכ"ג נתמנה לרבה של העיר הלברשטט. בסמכותו התורנית היה לאחד מגדולי מנהיגיה של הרבנות האורתודוקסית בגרמניה.
28 ס"מ. נייר מכתבים דק וכחלחל. מצב בינוני, קרעים קלים, כתמי נייר דבק. מעבר לדף כתובת וחותמות דואר פגומות.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $10,000
לא נמכר
מכתב בעניני קבלה, בכתב ידו וחתימתו של הגאון המקובל רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", אל הגאון המקובל רבי אהרן שלמה מהרי"ל בעל "טועמיה חיים זכו". שאוויל, תרס"ו (1906).
בדף השני של המכתב רישומים בעניני קבלה בכתב ידו של רבי אהרן שלמה מהרי"ל.
רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו), "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו), התגורר בעיר שאוויל שבליטא ונחשב לגדול המקובלים בליטא. רבי שלמה נודע מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה, ורוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. בשנת תרפ"ד עלה לירושלים [יחד עם בתו וחתנו רבי אברהם אב"ד הומלא, ששינה אז את שם משפחתו לשם משפחת חותנו. ובנם היחיד הנער יוסף שלום – שנודע לימים כגדול הפוסקים בדורנו, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל] והתקבל בהערצה רבה ע"י גדולי המקובלים הספרדים בירושלים הרב השד"ה ותלמידי ה"בן איש חי" ששמעו מרבם את גדולת הרב שב"ח.
רבי אהרן שלמה מהריל, (אוצר הרבנים 1884), נולד בזאגר שבליטא. גאון ומקובל, תלמיד חבר של בעל ה"לשם". עלה לירושלים בשנת תרס"ט, ונודע כאחד מזקני המקובלים הגדולים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". בעל מחבר ספרי "טועמיה חיים זכו" ג' חלקים (ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל) ועוד ספרים רבים. נפטר בירושלם חשון תרצ"ט (1938).
20.5 ס"מ. 19 שורות בכת"י קדשו. מצב בינוני, קרעים בשולי וקפלי הנייר (ללא פגיעות בטקסט).
בדף השני של המכתב רישומים בעניני קבלה בכתב ידו של רבי אהרן שלמה מהרי"ל.
רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו), "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו), התגורר בעיר שאוויל שבליטא ונחשב לגדול המקובלים בליטא. רבי שלמה נודע מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה, ורוב כתבי הגר"א בקבלה נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. בשנת תרפ"ד עלה לירושלים [יחד עם בתו וחתנו רבי אברהם אב"ד הומלא, ששינה אז את שם משפחתו לשם משפחת חותנו. ובנם היחיד הנער יוסף שלום – שנודע לימים כגדול הפוסקים בדורנו, מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל] והתקבל בהערצה רבה ע"י גדולי המקובלים הספרדים בירושלים הרב השד"ה ותלמידי ה"בן איש חי" ששמעו מרבם את גדולת הרב שב"ח.
רבי אהרן שלמה מהריל, (אוצר הרבנים 1884), נולד בזאגר שבליטא. גאון ומקובל, תלמיד חבר של בעל ה"לשם". עלה לירושלים בשנת תרס"ט, ונודע כאחד מזקני המקובלים הגדולים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים". בעל מחבר ספרי "טועמיה חיים זכו" ג' חלקים (ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל) ועוד ספרים רבים. נפטר בירושלם חשון תרצ"ט (1938).
20.5 ס"מ. 19 שורות בכת"י קדשו. מצב בינוני, קרעים בשולי וקפלי הנייר (ללא פגיעות בטקסט).
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $6,000
לא נמכר
קונטרס ארוך בן עשרה עמודים בכת"י וחתימת הגאון רבי יצחק מאלצאן מקלם וירושלים. נשלח לידידו הגאון רבי שרגא מאיר לייזרוביץ, ירושלים, [שנות התר"ע].
מכתב עם תוכן מרתק העוסק בנושאים רבים ומגוונים - דברי תורה בהלכה במוסר ובקבלה. הכותב מספר על איזה ענין נעלם [אולי של פעולות קבליות לקירוב הגאולה] שהרב ר' צבי [לוויטן, תלמיד רבי ישראל מסלנט] ורבי אהרן שלמה מהרי"ל הזהירו שלא כדאי להתעסק בזה כי "הוא דרך מסוכן, שהוא מלחמה עצומה עם הצד שכנגד. ומה גם בלא כלום... ע"י הוספת קדושה וזכויות, אבל לא זולת זה". בהמשך מביא סיפור ששמע מהחפץ חיים אודות הגר"א מוווילנא (סיפור מעניין ולא ידוע). וכן מביא סיפור מעניין על מה ששמע בשנת תר"ם ממורו ורבו רבי ישראל מסלנט, על תכניתו לחלק את לימוד הש"ס בעיון למספר תלמידי חכמים ועוד ענינים רבים ומעניינים.
במכתב מספר רבי יצחק על רבני ארץ ישראל. הוא כותב על רבי צבי פסח פראנק [שהיה אז צעיר לימים] ש"הוא מהיותר גדולים מהבד"צ דפעה"ק" ועל הגאב"ד דיפו [הראי"ה קוק] מספר "שהוא מקורב לחסידים ואינו מתנגד להם". הוא מספר מהנעשה בתוככי הישיבות "עץ חיים ו"חיי עולם" בירושלים ועוד.
הגאון הצדיק רבי יצחק מאלצאן (תרי"ד-תשרי תרע"ז, אוצר הרבנים 10821). נולד בסלוצק לאביו הגאון ר' שמואל, מחבר "אבן שלמה" מהגר"א. שקדן מופלג ובקי עצום. נמנה על תלמידי רבי ישראל מסלנט שהתבטא עליו פעם כי במקום שר' יצחק נמצא אין צורך בספרי הש"ס. בשנת תרנ"א נתמנה לדומ"צ בעיירה קלם. היה ר"מ בישיבת ראדין. נמנה בין מעתיקי תורת הגר"א בנגלה ובנסתר, והיה מעורב בהוצאת ספרי קבלה וספרי הגר"א ("אמרי נעם") יחד עם הגרא"ל ליפקין אב"ד קראטינגא ועם הגרש"מ ליזרוביץ. בשנת תרס"ו עלה לירושלים. חיבר ספרי הלכה ומוסר: "סידור הגר"א אשי ישראל", "אזהרת שבת", "שביתת השבת", "שיח יצחק" ועוד. ראה עוד אודותיו בתנועת המוסר ח"ב עמ' 311-318.
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ נולד בקעלם בשנת ת"ר בערך. צדיק ומקובל, ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא: רבי שלמה אלישוב, רבי אהרן שלמה מהריל ורבי אריה ליב ליפקין מקראטינגא (שעמו הוציא ביחד את הספר "אמרי נעם" מהגר"א. רש"מ גם הוציא לאור בירושלים תרס"ו את הספר 'חידושי אגדות מהרא"ל' מהגרא"ל ליפקין, וצירף אליו את ספרו 'שרגא דנהורא'). בשנת תר"ן בערך הגיע לאנגליה וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". היה מקורב לרבי ליבלי חסיד מקלם. בזקנותו עלה לירושלים ובה נפטר בשנת תרפ"ט.
10 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, בלאי וקרעים. בדף הראשון פגימות בטקסט.
מכתב עם תוכן מרתק העוסק בנושאים רבים ומגוונים - דברי תורה בהלכה במוסר ובקבלה. הכותב מספר על איזה ענין נעלם [אולי של פעולות קבליות לקירוב הגאולה] שהרב ר' צבי [לוויטן, תלמיד רבי ישראל מסלנט] ורבי אהרן שלמה מהרי"ל הזהירו שלא כדאי להתעסק בזה כי "הוא דרך מסוכן, שהוא מלחמה עצומה עם הצד שכנגד. ומה גם בלא כלום... ע"י הוספת קדושה וזכויות, אבל לא זולת זה". בהמשך מביא סיפור ששמע מהחפץ חיים אודות הגר"א מוווילנא (סיפור מעניין ולא ידוע). וכן מביא סיפור מעניין על מה ששמע בשנת תר"ם ממורו ורבו רבי ישראל מסלנט, על תכניתו לחלק את לימוד הש"ס בעיון למספר תלמידי חכמים ועוד ענינים רבים ומעניינים.
במכתב מספר רבי יצחק על רבני ארץ ישראל. הוא כותב על רבי צבי פסח פראנק [שהיה אז צעיר לימים] ש"הוא מהיותר גדולים מהבד"צ דפעה"ק" ועל הגאב"ד דיפו [הראי"ה קוק] מספר "שהוא מקורב לחסידים ואינו מתנגד להם". הוא מספר מהנעשה בתוככי הישיבות "עץ חיים ו"חיי עולם" בירושלים ועוד.
הגאון הצדיק רבי יצחק מאלצאן (תרי"ד-תשרי תרע"ז, אוצר הרבנים 10821). נולד בסלוצק לאביו הגאון ר' שמואל, מחבר "אבן שלמה" מהגר"א. שקדן מופלג ובקי עצום. נמנה על תלמידי רבי ישראל מסלנט שהתבטא עליו פעם כי במקום שר' יצחק נמצא אין צורך בספרי הש"ס. בשנת תרנ"א נתמנה לדומ"צ בעיירה קלם. היה ר"מ בישיבת ראדין. נמנה בין מעתיקי תורת הגר"א בנגלה ובנסתר, והיה מעורב בהוצאת ספרי קבלה וספרי הגר"א ("אמרי נעם") יחד עם הגרא"ל ליפקין אב"ד קראטינגא ועם הגרש"מ ליזרוביץ. בשנת תרס"ו עלה לירושלים. חיבר ספרי הלכה ומוסר: "סידור הגר"א אשי ישראל", "אזהרת שבת", "שביתת השבת", "שיח יצחק" ועוד. ראה עוד אודותיו בתנועת המוסר ח"ב עמ' 311-318.
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ נולד בקעלם בשנת ת"ר בערך. צדיק ומקובל, ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא: רבי שלמה אלישוב, רבי אהרן שלמה מהריל ורבי אריה ליב ליפקין מקראטינגא (שעמו הוציא ביחד את הספר "אמרי נעם" מהגר"א. רש"מ גם הוציא לאור בירושלים תרס"ו את הספר 'חידושי אגדות מהרא"ל' מהגרא"ל ליפקין, וצירף אליו את ספרו 'שרגא דנהורא'). בשנת תר"ן בערך הגיע לאנגליה וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". היה מקורב לרבי ליבלי חסיד מקלם. בזקנותו עלה לירושלים ובה נפטר בשנת תרפ"ט.
10 עמ'. 21 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, בלאי וקרעים. בדף הראשון פגימות בטקסט.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
לא נמכר
מכתב מרבי יחיאל מיכל וולפסון אב"ד יאנישוק ורבי אלכסנדר משה לפידות אב"ד ראסיין, אל רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. יאנישוק, שבט תרמ"ה [1885].
מכתב בעניינו של רבי שרגא מאיר ב"ר ראובן צבי [לייזרוביץ] ש"מעולם היו לו תורה ופרנסה גם יחד אך עתה ירד מצבו ומוכרח לקבל עליו עול רבנות...". רבי יחיאל מיכל מאריך בשבחו של רבי שרגא מאיר ומבקש מרבי יוסף זכריה שטרן שיכתוב לעיר קראק (שבפלך קובנה) הזקוקה כעת לרב וימליץ עליו כמועמד ראוי לתפקיד.
בהמשך הדף מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות, ששהה באותה עת ביאנישוק, המצטרף לבקשה לעמוד לימין רבי שרגא מאיר.
הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות (תקע"ט-תרס"ו), מגדולי דורו המפורסמים, מקברניטי היהדות החרדית בליטא, יד ימינו של רבי ישראל סלנטר וממייסדי תנועת המוסר. תלמידם של הגאונים רבי הירש ברוידא מסלנט ורבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא. חתנו של הגאון רבי יעקב בנדיטמן אב"ד בויסק. בהיותו בן שבע עשרה נתקבל לרב ביאנובה, ובשנת תרכ"ו התקבל לאב"ד ראסיין, בה כיהן ארבעים שנה עד פטירתו. גאון מופלג בתורה ומן המשיבים הגדולים בתקופתו. שותפם של גדולי דורו בהנהגה, בטיפול בבעיות השעה של יהודי רוסיה ובביצור חומות היהדות במאבקים הרצופים על חיי הדת. בין היתר, נמנה על גדולי הדור שנקראו לפשר במחלוקת בישיבת וולוז'ין. בצעירותו נעשה מקורבו של רבי ישראל סלנטר, הושפע רבות מדרכו והיה לאחד המצדדים הגדולים בדרכו. בכך היה לסניגורה של תנועת המוסר כנגד מתנגדיה ותרם רבות להתפשטותה ולהנחלת דרך המוסר בישיבות ליטא. נחשב כיד ימינו של רבי ישראל סלנטר במפעליו הגדולים, ובמסגרת זו היה גם ממקימי כולל הפרושים בקובנה, והוציא יחד עם רבי ישראל סלנטר, החפץ חיים ורבי יצחק אלחנן ספקטור, את הקובץ "עץ פרי" (ווילנא תרמ"א), על גודל מעלת לימוד התורה ותומכיה. קובץ זה יצא במסגרת פעילותו להעלאת קרנה של תורה ושינוי היחס ללומדי תורה. דרכו ויחסו ללומדי תורה עולים גם מן המכתב שלפנינו, שבו כותב בין היתר: "מהראוי לעזור לתופשי התורה וגדוליה, לחבב התורה על בעליה ולעמוד להם בעת דחקם...". חיבורו "דברי אמת", שנדפס תחילה בעילום שמו, היה לאחד מספרי המוסר היסודיים שנדפסו בזמנו.
רבי יחיאל מיכל וולפסון (אוצר הרבנים 9278), מגדולי הרבנים בליטא. מתלמידי בעל ה"בית הלוי" בוולוז'ין. חתנו של רבי חיים זלמן אב"ד מיר. כיהן כרב בסעלץ ובפאריטש, ולאחר מכן כיהן שנים רבות כאב"ד יאנישוק. התפרסם בשלושת חלקי ספרו שו"ת "שפת הים", שזכה להערכה רבה מגדולי דורו.
ראה בפריט הקודם אודות רבי שרגא מאיר ליזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), צדיק ומקובל יליד קלם, שנסע אח"כ ללונדון בשנת תר"ן וכיהן בה ברבנות "חברת ש"ס".
23 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים וסימני קיפול. משוקם בהדבקה על דף נייר.
מכתב בעניינו של רבי שרגא מאיר ב"ר ראובן צבי [לייזרוביץ] ש"מעולם היו לו תורה ופרנסה גם יחד אך עתה ירד מצבו ומוכרח לקבל עליו עול רבנות...". רבי יחיאל מיכל מאריך בשבחו של רבי שרגא מאיר ומבקש מרבי יוסף זכריה שטרן שיכתוב לעיר קראק (שבפלך קובנה) הזקוקה כעת לרב וימליץ עליו כמועמד ראוי לתפקיד.
בהמשך הדף מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות, ששהה באותה עת ביאנישוק, המצטרף לבקשה לעמוד לימין רבי שרגא מאיר.
הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות (תקע"ט-תרס"ו), מגדולי דורו המפורסמים, מקברניטי היהדות החרדית בליטא, יד ימינו של רבי ישראל סלנטר וממייסדי תנועת המוסר. תלמידם של הגאונים רבי הירש ברוידא מסלנט ורבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא. חתנו של הגאון רבי יעקב בנדיטמן אב"ד בויסק. בהיותו בן שבע עשרה נתקבל לרב ביאנובה, ובשנת תרכ"ו התקבל לאב"ד ראסיין, בה כיהן ארבעים שנה עד פטירתו. גאון מופלג בתורה ומן המשיבים הגדולים בתקופתו. שותפם של גדולי דורו בהנהגה, בטיפול בבעיות השעה של יהודי רוסיה ובביצור חומות היהדות במאבקים הרצופים על חיי הדת. בין היתר, נמנה על גדולי הדור שנקראו לפשר במחלוקת בישיבת וולוז'ין. בצעירותו נעשה מקורבו של רבי ישראל סלנטר, הושפע רבות מדרכו והיה לאחד המצדדים הגדולים בדרכו. בכך היה לסניגורה של תנועת המוסר כנגד מתנגדיה ותרם רבות להתפשטותה ולהנחלת דרך המוסר בישיבות ליטא. נחשב כיד ימינו של רבי ישראל סלנטר במפעליו הגדולים, ובמסגרת זו היה גם ממקימי כולל הפרושים בקובנה, והוציא יחד עם רבי ישראל סלנטר, החפץ חיים ורבי יצחק אלחנן ספקטור, את הקובץ "עץ פרי" (ווילנא תרמ"א), על גודל מעלת לימוד התורה ותומכיה. קובץ זה יצא במסגרת פעילותו להעלאת קרנה של תורה ושינוי היחס ללומדי תורה. דרכו ויחסו ללומדי תורה עולים גם מן המכתב שלפנינו, שבו כותב בין היתר: "מהראוי לעזור לתופשי התורה וגדוליה, לחבב התורה על בעליה ולעמוד להם בעת דחקם...". חיבורו "דברי אמת", שנדפס תחילה בעילום שמו, היה לאחד מספרי המוסר היסודיים שנדפסו בזמנו.
רבי יחיאל מיכל וולפסון (אוצר הרבנים 9278), מגדולי הרבנים בליטא. מתלמידי בעל ה"בית הלוי" בוולוז'ין. חתנו של רבי חיים זלמן אב"ד מיר. כיהן כרב בסעלץ ובפאריטש, ולאחר מכן כיהן שנים רבות כאב"ד יאנישוק. התפרסם בשלושת חלקי ספרו שו"ת "שפת הים", שזכה להערכה רבה מגדולי דורו.
ראה בפריט הקודם אודות רבי שרגא מאיר ליזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), צדיק ומקובל יליד קלם, שנסע אח"כ ללונדון בשנת תר"ן וכיהן בה ברבנות "חברת ש"ס".
23 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, קרעים וסימני קיפול. משוקם בהדבקה על דף נייר.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
לא נמכר
מכתב מהאדמו"ר רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז', אל אשתו הרבנית, בעניינים משפחתיים. ביאלא, [שנות התר"ע בערך]. יידיש.
במכתב, המופנה "לז'[וגתי] הצנועה", מוזכרים בתו גיטל ומדובר על נסיעה לשעדליץ לבנו "אברהמלי".
בסוף המכתב מבקש רבי צבי הירש לפרוס בשלום הילדים ו"בפרט לנכד[ת]י מ'[רת] יוטא הענא תי'" - היא הרבנית יוטא הענא אשת האדמו"ר בעל "לב שמחה" מגור.
האדמו"ר רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז' (תרי"ב-תרפ"ו, אנצ' לחסידות ג', עמ' תרב-תרג), דור שלישי לשושלת קוצק. בן רבי דוד מוגרנשטרן האדמו"ר מקוצק, ונכד האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף" מקוצק. חתנו של האדמו"ר רבי שלמה יהושע גוטרמן מראדזימין. החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין בהיותו בן כ"ב שנים. העביר את חצרו ללומאז' (Łomazy), ולאחר מכן עבר לווארשא ושם נפטר.
חתניו היו האדמו"ר רבי אברהם וינברג בעל "בית אברהם" מסלונים ורבי נחמיה אלתר בנו של האדמו"ר בעל "שפת אמת" מגור. בתו של רבי נחמיה, הרבנית יוטא הענא (תרנ"ח-תשמ"ב), נישאה לימים לבן דודה האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה".
בנו של רבי צבי הירש, המוזכר במכתב כ"אברהמלי", הוא רבי אברהם פנחס מורגנשטרן (נולד תרל"ו, אנצ' לחסידות א', קלג-קלד), שכיהן כאדמו"ר בשעדליץ ובווארשא, ונספה בשואה.
בחלקו השני של הדף חותמת בעלים.
דף מקופל, 21 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול ומעט כתמים.
במכתב, המופנה "לז'[וגתי] הצנועה", מוזכרים בתו גיטל ומדובר על נסיעה לשעדליץ לבנו "אברהמלי".
בסוף המכתב מבקש רבי צבי הירש לפרוס בשלום הילדים ו"בפרט לנכד[ת]י מ'[רת] יוטא הענא תי'" - היא הרבנית יוטא הענא אשת האדמו"ר בעל "לב שמחה" מגור.
האדמו"ר רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז' (תרי"ב-תרפ"ו, אנצ' לחסידות ג', עמ' תרב-תרג), דור שלישי לשושלת קוצק. בן רבי דוד מוגרנשטרן האדמו"ר מקוצק, ונכד האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף" מקוצק. חתנו של האדמו"ר רבי שלמה יהושע גוטרמן מראדזימין. החל לכהן כאדמו"ר בראדזימין בהיותו בן כ"ב שנים. העביר את חצרו ללומאז' (Łomazy), ולאחר מכן עבר לווארשא ושם נפטר.
חתניו היו האדמו"ר רבי אברהם וינברג בעל "בית אברהם" מסלונים ורבי נחמיה אלתר בנו של האדמו"ר בעל "שפת אמת" מגור. בתו של רבי נחמיה, הרבנית יוטא הענא (תרנ"ח-תשמ"ב), נישאה לימים לבן דודה האדמו"ר מגור רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה".
בנו של רבי צבי הירש, המוזכר במכתב כ"אברהמלי", הוא רבי אברהם פנחס מורגנשטרן (נולד תרל"ו, אנצ' לחסידות א', קלג-קלד), שכיהן כאדמו"ר בשעדליץ ובווארשא, ונספה בשואה.
בחלקו השני של הדף חותמת בעלים.
דף מקופל, 21 ס"מ. מצב טוב, סימני קיפול ומעט כתמים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
מכתב תודה מרשים בחתימת גדולי הרבנים והאדמו"רים בירושלים לאשה הנדיבה מרת לאה כהן, אשת הרופא ד"ר חיים כהן, על תרומתה לאגודת "תומכי אחים" שעסקה בעזרה לחולים והשאלת מכשירים רפואיים. ירושלים, תש"ה [1945] בערך. "שתודות לכך הצלחנו בע"ה להציל מספר רב של חולים עניים מצפרני המות".
מראשוני החותמים בכתב ידו וחותמתו הוא רבי "מרדכי רוקח בא"א זצ"ל מבעלז" – "הרב מבילגוריי", אביו של האדמו"ר מבעלז שליט"א, שעלה לארץ ישראל באמצע שנת תש"ד ונפטר בשנת תש"ו.
חתימות בכת"י וחותמות של גאוני וצדיקי ירושלים באותם ימים: רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג; רבי יצחק יעקב וכטפויגעל; רבי זלמן סורוצקין אב"ד סלוצק; רבי שמואל וינגרט "מלפנים רב בפלאהן – גרמניה"; רבי ברוך אבא רקובסקי "רב דשכונות אבן ישראל, עזרת ישראל והסביבה"; רבי מאיר חיים אונגאר "מלפנים רב דק"ק לאקענבאך"; רבי יעקב משה חרל"פ; רבי יוסף גרשון הורביץ "דומ"ץ בעה"ק ירושלם... נשיא ור"מ של הישיבה הגדולה והת"ת מאה שערים"; רבי משה חסקין "הרב דק"ק פרילוק מלפנים בקראקינובה"; רבי יוסף מאיר כהנא "מלפנים רב בסערעדנא"; רבי יצחק אריאלי "רב דשכונות כנסת ישראל והסביבה... מיסד ורו"מ בישיבה המרכזית מרכז הרב מח"ס עינים למשפט"; רבי אליהו ראם "דיין ומו"ץ בעה"ק ירושלם"; רבי איסר זלמן מלצר "האב"ד ור"מ סלוצק, ר"מ ראשי להישיבה וראש המוסד הכללי עץ חיים"; רבי חיים יודא ליב אויערבאך "ר"מ ישיבת שער השמים"; רבי אהרן יעקב קלפפיש "רב בשנאדאווא וכעת בירושלים".
חתימה מעניינת של הגאון רבי שמואל וואזנר בצעירותו, שכיהן אז כ"מו"ץ דשכונת גאולה – אבן ישראל" [חתימה וחותמת. החתימה דהויה].
חותמות בלא חתימה של רבי שמשון אהרון פולונסקי, רבי מאיר סטלניץ, רבי דב כהן ו"בית דין צדק לעדת הספרדים" בירושלים.
23X34 ס“מ. מצב טוב, נייר כהה. נתון במסגרת עץ וזכוכית מקורית. פגמים קלים.
מראשוני החותמים בכתב ידו וחותמתו הוא רבי "מרדכי רוקח בא"א זצ"ל מבעלז" – "הרב מבילגוריי", אביו של האדמו"ר מבעלז שליט"א, שעלה לארץ ישראל באמצע שנת תש"ד ונפטר בשנת תש"ו.
חתימות בכת"י וחותמות של גאוני וצדיקי ירושלים באותם ימים: רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג; רבי יצחק יעקב וכטפויגעל; רבי זלמן סורוצקין אב"ד סלוצק; רבי שמואל וינגרט "מלפנים רב בפלאהן – גרמניה"; רבי ברוך אבא רקובסקי "רב דשכונות אבן ישראל, עזרת ישראל והסביבה"; רבי מאיר חיים אונגאר "מלפנים רב דק"ק לאקענבאך"; רבי יעקב משה חרל"פ; רבי יוסף גרשון הורביץ "דומ"ץ בעה"ק ירושלם... נשיא ור"מ של הישיבה הגדולה והת"ת מאה שערים"; רבי משה חסקין "הרב דק"ק פרילוק מלפנים בקראקינובה"; רבי יוסף מאיר כהנא "מלפנים רב בסערעדנא"; רבי יצחק אריאלי "רב דשכונות כנסת ישראל והסביבה... מיסד ורו"מ בישיבה המרכזית מרכז הרב מח"ס עינים למשפט"; רבי אליהו ראם "דיין ומו"ץ בעה"ק ירושלם"; רבי איסר זלמן מלצר "האב"ד ור"מ סלוצק, ר"מ ראשי להישיבה וראש המוסד הכללי עץ חיים"; רבי חיים יודא ליב אויערבאך "ר"מ ישיבת שער השמים"; רבי אהרן יעקב קלפפיש "רב בשנאדאווא וכעת בירושלים".
חתימה מעניינת של הגאון רבי שמואל וואזנר בצעירותו, שכיהן אז כ"מו"ץ דשכונת גאולה – אבן ישראל" [חתימה וחותמת. החתימה דהויה].
חותמות בלא חתימה של רבי שמשון אהרון פולונסקי, רבי מאיר סטלניץ, רבי דב כהן ו"בית דין צדק לעדת הספרדים" בירושלים.
23X34 ס“מ. מצב טוב, נייר כהה. נתון במסגרת עץ וזכוכית מקורית. פגמים קלים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $20,000
לא נמכר
סדר תפלות של הרב עמרם גאון, ב' חלקים, סדר נוסח התפלה לכל השנה עם דינים ומנהגים, מרבינו עמרם גאון. ווארשא, תרכ"ה 1865. מהדורה ראשונה.
'סדר רב עמרם גאון' הוא סידור תפילה קדום שנערך ע"י רב עמרם גאון [ראש ישיבת סורא במאה התשיעית], הכולל את כל נוסח תפילות ימי חול ושבת, החגים והמועדים, במשולב עם הלכות התפילה, הוראות ומנהגים. סדר זה הוא מסדרי התפילה הקדומים ביותר, שעל פיו התבססו נוסח ומנהגי התפילה בספרד, בצרפת ובאשכנז. חיבור זה נדפס לראשונה במהדורה זו ע"י רבי נחמן נתן קורוניל על פי כתב-יד קדום על קלף שהיה בעיר הקודש חברון.
מעבר לשער הראשון, רישום בעלות: "להג"ר ישראל מאיר ב"ר אריה זאב הכהן מעיר ראדון" [בכתב-יד בנו רבי אריה ליב].
בדף האחרון חתימה (בעפרון) בכת"י קדשו: "ישראל מאיר".
ספר זה הגיע מירושת הגאון רבי צבי יהודה אידלשטין בן הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטין אב"ד שומייאץ (תרכ"ב-תרע"ט), בעל "בן אריה".
הספר ניתן לגרי"ג אידלשטין בזמן מלחמת העולם הראשונה עת גלה ה"חפץ חיים" עם ישיבת ראדין לעיר שומייאץ בפלך מינסק, שם שהו כשנתיים וחצי. באותה תקופה היה רב העיר מקורב מאד אל רבינו החפץ חיים, ובספרו חלק ב' נמצאים מספר תשובות בעניני מקוואות ועגונה, אשר נשאל עליהם ה"חפץ חיים" והוא ביקש מהגרי"ג זצ"ל שישיב עליהם הלכה למעשה. (עוד מסופר כי החפץ חיים אמר עליו כי הוא תלמידו של הגר"ח מבריסק לא רק בתורתו כי אם גם בצדקתו).
מצורף מכתב מנכדו הגאון רבי יעקב אידלשטין שליט"א, רבה של רמת-השרון, המאשר את מכירת הספר וכותב: "כי הספרים שהיו של החפץ חיים זצ"ל בהיותו עם ישיבתו בעיר שומייאץ בארץ רוסיה, בשנות מלחמת העולם הראשונה. עברו לרשותו של סבנו הגרי"ג אידלשטין זצ"ל, ואחריו לבנו אבינו הג"ר צבי יהודה אידלשטין זצ"ל, שהיו רבני העיר. וכאשר עלינו לארץ בשנת תרצ"ד הביא אותם אאמו"ר זצ"ל יחד עם מטלטלין שהספיק להביא ושאר הספרים, ועד עכשיו היו בביתנו ברמת השרון".
[4], נה דף; [1], נט, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי, מעט נקבי עש. כריכת עור מפוארת.
'סדר רב עמרם גאון' הוא סידור תפילה קדום שנערך ע"י רב עמרם גאון [ראש ישיבת סורא במאה התשיעית], הכולל את כל נוסח תפילות ימי חול ושבת, החגים והמועדים, במשולב עם הלכות התפילה, הוראות ומנהגים. סדר זה הוא מסדרי התפילה הקדומים ביותר, שעל פיו התבססו נוסח ומנהגי התפילה בספרד, בצרפת ובאשכנז. חיבור זה נדפס לראשונה במהדורה זו ע"י רבי נחמן נתן קורוניל על פי כתב-יד קדום על קלף שהיה בעיר הקודש חברון.
מעבר לשער הראשון, רישום בעלות: "להג"ר ישראל מאיר ב"ר אריה זאב הכהן מעיר ראדון" [בכתב-יד בנו רבי אריה ליב].
בדף האחרון חתימה (בעפרון) בכת"י קדשו: "ישראל מאיר".
ספר זה הגיע מירושת הגאון רבי צבי יהודה אידלשטין בן הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטין אב"ד שומייאץ (תרכ"ב-תרע"ט), בעל "בן אריה".
הספר ניתן לגרי"ג אידלשטין בזמן מלחמת העולם הראשונה עת גלה ה"חפץ חיים" עם ישיבת ראדין לעיר שומייאץ בפלך מינסק, שם שהו כשנתיים וחצי. באותה תקופה היה רב העיר מקורב מאד אל רבינו החפץ חיים, ובספרו חלק ב' נמצאים מספר תשובות בעניני מקוואות ועגונה, אשר נשאל עליהם ה"חפץ חיים" והוא ביקש מהגרי"ג זצ"ל שישיב עליהם הלכה למעשה. (עוד מסופר כי החפץ חיים אמר עליו כי הוא תלמידו של הגר"ח מבריסק לא רק בתורתו כי אם גם בצדקתו).
מצורף מכתב מנכדו הגאון רבי יעקב אידלשטין שליט"א, רבה של רמת-השרון, המאשר את מכירת הספר וכותב: "כי הספרים שהיו של החפץ חיים זצ"ל בהיותו עם ישיבתו בעיר שומייאץ בארץ רוסיה, בשנות מלחמת העולם הראשונה. עברו לרשותו של סבנו הגרי"ג אידלשטין זצ"ל, ואחריו לבנו אבינו הג"ר צבי יהודה אידלשטין זצ"ל, שהיו רבני העיר. וכאשר עלינו לארץ בשנת תרצ"ד הביא אותם אאמו"ר זצ"ל יחד עם מטלטלין שהספיק להביא ושאר הספרים, ועד עכשיו היו בביתנו ברמת השרון".
[4], נה דף; [1], נט, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי, מעט נקבי עש. כריכת עור מפוארת.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $10,000
לא נמכר
ספר חק לישראל, חלק א' בראשית-תולדות. בסופו כרוך ספר תהילים עם תפילות "יהי רצון" בראשו. פיעטרקוב, תרע"ב 1911.
העותק בו השתמש האדמו"ר המפורסם רבי ישעיה'לה מקרסטיר. חותמות "ישעי' ב"ר משה ז"ל, שהיה משמש בקודש אצל הרה"צ מליסקא זי"ע. ב'קערעסטור". חתימת ידו של משמשו ומקורבו: "הק' שלמה הכהן ענגל, טאקאי יע"א". סימני שימוש רב בספר התהילים. חשיבות מיוחדת יש לספר זה - ה"חק" וה"תהילים" של הצדיק המפורסם, שהיה מרבה בתפילות ובתחנונים לישועתן של ישראל.
האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר (תרי"ב-תרפ"ה), המכונה ר' ישעיה'לה קערעסטירר (על שם העיר קרסטיר בהונגריה בה כיהן כאדמו"ר), קדוש עליון ופועל ישועות, מגדולי צדיקי דורו.
התייתם בילדותו ומגיל 12 נתגדל כבן בביתו של מורו ורבו הרב הצדיק רבי צבי הירש מליסקא (בעל "אך פרי תבואה"), כבר בבחרותו נודע כאיש מופת ורבים באו לבקשו שיאמר תהילים לישועתם. כשנפטר רבו בשנת תרל"ד, אמר עליו האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה "כי בשמים הכריזו שישעיה ימלא מקומו של הרה"ק מליסקא" [יש לציין כי רבי ישעיה'לה היה אז צעיר בשנות העשרים לחייו].
דמות נערצת בקרב יהודי הונגריה שנהרו אליו באלפיהם כדי להתברך מפיו ולהיוושע. היה נוהג בעממיות ובפשטות מופלגת והיה טורח בעצמו ב"הכנסת אורחים" למאות האנשים שהיו מגיעים מדי יום להסתופף בחצר קדשו. גם בחותמתו האישית היה מציין את יחוסו רק בכך שהוא משרת ו"משמש בקודש", של רבו הרב הצדיק רבי צבי הירש מליסקא. נודע במופתים ונפלאות שפעל לטובת הפונים אליו, כדוגמת הסיפור על עכברים מזיקים שיצאו באופן פלאי מאסמי תבואה של יהודים בעקבות ברכתו. [עד היום רבים נוהגים לתלות בביתם את תמונת דיוקנו, כסגולה נגד מכת העכברים].
תולדותיו נדפסו בספר "מי באר ישעיהו" (טארנא, תרפ"ח). בספר זה מוזכרות גם מימרות בשמו ואודותיו, מפי תלמידו הנאמן רבי שלמה ענגל מטאקאי, החתום בכת"י על הספר שלפנינו.
[2], 2-468 עמ'; 62 עמ' (חסר דף אחרון בספר התהילים). 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים רבים ופגעי בלאי בשולי הדפים, בעיקר בספר התהילים. כריכת חצי-עור מחודשת ומשופשפת.
העותק בו השתמש האדמו"ר המפורסם רבי ישעיה'לה מקרסטיר. חותמות "ישעי' ב"ר משה ז"ל, שהיה משמש בקודש אצל הרה"צ מליסקא זי"ע. ב'קערעסטור". חתימת ידו של משמשו ומקורבו: "הק' שלמה הכהן ענגל, טאקאי יע"א". סימני שימוש רב בספר התהילים. חשיבות מיוחדת יש לספר זה - ה"חק" וה"תהילים" של הצדיק המפורסם, שהיה מרבה בתפילות ובתחנונים לישועתן של ישראל.
האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר (תרי"ב-תרפ"ה), המכונה ר' ישעיה'לה קערעסטירר (על שם העיר קרסטיר בהונגריה בה כיהן כאדמו"ר), קדוש עליון ופועל ישועות, מגדולי צדיקי דורו.
התייתם בילדותו ומגיל 12 נתגדל כבן בביתו של מורו ורבו הרב הצדיק רבי צבי הירש מליסקא (בעל "אך פרי תבואה"), כבר בבחרותו נודע כאיש מופת ורבים באו לבקשו שיאמר תהילים לישועתם. כשנפטר רבו בשנת תרל"ד, אמר עליו האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנה "כי בשמים הכריזו שישעיה ימלא מקומו של הרה"ק מליסקא" [יש לציין כי רבי ישעיה'לה היה אז צעיר בשנות העשרים לחייו].
דמות נערצת בקרב יהודי הונגריה שנהרו אליו באלפיהם כדי להתברך מפיו ולהיוושע. היה נוהג בעממיות ובפשטות מופלגת והיה טורח בעצמו ב"הכנסת אורחים" למאות האנשים שהיו מגיעים מדי יום להסתופף בחצר קדשו. גם בחותמתו האישית היה מציין את יחוסו רק בכך שהוא משרת ו"משמש בקודש", של רבו הרב הצדיק רבי צבי הירש מליסקא. נודע במופתים ונפלאות שפעל לטובת הפונים אליו, כדוגמת הסיפור על עכברים מזיקים שיצאו באופן פלאי מאסמי תבואה של יהודים בעקבות ברכתו. [עד היום רבים נוהגים לתלות בביתם את תמונת דיוקנו, כסגולה נגד מכת העכברים].
תולדותיו נדפסו בספר "מי באר ישעיהו" (טארנא, תרפ"ח). בספר זה מוזכרות גם מימרות בשמו ואודותיו, מפי תלמידו הנאמן רבי שלמה ענגל מטאקאי, החתום בכת"י על הספר שלפנינו.
[2], 2-468 עמ'; 62 עמ' (חסר דף אחרון בספר התהילים). 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני, כתמים רבים ופגעי בלאי בשולי הדפים, בעיקר בספר התהילים. כריכת חצי-עור מחודשת ומשופשפת.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,500
לא נמכר
ספר מדרש שמואל, על פרקי אבות, רבי שמואל די אוזידה נר"ו. דיהרנפורט, [תקנ"ח 1798]. דפוס הצנועה אשת חיל מרת רעכיל ובניה מיכאל שמעון, אהרן ויוסף מייא.
חתימה בכת"י קדשו של "הק' אהרן משה מגזע צבי". חותמות רבות "הק' אהרן משה מגזע צבי מבראד" והגהות בכתב יד [קצוצות] – הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד "החוזה מלובלין" ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים (עלה בתקצ"ט), נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
[1] צד דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, נזקי עש, בלאי וקרעים, דפים מנותקים. כריכה עתיקה בלויה.
חתימה בכת"י קדשו של "הק' אהרן משה מגזע צבי". חותמות רבות "הק' אהרן משה מגזע צבי מבראד" והגהות בכתב יד [קצוצות] – הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד "החוזה מלובלין" ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים (עלה בתקצ"ט), נחשב למייסד הישוב החסידי בעיר הקודש וראש כולל החסידים. על מצבתו בהר הזיתים נכתבו תארי קודש שאינם מצויים בדור ההוא בירושלים: "מנוחת איש תם אדומו"ר הרב הצדיק המפורסם בוצינא קדישא מגזע צבי".
[1] צד דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, נזקי עש, בלאי וקרעים, דפים מנותקים. כריכה עתיקה בלויה.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $8,000
לא נמכר
ספר לבוש עיר שושן, חלק חושן משפט (חלק חמישי מספרי הלבושים). ברדיטשוב, [תקפ"א 1821]. דפוס רבי ישראל בק.
בשער הספר חותמת האדמו"ר רבי "אברהם בארנשטיין" בעל ה"אבני נזר". בדף ב' חתימה: "אברהם" [עם שימוש באות ב' של מספור הדפים], בכתב-יד קדשו. בשער חתימות של גיסו רבי "בנימין בהרב שי' מארגינשטערן מקאצק".
הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין – האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי גאוני וצדיקי דורו. חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף מקוצק". עם כהונתו כאדמו"ר לאלפי חסידים, כיהן גם כראש ישיבה בה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת [כפי שכותב בהקדמתו לספריו, קיבל את דרך הלימוד מחותנו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק]. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים (ה"חלקת יואב", רבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים" ועוד). ספריו שו"ת "אבני נזר" ו"אגלי טל" על מלאכות שבת, הנם מספרי היסוד בעולם הלמדנות וההלכה.
גיסו, הרב הקדוש רבי בנימין מורגנשטרן מקוצק (ת"ר-תרכ"ו, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שנד), בן האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק וחתן רבי אברהם מרדכי אלטר מגור בן ה"חידושי הרי"ם" ואבי ה"שפת אמת". הצטיין בחריפותו הגדולה ונערץ מאד על החסידים שראו בו את מי שיחזיר עטרת קוצק ליושנה. נסתלק צעיר לימים, ואמרו "שאילו היה מאריך ימים היה מכניע את ישראל לאביהם שבשמים". כמה ממכתביו המאלפים נדפסו בספר "שיח שרפי קדש".
קפ דף (מספור דפים משובש), 34 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. כתמים. פגיעות משוקמות בדפים אחרונים. כריכת חצי-עור חדשה ומהודרת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי החתימות
בשער הספר חותמת האדמו"ר רבי "אברהם בארנשטיין" בעל ה"אבני נזר". בדף ב' חתימה: "אברהם" [עם שימוש באות ב' של מספור הדפים], בכתב-יד קדשו. בשער חתימות של גיסו רבי "בנימין בהרב שי' מארגינשטערן מקאצק".
הגאון הקדוש רבי אברהם בורנשטיין – האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב (תקצ"ט-תר"ע), מגדולי גאוני וצדיקי דורו. חתנו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל "השרף מקוצק". עם כהונתו כאדמו"ר לאלפי חסידים, כיהן גם כראש ישיבה בה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת [כפי שכותב בהקדמתו לספריו, קיבל את דרך הלימוד מחותנו האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק]. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים (ה"חלקת יואב", רבי אריה צבי פרומר הגאון מקוזיגלוב, רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים" ועוד). ספריו שו"ת "אבני נזר" ו"אגלי טל" על מלאכות שבת, הנם מספרי היסוד בעולם הלמדנות וההלכה.
גיסו, הרב הקדוש רבי בנימין מורגנשטרן מקוצק (ת"ר-תרכ"ו, אנציקלופדיה לחסידות, א, עמ' שנד), בן האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק וחתן רבי אברהם מרדכי אלטר מגור בן ה"חידושי הרי"ם" ואבי ה"שפת אמת". הצטיין בחריפותו הגדולה ונערץ מאד על החסידים שראו בו את מי שיחזיר עטרת קוצק ליושנה. נסתלק צעיר לימים, ואמרו "שאילו היה מאריך ימים היה מכניע את ישראל לאביהם שבשמים". כמה ממכתביו המאלפים נדפסו בספר "שיח שרפי קדש".
קפ דף (מספור דפים משובש), 34 ס"מ. נייר כחול. מצב טוב. כתמים. פגיעות משוקמות בדפים אחרונים. כריכת חצי-עור חדשה ומהודרת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי החתימות
קָטָלוֹג