מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 73 - 78 of 78
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
דגל גדול עשוי בד, עם מגן דוד, דגלי ארה"ב ואנגליה והכיתוב "Welcome Home". מקום לא ידוע, סוף מלחמת העולם השניה, 1945-1947 בקירוב.
הכיתוב והקישוטים השונים נתפרו אל יריעת הבד הגדולה (כפי הנראה בד מצנח) בצורה נאה. בראש הדגל, על המסגרת ההיקפית הכחולה, נתפרו ראשי התיבות "RAF" ו-"RPB" כשביניהם תפור עיטור-בד בצורת מטוס. תחתיהם נתפרו אפליקציות בצורת דגל ארצות הברית (מימין) ודגל אנגליה (משמאל). במרכז הדגל נתפר מגן-דוד כחול וגדול, עליו מתנוסס הכיתוב "Welcome Home", באותיות בהירות על רקע אדום. בתחתית מופיעים ראשי התיבות "MCB" ו-"ATS".
כפי הנראה, ראשי התיבות RAF מתייחסים ל- "Royal Air Force" - חיל האוויר המלכותי הבריטי וראשי התיבות ATS מתייחסים ל-"Auxiliary Territorial Service" - חיל העזר לנשים של הצבא הבריטי, ומסתבר כי גם ראשי התיבות האחרים מתייחסים ליחידות צבאיות, בצבא בריטניה או בצבא ארה"ב.
לא ידוע לנו בוודאות היכן התנוסס הדגל, אך כפי הנראה הוא נועד לקדם את פניהם של חיילים ממוצא יהודי ששירתו בצבאות בעלות הברית, בחזרתם לבסיסם באירופה, לאחר המלחמה. אפשר כי מקורו באחד מאזורי הכיבוש - האמריקני או הבריטי - בגרמניה, או באיזור ה"ביזון" (Bizone) בגרמניה, שהחל מ-1 בינואר 1947 שלטו בו האמריקנים והבריטים יחדיו.
מצורף דגל ארה"ב קטן (55X34 ס"מ), שנעשה מאותם חומרים ובאותה טכניקה.
107X78 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים ופרימה. שרוכים לקשירה בפינות ובשוליים.
הכיתוב והקישוטים השונים נתפרו אל יריעת הבד הגדולה (כפי הנראה בד מצנח) בצורה נאה. בראש הדגל, על המסגרת ההיקפית הכחולה, נתפרו ראשי התיבות "RAF" ו-"RPB" כשביניהם תפור עיטור-בד בצורת מטוס. תחתיהם נתפרו אפליקציות בצורת דגל ארצות הברית (מימין) ודגל אנגליה (משמאל). במרכז הדגל נתפר מגן-דוד כחול וגדול, עליו מתנוסס הכיתוב "Welcome Home", באותיות בהירות על רקע אדום. בתחתית מופיעים ראשי התיבות "MCB" ו-"ATS".
כפי הנראה, ראשי התיבות RAF מתייחסים ל- "Royal Air Force" - חיל האוויר המלכותי הבריטי וראשי התיבות ATS מתייחסים ל-"Auxiliary Territorial Service" - חיל העזר לנשים של הצבא הבריטי, ומסתבר כי גם ראשי התיבות האחרים מתייחסים ליחידות צבאיות, בצבא בריטניה או בצבא ארה"ב.
לא ידוע לנו בוודאות היכן התנוסס הדגל, אך כפי הנראה הוא נועד לקדם את פניהם של חיילים ממוצא יהודי ששירתו בצבאות בעלות הברית, בחזרתם לבסיסם באירופה, לאחר המלחמה. אפשר כי מקורו באחד מאזורי הכיבוש - האמריקני או הבריטי - בגרמניה, או באיזור ה"ביזון" (Bizone) בגרמניה, שהחל מ-1 בינואר 1947 שלטו בו האמריקנים והבריטים יחדיו.
מצורף דגל ארה"ב קטן (55X34 ס"מ), שנעשה מאותם חומרים ובאותה טכניקה.
107X78 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים ופרימה. שרוכים לקשירה בפינות ובשוליים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $4,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
1. אוסף גדול של חוברות, עלונים, עתונים וכרוזים רוויזיוניסטיים, שנדפסו או שוכפלו מטעם הארגונים בית"ר (ברית יוסף טרומפלדור), אצ"ל (ארגון צבאי לאומי) ולח"י. ארץ ישראל, שנות ה-40 (מספר חוברות נדפסו בשנות ה-30).
אוסף עשיר ומגוון המשקף את מאבקיהם החריפים והשיטתיים של הארגונים הרוויזיוניסטיים בשלטון הבריטי ובמוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופות הסוערות שאחרי מאורעות תרפ"ט, במהלך שנות ה-40 ועד עזיבת הבריטים את ארץ ישראל והקמת מדינת ישראל.
האוסף כולל 26 כרוזים ועלונים (בעברית, אנגלית ורוסית) ו-38 חוברות, גליונות עתונים וכתבי-עת, אשר רבים מהם שוכפלו בסטנסיל והופצו במחתרת; ביניהם: מודעה מטעם עתון "הבקר", על פטירתו של זאב ז'בוטינסקי, אשר "מת היום פתאום משבץ הלב"; שני גליונות עתון "אבוקה", "חוזר פנימי" של ארגון "בית"ר הצעירה", קן תל-אביב, 1940; ירושלים המשתחררת, בטאון הארגון הצבאי הלאומי בא"י, ערה"ש תש"ב [1941]; במחנה, עתון בהוצאת המחלקה לעניני הצבא של התנועה הלאומית ושלטון בית"ר בא"י, אגרת מס' א', פברואר; בסימן קדיש, בטאון גונדת "בן-יוסף", ברית יוסף תרומפלדור בארץ ישראל, קן תל-אביב, ערה"ש תש"ו [1945]; אף-על-פי, הוצאת הארגון הצבאי הלאומי. שלשה גליונות, 1946; חרות, גליון ב', ינואר 1947. (יידיש); ארבעה גליונות; מול שלטון הטירור הבריטי, [הוצאת האצ"ל], [1947]. ; החזית השניה של העם העברי, [הוצאת הלח"י], [1947/8]; שאל ונענך, חוברת א', [הוצאת מחלקת הנוער של הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל], [1947]; עובדות ותגובות, ביוליטין עתי לחברים ולאוהבים בצבא, בעיר ובכפר, חוברת מס' 2. הוצאת לשכת ההסברה של תנועת החרות, 1948; קול החרות, גליון מס' 2, ירושלים, 28 במאי 1948; תנועת החרות - יסודותיה ועקרונותיה, 1948. חוברת בעברית וחוברת ביידיש; וחוברות נוספות. גודל ומצב משתנים. חלק מהפרסומים אינם ידועים ביבליוגרפית.
2. שישה גליונות עתונים שהדפיסו גולי האצ"ל והלח"י במחנות המעצר באפריקה, אליהם נשלחו למאסר על ידי ממשלת המנדט. סודן, קניה ואריתריאה, 1945-1948.
כבר מימיהם הראשונים במחנות המעצר החלו הגולים להדפיס עתונים יומיים, שהיו אינפורמטיביים בעיקרם וכללו ידיעות רדיו מן העולם, בנושא ארץ ישראל וחיכוכי המחתרות והנהגת היישוב עם ממשלת המנדט; בחלק מהגליונות הוקדש מקום גם לידיעות מהנעשה במחנות המעצר. [למידע נוסף, ראה ספרה של שולמית אליאש, "גולי אצ"ל ולח"י במחנות המעצר באפריקה 1944-1948", אוניברסיטת בר-אילן, 1996, עמ' 70-73].
~ ארבעה גליונות של העתון "בגלות סודן". סאמיט [תחנה צבאית במרחק של 15 ק"מ מקרתגו], מחנה-הסגר "קרטגו", מדבר-סודן. 21 בפברואר; 12-13, 22 ביוני 1945. גליונות מס' 86, 172, 173, 181. גליון אחד נדפס במכונת כתיבה ושלושה משוכפלים בסטנסיל על דפים בודדים (מצד אחד בלבד). מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים. אחד הגליונות נפגם במהלך השכפול.
~ גליון עתון "בגלות אסמרה". מחנה הסגר, אסמרה, אריתריאה. 6 במאי 1946, גליון מס' 132. בעקבות המחסור בנייר, העתון נכתב בכתב יד על צדו האחורי של טופס "תעודת צלף" מטעם הצבא המלכותי האיטלקי. קרעים קלים, סימני קיפול, כתמים.
~ גליון עתון "בגלות קניה, עתון יומי יו"ל [יוצא לאור] במחנה הגולים העבריים". גילגיל, קניה. 6 במאי 1948, גליון מס' 350. משוכפל בסטנסיל על גבי שלשה דפים (מצד אחד בלבד). מצב טוב. כתמים.
אוסף עשיר ומגוון המשקף את מאבקיהם החריפים והשיטתיים של הארגונים הרוויזיוניסטיים בשלטון הבריטי ובמוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופות הסוערות שאחרי מאורעות תרפ"ט, במהלך שנות ה-40 ועד עזיבת הבריטים את ארץ ישראל והקמת מדינת ישראל.
האוסף כולל 26 כרוזים ועלונים (בעברית, אנגלית ורוסית) ו-38 חוברות, גליונות עתונים וכתבי-עת, אשר רבים מהם שוכפלו בסטנסיל והופצו במחתרת; ביניהם: מודעה מטעם עתון "הבקר", על פטירתו של זאב ז'בוטינסקי, אשר "מת היום פתאום משבץ הלב"; שני גליונות עתון "אבוקה", "חוזר פנימי" של ארגון "בית"ר הצעירה", קן תל-אביב, 1940; ירושלים המשתחררת, בטאון הארגון הצבאי הלאומי בא"י, ערה"ש תש"ב [1941]; במחנה, עתון בהוצאת המחלקה לעניני הצבא של התנועה הלאומית ושלטון בית"ר בא"י, אגרת מס' א', פברואר; בסימן קדיש, בטאון גונדת "בן-יוסף", ברית יוסף תרומפלדור בארץ ישראל, קן תל-אביב, ערה"ש תש"ו [1945]; אף-על-פי, הוצאת הארגון הצבאי הלאומי. שלשה גליונות, 1946; חרות, גליון ב', ינואר 1947. (יידיש); ארבעה גליונות; מול שלטון הטירור הבריטי, [הוצאת האצ"ל], [1947]. ; החזית השניה של העם העברי, [הוצאת הלח"י], [1947/8]; שאל ונענך, חוברת א', [הוצאת מחלקת הנוער של הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל], [1947]; עובדות ותגובות, ביוליטין עתי לחברים ולאוהבים בצבא, בעיר ובכפר, חוברת מס' 2. הוצאת לשכת ההסברה של תנועת החרות, 1948; קול החרות, גליון מס' 2, ירושלים, 28 במאי 1948; תנועת החרות - יסודותיה ועקרונותיה, 1948. חוברת בעברית וחוברת ביידיש; וחוברות נוספות. גודל ומצב משתנים. חלק מהפרסומים אינם ידועים ביבליוגרפית.
2. שישה גליונות עתונים שהדפיסו גולי האצ"ל והלח"י במחנות המעצר באפריקה, אליהם נשלחו למאסר על ידי ממשלת המנדט. סודן, קניה ואריתריאה, 1945-1948.
כבר מימיהם הראשונים במחנות המעצר החלו הגולים להדפיס עתונים יומיים, שהיו אינפורמטיביים בעיקרם וכללו ידיעות רדיו מן העולם, בנושא ארץ ישראל וחיכוכי המחתרות והנהגת היישוב עם ממשלת המנדט; בחלק מהגליונות הוקדש מקום גם לידיעות מהנעשה במחנות המעצר. [למידע נוסף, ראה ספרה של שולמית אליאש, "גולי אצ"ל ולח"י במחנות המעצר באפריקה 1944-1948", אוניברסיטת בר-אילן, 1996, עמ' 70-73].
~ ארבעה גליונות של העתון "בגלות סודן". סאמיט [תחנה צבאית במרחק של 15 ק"מ מקרתגו], מחנה-הסגר "קרטגו", מדבר-סודן. 21 בפברואר; 12-13, 22 ביוני 1945. גליונות מס' 86, 172, 173, 181. גליון אחד נדפס במכונת כתיבה ושלושה משוכפלים בסטנסיל על דפים בודדים (מצד אחד בלבד). מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים. אחד הגליונות נפגם במהלך השכפול.
~ גליון עתון "בגלות אסמרה". מחנה הסגר, אסמרה, אריתריאה. 6 במאי 1946, גליון מס' 132. בעקבות המחסור בנייר, העתון נכתב בכתב יד על צדו האחורי של טופס "תעודת צלף" מטעם הצבא המלכותי האיטלקי. קרעים קלים, סימני קיפול, כתמים.
~ גליון עתון "בגלות קניה, עתון יומי יו"ל [יוצא לאור] במחנה הגולים העבריים". גילגיל, קניה. 6 במאי 1948, גליון מס' 350. משוכפל בסטנסיל על גבי שלשה דפים (מצד אחד בלבד). מצב טוב. כתמים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $4,000
לא נמכר
שלושה מתוים מקוריים (דיו על קרטון) לבולי הקרן הקיימת לישראל, מעשה ידי יוסף רוס, 1949.
1. מתוה לבול "הכרזת העצמאות לישראל". הבול הונפק בשנת 1949, במספר שינויים (מיקום הטקסטים, כיוון היושבים מאחורי השולחן וצורת ישיבתם, דיוקנו של הרצל התלוי על הוילון, סדר היושבים מצדדיו של בן-גוריון ומספרם). חתום. 16X24.5 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים. שאריות דבק בצדו האחורי.
2. מתוה לבול "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – אנדרטת כביש הגבורה. הבול הונפק בשנת 1949 ובקטלוג הבולים הממוחשב של קק"ל הוא מכונה "הדרך לירושלים". הבול נדפס ללא שינויים, על-פי המתוה שלפנינו. האנדרטה המופיעה על הבול עוצבה בידי הפסל משה ציפר (1902-1989), נבנתה בדצמבר 1948 והיא ממוקמת בסמוך לישוב משמר דוד. היא מעוצבת כאובליסק המתנשא לגובה 13 מטרים, העשוי מאבנים שהובאו משדות הקרב בדרך לירושלים, לציון הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. חתום. 16X24 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים.
3. מתוה לבול בו מתנוססים ארבעה דגלים של מדינת ישראל. כפי הנראה, הבול לא הונפק מעולם. חתום. 15X25 ס"מ. כתמים.
פריטים מצורפים:
4. מעטפת יום ראשון, יום העצמאות תש"ט [1949]. על המעטפה הודבקו שני בולי קק"ל: "הכרזת העצמאות לישראל" ו"הדרך לירושלים" (הנזכרים לעיל, מס' 1-2), עם חותמות "יום הופעת הבול" וחותמת דואר מחיפה; על המעטפה נוספו חתימתו המקורית של דוד בן-גוריון בצירוף חותמת "דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון למדינת ישראל". 10X17.5 ס"מ. מצב טוב.
5-7. הצעות עיצוב (Essay) של בולי קק"ל "הבריגדה היהודית" (1945); "הדרך לירושלים" ו"הכרזת העצמאות לישראל" (עם תיקונים של רוס). שלושתם בגודל 1:1 וחתומים "רוס".
8-9. צמד בולים "הכרזת העצמאות לישראל" (כחולים), לא מנוקבבים; בול "הדרך לירושלים".
10. תעודה משנת 1945, עליה הודבק בול "הבריגדה היהודית" (מופיעה עליו חתימת האמן "רוס").
מעצב הבולים, המאייר והקריקטוריסט יוסף רוס (1911-1991) נולד באנטוורפן, בלגיה, ומעולם לא רכש השכלה פורמאלית בציור או באמנות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין עד שנת 1933 (שנת עליית המפלגה הנאצית לשלטון), אז חזר לבלגיה, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל על סיפון האנייה "תל-אביב". בארץ פתח רוס משרד פרסום ובמקביל החל בציור רישומי דיוקנאות וקריקטורות פוליטיות. עיצב מספר בולים עבור הקק"ל. במהלך שנות עבודתו התפרסמו איוריו במרבית העתונים היומיים בארץ וכן בעתונים בחו"ל. בתקופת המנדט התמקד רוס בנושא המאבק בשלטון הבריטי וקריקטורות אחדות שלו אף נפסלו על ידי הצנזורה. לאחר קום המדינה הקדיש את איוריו הסטיריים למאבקים בין-מפלגתיים ולקונפליקט הישראלי-ערבי. יצר סדרת רישומים של חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל – ועדת אונסקו"פ, אשר ראתה אור באלבום מיוחד בשנת 1947.
1. מתוה לבול "הכרזת העצמאות לישראל". הבול הונפק בשנת 1949, במספר שינויים (מיקום הטקסטים, כיוון היושבים מאחורי השולחן וצורת ישיבתם, דיוקנו של הרצל התלוי על הוילון, סדר היושבים מצדדיו של בן-גוריון ומספרם). חתום. 16X24.5 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים. שאריות דבק בצדו האחורי.
2. מתוה לבול "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – אנדרטת כביש הגבורה. הבול הונפק בשנת 1949 ובקטלוג הבולים הממוחשב של קק"ל הוא מכונה "הדרך לירושלים". הבול נדפס ללא שינויים, על-פי המתוה שלפנינו. האנדרטה המופיעה על הבול עוצבה בידי הפסל משה ציפר (1902-1989), נבנתה בדצמבר 1948 והיא ממוקמת בסמוך לישוב משמר דוד. היא מעוצבת כאובליסק המתנשא לגובה 13 מטרים, העשוי מאבנים שהובאו משדות הקרב בדרך לירושלים, לציון הבקעת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. חתום. 16X24 ס"מ. כתמים, נייר-דבק, פגמים קלים בשוליים.
3. מתוה לבול בו מתנוססים ארבעה דגלים של מדינת ישראל. כפי הנראה, הבול לא הונפק מעולם. חתום. 15X25 ס"מ. כתמים.
פריטים מצורפים:
4. מעטפת יום ראשון, יום העצמאות תש"ט [1949]. על המעטפה הודבקו שני בולי קק"ל: "הכרזת העצמאות לישראל" ו"הדרך לירושלים" (הנזכרים לעיל, מס' 1-2), עם חותמות "יום הופעת הבול" וחותמת דואר מחיפה; על המעטפה נוספו חתימתו המקורית של דוד בן-גוריון בצירוף חותמת "דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הבטחון למדינת ישראל". 10X17.5 ס"מ. מצב טוב.
5-7. הצעות עיצוב (Essay) של בולי קק"ל "הבריגדה היהודית" (1945); "הדרך לירושלים" ו"הכרזת העצמאות לישראל" (עם תיקונים של רוס). שלושתם בגודל 1:1 וחתומים "רוס".
8-9. צמד בולים "הכרזת העצמאות לישראל" (כחולים), לא מנוקבבים; בול "הדרך לירושלים".
10. תעודה משנת 1945, עליה הודבק בול "הבריגדה היהודית" (מופיעה עליו חתימת האמן "רוס").
מעצב הבולים, המאייר והקריקטוריסט יוסף רוס (1911-1991) נולד באנטוורפן, בלגיה, ומעולם לא רכש השכלה פורמאלית בציור או באמנות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין עד שנת 1933 (שנת עליית המפלגה הנאצית לשלטון), אז חזר לבלגיה, ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל על סיפון האנייה "תל-אביב". בארץ פתח רוס משרד פרסום ובמקביל החל בציור רישומי דיוקנאות וקריקטורות פוליטיות. עיצב מספר בולים עבור הקק"ל. במהלך שנות עבודתו התפרסמו איוריו במרבית העתונים היומיים בארץ וכן בעתונים בחו"ל. בתקופת המנדט התמקד רוס בנושא המאבק בשלטון הבריטי וקריקטורות אחדות שלו אף נפסלו על ידי הצנזורה. לאחר קום המדינה הקדיש את איוריו הסטיריים למאבקים בין-מפלגתיים ולקונפליקט הישראלי-ערבי. יצר סדרת רישומים של חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל – ועדת אונסקו"פ, אשר ראתה אור באלבום מיוחד בשנת 1947.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
אוסף קריקטורות מקוריות ומתווים מאת דוֹש, 1959-1962.
"דוֹש" הוא כינויו האמנותי של קָרִיאֵל גַרדוֹש (1921-2000). נולד בבודפשט בשם קרל גרדוש (שם המשפחה במקור: גולדברגר), סיים את בית הספר התיכון בעיר והחל בלימודים אקדמיים באוניברסיטת סגד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לעבודת כפייה. בשובו לבודפשט נודע לו שהוריו ומרבית בני משפחתו נספו בשואה.
בראשית שנת 1946 עזב את הונגריה ועבר לפריז, שם למד ספרות השוואתית בסורבון. בראשית שנת 1948 עלה גרדוש לארץ ישראל, עִברת את שמו ל"קריאל", הצטרף למחתרת הלח"י וצייר את הקריקטורות עבור ביטאונה, "המעש". עקב חוסר שליטתו בשפה העברית בחר להשתלב בעיתונות העברית כקריקטוריסט. לאחר רצח הרוזן ברנאדוט נעצר ולאחר שחרורו שימש כעורכו הגראפי של השבועון "העולם הזה" (בשנת 1953 נפצע כאשר פצצה הושלכה אל מערכת השבועון). באותה שנה הצטרף למערכת "מעריב", ופרסם בעיתון קריקטורה פוליטית יומית במשך שנים רבות. בהדרגה החל לעסוק גם בכתיבה של מאמרים, סיפורים ומערכונים ובמקביל פרסם גם בעיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט". בשנת 1956 אייר דוש לראשונה את הדמות "ישראליק", שזכתה לפופולריות רבה בהיותהּ מייצגת את מדינת ישראל ואת דמות ה"צבר" הישראלי; מאוחר יותר אוית השם: "שרוליק".
באוסף שלפנינו מופיעים הפריטים הבאים:
** 110 קריקטורות לעתונות, מהשנים 1960-1962. התפרסמו בעתון "מעריב" ובעתון הישראלי בשפה ההונגרית "אוי קלט" (Új Kelet - "מזרח חדש"). קריקטורות אלה הנן גרסאות סופיות (דיו על נייר), עם הנחיות לדפוס. הכותרות נכתבו בדרך כלל בכתב-יד, בעפרון. לעתים הודבק על הטקסט העברי טקסט בהונגרית, לפרסום ב"אוי קלט" לאחר הפרסום ב"מעריב". ברבות מהקריקטורות מופיעה דמותו של "שרוליק".
הקריקטורות עוסקות במגוון נושאים פוליטיים, מדיניים וחברתיים שעמדו על הפרק בראשית שנות ה-60, ביניהם היחסים עם ברית המועצות, יהדות אלג'יריה, העליה באינפלציה, הירידה מהארץ, שביתת פועלי נמל חיפה, פרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר, ועידת ז'נבה השניה, ועוד. כולן צוירו על דפי נייר רגילים, להוציא שבע קריקטורות, שצוירו על ניירות בריסטול עבים (שלוש מהן גדולות במיוחד - 70X25 ס"מ, 35X49 ס"מ, 40X35 ס"מ).
** 47 מתווים, מהשנים 1959-1962. ביניהם: מתווי עפרון, מתוה לכרזת פרסום לסרט "הצד השלישי של המטבע" (צבע מים על נייר), פרסום ל"חימום מים חשמלי" (דיו על נייר), פרסומות לחברת "תלמה" (עפרון על נייר), קריקטורה עם הקדשה לשר אבא אבן (דיו על נייר), מספר מתווים לכרזת פרסום לתפאורה לתכנית "חתול בשק" של להקת "בצל ירוק", ועוד.
** כ-13 דפים שונים: מכתבים שנשלחו אל דוש, מכתב אל אבא אבן, איורים שאייר לכבוד הרופאים והאחיות בבית החולים "אסותא" (ביניהם איורים המתארים כאבי גב וקשיים בנשימה), ופריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. קרעים, קמטים וגזירות בשולי חלק מהקריקטורות.
"דוֹש" הוא כינויו האמנותי של קָרִיאֵל גַרדוֹש (1921-2000). נולד בבודפשט בשם קרל גרדוש (שם המשפחה במקור: גולדברגר), סיים את בית הספר התיכון בעיר והחל בלימודים אקדמיים באוניברסיטת סגד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לעבודת כפייה. בשובו לבודפשט נודע לו שהוריו ומרבית בני משפחתו נספו בשואה.
בראשית שנת 1946 עזב את הונגריה ועבר לפריז, שם למד ספרות השוואתית בסורבון. בראשית שנת 1948 עלה גרדוש לארץ ישראל, עִברת את שמו ל"קריאל", הצטרף למחתרת הלח"י וצייר את הקריקטורות עבור ביטאונה, "המעש". עקב חוסר שליטתו בשפה העברית בחר להשתלב בעיתונות העברית כקריקטוריסט. לאחר רצח הרוזן ברנאדוט נעצר ולאחר שחרורו שימש כעורכו הגראפי של השבועון "העולם הזה" (בשנת 1953 נפצע כאשר פצצה הושלכה אל מערכת השבועון). באותה שנה הצטרף למערכת "מעריב", ופרסם בעיתון קריקטורה פוליטית יומית במשך שנים רבות. בהדרגה החל לעסוק גם בכתיבה של מאמרים, סיפורים ומערכונים ובמקביל פרסם גם בעיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט". בשנת 1956 אייר דוש לראשונה את הדמות "ישראליק", שזכתה לפופולריות רבה בהיותהּ מייצגת את מדינת ישראל ואת דמות ה"צבר" הישראלי; מאוחר יותר אוית השם: "שרוליק".
באוסף שלפנינו מופיעים הפריטים הבאים:
** 110 קריקטורות לעתונות, מהשנים 1960-1962. התפרסמו בעתון "מעריב" ובעתון הישראלי בשפה ההונגרית "אוי קלט" (Új Kelet - "מזרח חדש"). קריקטורות אלה הנן גרסאות סופיות (דיו על נייר), עם הנחיות לדפוס. הכותרות נכתבו בדרך כלל בכתב-יד, בעפרון. לעתים הודבק על הטקסט העברי טקסט בהונגרית, לפרסום ב"אוי קלט" לאחר הפרסום ב"מעריב". ברבות מהקריקטורות מופיעה דמותו של "שרוליק".
הקריקטורות עוסקות במגוון נושאים פוליטיים, מדיניים וחברתיים שעמדו על הפרק בראשית שנות ה-60, ביניהם היחסים עם ברית המועצות, יהדות אלג'יריה, העליה באינפלציה, הירידה מהארץ, שביתת פועלי נמל חיפה, פרשת חטיפת הילד יוסל'ה שוחמכר, ועידת ז'נבה השניה, ועוד. כולן צוירו על דפי נייר רגילים, להוציא שבע קריקטורות, שצוירו על ניירות בריסטול עבים (שלוש מהן גדולות במיוחד - 70X25 ס"מ, 35X49 ס"מ, 40X35 ס"מ).
** 47 מתווים, מהשנים 1959-1962. ביניהם: מתווי עפרון, מתוה לכרזת פרסום לסרט "הצד השלישי של המטבע" (צבע מים על נייר), פרסום ל"חימום מים חשמלי" (דיו על נייר), פרסומות לחברת "תלמה" (עפרון על נייר), קריקטורה עם הקדשה לשר אבא אבן (דיו על נייר), מספר מתווים לכרזת פרסום לתפאורה לתכנית "חתול בשק" של להקת "בצל ירוק", ועוד.
** כ-13 דפים שונים: מכתבים שנשלחו אל דוש, מכתב אל אבא אבן, איורים שאייר לכבוד הרופאים והאחיות בבית החולים "אסותא" (ביניהם איורים המתארים כאבי גב וקשיים בנשימה), ופריטים נוספים.
גודל ומצב משתנים. קרעים, קמטים וגזירות בשולי חלק מהקריקטורות.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $4,000
כולל עמלת קונה
אוסף הכולל 643 קריקטורות מקוריות, שפורסמו בעתונים "דבר" ו"דבר לילדים", ביניהן 402 קריקטורות מאת פרץ וינרייך ו-194 רישומים מאת אבא פניכל. ארץ ישראל, שנות ה-60.
האוסף שלפנינו ניתן לחלוקה לשתי חטיבות עיקריות:
1. קריקטורות פוליטיות וחברתיות. החטיבה כוללת 449 קריקטורות בנושאים פוליטיים וחברתיים, בעיקר מהמחצית השניה של שנות ה-60; כולן איורי דיו על נייר, רובן המכריע בשחור-לבן. ראו אור בעתון "דבר".
הקריקטורות בחטיבה זו נוגעות באופן הומוריסטי, מתוחכם ועוקצני במגוון נושאים אשר העסיקו את העתונות היומית ואת אזרחי מדינת ישראל במהלך שנות ה-60: מערכות-בחירות, מלחמת ההתשה, יחסים דיפלומטיים עם ארה"ב, מצב יהדות "הגוש המזרחי" ויהדות ברית המועצות בפרט, יחסי ברית המועצות עם סוריה ועם לבנון, מלחמת ההתשה, תכנית רוג'רס (לשלום בין ישראל, מצרים וירדן), כדורגל לאומי ומשחקים אולימפיים, ועוד.
הקריקטורות בחטיבה זו אוירו בידי מספר קריקטוריסטים, כמה מהם מחשובי הקריקטוריסטים הישראליים: 402 קריקטורות אוירו בידי פרץ וינרייך [יליד ורשה, פולין, 1925; עלה לארץ לאחר קום המדינה ופרסם קריקטורות בעתונים רבים. וינרייך נחשב לותיק הקריקטוריסטים הישראליים ולאחד הפוריים שבהם. בשנת 2008 הוענק לו פרס "עפרון הזהב"] ו-47 אוירו בידי קריקטוריסטים שונים: דוש (קָרִיאֵל גַרדוֹש), אדר דריאן, פֶּרי (פרנץ רוזנפלד), דני קרמן ו-ש. רותם.
2. איורים לסיפורים ולבקורות תיאטרון. החטיבה כוללת 194 איורים מהתקופה דנן.
האיורים (רובם רישומי דיו על נייר) נעשו כולם בידי הצייר אבא פניכל (1906-1986) - מהציירים הבולטים באמנות הרישום בישראל - וכולם חתומים על ידו.
איורים אלה ליוו סיפורים לילדים שהתפרסמו בשבועון "דבר לילדים" וכן ביקורות תיאטרון שהתפרסמו בעתון "דבר" במדור "אחרי בכורה".
גודל ומצב משתנים.
האוסף שלפנינו ניתן לחלוקה לשתי חטיבות עיקריות:
1. קריקטורות פוליטיות וחברתיות. החטיבה כוללת 449 קריקטורות בנושאים פוליטיים וחברתיים, בעיקר מהמחצית השניה של שנות ה-60; כולן איורי דיו על נייר, רובן המכריע בשחור-לבן. ראו אור בעתון "דבר".
הקריקטורות בחטיבה זו נוגעות באופן הומוריסטי, מתוחכם ועוקצני במגוון נושאים אשר העסיקו את העתונות היומית ואת אזרחי מדינת ישראל במהלך שנות ה-60: מערכות-בחירות, מלחמת ההתשה, יחסים דיפלומטיים עם ארה"ב, מצב יהדות "הגוש המזרחי" ויהדות ברית המועצות בפרט, יחסי ברית המועצות עם סוריה ועם לבנון, מלחמת ההתשה, תכנית רוג'רס (לשלום בין ישראל, מצרים וירדן), כדורגל לאומי ומשחקים אולימפיים, ועוד.
הקריקטורות בחטיבה זו אוירו בידי מספר קריקטוריסטים, כמה מהם מחשובי הקריקטוריסטים הישראליים: 402 קריקטורות אוירו בידי פרץ וינרייך [יליד ורשה, פולין, 1925; עלה לארץ לאחר קום המדינה ופרסם קריקטורות בעתונים רבים. וינרייך נחשב לותיק הקריקטוריסטים הישראליים ולאחד הפוריים שבהם. בשנת 2008 הוענק לו פרס "עפרון הזהב"] ו-47 אוירו בידי קריקטוריסטים שונים: דוש (קָרִיאֵל גַרדוֹש), אדר דריאן, פֶּרי (פרנץ רוזנפלד), דני קרמן ו-ש. רותם.
2. איורים לסיפורים ולבקורות תיאטרון. החטיבה כוללת 194 איורים מהתקופה דנן.
האיורים (רובם רישומי דיו על נייר) נעשו כולם בידי הצייר אבא פניכל (1906-1986) - מהציירים הבולטים באמנות הרישום בישראל - וכולם חתומים על ידו.
איורים אלה ליוו סיפורים לילדים שהתפרסמו בשבועון "דבר לילדים" וכן ביקורות תיאטרון שהתפרסמו בעתון "דבר" במדור "אחרי בכורה".
גודל ומצב משתנים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
648 סמלים, סיכות, סיכות-כובע, סיכות-דש ותליונים.
מרבית הפריטים באוסף העשיר שלפנינו יוצרו בארץ ישראל, אך ביניהם גם פריטים שנוצרו באירופה ובברית המועצות. האוסף כולל פריטים רבים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 ופריטים רבים מהעשורים הראשונים שלאחר הקמת מדינת ישראל (שנות ה-50-60); ביניהם פריטים נדירים רבים.
להלן רשימה חלקית של הארגונים, הנסיבות, המוסדות והאירועים שלכבודם נוצרו הסיכות הנמצאות באוסף שלפנינו: אגודת הספורט של שארית הפליטה בגרמניה; מועדון ספורט "הכח" וינה; "בר כוכבא" סאראייבו; חברת "עזרה בצרות" בוקרשט (1933); חברת "תעלת המכאוב" (1925); כופר הישוב; "מגויס"; קול האדמה; "מכבי"; בית"ר; אצ"ל; לח"י; תנועת החרות; פלמ"ח; הגנה; גדנ"ע; קק"ל; קרן היסוד; נח"ם (נוער חלוצי מאוחד); החלוץ; גמנסיה "הרצליה" בתל-אביב; גימנסיה ירושלים; סיכות רבות עם המלה "ציון" וסיכות עם מגן-דוד או דגל מדינת ישראל (חלקן סיכות אמייל מוקדמות); תליוני אמייל עם עשרת הדברות; סיכות לכבוד ימי העצמאות של מדינת ישראל; מגן דוד אדום ומוסדות העוסקים ברפואה; סיכות וסמלים צה"ליים מתקופות שונות; החטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה היהודית"); סיכות של קונגרסים ציוניים; הלגיון הבריטי (Royal British Legion); "עזרא"; בני עקיבא; הנוער העובד והלומד; הבונים; השומר הצעיר; הצופים; צופי בריאות; תנועת העבודה הציונית; אגודת ישראל; הפועל המזרחי; סיכות ערים וסיכות מטעם מועצות מקומיות ואזוריות; חברות תחבורה: דן, אל-על, רכבת ישראל, דרום יהודה; יריד המזרח; דן חסכן; משטרת ישראל; משטרת פלשתינה (משטרת המנדט); תערוכת הפרחים, התערוכה החקלאית, חג הפרח, חובבי הטבע בישראל; שלח את עמי; מרד גטו ורשה; סיכות עם דיוקנאות הרצל, ביאליק, ז'בוטינסקי, י"ל פרץ, מאיר דיזנגוף, הנרייטה סאלד; גדוד מגיני השפה העברית; ויצו; נעמ"ת; סיכת כסף "בעד מסירות להדסה" עם עבודת פיליגרן מרשימה; ופריטים רבים נוספים. גודל ומצב משתנים, רובם במצב טוב.
648 סמלים, סיכות, סיכות-כובע, סיכות-דש ותליונים.
מרבית הפריטים באוסף העשיר שלפנינו יוצרו בארץ ישראל, אך ביניהם גם פריטים שנוצרו באירופה ובברית המועצות. האוסף כולל פריטים רבים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 ופריטים רבים מהעשורים הראשונים שלאחר הקמת מדינת ישראל (שנות ה-50-60); ביניהם פריטים נדירים רבים.
להלן רשימה חלקית של הארגונים, הנסיבות, המוסדות והאירועים שלכבודם נוצרו הסיכות הנמצאות באוסף שלפנינו: אגודת הספורט של שארית הפליטה בגרמניה; מועדון ספורט "הכח" וינה; "בר כוכבא" סאראייבו; חברת "עזרה בצרות" בוקרשט (1933); חברת "תעלת המכאוב" (1925); כופר הישוב; "מגויס"; קול האדמה; "מכבי"; בית"ר; אצ"ל; לח"י; תנועת החרות; פלמ"ח; הגנה; גדנ"ע; קק"ל; קרן היסוד; נח"ם (נוער חלוצי מאוחד); החלוץ; גמנסיה "הרצליה" בתל-אביב; גימנסיה ירושלים; סיכות רבות עם המלה "ציון" וסיכות עם מגן-דוד או דגל מדינת ישראל (חלקן סיכות אמייל מוקדמות); תליוני אמייל עם עשרת הדברות; סיכות לכבוד ימי העצמאות של מדינת ישראל; מגן דוד אדום ומוסדות העוסקים ברפואה; סיכות וסמלים צה"ליים מתקופות שונות; החטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה היהודית"); סיכות של קונגרסים ציוניים; הלגיון הבריטי (Royal British Legion); "עזרא"; בני עקיבא; הנוער העובד והלומד; הבונים; השומר הצעיר; הצופים; צופי בריאות; תנועת העבודה הציונית; אגודת ישראל; הפועל המזרחי; סיכות ערים וסיכות מטעם מועצות מקומיות ואזוריות; חברות תחבורה: דן, אל-על, רכבת ישראל, דרום יהודה; יריד המזרח; דן חסכן; משטרת ישראל; משטרת פלשתינה (משטרת המנדט); תערוכת הפרחים, התערוכה החקלאית, חג הפרח, חובבי הטבע בישראל; שלח את עמי; מרד גטו ורשה; סיכות עם דיוקנאות הרצל, ביאליק, ז'בוטינסקי, י"ל פרץ, מאיר דיזנגוף, הנרייטה סאלד; גדוד מגיני השפה העברית; ויצו; נעמ"ת; סיכת כסף "בעד מסירות להדסה" עם עבודת פיליגרן מרשימה; ופריטים רבים נוספים. גודל ומצב משתנים, רובם במצב טוב.
מרבית הפריטים באוסף העשיר שלפנינו יוצרו בארץ ישראל, אך ביניהם גם פריטים שנוצרו באירופה ובברית המועצות. האוסף כולל פריטים רבים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 ופריטים רבים מהעשורים הראשונים שלאחר הקמת מדינת ישראל (שנות ה-50-60); ביניהם פריטים נדירים רבים.
להלן רשימה חלקית של הארגונים, הנסיבות, המוסדות והאירועים שלכבודם נוצרו הסיכות הנמצאות באוסף שלפנינו: אגודת הספורט של שארית הפליטה בגרמניה; מועדון ספורט "הכח" וינה; "בר כוכבא" סאראייבו; חברת "עזרה בצרות" בוקרשט (1933); חברת "תעלת המכאוב" (1925); כופר הישוב; "מגויס"; קול האדמה; "מכבי"; בית"ר; אצ"ל; לח"י; תנועת החרות; פלמ"ח; הגנה; גדנ"ע; קק"ל; קרן היסוד; נח"ם (נוער חלוצי מאוחד); החלוץ; גמנסיה "הרצליה" בתל-אביב; גימנסיה ירושלים; סיכות רבות עם המלה "ציון" וסיכות עם מגן-דוד או דגל מדינת ישראל (חלקן סיכות אמייל מוקדמות); תליוני אמייל עם עשרת הדברות; סיכות לכבוד ימי העצמאות של מדינת ישראל; מגן דוד אדום ומוסדות העוסקים ברפואה; סיכות וסמלים צה"ליים מתקופות שונות; החטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה היהודית"); סיכות של קונגרסים ציוניים; הלגיון הבריטי (Royal British Legion); "עזרא"; בני עקיבא; הנוער העובד והלומד; הבונים; השומר הצעיר; הצופים; צופי בריאות; תנועת העבודה הציונית; אגודת ישראל; הפועל המזרחי; סיכות ערים וסיכות מטעם מועצות מקומיות ואזוריות; חברות תחבורה: דן, אל-על, רכבת ישראל, דרום יהודה; יריד המזרח; דן חסכן; משטרת ישראל; משטרת פלשתינה (משטרת המנדט); תערוכת הפרחים, התערוכה החקלאית, חג הפרח, חובבי הטבע בישראל; שלח את עמי; מרד גטו ורשה; סיכות עם דיוקנאות הרצל, ביאליק, ז'בוטינסקי, י"ל פרץ, מאיר דיזנגוף, הנרייטה סאלד; גדוד מגיני השפה העברית; ויצו; נעמ"ת; סיכת כסף "בעד מסירות להדסה" עם עבודת פיליגרן מרשימה; ופריטים רבים נוספים. גודל ומצב משתנים, רובם במצב טוב.
648 סמלים, סיכות, סיכות-כובע, סיכות-דש ותליונים.
מרבית הפריטים באוסף העשיר שלפנינו יוצרו בארץ ישראל, אך ביניהם גם פריטים שנוצרו באירופה ובברית המועצות. האוסף כולל פריטים רבים מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 ופריטים רבים מהעשורים הראשונים שלאחר הקמת מדינת ישראל (שנות ה-50-60); ביניהם פריטים נדירים רבים.
להלן רשימה חלקית של הארגונים, הנסיבות, המוסדות והאירועים שלכבודם נוצרו הסיכות הנמצאות באוסף שלפנינו: אגודת הספורט של שארית הפליטה בגרמניה; מועדון ספורט "הכח" וינה; "בר כוכבא" סאראייבו; חברת "עזרה בצרות" בוקרשט (1933); חברת "תעלת המכאוב" (1925); כופר הישוב; "מגויס"; קול האדמה; "מכבי"; בית"ר; אצ"ל; לח"י; תנועת החרות; פלמ"ח; הגנה; גדנ"ע; קק"ל; קרן היסוד; נח"ם (נוער חלוצי מאוחד); החלוץ; גמנסיה "הרצליה" בתל-אביב; גימנסיה ירושלים; סיכות רבות עם המלה "ציון" וסיכות עם מגן-דוד או דגל מדינת ישראל (חלקן סיכות אמייל מוקדמות); תליוני אמייל עם עשרת הדברות; סיכות לכבוד ימי העצמאות של מדינת ישראל; מגן דוד אדום ומוסדות העוסקים ברפואה; סיכות וסמלים צה"ליים מתקופות שונות; החטיבה היהודית הלוחמת ("הבריגדה היהודית"); סיכות של קונגרסים ציוניים; הלגיון הבריטי (Royal British Legion); "עזרא"; בני עקיבא; הנוער העובד והלומד; הבונים; השומר הצעיר; הצופים; צופי בריאות; תנועת העבודה הציונית; אגודת ישראל; הפועל המזרחי; סיכות ערים וסיכות מטעם מועצות מקומיות ואזוריות; חברות תחבורה: דן, אל-על, רכבת ישראל, דרום יהודה; יריד המזרח; דן חסכן; משטרת ישראל; משטרת פלשתינה (משטרת המנדט); תערוכת הפרחים, התערוכה החקלאית, חג הפרח, חובבי הטבע בישראל; שלח את עמי; מרד גטו ורשה; סיכות עם דיוקנאות הרצל, ביאליק, ז'בוטינסקי, י"ל פרץ, מאיר דיזנגוף, הנרייטה סאלד; גדוד מגיני השפה העברית; ויצו; נעמ"ת; סיכת כסף "בעד מסירות להדסה" עם עבודת פיליגרן מרשימה; ופריטים רבים נוספים. גודל ומצב משתנים, רובם במצב טוב.
קָטָלוֹג