מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 49 - 60 of 78
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
לא נמכר
אחד עשר "מפתחות כבוד" עשויים כסף ופליז, עם חריטות עיטורים והקדשות, שניתנו לתורמים לבתי-כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים בארה"ב ובאנגליה, בשנים 1927-1975.
~ חמישה "מפתחות כבוד" אשר ניתנו מטעם קהילות ומוסדות בארה"ב, 1927-1944:
1. מפתח גדול, ניתן מטעם קהילת "אוהב אמת" (ניו-ג'רזי, ארה"ב). בצדו האחד הכיתוב "Donated by Mr&Mrs Freund" ובצדו השני: "To The Cong. Ohav Emeth Anshe Ungarn", 11 בספטמבר 1927. פליז יצוק. אורך: 33.5 ס"מ.
2. מפתח, ניתן ללזרוס ואתל גרינהיל (Lazerus and Ethel Greenhill), מטעם בית האבות "Hebrew Ladies Home For Aged" אשר בברוקלין, ארה"ב. 16 באוקטובר 1927. בקצה המפתח מגן-דוד עם עיטורים חרוטים והכיתוב "מושב זקנים". פליז יצוק. אורך: 15.5 ס"מ.
3. מפתח לכניסה הצדדית של בית כנסת קהילת "בית תפלה" (Beth Tfiloh) בבולטימור, 6 במארס 1927. ניתן ל-Oscar Caplan (?). כסף (לא חתום). אורך: 15.5 ס"מ.
4. מפתח, ניתן "כאות הוקרה" לפיליפ רוזנטל (Rosenthal) ולרעייתו, מטעם בית האבות "ביאליסטוקר" (Bialystoker) בניו-יורק. 24 בספטמבר 1944. בקצה המפתח מגן-דוד. פליז יצוק. אורך: 21 ס"מ.
5. מפתח גדול במיוחד, בקצהו מגן-דוד (ללא הקדשה חרוטה). פליז יצוק. אורך: 36 ס"מ.
~ שישה "מפתחות כבוד" עשויים כסף, אשר הוענקו לאחים ארתור ווולטר הוברט מטעם ישיבות וקהילות יהודיות באנגליה, 1969-1975:
6. מפתח אשר ניתן לארתור הוברט מטעם הקהילה היהודית ב-Whitefield (מנצ'סטר), לרגל פתיחת בית הכנסת של הקהילה, 27 באפריל 1969. כסף (חתום). אורך: 10.5 ס"מ.
7-8. שני מפתחות שונים אשר הוענקו מטעם ישיבת גייטסהד (Gateshead Yeshiva - ישיבת בית יוסף גייטסהעד) באנגליה, לרגל פתיחת אולם הרצאות חדש, י"ג בכסלו 5733 [19 בנובמבר 1972]. האחד הוענק ל- W. Hubert[וולטר הוברט], והשני הוענק ל- A. Hubert [ארתור הוברט]. כסף (חתום). שאריות של הזהבה. אורך: 11 ס"מ.
ישיבת גייטסהד (ליד ניוקאסל באנגליה) - מהישיבות הגדולות והבולטות במערב אירופה, נוסדה בשנת 1929. בתקופת השואה שימשה הישיבה מפלט למאות בחורים מגרמניה שקיבלו בזכות בקשותיה אישורי כניסה לבריטניה.
9-10. שני מפתחות ל"אגף הוברט" (Hubert Wing) בישיבת מנצ'סטר, ניתנו לארתור הוברט, י"א בשבט 5733 [14 בינואר 1973]. כסף (חתום). בשניהם שרידי הזהבה. אורך: 13 ס"מ.
11. מפתח אשר ניתן מטעם הקהילה היהודית ב-Hillock (מנצ'סטר) לארתור ווולטר הוברט, לרגל פתיחת בית הכנסת של הקהילה, 19 באוקטובר 1975. אורך: 9 ס"מ.
ארתור הוברט נולד ב-Schlüchtern (גרמניה), בן למשפחה אשר עסקה במסחר במתכת. לאחר "ליל הבדולח" נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד; עם שחרורו, משפחתו
עברה לפרנקפורט, שם למד אחיו הצעיר וולטר בבית הספר פילנטרופין (Philantropin). מאוחר יותר עברו לאנגליה. בשנת 1948 הקים ארתור עסק עצמאי, ובעקבות הצלחתו הכלכלית של העסק, פתח בקריירה פילנתרופית ענפה. הוא ואחיו תרמו מכספם לישיבות, בתי-כנסת וארגונים יהודיים רבים.
סה"כ 11 מפתחות. מצב טוב.
~ חמישה "מפתחות כבוד" אשר ניתנו מטעם קהילות ומוסדות בארה"ב, 1927-1944:
1. מפתח גדול, ניתן מטעם קהילת "אוהב אמת" (ניו-ג'רזי, ארה"ב). בצדו האחד הכיתוב "Donated by Mr&Mrs Freund" ובצדו השני: "To The Cong. Ohav Emeth Anshe Ungarn", 11 בספטמבר 1927. פליז יצוק. אורך: 33.5 ס"מ.
2. מפתח, ניתן ללזרוס ואתל גרינהיל (Lazerus and Ethel Greenhill), מטעם בית האבות "Hebrew Ladies Home For Aged" אשר בברוקלין, ארה"ב. 16 באוקטובר 1927. בקצה המפתח מגן-דוד עם עיטורים חרוטים והכיתוב "מושב זקנים". פליז יצוק. אורך: 15.5 ס"מ.
3. מפתח לכניסה הצדדית של בית כנסת קהילת "בית תפלה" (Beth Tfiloh) בבולטימור, 6 במארס 1927. ניתן ל-Oscar Caplan (?). כסף (לא חתום). אורך: 15.5 ס"מ.
4. מפתח, ניתן "כאות הוקרה" לפיליפ רוזנטל (Rosenthal) ולרעייתו, מטעם בית האבות "ביאליסטוקר" (Bialystoker) בניו-יורק. 24 בספטמבר 1944. בקצה המפתח מגן-דוד. פליז יצוק. אורך: 21 ס"מ.
5. מפתח גדול במיוחד, בקצהו מגן-דוד (ללא הקדשה חרוטה). פליז יצוק. אורך: 36 ס"מ.
~ שישה "מפתחות כבוד" עשויים כסף, אשר הוענקו לאחים ארתור ווולטר הוברט מטעם ישיבות וקהילות יהודיות באנגליה, 1969-1975:
6. מפתח אשר ניתן לארתור הוברט מטעם הקהילה היהודית ב-Whitefield (מנצ'סטר), לרגל פתיחת בית הכנסת של הקהילה, 27 באפריל 1969. כסף (חתום). אורך: 10.5 ס"מ.
7-8. שני מפתחות שונים אשר הוענקו מטעם ישיבת גייטסהד (Gateshead Yeshiva - ישיבת בית יוסף גייטסהעד) באנגליה, לרגל פתיחת אולם הרצאות חדש, י"ג בכסלו 5733 [19 בנובמבר 1972]. האחד הוענק ל- W. Hubert[וולטר הוברט], והשני הוענק ל- A. Hubert [ארתור הוברט]. כסף (חתום). שאריות של הזהבה. אורך: 11 ס"מ.
ישיבת גייטסהד (ליד ניוקאסל באנגליה) - מהישיבות הגדולות והבולטות במערב אירופה, נוסדה בשנת 1929. בתקופת השואה שימשה הישיבה מפלט למאות בחורים מגרמניה שקיבלו בזכות בקשותיה אישורי כניסה לבריטניה.
9-10. שני מפתחות ל"אגף הוברט" (Hubert Wing) בישיבת מנצ'סטר, ניתנו לארתור הוברט, י"א בשבט 5733 [14 בינואר 1973]. כסף (חתום). בשניהם שרידי הזהבה. אורך: 13 ס"מ.
11. מפתח אשר ניתן מטעם הקהילה היהודית ב-Hillock (מנצ'סטר) לארתור ווולטר הוברט, לרגל פתיחת בית הכנסת של הקהילה, 19 באוקטובר 1975. אורך: 9 ס"מ.
ארתור הוברט נולד ב-Schlüchtern (גרמניה), בן למשפחה אשר עסקה במסחר במתכת. לאחר "ליל הבדולח" נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד; עם שחרורו, משפחתו
עברה לפרנקפורט, שם למד אחיו הצעיר וולטר בבית הספר פילנטרופין (Philantropin). מאוחר יותר עברו לאנגליה. בשנת 1948 הקים ארתור עסק עצמאי, ובעקבות הצלחתו הכלכלית של העסק, פתח בקריירה פילנתרופית ענפה. הוא ואחיו תרמו מכספם לישיבות, בתי-כנסת וארגונים יהודיים רבים.
סה"כ 11 מפתחות. מצב טוב.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,500
לא נמכר
מלבושים לכלה, המכונים "השמלה הגדולה" [אל-כּסווא אל-כּבּירה (El-Keswa El-Kbira) / "ברבריסקה"]. מרוקו (רבאט או טנג'יר), [סוף המאה ה-19 / ראשית המאה ה-20].
המלבושים המפוארים המכונים "אל-כּסווא אל-כּבּירה" – "השמלה הגדולה" – הגיעו למרוקו עם יהודי ספרד שהתיישבו בצפון המדינה. הם שימשו את האשה בחתונתה ולאחר נישואיה נלבשו גם בשמחות ובחגים.
המלבושים מורכבים מארבעה חלקים: חצאית מעטפת גדולה, אפודה (וֶסְט), חושן (לבבית) ועיטור-חזה נוסף, כולם עשויים בד קטיפה בצבע בורדו ומעוטרים רקמות חוטי זהב וסרטי זהב.
* החצאית מכונה "זלטיטה" (מן המלה הספרדית giraldeta, שפירושה "סובבת"). החצאית גזורה מכמה חלקים, המחוברים זה לזה בצורת מניפה. החצאית מעוטרת סרטי זהב ורקמת חוטי זהב בפינה התחתונה. רוחב החצאית בחלקה התחתון – 310 ס"מ.
* האפודה, המכונה "גומבּאייז", הנה בעלת שרוולים קצרים. לאורך הפתח – מלפנים – טור כפתורי מתכת. מחשוף הצוואר, הכתפיים ואיזור השכמות מקושט סרטי זהב. 50X75 ס"מ.
* החושן (לבבית), שגזרתו כמעין טלית קטן, המכונה בערבית "כּתף" ובספרדית "פּונטה", מקושט רקמת חוטי זהב בדגמים צמחיים (על בטנת קרטון). חלק זה נחשב למפואר וליקר ביותר בכל הלבוש ולפיכך עוטר במיטב הרקמה. 50X45 ס"מ.
* עיטור נוסף, הכולל אף הוא רקמת חוטי זהב עשירה. כפי הנראה, שימש גם כן כעיטור לאיזור החזה. 42X60 ס"מ.
מצב כללי טוב. חלק מסרטי הזהב מנותקים. פגמים בקטיפה. קרעים ונזקים קלים.
ספרות: 1. חיי היהודים במארוקו, אביבה מולר-לנצט (עורכת). מוזיאון ישראל, 1983 (מהדורה שניה), עמ' 200-203.
2. Morocco, Jews and Art in a Muslum Land, Vivian B. Mann (editor). הוצאת Merrell והמוזיאון היהודי בניו-יורק, 2000, עמ' 134-136, 174-176.
המלבושים המפוארים המכונים "אל-כּסווא אל-כּבּירה" – "השמלה הגדולה" – הגיעו למרוקו עם יהודי ספרד שהתיישבו בצפון המדינה. הם שימשו את האשה בחתונתה ולאחר נישואיה נלבשו גם בשמחות ובחגים.
המלבושים מורכבים מארבעה חלקים: חצאית מעטפת גדולה, אפודה (וֶסְט), חושן (לבבית) ועיטור-חזה נוסף, כולם עשויים בד קטיפה בצבע בורדו ומעוטרים רקמות חוטי זהב וסרטי זהב.
* החצאית מכונה "זלטיטה" (מן המלה הספרדית giraldeta, שפירושה "סובבת"). החצאית גזורה מכמה חלקים, המחוברים זה לזה בצורת מניפה. החצאית מעוטרת סרטי זהב ורקמת חוטי זהב בפינה התחתונה. רוחב החצאית בחלקה התחתון – 310 ס"מ.
* האפודה, המכונה "גומבּאייז", הנה בעלת שרוולים קצרים. לאורך הפתח – מלפנים – טור כפתורי מתכת. מחשוף הצוואר, הכתפיים ואיזור השכמות מקושט סרטי זהב. 50X75 ס"מ.
* החושן (לבבית), שגזרתו כמעין טלית קטן, המכונה בערבית "כּתף" ובספרדית "פּונטה", מקושט רקמת חוטי זהב בדגמים צמחיים (על בטנת קרטון). חלק זה נחשב למפואר וליקר ביותר בכל הלבוש ולפיכך עוטר במיטב הרקמה. 50X45 ס"מ.
* עיטור נוסף, הכולל אף הוא רקמת חוטי זהב עשירה. כפי הנראה, שימש גם כן כעיטור לאיזור החזה. 42X60 ס"מ.
מצב כללי טוב. חלק מסרטי הזהב מנותקים. פגמים בקטיפה. קרעים ונזקים קלים.
ספרות: 1. חיי היהודים במארוקו, אביבה מולר-לנצט (עורכת). מוזיאון ישראל, 1983 (מהדורה שניה), עמ' 200-203.
2. Morocco, Jews and Art in a Muslum Land, Vivian B. Mann (editor). הוצאת Merrell והמוזיאון היהודי בניו-יורק, 2000, עמ' 134-136, 174-176.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $4,000
לא נמכר
פרוכת לארון קודש. רוסג'וק (רוסצ'וק, כיום רוּסה [Русе], בולגריה), תרנ"ו [1896].
בד ירוק; רקמת חוטי זהב, שיבוץ אבני חן.
מסגרות רקומות בדגמי עלים ופרחים, עיטורי כוכבים. בראש הפרוכת עיטור ברקמה מובלטת של "כתר תורה", משובץ באבני חן [חסרים בחלקם], בצדיו האותיות כ' ת' [=כתר תורה] ומעליו הכיתוב "קדש ליי". מתחת לכתר עיטור לוחות הברית, נתונים בשערים מקושטים. במרכז הפרוכת כתובת הקדשה נתונה בזר עלי דפנה, קשור בסרט: "תשורה נהדרה לכבוד התורה, מאת האדונים אנשי אמונים משה אברהם וינטורה נר"ו ורפאל בנימין נחמיאס חברו; למנחת זכרון... בזמן חרותנו מועד צאתנו מאפילה לאורה... לק"ק גדול מעוז ומגדול, ברוסגוק המהוללה, שנת ש'ש'ו'ן' וגילה".
195X146 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי במספר מקומות.
בד ירוק; רקמת חוטי זהב, שיבוץ אבני חן.
מסגרות רקומות בדגמי עלים ופרחים, עיטורי כוכבים. בראש הפרוכת עיטור ברקמה מובלטת של "כתר תורה", משובץ באבני חן [חסרים בחלקם], בצדיו האותיות כ' ת' [=כתר תורה] ומעליו הכיתוב "קדש ליי". מתחת לכתר עיטור לוחות הברית, נתונים בשערים מקושטים. במרכז הפרוכת כתובת הקדשה נתונה בזר עלי דפנה, קשור בסרט: "תשורה נהדרה לכבוד התורה, מאת האדונים אנשי אמונים משה אברהם וינטורה נר"ו ורפאל בנימין נחמיאס חברו; למנחת זכרון... בזמן חרותנו מועד צאתנו מאפילה לאורה... לק"ק גדול מעוז ומגדול, ברוסגוק המהוללה, שנת ש'ש'ו'ן' וגילה".
195X146 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים ובלאי במספר מקומות.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
מתפללים על יד הכותל המערבי - אפליקציה (יריעת-קיר שנעשית מחיבור אריגים שונים, בתוספת רקמה) מעשה ידי שמואל בן-דוד, אמן "בצלאל".
באפליקציה מתוארות דמויות מתפללים בסמטת הכותל הצרה: אם וילדיה - פני האם צמודים אל הכותל, גבר לבוש גלימה זהובה נושא פניו למרום לנוכח הכותל, גבר לבוש גלימה כתומה משתחווה ודמויות נוספות סמוכות אל הכותל או יושבות ברחבה מסביב. כן מוצגים בהדגשה אבני הריצוף וצמחיית הכותל (המתוארת כאילו היא נמסה ומטפטפת מטה כדמעות המתפללים, עד כי בפינה השמאלית התחתונה ניתן להבחין ממש בנזילת הצמחים אל הרצפה); בתחתית נרקם הפסוק "שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ" (תהלים נו, ט).
במסגרת הייחודית התוחמת את מעמד התפילה והדמעות מופיעים עופות גדולים (טווסים?) פורשים כנפיהם לצדדים וכופפים צווארם. על זנבותיהם הגדולים מונחים גביעים, גביעי-קידוש המשמשים כנאדות מטפוריים, אשר אל תוך כל אחד מהם נוטפת דמעה מעין הצפור (דמעות החורבן והגלות).
שמואל בן-דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 כשמואל דוידוב. בבגרותו התקבל לאקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של פרופ' בוריס שץ בשנים 1903-1905 והתמחה בשזירת שטיחים ובהכנת דגמים לעיצוב שטיחים. בסוף דצמבר 1905 הגיע בן-דוד לארץ יחד עם בוריס שץ ולמד בכיתה העליונה במחזור הראשון של "בצלאל". החל משנת 1907 עסק בארגון מחלקת השטיחים של "בצלאל", לימד בה ובשנים הבאות לימד גם פרספקטיבה, שרטוט ומלאכת-נוי. בן-דוד היה ממייסדי "אגודת אמנים עברית" ועמד בראשהּ. נפטר בירושלים בשנת 1927 בן 42 שנים בלבד. בן-דוד היה אחד מבכירי המורים ב"בצלאל", מורם של נחום גוטמן, חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי ורבים אחרים ואחד התורמים החשובים לניסוח שפת העיצוב ה"בצלאלית" [למידע נוסף אודות שמואל בן-דוד (ואפליקציות נוספות מעשה ידיו), ראה קטלוג "קדם" מס' 21, עמ' 111-116].
אפליקציה דומה מאד לזו שלפנינו, אף היא מעשה ידי שמואל בן-דוד, הוצגה בתערוכה "'בצלאל' של שץ 1906-1929" במוזיאון ישראל בירושלים בסוף שנת 1982. הסצינה המוצגת בה שונה אך במעט מזו המופיעה באפליקציה שלפנינו וכן הכיתוב והמסגרת שונים (הכיתוב שָׁם: "כתל המערבי" והמסגרת אינה מעוטרת כלל). ראה: "בצלאל" של שץ, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה (ירושלים, 1982), פריט 63 (עמ' 16) וכן ראה צילום בלוחות הצבע בפתח הכרך הראשון של הקטלוג.
גובה: 127 ס"מ, רוחב: 84 ס"מ. מצב טוב. מספר כתמים. נתונה במסגרת עץ 129X86 ס"מ.
באפליקציה מתוארות דמויות מתפללים בסמטת הכותל הצרה: אם וילדיה - פני האם צמודים אל הכותל, גבר לבוש גלימה זהובה נושא פניו למרום לנוכח הכותל, גבר לבוש גלימה כתומה משתחווה ודמויות נוספות סמוכות אל הכותל או יושבות ברחבה מסביב. כן מוצגים בהדגשה אבני הריצוף וצמחיית הכותל (המתוארת כאילו היא נמסה ומטפטפת מטה כדמעות המתפללים, עד כי בפינה השמאלית התחתונה ניתן להבחין ממש בנזילת הצמחים אל הרצפה); בתחתית נרקם הפסוק "שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ" (תהלים נו, ט).
במסגרת הייחודית התוחמת את מעמד התפילה והדמעות מופיעים עופות גדולים (טווסים?) פורשים כנפיהם לצדדים וכופפים צווארם. על זנבותיהם הגדולים מונחים גביעים, גביעי-קידוש המשמשים כנאדות מטפוריים, אשר אל תוך כל אחד מהם נוטפת דמעה מעין הצפור (דמעות החורבן והגלות).
שמואל בן-דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 כשמואל דוידוב. בבגרותו התקבל לאקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של פרופ' בוריס שץ בשנים 1903-1905 והתמחה בשזירת שטיחים ובהכנת דגמים לעיצוב שטיחים. בסוף דצמבר 1905 הגיע בן-דוד לארץ יחד עם בוריס שץ ולמד בכיתה העליונה במחזור הראשון של "בצלאל". החל משנת 1907 עסק בארגון מחלקת השטיחים של "בצלאל", לימד בה ובשנים הבאות לימד גם פרספקטיבה, שרטוט ומלאכת-נוי. בן-דוד היה ממייסדי "אגודת אמנים עברית" ועמד בראשהּ. נפטר בירושלים בשנת 1927 בן 42 שנים בלבד. בן-דוד היה אחד מבכירי המורים ב"בצלאל", מורם של נחום גוטמן, חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי ורבים אחרים ואחד התורמים החשובים לניסוח שפת העיצוב ה"בצלאלית" [למידע נוסף אודות שמואל בן-דוד (ואפליקציות נוספות מעשה ידיו), ראה קטלוג "קדם" מס' 21, עמ' 111-116].
אפליקציה דומה מאד לזו שלפנינו, אף היא מעשה ידי שמואל בן-דוד, הוצגה בתערוכה "'בצלאל' של שץ 1906-1929" במוזיאון ישראל בירושלים בסוף שנת 1982. הסצינה המוצגת בה שונה אך במעט מזו המופיעה באפליקציה שלפנינו וכן הכיתוב והמסגרת שונים (הכיתוב שָׁם: "כתל המערבי" והמסגרת אינה מעוטרת כלל). ראה: "בצלאל" של שץ, רשימה קטלוגית של החפצים בתערוכה (ירושלים, 1982), פריט 63 (עמ' 16) וכן ראה צילום בלוחות הצבע בפתח הכרך הראשון של הקטלוג.
גובה: 127 ס"מ, רוחב: 84 ס"מ. מצב טוב. מספר כתמים. נתונה במסגרת עץ 129X86 ס"מ.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
לא נמכר
מכתבה גדולה ומפוארת עשויה עץ. ארץ ישראל [ראשית המאה ה-20].
עץ זית; עיטורים מגולפים; לוח משובץ מספר סוגי עץ. כיתוב: "Jerusalem", "דע לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה", "בצלאל", "ירושלם".
המכתבה בנויה משני גופי-עץ עיקריים, תיבת הכתיבה (חלקהּ העליון) וגוף המכתבה (חלקה התחתון) ולהלן יימנו רכיביהם ותפורט צורתם:
תיבת הכתיבה כוללת מכסה המתרומם באמצעות שני צירים ותחתיו מתגלה חלל אחסון גדול (בעל מנגנון נעילה). במרכז משטח הכתיבה (הַמִּכְסֶה) לוח מלבני גדול (57X26 ס"מ), מעוטר מלאכת שיבוץ מרשימה של מספר סוגי עצים - בהירים וכהים - המתארת את מראה העיר העתיקה בירושלים (מבט מכיוון צפון), כפת הזהב במרכז, מגדל דוד במערב ושער הרחמים במזרח. מעל משטח הכתיבה ממוקמים שני תאים מלבניים (עם מנגנוני נעילה) ובכל אחד מהם מחיצה פנימית דקה, לאחסון ניירת ומכתבים; על חזיתם גולפו עיטורי אשכולות ענבים, זמורות ועלי גפן.
דפנות תיבת הכתיבה מעוטרות אף הן עיטורים מגולפים בצורת אשכולות ענבים, זמורות ועלי גפן. בדופן הימנית חבוי קלמר עץ נשלף, לאחסון צרכי הכתיבה - מיכל דיו, קולמוס וכו' - מחולק לארבעה תאים. לאחר שליפתו מעומק תיבת הכתיבה ניתן להצמידו לאורכהּ (באמצעות ציר) לנוחיות הסופר המשתמש בו.
שלושה עיטורי עץ מאסיביים המגולפים בדגמים צמחיים מעטרים את החיבור בין תיבת הכתיבה וגוף המכתבה (אחד חסר). גוף המכתבה בנוי כקופסה מלבנית גדולה וגבוהה. בכל אחת מדפנות הצד מצויה דלת נאה (עם מנגנון נעילה), המסתירה שלוש מגירות עץ גדולות עם ידיות חרוטות (סך הכל שש מגירות). המכתבה כולה נצבת על ארבע רגלי עץ (שתיים חסרות).
גובה: 92 ס"מ, רוחב: 70 ס"מ, אורך: 60 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר סדקים ופגמים קלים בלוחות העץ. פגמים קלים בחורי המנעולים; מנגנוני הנעילה תקינים. מצורפים שני מפתחות (היתר חסרים). כתמי דיו בקלמר העץ. רגל אחת חסרה; רגל אחת מנותקת.
עץ זית; עיטורים מגולפים; לוח משובץ מספר סוגי עץ. כיתוב: "Jerusalem", "דע לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה", "בצלאל", "ירושלם".
המכתבה בנויה משני גופי-עץ עיקריים, תיבת הכתיבה (חלקהּ העליון) וגוף המכתבה (חלקה התחתון) ולהלן יימנו רכיביהם ותפורט צורתם:
תיבת הכתיבה כוללת מכסה המתרומם באמצעות שני צירים ותחתיו מתגלה חלל אחסון גדול (בעל מנגנון נעילה). במרכז משטח הכתיבה (הַמִּכְסֶה) לוח מלבני גדול (57X26 ס"מ), מעוטר מלאכת שיבוץ מרשימה של מספר סוגי עצים - בהירים וכהים - המתארת את מראה העיר העתיקה בירושלים (מבט מכיוון צפון), כפת הזהב במרכז, מגדל דוד במערב ושער הרחמים במזרח. מעל משטח הכתיבה ממוקמים שני תאים מלבניים (עם מנגנוני נעילה) ובכל אחד מהם מחיצה פנימית דקה, לאחסון ניירת ומכתבים; על חזיתם גולפו עיטורי אשכולות ענבים, זמורות ועלי גפן.
דפנות תיבת הכתיבה מעוטרות אף הן עיטורים מגולפים בצורת אשכולות ענבים, זמורות ועלי גפן. בדופן הימנית חבוי קלמר עץ נשלף, לאחסון צרכי הכתיבה - מיכל דיו, קולמוס וכו' - מחולק לארבעה תאים. לאחר שליפתו מעומק תיבת הכתיבה ניתן להצמידו לאורכהּ (באמצעות ציר) לנוחיות הסופר המשתמש בו.
שלושה עיטורי עץ מאסיביים המגולפים בדגמים צמחיים מעטרים את החיבור בין תיבת הכתיבה וגוף המכתבה (אחד חסר). גוף המכתבה בנוי כקופסה מלבנית גדולה וגבוהה. בכל אחת מדפנות הצד מצויה דלת נאה (עם מנגנון נעילה), המסתירה שלוש מגירות עץ גדולות עם ידיות חרוטות (סך הכל שש מגירות). המכתבה כולה נצבת על ארבע רגלי עץ (שתיים חסרות).
גובה: 92 ס"מ, רוחב: 70 ס"מ, אורך: 60 ס"מ. מצב כללי טוב. מספר סדקים ופגמים קלים בלוחות העץ. פגמים קלים בחורי המנעולים; מנגנוני הנעילה תקינים. מצורפים שני מפתחות (היתר חסרים). כתמי דיו בקלמר העץ. רגל אחת חסרה; רגל אחת מנותקת.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $11,000
לא נמכר
Itinerarium Sacrae Scripturae. Das ist Ein Reisebuch, Uber die ganze heilige Schrifft, in zwei Bücher getheilet. דפוס Paul Donat (in Vorlegung Ambrosii Kirchners). מגדבורג (Magdeburg, גרמניה), 1597. גרמנית.
Itinerarium Sacrae Scripturae ["מסע דרך ספרי הקודש"], מאת היינריך בונטינג (Heinrich Bünting, 1545-1606), כומר, תיאולוג וקרטוגרף גרמני, יליד הנובר.
זה הוא אחד מספרי המסעות החשובים ביותר, אשר עם צאתו לאור לראשונה בשנת 1581 היה לתיאור השלם והמקיף ביותר של הגיאוגרפיה המקראית. מאז נדפס במספר מהדורות ותורגם לשפות רבות.
"מסע דרך ספרי הקודש", מתאר את מסעותיהן של דמויות מרכזיות בתנ"ך ובברית החדשה. לספר ארבעה חלקים (שערים נפרדים לכל החלקים, למעט החלק הראשון): החלק הראשון והארוך ביותר עוסק בתנ"ך ומתאר את מסעותיהם של נביאים, מלכים, שופטים, ודמויות תנ"כיות שונות. החלק השני,Itinerarium Noui Testamenti, עוסק בברית החדשה ומתאר את מסעותיהם של יוסף, מרים ואחרים. החלק השלישי, Uber das Buch Josua, עוסק בספר יהושע; החלק הרביעי, De Monetis et Mensuris Sacrae Scripturae, עוסק בכסף ובאמצעי תשלום הנזכרים בכתבי הקודש.
הספר מלווה תריסר מפות (חיתוכי עץ), רובן כפולות (מודפסות על שני עמודים), המתארות את העולם ואת ארץ ישראל. ביניהן שלוש מפות פיגורטיביות אשר צוירו בידי בונטינג: הראשונה והמוכרת ביותר היא המפה המתארת את העולם בצורת תלתן תלת-עלי (התלתן מופיע בסמלה של העיר הנובר, עיר הולדתו של בונטינג). שלושת עלי התלתן מייצגים את שלוש היבשות – אסיה, אירופה ואפריקה. במרכז התלתן, ולפיכך במרכז העולם, מופיעה העיר ירושלים. המפה השניה מציגה את יבשת אסיה בדמות פגסוס (סוס מכונף המופיע במיתולוגיה היוונית). בשלישית, מצוירת יבשת אירופה בדמות מלכה הלובשת גלימה ועונדת כתר (מייצגת את הנסיכה הפיניקית אירופה).
לצד המפות הללו מופיעות גם מפות סטנדרטיות יותר: מפת יבשת אפריקה, שתי מפות עולם, ארבע מפות של ארץ ישראל, מפת ירושלים ושרטוט של בית המקדש.
חלק א: [14], 240, [7] עמ' (חסר שער נוסף?); חלק ב': [6], 102, [8], עמ'; חלק ג': [1], 34, עמ', [1 ריק]; חלק ד:[6], 15, [2], 14-21 עמ'. שיבושים רבים בספירת הדפים. כרך 30 ס"מ. כתמים, נזקי עש, קרעים קלים. בחלק מן הדפים (בעיקר בדפי המפות), תיקונים עתיקים – קרעים משוקמים בהדבקת נייר. דף השער הראשון מנותק ופגום, מודבק על נייר לחיזוק. המפות במצב בינוני. ברובן כתמים וקרעים משוקמים (שיקום עתיק). בחלקן שוליים קצוצים. מפת התלתן מנותקת, עם כתמים, קרעים קלים בשוליים, והדבקת נייר בקו הקפל. במפת אירופה בדמות מלכה ובמפת פגסוס השוליים קצוצים מעט. כתמים. פגמים משוקמים בקו הקפל. שיקום בהדבקת נייר ובאמצעות נייר דבק (במפת פגסוס שני פסי נייר דבק, באורך 8 ו-4 ס"מ).
כריכה מקורית, עם אבזמים לסגירה (אחד האבזמים חסר).
Itinerarium Sacrae Scripturae ["מסע דרך ספרי הקודש"], מאת היינריך בונטינג (Heinrich Bünting, 1545-1606), כומר, תיאולוג וקרטוגרף גרמני, יליד הנובר.
זה הוא אחד מספרי המסעות החשובים ביותר, אשר עם צאתו לאור לראשונה בשנת 1581 היה לתיאור השלם והמקיף ביותר של הגיאוגרפיה המקראית. מאז נדפס במספר מהדורות ותורגם לשפות רבות.
"מסע דרך ספרי הקודש", מתאר את מסעותיהן של דמויות מרכזיות בתנ"ך ובברית החדשה. לספר ארבעה חלקים (שערים נפרדים לכל החלקים, למעט החלק הראשון): החלק הראשון והארוך ביותר עוסק בתנ"ך ומתאר את מסעותיהם של נביאים, מלכים, שופטים, ודמויות תנ"כיות שונות. החלק השני,Itinerarium Noui Testamenti, עוסק בברית החדשה ומתאר את מסעותיהם של יוסף, מרים ואחרים. החלק השלישי, Uber das Buch Josua, עוסק בספר יהושע; החלק הרביעי, De Monetis et Mensuris Sacrae Scripturae, עוסק בכסף ובאמצעי תשלום הנזכרים בכתבי הקודש.
הספר מלווה תריסר מפות (חיתוכי עץ), רובן כפולות (מודפסות על שני עמודים), המתארות את העולם ואת ארץ ישראל. ביניהן שלוש מפות פיגורטיביות אשר צוירו בידי בונטינג: הראשונה והמוכרת ביותר היא המפה המתארת את העולם בצורת תלתן תלת-עלי (התלתן מופיע בסמלה של העיר הנובר, עיר הולדתו של בונטינג). שלושת עלי התלתן מייצגים את שלוש היבשות – אסיה, אירופה ואפריקה. במרכז התלתן, ולפיכך במרכז העולם, מופיעה העיר ירושלים. המפה השניה מציגה את יבשת אסיה בדמות פגסוס (סוס מכונף המופיע במיתולוגיה היוונית). בשלישית, מצוירת יבשת אירופה בדמות מלכה הלובשת גלימה ועונדת כתר (מייצגת את הנסיכה הפיניקית אירופה).
לצד המפות הללו מופיעות גם מפות סטנדרטיות יותר: מפת יבשת אפריקה, שתי מפות עולם, ארבע מפות של ארץ ישראל, מפת ירושלים ושרטוט של בית המקדש.
חלק א: [14], 240, [7] עמ' (חסר שער נוסף?); חלק ב': [6], 102, [8], עמ'; חלק ג': [1], 34, עמ', [1 ריק]; חלק ד:[6], 15, [2], 14-21 עמ'. שיבושים רבים בספירת הדפים. כרך 30 ס"מ. כתמים, נזקי עש, קרעים קלים. בחלק מן הדפים (בעיקר בדפי המפות), תיקונים עתיקים – קרעים משוקמים בהדבקת נייר. דף השער הראשון מנותק ופגום, מודבק על נייר לחיזוק. המפות במצב בינוני. ברובן כתמים וקרעים משוקמים (שיקום עתיק). בחלקן שוליים קצוצים. מפת התלתן מנותקת, עם כתמים, קרעים קלים בשוליים, והדבקת נייר בקו הקפל. במפת אירופה בדמות מלכה ובמפת פגסוס השוליים קצוצים מעט. כתמים. פגמים משוקמים בקו הקפל. שיקום בהדבקת נייר ובאמצעות נייר דבק (במפת פגסוס שני פסי נייר דבק, באורך 8 ו-4 ס"מ).
כריכה מקורית, עם אבזמים לסגירה (אחד האבזמים חסר).
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $4,000
לא נמכר
Saggio di Caratteri Ebraici, ניסיון כתב לשון הקודש - ספר ללימוד קליגרפיה עברית, עם לוחות איורים מפוארים. Giuseppe Vigevano. מנטובה, 1824.
ספר בפורמט רחב. שני חלקים שנדפסו בשתי טכניקות דפוס. החלק הראשון נדפס בדפוס רגיל, מכיל מבוא והוראות מפורטות [באיטלקית] ללימוד כתיבה, החל מאופן אחיזת העט, סוגי הכתיבה השונים בעברית [ספר תורה, "כתיבה רבנית", קורסיב] ועוד.
חלקו השני של הספר מורכב כולו מלוחות תמונה, שנדפסו בתחריטי נחושת, ובהם איורי אותיות ועיטורי מילים, ברמה אמנותית גבוהה. לחלק זה שער מיוחד בעברית ובאיטלקית: "ניסיון כתב לשון הקדש". טבלאות עם צורת האותיות, כיווני משיכת הקולמוס בזמן הכתיבה, סוגי הכתב [כתב אשורית, כתב רהוט, כתב רש"י], קטעי קריאה בסוגי כתיבה שונים ["אדון עולם אשר מלך" ופרקים מספר תהלים], דרך ביטוי האותיות, סימני הניקוד, ערכן הגימטרי של האותיות, מעגל עונות וחודשי השנה, ועוד. הדפים מאויירים ומעוטרים מסגרות בדגמי פרחים ודגמים גיאומטריים, בשילוב בעלי חיים, עופות ומלאכים.
ספר זה הנו החיבור המוקדם ביותר שבא בדפוס אשר מטרתו להקנות מיומנות בתחום הקליגרפיה היהודית. בספר ניכרת תשומת הלב המיוחדת שהקדישו יהודי איטליה לאמנות זו ושילובה כחלק חיוני בתהליך לימוד הכתיבה והקריאה בעברית. בנוסף, הספר משמש דוגמת-מופת לרמה הגבוהה של אמנות האיור ואף של איכות הדפוס אצל יהודי איטליה באותם ימים.
מעבר לשער הראשון, הסכמה מודפסת [באיטלקית] מרבני מנטובה: רבי משה אריאני, רבי יעקב קאסיס, רבי שמואל סיניגאליה, רבי [אלישמע מאיר] פאדובני.
עותק זה חתום בסוף החלק הראשון בחתימת-יד המחבר Vigevano.
[2], 24, [1] עמ'. 12 דף. נייר איכותי. רוחב: 32 ס"מ. גובה: 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, נקבי עש בודדים. מעטפת קדמית מקורית, עם דף מחירים מודבק. מעטפת אחורית חסרה. כריכה עם שדרה ופינות קלף (המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20). דפי בטנה (פורזץ) חדשים.
ספר בפורמט רחב. שני חלקים שנדפסו בשתי טכניקות דפוס. החלק הראשון נדפס בדפוס רגיל, מכיל מבוא והוראות מפורטות [באיטלקית] ללימוד כתיבה, החל מאופן אחיזת העט, סוגי הכתיבה השונים בעברית [ספר תורה, "כתיבה רבנית", קורסיב] ועוד.
חלקו השני של הספר מורכב כולו מלוחות תמונה, שנדפסו בתחריטי נחושת, ובהם איורי אותיות ועיטורי מילים, ברמה אמנותית גבוהה. לחלק זה שער מיוחד בעברית ובאיטלקית: "ניסיון כתב לשון הקדש". טבלאות עם צורת האותיות, כיווני משיכת הקולמוס בזמן הכתיבה, סוגי הכתב [כתב אשורית, כתב רהוט, כתב רש"י], קטעי קריאה בסוגי כתיבה שונים ["אדון עולם אשר מלך" ופרקים מספר תהלים], דרך ביטוי האותיות, סימני הניקוד, ערכן הגימטרי של האותיות, מעגל עונות וחודשי השנה, ועוד. הדפים מאויירים ומעוטרים מסגרות בדגמי פרחים ודגמים גיאומטריים, בשילוב בעלי חיים, עופות ומלאכים.
ספר זה הנו החיבור המוקדם ביותר שבא בדפוס אשר מטרתו להקנות מיומנות בתחום הקליגרפיה היהודית. בספר ניכרת תשומת הלב המיוחדת שהקדישו יהודי איטליה לאמנות זו ושילובה כחלק חיוני בתהליך לימוד הכתיבה והקריאה בעברית. בנוסף, הספר משמש דוגמת-מופת לרמה הגבוהה של אמנות האיור ואף של איכות הדפוס אצל יהודי איטליה באותם ימים.
מעבר לשער הראשון, הסכמה מודפסת [באיטלקית] מרבני מנטובה: רבי משה אריאני, רבי יעקב קאסיס, רבי שמואל סיניגאליה, רבי [אלישמע מאיר] פאדובני.
עותק זה חתום בסוף החלק הראשון בחתימת-יד המחבר Vigevano.
[2], 24, [1] עמ'. 12 דף. נייר איכותי. רוחב: 32 ס"מ. גובה: 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים, נקבי עש בודדים. מעטפת קדמית מקורית, עם דף מחירים מודבק. מעטפת אחורית חסרה. כריכה עם שדרה ופינות קלף (המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20). דפי בטנה (פורזץ) חדשים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $7,000
לא נמכר
אוסף גדול של חוברות, ספרים וכתבי יד שומרוניים מהמאות ה-19 וה-20, מעזבונו של אברהם נור צדקה, אשר עסק בעריכת ובהדפסת מהדורות מוערות של כתבי יד שומרוניים עם פירושים לדיני השומרונים ומנהגיהם במהלך שנות ה-60 וה-70.
האוסף כולל:
כתבי-יד של אברהם נור צדקה:
1. "כתב היד" של "חמשה חומשי תורה - נוסח יהודי, נוסח שומרוני, עם הדגשה מדויקת של השינויים בין שתי הנוסחאות" (לפי כתב יד שומרוני עתיק מהמאה ה-11), שערכו אברהם נור ורצון צדקה. ארבעה כרכים: בראשית, ויקרא, במדבר, דברים. במהדורה זו מופיע מימין הנוסח היהודי כשהוא מנוקד ומשמאל הנוסח השומרוני ללא סימני ניקוד. הכנת "כתבי היד" שלפנינו נעשתה על-ידי הדבקה ידנית של המלים המודפסות, (לעתים כל מלה בגזיר-נייר בודד ולעתים כמה מלים יחדו. סימני הניקוד נמחקו בטיפקס). כפי הנראה, כתבי היד שלפנינו שימשו להדפסת מהדורות חוזרות, באמצע שנות ה-60. שתי הגרסאות נדפסו בעברית.
2-3. כתבי היד של אברהם נור צדקה לחלקים השני והשלישי למהדורת-צילום של "תבת מרקה". החלק השני, "על תהומות מעיין עדן, לחכם הגדול אדוננו מרקה" (שנות ה-90) כתוב על-גבי גליונות נייר גדולים בשומרונית, ואילו החלק השלישי (1995) נכתב על דפי נייר רגילים; שני החלקים כתובים בכתב שומרוני, בעברית ובערבית (בחלק השני חסרים שני דפים).
4. כתב-יד של אברהם נור צדקה, קטעים מספרי שמות ודברים, כתובים על גבי גליונות נייר כרומו גדולים. כתב שומרוני באותיות דפוס.
5. כרך תפילות בכתב ידו של אברהם נור צדקה, אמצע שנות ה-40. כתב שומרוני.
כתבי יד שומרוניים:
* ארבעה-עשר כרכים של כתבי-יד שומרוניים, חלקם מהמחצית השניה של המאה ה-19 וחלקם מהעשורים הראשונים של המאה ה-20. ביניהם: כרך חומש שומרוני (פורמט גדול), בכתב ידו של אברהם בן מרחיב הצפרי (שנת 1922) וכרכי חומש נוספים.
* ספרי-תפילה רבים, ביניהם: כרך תפילות משנת 1856 הכולל תפילות רבות ומגוונות לחג הפסח, כרך תפילות ופרקי שירה לחודש ניסן ולחג הפסח, עם דברי שבח לאל מאת טביה בן יצחק הכהן; כרך תפילות מראשית שנות ה-20 הכולל קטעי תפילה לחג הקציר, קטעים מעשרת הדברות ועוד; כרך תפילות נאה במיוחד משנת 1863, מאת יעקב בן אהרן בן שלמה בן טביה הכהן, כולל תפילות הלל וברכות, שירת הים, תפילה וברכה למקיימים את חוקי האל, תפילה לחיזוק האמונה באל, ועוד; וכן כרכים נוספים הכוללים תפילות ליום שבת הדברים, לליל מקרתה וליום מקרתה (יום מעמד הר סיני), לברכה ולמטר על הארץ, לבריאות ולריפוי כאב, קללה למלשינים ולשונאים, קירוב ימי האור, לספירת העומר ולחג השבועות, ועוד. רובם בכתב שומרוני, חלקם בערבית. בכרכים רבים פגעי עש.
* תעודה גדולה הקשורה בפדיון לנישואין וללידה, בחתימת בנימים בן שלח הצפרי (שנות העשרה או ה-20 של המאה ה-20).
ספרים, חוברות וצילומי כתבי-יד:
ספרים וחוברות שהוציאו לאור אברהם נור ורצון צדקה (רובם הדפסות ליטוגרפיות של כתבי-יד שומרוניים, בכתב שומרוני): * ספר במדבר בשלושה טורים (המקור בעברית עתיקה, התרגום בארמית שומרונית ותרגום ערבי). נכתב, נערך ויצא לאור ע"י רצון צדקה הצפרי. חולון, 1968. * ספר בראשית, נוסח שומרוני עם תרגום לארמית ולערבית. * שירות (פיוטים), ליל כיפור, כוללות פירושים לדיני השומרונים ומנהגיהם, פרי עטם של מבחר מחברים שומרונים שונים, חלק ב', העתק בכ"י רצון בנימין צדקה. ישראל, 1960. * תפילת יום מעמד הר סיני (1962). * תפילת שבת הדברים - עשרת הדברות. * וכן מאות דפים עם צילומים מכתבי-יד: תפילות לשבת ולסוכות, ספר ויקרא (נוסח שומרוני), תפילות לימי חול, תפילת ליל חדה (מוצאי השבת), תפילת יום שבת בבוקר, תפילת ליל ראש השנה ויומו, סדור תפלת שבת צמות חג המצות (העתיק וערך אברהם נור צדקה). מצורף: * מהדורה מדעית של ה"מימר מרקה" (קובץ דרשות וביאורים על התורה השומרונית שנתחבר במאה הרביעית לספירה בידי החכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד), עברית-אנגלית, בעריכת ובתרגום John Macdonald. הוצאת Alfred Töpelmann, ברלין, 1963. שני כרכים.
האוסף כולל:
כתבי-יד של אברהם נור צדקה:
1. "כתב היד" של "חמשה חומשי תורה - נוסח יהודי, נוסח שומרוני, עם הדגשה מדויקת של השינויים בין שתי הנוסחאות" (לפי כתב יד שומרוני עתיק מהמאה ה-11), שערכו אברהם נור ורצון צדקה. ארבעה כרכים: בראשית, ויקרא, במדבר, דברים. במהדורה זו מופיע מימין הנוסח היהודי כשהוא מנוקד ומשמאל הנוסח השומרוני ללא סימני ניקוד. הכנת "כתבי היד" שלפנינו נעשתה על-ידי הדבקה ידנית של המלים המודפסות, (לעתים כל מלה בגזיר-נייר בודד ולעתים כמה מלים יחדו. סימני הניקוד נמחקו בטיפקס). כפי הנראה, כתבי היד שלפנינו שימשו להדפסת מהדורות חוזרות, באמצע שנות ה-60. שתי הגרסאות נדפסו בעברית.
2-3. כתבי היד של אברהם נור צדקה לחלקים השני והשלישי למהדורת-צילום של "תבת מרקה". החלק השני, "על תהומות מעיין עדן, לחכם הגדול אדוננו מרקה" (שנות ה-90) כתוב על-גבי גליונות נייר גדולים בשומרונית, ואילו החלק השלישי (1995) נכתב על דפי נייר רגילים; שני החלקים כתובים בכתב שומרוני, בעברית ובערבית (בחלק השני חסרים שני דפים).
4. כתב-יד של אברהם נור צדקה, קטעים מספרי שמות ודברים, כתובים על גבי גליונות נייר כרומו גדולים. כתב שומרוני באותיות דפוס.
5. כרך תפילות בכתב ידו של אברהם נור צדקה, אמצע שנות ה-40. כתב שומרוני.
כתבי יד שומרוניים:
* ארבעה-עשר כרכים של כתבי-יד שומרוניים, חלקם מהמחצית השניה של המאה ה-19 וחלקם מהעשורים הראשונים של המאה ה-20. ביניהם: כרך חומש שומרוני (פורמט גדול), בכתב ידו של אברהם בן מרחיב הצפרי (שנת 1922) וכרכי חומש נוספים.
* ספרי-תפילה רבים, ביניהם: כרך תפילות משנת 1856 הכולל תפילות רבות ומגוונות לחג הפסח, כרך תפילות ופרקי שירה לחודש ניסן ולחג הפסח, עם דברי שבח לאל מאת טביה בן יצחק הכהן; כרך תפילות מראשית שנות ה-20 הכולל קטעי תפילה לחג הקציר, קטעים מעשרת הדברות ועוד; כרך תפילות נאה במיוחד משנת 1863, מאת יעקב בן אהרן בן שלמה בן טביה הכהן, כולל תפילות הלל וברכות, שירת הים, תפילה וברכה למקיימים את חוקי האל, תפילה לחיזוק האמונה באל, ועוד; וכן כרכים נוספים הכוללים תפילות ליום שבת הדברים, לליל מקרתה וליום מקרתה (יום מעמד הר סיני), לברכה ולמטר על הארץ, לבריאות ולריפוי כאב, קללה למלשינים ולשונאים, קירוב ימי האור, לספירת העומר ולחג השבועות, ועוד. רובם בכתב שומרוני, חלקם בערבית. בכרכים רבים פגעי עש.
* תעודה גדולה הקשורה בפדיון לנישואין וללידה, בחתימת בנימים בן שלח הצפרי (שנות העשרה או ה-20 של המאה ה-20).
ספרים, חוברות וצילומי כתבי-יד:
ספרים וחוברות שהוציאו לאור אברהם נור ורצון צדקה (רובם הדפסות ליטוגרפיות של כתבי-יד שומרוניים, בכתב שומרוני): * ספר במדבר בשלושה טורים (המקור בעברית עתיקה, התרגום בארמית שומרונית ותרגום ערבי). נכתב, נערך ויצא לאור ע"י רצון צדקה הצפרי. חולון, 1968. * ספר בראשית, נוסח שומרוני עם תרגום לארמית ולערבית. * שירות (פיוטים), ליל כיפור, כוללות פירושים לדיני השומרונים ומנהגיהם, פרי עטם של מבחר מחברים שומרונים שונים, חלק ב', העתק בכ"י רצון בנימין צדקה. ישראל, 1960. * תפילת יום מעמד הר סיני (1962). * תפילת שבת הדברים - עשרת הדברות. * וכן מאות דפים עם צילומים מכתבי-יד: תפילות לשבת ולסוכות, ספר ויקרא (נוסח שומרוני), תפילות לימי חול, תפילת ליל חדה (מוצאי השבת), תפילת יום שבת בבוקר, תפילת ליל ראש השנה ויומו, סדור תפלת שבת צמות חג המצות (העתיק וערך אברהם נור צדקה). מצורף: * מהדורה מדעית של ה"מימר מרקה" (קובץ דרשות וביאורים על התורה השומרונית שנתחבר במאה הרביעית לספירה בידי החכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד), עברית-אנגלית, בעריכת ובתרגום John Macdonald. הוצאת Alfred Töpelmann, ברלין, 1963. שני כרכים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
חוזר משוכפל בסטנסיל, מטעם הועד הפועל המצומצם של הקונגרס הציוני הראשון, על נייר מכתבים רשמי ("ועד הפועל של הקונגרס הציוני" / "Bureau des Zionisten-Congresses"), עם חתימות כל חמשת חברי הועד, ביניהם תיאודור הרצל. וינה, 7 בדצמבר 1897. גרמנית.
בחוזר, שנכתב כשלושה חודשים לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, מבקשים הרצל ושאר חברי הועד הפועל המצומצם להדגיש את חשיבות העברת הכספים - כספי ה"שקל" (Schekel) - אליהם באופן קבוע, בכל 1 ו-15 בחודש, על-מנת לאפשר את פעילותו הסדירה והשוטפת של הועד. עוד נכתב בחוזר, כי הועד הפועל עוסק בביצוע עניינים רבים, שכספים אלה חיוניים לו לטיפול בהם, וכי חברי הועד משוכנעים שנמעני החוזר יעשו כל שביכולתם לפעול במהירות וביעילות ברוח מטרתם המשותפת, וכי הועה"פ מבקש לקבל את הכספים במזומן, במשלוח רשום, באופן מידי, אחרת "יסרב לשאת באחריות על ההשלכות".
בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל בסוף אוגוסט 1897 נתקבלו מספר החלטות שמטרתן הגשמת רעיונותיה של התנועה הציונית: הוחלט על חתירה ליישום "תוכנית באזל" (שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת "בית-מולדת" ליהודים בארץ ישראל) וכן על הקמת מוסדות שונים לקידום ולהגשמת רעיונות התנועה הציונית ובראשם ההסתדרות הציונית העולמית.
במסגרת ייסוד ההסתדרות הציונית, נבחר ועד-פועל מורחב בן שמונה-עשר חברים ובתוכו ועד-פועל מצומצם, אשר מנה חמישה חברים - כולם תושבי העיר וינה - בראשותו של ד"ר תיאודור הרצל. תפקידו של הועד הפועל המצומצם היה לשמש גוף ניהול עליון – מעין 'ממשלה' – לפעילות הועד הפועל המורחב.
חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון היו ד"ר תיאודור הרצל [מְחוֹלְלָהּ של הציונות כתנועה ממוסדת] ששימש כיו"ר הועד, ד"ר עוזר קוֹקֶש [עו"ד, מראשוני החברים באגודת הסטודנטים "קדימה", ממייסדי האגודה הציונית הוינאית "אדמת ישורון" וחבר בועד הראשון של "אוצר התיישבות היהודים"] ששימש כמזכיר הועד, יונה (יוהאן) קרמנצקי [תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני; מחלוצי תעשיית החשמל האירופית; היו"ר הראשון של הקק"ל], ד"ר אלכסנדר מינץ [עו"ד, השתתף בועדה לניסוח "תכנית באזל"; חבר הועדה להתיישבות מעשית] וד"ר מוריץ (משה) טוביאס שנירר [סופר ורופא; רופאו של תיאודור הרצל, שאף ליווה אותו בביקורו בפלשתינה בשנת 1898; ממייסדי אגודת הסטודנטים "קדימה", אגודת "אהבת ציון" ואגודת "אדמת ישורון"; חבר הועדה להתיישבות מעשית]. חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון הם החתומים בתחתית החוזר שלפנינו.
[1] עמ' (+ שלשה עמודים ריקים), 29 ס"מ. כתמים בשוליים. קרעים בשוליים, כמה מהם מחוזקים בנייר דבק. נקבי-תיוק, אחד מהם קרוע.
נדיר. ידועים מסמכים בודדים דוגמת זה שלפנינו, עם חתימותיהם של כל חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון (שכן ד"ר מינץ עזב את הועה"פ המצומצם לאחר פחות משנה).
בחוזר, שנכתב כשלושה חודשים לאחר הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, מבקשים הרצל ושאר חברי הועד הפועל המצומצם להדגיש את חשיבות העברת הכספים - כספי ה"שקל" (Schekel) - אליהם באופן קבוע, בכל 1 ו-15 בחודש, על-מנת לאפשר את פעילותו הסדירה והשוטפת של הועד. עוד נכתב בחוזר, כי הועד הפועל עוסק בביצוע עניינים רבים, שכספים אלה חיוניים לו לטיפול בהם, וכי חברי הועד משוכנעים שנמעני החוזר יעשו כל שביכולתם לפעול במהירות וביעילות ברוח מטרתם המשותפת, וכי הועה"פ מבקש לקבל את הכספים במזומן, במשלוח רשום, באופן מידי, אחרת "יסרב לשאת באחריות על ההשלכות".
בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל בסוף אוגוסט 1897 נתקבלו מספר החלטות שמטרתן הגשמת רעיונותיה של התנועה הציונית: הוחלט על חתירה ליישום "תוכנית באזל" (שקבעה כי התנועה הציונית שואפת להקמת "בית-מולדת" ליהודים בארץ ישראל) וכן על הקמת מוסדות שונים לקידום ולהגשמת רעיונות התנועה הציונית ובראשם ההסתדרות הציונית העולמית.
במסגרת ייסוד ההסתדרות הציונית, נבחר ועד-פועל מורחב בן שמונה-עשר חברים ובתוכו ועד-פועל מצומצם, אשר מנה חמישה חברים - כולם תושבי העיר וינה - בראשותו של ד"ר תיאודור הרצל. תפקידו של הועד הפועל המצומצם היה לשמש גוף ניהול עליון – מעין 'ממשלה' – לפעילות הועד הפועל המורחב.
חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון היו ד"ר תיאודור הרצל [מְחוֹלְלָהּ של הציונות כתנועה ממוסדת] ששימש כיו"ר הועד, ד"ר עוזר קוֹקֶש [עו"ד, מראשוני החברים באגודת הסטודנטים "קדימה", ממייסדי האגודה הציונית הוינאית "אדמת ישורון" וחבר בועד הראשון של "אוצר התיישבות היהודים"] ששימש כמזכיר הועד, יונה (יוהאן) קרמנצקי [תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני; מחלוצי תעשיית החשמל האירופית; היו"ר הראשון של הקק"ל], ד"ר אלכסנדר מינץ [עו"ד, השתתף בועדה לניסוח "תכנית באזל"; חבר הועדה להתיישבות מעשית] וד"ר מוריץ (משה) טוביאס שנירר [סופר ורופא; רופאו של תיאודור הרצל, שאף ליווה אותו בביקורו בפלשתינה בשנת 1898; ממייסדי אגודת הסטודנטים "קדימה", אגודת "אהבת ציון" ואגודת "אדמת ישורון"; חבר הועדה להתיישבות מעשית]. חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון הם החתומים בתחתית החוזר שלפנינו.
[1] עמ' (+ שלשה עמודים ריקים), 29 ס"מ. כתמים בשוליים. קרעים בשוליים, כמה מהם מחוזקים בנייר דבק. נקבי-תיוק, אחד מהם קרוע.
נדיר. ידועים מסמכים בודדים דוגמת זה שלפנינו, עם חתימותיהם של כל חמשת חברי הועד הפועל המצומצם הראשון (שכן ד"ר מינץ עזב את הועה"פ המצומצם לאחר פחות משנה).
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
תעודה מפוארת על קלף, לכבוד המדינאי הציוני שמשון רוזנבום [רוזנבאום], מטעם ידידיו, פעילים ציונים וסוציאליסטים מקרב הקהילה היהודית במינסק. מינסק, [1908 בקירוב].
התעודה נכתבה ואוירה ביד. במרכזה מכתב ארוך אשר נכתב באותיות מרובעות ונאות. מסגרתהּ מצוירת וצבועה ביד אף היא: בראשה איור דמיוני של העיר ירושלים ומעליה קרני שמש; מימינו דמות מלאך ומשמאלו דמותו של משה רבנו (?) אוחז בידו לפיד. בשוליים הימניים והשמאליים מופיעים מספר איורים קטנים: מגן-דוד, מנורה, מִשְׁלֶבֶת של האותיות ש' ור' (ראשי תיבות שמו של רוזנבאום) ועוד. חתומה בפינה הימנית התחתונה: "מאיר פארנאוו" [פָּרָנוֹב? פּוֹרוֹגוֹב?].
במכתב מביעים נציגי הקהילה היהודית במינסק את תמיכתם ברוזנבאום ומחזקים את ידיו בעקבות מאסרו בידי שלטונות רוסיה הצארית:
"על עמך העברי השקפת ותרא את חייו – והם מרים, יסודותיו – והם רקובים ומטים לנפול... ותדור נדר להיות אחד מבוני העם ומקוממי הריסותיו ואת מוצא שפתיך שמרת ומאז הקדשת את עצמך ואת עבודתך וכשרונותיך הנעלים לטובת עמך... להושיבהו ולהעמידהו על קרקעו ובסיסו ההיסטורי. בארץ האבות – ארץ הבנים... ובהפתח לפני שנתים הפרלמנט הראשון בארצנו [הדומה של האימפריה הרוסית, 1906] והמעולים שבעמים המדכאים והמדוכאים כאחד אמרו להביא על ידי נבחריהם סדרים בארץ... ותהי אתה, שמשון בן יעקב, אחד משנים עשר שלוחי עמנו שעליהם הוטלה העב[ו]דה רבת האחריות להיות לו לפה ולדבר משפטים עם גוזליהם ועושקי זכ[ו]יותיהם ותעבוד את עבודת עמך עבודה תמה, מלאה הוד של מסירת נפש: והד עבודתך לעמך אז נשמע לנו עתה בצלצל כבלי אסיר... והרינו מביעים לך בזה את השתתפותינו בצרתך, וידעת בשבתך בבית האסורים כי לא בודד וגלמוד הנך...".
בתחתית המכתב חתומים כ-40 איש, נציגי הקהילה היהודית של מינסק, ביניהם יהושע סירקין, אסתר חורגין, נח טיומקין, אברהם קפלן, אברהם בן קלונימוס קלמן, ואחרים.
ד"ר שמשון רוזנבאום (סמיון יקובלביץ' רוזנבאום, 1859-1934), עורך דין ומדינאי יהודי, יליד פינסק (Pinsk, בלארוס). רוזנבאום למד בחדרים ובישיבת וולוז'ין ובהמשך למד משפטים באוניברסיטת אודסה ובאוניברסיטת וינה. במהלך לימודיו החל לעסוק בפעילות ציונית. רוזנבאום היה חבר בתנועת "חובבי ציון", השתתף בקונגרסים הציוניים, היה חבר הועד הפועל הציוני, חבר ב"ציוני ציון" (אשר דגלו בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד והתנגדו בתקיפות לתוכנית אוגנדה), מראשי הציונים במינסק ומארגנהּ העיקרי של ועידת מינסק, חבר בועד המרכזי של התנועה הציונית ברוסיה.
בשנת 1906 נבחר שמשון רוזנבאום לכהן בדומה הראשונה של האימפריה הרוסית (הפרלמנט הרוסי הראשון), ופעל כחלק מן "המפלגה הדמוקרטית החוקתית", מפלגה אשר ביקשה לקדם רפורמות פוליטיות, זכויות אזרח ודמוקרטיה ליברלית ברוסיה. כבר בתחילת מושב הדומה, העלו חברי המפלגה נושאים כמו שחרור אסירים פוליטיים וביטול עונש המוות, והוקיעו בכל הזדמנות את מדיניות השלטון הצארי. בראשית יולי 1906, עקב התגברות הלחץ הפוליטי הרדיקלי מצד הדומה, החליט הצאר על סגירתה.
כתגובה לסגירת הדומה, עברו חלק מחבריה, ובהם שמשון רוזנבאום, לעיר ויבורג (Vyborg, באותו זמן חלק מפינלנד), שם חתמו על "מניפסט ויבורג" אשר קרא למרד אזרחי בלתי אלים הבא לידי ביטוי בהימנעות מתשלום מיסים ובסרבנות גיוס. האוכלוסייה ככלל לא נענתה לקריאותיהם של החותמים על המניפסט. רבים מן החותמים נעצרו והוטל עליהם עונש של שלשה חודשי מאסר, וכן נאסר עליהם לקחת עוד חלק בדומה. המכתב שלפנינו מתייחס למאסרו של רוזנבאום בעקבות החתימה על המניפסט.
לאחר סיום תקופת מאסרו, היה לעורך דין בתיקים הקשורים בפוגרומים ובמשפטים נגד ציונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, עבר לוילנה והיה למנהיגה של התנועה הציונית הליטאית. עם הקמת ליטא העצמאית נהיה לסגן שר החוץ, ובהמשך השר לענייני יהודים. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל. משנת 1929 שימש כקונסול ליטא בארץ ישראל. כשנוסד בארץ ארגון יוצאי מינסק בשנת 1930, נבחר רוזנבאום לנשיא הכבוד של הארגון. נפטר בתל-אביב בשנת 1934 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
גליון קלף 35.5X44 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים קלים. קרעים קלים וקמטים בשוליים. מספר חתימות דהויות.
התעודה נכתבה ואוירה ביד. במרכזה מכתב ארוך אשר נכתב באותיות מרובעות ונאות. מסגרתהּ מצוירת וצבועה ביד אף היא: בראשה איור דמיוני של העיר ירושלים ומעליה קרני שמש; מימינו דמות מלאך ומשמאלו דמותו של משה רבנו (?) אוחז בידו לפיד. בשוליים הימניים והשמאליים מופיעים מספר איורים קטנים: מגן-דוד, מנורה, מִשְׁלֶבֶת של האותיות ש' ור' (ראשי תיבות שמו של רוזנבאום) ועוד. חתומה בפינה הימנית התחתונה: "מאיר פארנאוו" [פָּרָנוֹב? פּוֹרוֹגוֹב?].
במכתב מביעים נציגי הקהילה היהודית במינסק את תמיכתם ברוזנבאום ומחזקים את ידיו בעקבות מאסרו בידי שלטונות רוסיה הצארית:
"על עמך העברי השקפת ותרא את חייו – והם מרים, יסודותיו – והם רקובים ומטים לנפול... ותדור נדר להיות אחד מבוני העם ומקוממי הריסותיו ואת מוצא שפתיך שמרת ומאז הקדשת את עצמך ואת עבודתך וכשרונותיך הנעלים לטובת עמך... להושיבהו ולהעמידהו על קרקעו ובסיסו ההיסטורי. בארץ האבות – ארץ הבנים... ובהפתח לפני שנתים הפרלמנט הראשון בארצנו [הדומה של האימפריה הרוסית, 1906] והמעולים שבעמים המדכאים והמדוכאים כאחד אמרו להביא על ידי נבחריהם סדרים בארץ... ותהי אתה, שמשון בן יעקב, אחד משנים עשר שלוחי עמנו שעליהם הוטלה העב[ו]דה רבת האחריות להיות לו לפה ולדבר משפטים עם גוזליהם ועושקי זכ[ו]יותיהם ותעבוד את עבודת עמך עבודה תמה, מלאה הוד של מסירת נפש: והד עבודתך לעמך אז נשמע לנו עתה בצלצל כבלי אסיר... והרינו מביעים לך בזה את השתתפותינו בצרתך, וידעת בשבתך בבית האסורים כי לא בודד וגלמוד הנך...".
בתחתית המכתב חתומים כ-40 איש, נציגי הקהילה היהודית של מינסק, ביניהם יהושע סירקין, אסתר חורגין, נח טיומקין, אברהם קפלן, אברהם בן קלונימוס קלמן, ואחרים.
ד"ר שמשון רוזנבאום (סמיון יקובלביץ' רוזנבאום, 1859-1934), עורך דין ומדינאי יהודי, יליד פינסק (Pinsk, בלארוס). רוזנבאום למד בחדרים ובישיבת וולוז'ין ובהמשך למד משפטים באוניברסיטת אודסה ובאוניברסיטת וינה. במהלך לימודיו החל לעסוק בפעילות ציונית. רוזנבאום היה חבר בתנועת "חובבי ציון", השתתף בקונגרסים הציוניים, היה חבר הועד הפועל הציוני, חבר ב"ציוני ציון" (אשר דגלו בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד והתנגדו בתקיפות לתוכנית אוגנדה), מראשי הציונים במינסק ומארגנהּ העיקרי של ועידת מינסק, חבר בועד המרכזי של התנועה הציונית ברוסיה.
בשנת 1906 נבחר שמשון רוזנבאום לכהן בדומה הראשונה של האימפריה הרוסית (הפרלמנט הרוסי הראשון), ופעל כחלק מן "המפלגה הדמוקרטית החוקתית", מפלגה אשר ביקשה לקדם רפורמות פוליטיות, זכויות אזרח ודמוקרטיה ליברלית ברוסיה. כבר בתחילת מושב הדומה, העלו חברי המפלגה נושאים כמו שחרור אסירים פוליטיים וביטול עונש המוות, והוקיעו בכל הזדמנות את מדיניות השלטון הצארי. בראשית יולי 1906, עקב התגברות הלחץ הפוליטי הרדיקלי מצד הדומה, החליט הצאר על סגירתה.
כתגובה לסגירת הדומה, עברו חלק מחבריה, ובהם שמשון רוזנבאום, לעיר ויבורג (Vyborg, באותו זמן חלק מפינלנד), שם חתמו על "מניפסט ויבורג" אשר קרא למרד אזרחי בלתי אלים הבא לידי ביטוי בהימנעות מתשלום מיסים ובסרבנות גיוס. האוכלוסייה ככלל לא נענתה לקריאותיהם של החותמים על המניפסט. רבים מן החותמים נעצרו והוטל עליהם עונש של שלשה חודשי מאסר, וכן נאסר עליהם לקחת עוד חלק בדומה. המכתב שלפנינו מתייחס למאסרו של רוזנבאום בעקבות החתימה על המניפסט.
לאחר סיום תקופת מאסרו, היה לעורך דין בתיקים הקשורים בפוגרומים ובמשפטים נגד ציונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, עבר לוילנה והיה למנהיגה של התנועה הציונית הליטאית. עם הקמת ליטא העצמאית נהיה לסגן שר החוץ, ובהמשך השר לענייני יהודים. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל. משנת 1929 שימש כקונסול ליטא בארץ ישראל. כשנוסד בארץ ארגון יוצאי מינסק בשנת 1930, נבחר רוזנבאום לנשיא הכבוד של הארגון. נפטר בתל-אביב בשנת 1934 ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.
גליון קלף 35.5X44 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול, כתמים קלים. קרעים קלים וקמטים בשוליים. מספר חתימות דהויות.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
Verve. Revue Artistique et Littéraire. Vol. VIII, Nos 33 et 34. הוצאת Verve, פריז 1956. צרפתית.
ספר בפורמט אלבומי. 105 רפרודוקציות שחור-לבן איכותיות ו-28 ליטוגרפיות מקוריות (מתוכן 16 צבעוניות), ליצירות בנושאים תנ"כיים שיצר שאגאל במהלך השנים 1930-1955. עיצוב הכריכה נעשה גם כן בידי שאגאל.
בעמוד השער הקדשה בכתב ידו של שאגאל, לטוביה וגלילה ריבנר (פריז, 1967) ולצדה הוסיף שאגאל איור של דמות ולצדה עץ. העותק שלפנינו עטוף במעטפת-נייר חומה, על חזיתהּ הוסיף שאגל בכתב-ידו, בצבעי פסטל צבעוניים, את הכיתוב "Marc Chagall Bible" וכן על השדרה.
36 ס"מ. מצב טוב. כריכה מעט רופפת. קרעים בשדרה. מעט כתמים. קרעים במעטפת הנייר. הליטוגרפיות במצב טוב.
ספר בפורמט אלבומי. 105 רפרודוקציות שחור-לבן איכותיות ו-28 ליטוגרפיות מקוריות (מתוכן 16 צבעוניות), ליצירות בנושאים תנ"כיים שיצר שאגאל במהלך השנים 1930-1955. עיצוב הכריכה נעשה גם כן בידי שאגאל.
בעמוד השער הקדשה בכתב ידו של שאגאל, לטוביה וגלילה ריבנר (פריז, 1967) ולצדה הוסיף שאגאל איור של דמות ולצדה עץ. העותק שלפנינו עטוף במעטפת-נייר חומה, על חזיתהּ הוסיף שאגל בכתב-ידו, בצבעי פסטל צבעוניים, את הכיתוב "Marc Chagall Bible" וכן על השדרה.
36 ס"מ. מצב טוב. כריכה מעט רופפת. קרעים בשדרה. מעט כתמים. קרעים במעטפת הנייר. הליטוגרפיות במצב טוב.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $14,000
נמכר ב: $17,500
כולל עמלת קונה
שש כרזות צבעוניות מטעם תנועת "השומר הצעיר": כרזות-בחירות, הזמנה לועידה הארצית הראשונה של הסתדרות השומר הצעיר בתל-אביב וכרזה לכבוד ה-1 במאי מעצבים: פרנץ קראוס, יוחנן סימון ונפתלי בזם. ארץ ישראל, 1938-1949.
1. כרזה מטעם "הסתדרות עולמית השומר הצעיר", בעיצוב יוחנן סימון. הזמנה לועידה הארצית הראשונה בתל-אביב, המתקיימת ב-20-23 באפריל 1938. דפוס א. סטרוד, תל-אביב, 1938.
באיור נראה גבר אוחז בדגל אדום ובאלומת שיבולים. 95X63 ס"מ. במסגרת 70.5X102.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, מעט כתמים. סימני קיפול. ראה "אמנות בשירות רעיון, כרזות השומר הצעיר 1937-1967". עורך: שלמה שאלתיאל. הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון ו"יד יערי", 1999. עמ' 105.
2. רשימתךָ מ' – חזית השמאל. כרזה בעיצוב יוחנן סימון. דפוס עזריאל, תל-אביב, [1944].
כרזה לקראת הבחירות להסתדרות, לטובת "חזית השמאל" – רשימה משותפת של "השומר הצעיר", "הליגה הסוציאליסטית"' ו"פועלי ציון שמאל". חתומה: "י. ס.".
34.5X50. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים, משוקמים. מודבקת על קרטון עבה.
ראה: "אמנות בשירות רעיון", עמ' 104.
3. תן יד לנצחון השמאל! חזית השמאל. כרזה בעיצוב פרנץ קראוס, [1944].
כרזת בחירות להסתדרות העובדים הכללית. באיור נראה אגרוף צבוע באדום, אוחז פתק הצבעה לבן ועליו אות המפלגה. ברקע נראים המונים ממעמד הפועלים, פוסעים על משטח כחול. 32X47 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. ראה "אמנות בשירות רעיון", עמ' 103.
4. למעשים חלוציים! להבקעת המצור! לפריצת שערים! ש' – השומר הצעיר ובלתי מפלגתיים. כרזה בעיצוב יוחנן סימון. הדפוס החדש בע"מ, תל-אביב, [1944].
כרזת-בחירות. "לציונות גדולה! לסוציאליזם לוחם! לאחוות-עמים!". חתומה: "י. ס.". באיור נראות ידי גבר אוחזות במקוש וברקע מגדל מים ומגדל שמירה, מוקפים גדר-תיל. איור זה של סימון היווה בסיס לכרזות נוספות. 35X49 ס"מ. מצב טוב. 12 חורי תיוק. קמטים. מקופלת.
5. השומר-הצעיר בארץ ישראל, הועידה הארצית הרביעית. לינול: מכון ע"ש צבי ברגמן. דפוס "נשר", תל-אביב, [1948]. עיצוב: נפתלי בזם. חתומה: "נפתלי".
באיור נראות שלוש דמויות – נערה ושני נערים – לבושים בחולצות השומר הצעיר. נער אחד אוחז בדגל כחול, לשני רובה מאחורי גבו. 48.5X69.5 ס"מ. במסגרת 57X78 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, קרעים בשולי הכרזה, כתמים.סימני קיפול. ראה: "אמנות בשירות רעיון", עמ' 108.
6. כרזה מטעם מפלגת הפועלים המאוחדת [מפ"ם]. "למפקד המחנה הפועלי הלוחם, למפעלים חלוציים! להאבקות מהפכנית!" 1 במאי 1949. דפוס "נשר", תל-אביב. עיצוב: יוחנן סימון. חתומה: "רו-יו".
50X70 ס"מ. במסגרת 58X78 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים. פינה שמאלית עליונה חסרה (עם פגיעה בטקסט). קרעים משוקמים בנייר דבק..
ראה: "אמנות בשירות רעיון", עמ' 64.
עיצוב כרזות "השומר הצעיר" הושפע הן מסמלים קומוניסטיים וסמליהן של תנועות פועלים סוציאליסטיות והן מסמלים ציוניים. הצבעים הבולטים בכרזות הם אדום, כחול, לבן ושחור. הדימויים החוזרים בכרזות הם האגרוף הקמוץ, הדגל המתנפנף, ארובות בתי חרושת, שדות חרושים ומגדלי מים, כלי עבודה וכלי נשק. כל אלה יחד מבטאים את חזונה של התנועה: הקמת מדינה דו-לאומית, סוציאליסטית, וברית בין פועלי הערים והכפרים בכל רחבי הארץ. כרזות "השומר הצעיר" עוצבו בידי אמנים, חברי קיבוצים וחברי התנועה, אשר התייצבו בחזית מבצע ההסברה של התנועה.
1. כרזה מטעם "הסתדרות עולמית השומר הצעיר", בעיצוב יוחנן סימון. הזמנה לועידה הארצית הראשונה בתל-אביב, המתקיימת ב-20-23 באפריל 1938. דפוס א. סטרוד, תל-אביב, 1938.
באיור נראה גבר אוחז בדגל אדום ובאלומת שיבולים. 95X63 ס"מ. במסגרת 70.5X102.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, מעט כתמים. סימני קיפול. ראה "אמנות בשירות רעיון, כרזות השומר הצעיר 1937-1967". עורך: שלמה שאלתיאל. הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון ו"יד יערי", 1999. עמ' 105.
2. רשימתךָ מ' – חזית השמאל. כרזה בעיצוב יוחנן סימון. דפוס עזריאל, תל-אביב, [1944].
כרזה לקראת הבחירות להסתדרות, לטובת "חזית השמאל" – רשימה משותפת של "השומר הצעיר", "הליגה הסוציאליסטית"' ו"פועלי ציון שמאל". חתומה: "י. ס.".
34.5X50. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים, משוקמים. מודבקת על קרטון עבה.
ראה: "אמנות בשירות רעיון", עמ' 104.
3. תן יד לנצחון השמאל! חזית השמאל. כרזה בעיצוב פרנץ קראוס, [1944].
כרזת בחירות להסתדרות העובדים הכללית. באיור נראה אגרוף צבוע באדום, אוחז פתק הצבעה לבן ועליו אות המפלגה. ברקע נראים המונים ממעמד הפועלים, פוסעים על משטח כחול. 32X47 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. ראה "אמנות בשירות רעיון", עמ' 103.
4. למעשים חלוציים! להבקעת המצור! לפריצת שערים! ש' – השומר הצעיר ובלתי מפלגתיים. כרזה בעיצוב יוחנן סימון. הדפוס החדש בע"מ, תל-אביב, [1944].
כרזת-בחירות. "לציונות גדולה! לסוציאליזם לוחם! לאחוות-עמים!". חתומה: "י. ס.". באיור נראות ידי גבר אוחזות במקוש וברקע מגדל מים ומגדל שמירה, מוקפים גדר-תיל. איור זה של סימון היווה בסיס לכרזות נוספות. 35X49 ס"מ. מצב טוב. 12 חורי תיוק. קמטים. מקופלת.
5. השומר-הצעיר בארץ ישראל, הועידה הארצית הרביעית. לינול: מכון ע"ש צבי ברגמן. דפוס "נשר", תל-אביב, [1948]. עיצוב: נפתלי בזם. חתומה: "נפתלי".
באיור נראות שלוש דמויות – נערה ושני נערים – לבושים בחולצות השומר הצעיר. נער אחד אוחז בדגל כחול, לשני רובה מאחורי גבו. 48.5X69.5 ס"מ. במסגרת 57X78 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים, קרעים בשולי הכרזה, כתמים.סימני קיפול. ראה: "אמנות בשירות רעיון", עמ' 108.
6. כרזה מטעם מפלגת הפועלים המאוחדת [מפ"ם]. "למפקד המחנה הפועלי הלוחם, למפעלים חלוציים! להאבקות מהפכנית!" 1 במאי 1949. דפוס "נשר", תל-אביב. עיצוב: יוחנן סימון. חתומה: "רו-יו".
50X70 ס"מ. במסגרת 58X78 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול וקמטים. קרעים בשוליים. פינה שמאלית עליונה חסרה (עם פגיעה בטקסט). קרעים משוקמים בנייר דבק..
ראה: "אמנות בשירות רעיון", עמ' 64.
עיצוב כרזות "השומר הצעיר" הושפע הן מסמלים קומוניסטיים וסמליהן של תנועות פועלים סוציאליסטיות והן מסמלים ציוניים. הצבעים הבולטים בכרזות הם אדום, כחול, לבן ושחור. הדימויים החוזרים בכרזות הם האגרוף הקמוץ, הדגל המתנפנף, ארובות בתי חרושת, שדות חרושים ומגדלי מים, כלי עבודה וכלי נשק. כל אלה יחד מבטאים את חזונה של התנועה: הקמת מדינה דו-לאומית, סוציאליסטית, וברית בין פועלי הערים והכפרים בכל רחבי הארץ. כרזות "השומר הצעיר" עוצבו בידי אמנים, חברי קיבוצים וחברי התנועה, אשר התייצבו בחזית מבצע ההסברה של התנועה.
קָטָלוֹג