מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 61 - 72 of 78
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
"JOIN THE ARMY - בְיָדְךָ לְמָחַצוֹ - הִתְגַיֵס!". כרזה מטעם ממשלת המנדט, PDR MISC / 3553 [Palestine Drawing & Reproduction, Miscellaneous], [אוגוסט / ספטמבר 1941].
במרכז הכרזה איור גדול של כף יד מתוחה בצורת האות V - סמל הנצחון (victory; המזוהה עם דמותו של ווינסטון צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השניה), המבקיעה וקורעת את מפת אירופה (במפה מסומנות ערי הבירה רומא, בוקרשט, בודפשט, טירנה, איסטנבול, ברן, פריז ולונדון). בין אצבעות כף היד לפות חייל וורמאכט (על קסדתו מופיע צלב קרס) ומתחת מופיעה הקריאה המעודדת את צעירי הישוב להתגייס למאמץ המלחמתי נגד האויב הגרמני - "Join the army - בידך למחצו - התגיס!". בראש הכרזה סמל "הממלכה המאוחדת" של ממשלת בריטניה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, רבים מבני היישוב היהודי בארץ התנדבו לצבא הבריטי על מנת לסייע במלחמה באויב הגרמני. בסוף שנת 1939 הכריזו המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי על מפקד שיביע את נכונותו של היישוב להילחם בשורות הצבא הבריטי. 40,000 צעירים התייצבו במפקד. תחילה הסתייג הממשל הבריטי מגיוס היהודים, אך ככל שגבר האיום הגרמני דעכה הסתייגותו. בקיץ 1941, כשהצבא הגרמני תקף את ברית המועצות והיה במדבר המערבי בדרכו לכיבוש תעלת סואץ - עורק החיים של האימפריה הבריטית - התעוררה מחדש התביעה להתגייס, בצורה המונית, לצבא הבריטי. המוסדות הלאומיים הכריזו על צו גיוס של רווקים מגיל 20 עד 30 ונקטו אמצעים נגד המשתמטים ממילוי הצו. כפי הנראה, הכרזה שלפנינו היא מתקופה זו.
60X85.5 ס"מ, מסגרת 64X88.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים.
במרכז הכרזה איור גדול של כף יד מתוחה בצורת האות V - סמל הנצחון (victory; המזוהה עם דמותו של ווינסטון צ'רצ'יל במהלך מלחמת העולם השניה), המבקיעה וקורעת את מפת אירופה (במפה מסומנות ערי הבירה רומא, בוקרשט, בודפשט, טירנה, איסטנבול, ברן, פריז ולונדון). בין אצבעות כף היד לפות חייל וורמאכט (על קסדתו מופיע צלב קרס) ומתחת מופיעה הקריאה המעודדת את צעירי הישוב להתגייס למאמץ המלחמתי נגד האויב הגרמני - "Join the army - בידך למחצו - התגיס!". בראש הכרזה סמל "הממלכה המאוחדת" של ממשלת בריטניה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, רבים מבני היישוב היהודי בארץ התנדבו לצבא הבריטי על מנת לסייע במלחמה באויב הגרמני. בסוף שנת 1939 הכריזו המוסדות הלאומיים של היישוב היהודי על מפקד שיביע את נכונותו של היישוב להילחם בשורות הצבא הבריטי. 40,000 צעירים התייצבו במפקד. תחילה הסתייג הממשל הבריטי מגיוס היהודים, אך ככל שגבר האיום הגרמני דעכה הסתייגותו. בקיץ 1941, כשהצבא הגרמני תקף את ברית המועצות והיה במדבר המערבי בדרכו לכיבוש תעלת סואץ - עורק החיים של האימפריה הבריטית - התעוררה מחדש התביעה להתגייס, בצורה המונית, לצבא הבריטי. המוסדות הלאומיים הכריזו על צו גיוס של רווקים מגיל 20 עד 30 ונקטו אמצעים נגד המשתמטים ממילוי הצו. כפי הנראה, הכרזה שלפנינו היא מתקופה זו.
60X85.5 ס"מ, מסגרת 64X88.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
"כי לי נקם ושילם!", אטליה [ארנסט] מכנר / [אוטה] וליש. דפוס ליטוגרפי צבעוני. ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, 1945. חתום בפינה הימנית העליונה "mw" ובפינה הימנית התחתונה "אטליה מכנר וליש".
כרזה ליום 1 במאי 1945. בחלקה העליון מתנוסס דגל הבריגדה היהודית, תחתיו מופיע - על רקע אדום עז - ציור חיילי בריגדה מסתערים, ובתחתית, ציטוט מן הפסוק המקראי "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ (דברים לב, לה) – המבטא את צו אותה שעה, נקמה בגרמניה הנאצית באמצעות התגייסות לבריגדה היהודית.
האמן הגראפי אוטה ווליש (1903-1977) – עיצב, בין היתר, את בולי "דאר עברי" (ובולים נוספים), שטרות ומטבעות ישראליים.
33X48, מסגרת 42.5X57.5. מצב טוב. קו קפל אופקי.
כרזה ליום 1 במאי 1945. בחלקה העליון מתנוסס דגל הבריגדה היהודית, תחתיו מופיע - על רקע אדום עז - ציור חיילי בריגדה מסתערים, ובתחתית, ציטוט מן הפסוק המקראי "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ (דברים לב, לה) – המבטא את צו אותה שעה, נקמה בגרמניה הנאצית באמצעות התגייסות לבריגדה היהודית.
האמן הגראפי אוטה ווליש (1903-1977) – עיצב, בין היתר, את בולי "דאר עברי" (ובולים נוספים), שטרות ומטבעות ישראליים.
33X48, מסגרת 42.5X57.5. מצב טוב. קו קפל אופקי.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $2,000
לא נמכר
"הכרזה אל כל תושבי מדינת ישראל", כרזה מטעם הממשלה הזמנית. דפוס קואופרטיבי "הפועל הצעיר", תל-אביב, ה' אייר תש"ח, 14.5.1948.
הכרזה הראשונה שהודפסה מטעם הממשלה הזמנית; קוראת לתושבי המדינה להתגייס להגנת המולדת ולדאגה לטובתה: "בתקופת מבחן עליון, בימי התקפת-זדון של אויבים, נוטלת הממשלה הזמנית את השלטון בישראל לידיה"; "הוטלנו לתוך מלחמה אכזרית. אך נזכור: בתוך תחומי מדינתנו יוסיפו לחיות אזרחי בני העם הערבי – ולרבים להם לזרא המלחמה הזאת. את זכויותיהם, זכויות-אזרח שוות, מצווים אנו לקיים. פנינו לשלום. ידינו מושטות להם לשותפות בבנין המולדת. אזרחים! נשמור על כבוד מדינתנו הצעירה. כל אחד ערב לה בהתנהגותו, בטוהר עמידתו, בנקיון כפיו. כל אחד ערב לבטחונה ולעתידה".
63.5X96 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול קלים. מודבקת לנייר דק נטול חומציות.
הכרזה הראשונה שהודפסה מטעם הממשלה הזמנית; קוראת לתושבי המדינה להתגייס להגנת המולדת ולדאגה לטובתה: "בתקופת מבחן עליון, בימי התקפת-זדון של אויבים, נוטלת הממשלה הזמנית את השלטון בישראל לידיה"; "הוטלנו לתוך מלחמה אכזרית. אך נזכור: בתוך תחומי מדינתנו יוסיפו לחיות אזרחי בני העם הערבי – ולרבים להם לזרא המלחמה הזאת. את זכויותיהם, זכויות-אזרח שוות, מצווים אנו לקיים. פנינו לשלום. ידינו מושטות להם לשותפות בבנין המולדת. אזרחים! נשמור על כבוד מדינתנו הצעירה. כל אחד ערב לה בהתנהגותו, בטוהר עמידתו, בנקיון כפיו. כל אחד ערב לבטחונה ולעתידה".
63.5X96 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול קלים. מודבקת לנייר דק נטול חומציות.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $18,000
לא נמכר
ארבעה אלבומי תצלומים מונומנטאליים ממסע שנערך במצרים, ארץ ישראל, סוריה, לבנון, יוון, טורקיה, שוויץ וגרמניה, בשנת 1894.
בדפי האלבומים שלפנינו הודבקו 479 תצלומים, המתעדים את המסע בסדר כרונולוגי. במרבית הדפים הוסיפו בעלי האלבום כותרות גדולות ומקושטות, ציטוטים מן המקרא ומן הברית החדשה (ההולמים את האתרים המצולמים), ציטוטים של שירים וכן איורים נאים, גדולים וצבעוניים (בצבעי מים), המפארים את הדפים ועל פי רוב גם מהווים המשך ישיר לנושאים המצולמים: דמויות אוריינטליות, פרחים, ציפורים, נופים ועוד.
כמחצית מהתצלומים באלבומים (235) הנם תצלומים קטנים ו"פרטיים" שצולמו על ידי בעלי האלבומים וכמחציתם (244) הנם תצלומים גדולים, על פי רוב של צלמים ידועים ומוכרים, דוגמת הצלם הטורקי פסקל סֶבָּה (J.P. Sébah, 1838-1890), הצלם הצרפתי פליקס בונפיס (Félix Bonfils, 1831-1885), הצלמים היווניים האחים אדלפי וקונסטנטין זנגקי (Zangaki, היו פעילים בשנות
ה-70-90 של המאה ה-19) והצלם הצרפתי רוּבֶּלִין (פעל משנת 1860, בעל סטודיו באיזמיר; בהמשך חתום "Rubellin et fils" – "רובלין ובנו"); מרבית התצלומים הללו חתומים ומתוארים בלוח.
האלבומים בהם מסודרים התצלומים הנם בעלי מימדים גדולים במיוחד (גובהו של כל אלבום 31 ס"מ ורוחבו של כל אלבום 45 ס"מ, עובי כל אלבום בין 6 ל-10 ס"מ) והם מדמים בצורתם כריכות ספרים: בעלי שדרות עור רחבות, פינות עור והטבעות מוזהבות. בכל אלבום דפי קרטון עבים, שחיתוכם בשוליים צבוע זהב. כנראה, ארבעת האלבומים נוצרו במיוחד לכבוד בעליהם, בידי כורך מליברפול. על כל כרך הוטבעו באותיות מוזהבות כותרתו (הארצות או האזורים בהם נערך הטיול; ראה להלן), השנה "1894" וראשי התיבות "RMI".
האלבום הראשון כותרתו Egypt and the Nile [מצרים והנילוס] וכריכתו ירוקה. בעמוד הראשון באלבום נכתב "The start" והוא כולל תצלומים של גיברלטר, פורט סעיד, תעלת סואץ, עמק הנילוס וקהיר, בתי מלון במצרים, פירמידות, הספינקס, מסגדים, רכיבה על גמלים אל מדבר סהרה, מוזיאון גיזה ומוצגים מתוכו (ספינקסים, מומיות ועוד), תבאי, מדינֶת האבּוּ, ועוד. מודבקים בדפיו 77 תצלומים גדולים, 73 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד ארבעה תצלומים.
האלבום השני כותרתו Southern Palestine [פלשתינה הדרומית] וכריכתו אדומה. הוא כולל תצלומים של השוק ביפו, מבט מבית Simon the Tanner על יפו, מראה העיר ירושלים מהר הצופים, הר הבית (כפת הזהב בשיפוצים), אבן השתיה, "בריכות הצאן" ("בריכות בית חסדא"), מצודת אנטוניה, שער שכם, גבעת הגולגולתא, כנסיית הקבר, שער יפו, הדרך לבית לחם, מגדל דוד, הכנסיה הארמנית, הכניסה לחדר "הסעודה האחרונה", קשת רובינזון, הכותל המערבי, גיא בן הינום, בריכת השילוח, הר הזיתים, עמק יהושפט, הרי מואב וים המלח (מבט מהר הזיתים), קבר רחל, בית לחם, כנסיית המולד, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, אשל אברהם, אתר "השומרוני הטוב", עמק הירדן ויריחו, מנזר מאר אליאס, ים המלח, נהר הירדן, שילה, הר עיבל, שכם, סבסטיה, עמק דותן, הר הכרמל, דרוזים בארוחת ערב, מבצר עתלית, ועוד. מודבקים בדפיו 54 תצלומים גדולים, 46 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד שמונה-עשר תצלומים.
האלבום השלישי כותרתו Northern Palestine [פלשתינה הצפונית] וכריכתו אף היא אדומה. הוא מהווה המשכו של האלבום השני וכולל תצלומים של הכרמל, חיפה, עתלית, נצרת, הגלבוע, כנסיית בן האלמנה בניין (Nein), טבריה, מגדל, כפר נחום, חאן ג'וב יוסף, מקורות הירדן ועינות דן, מבצר נמרוד, מקדש האל פן בבניאס, כפר חאצביא (דרום לבנון), הר חרמון; אתרים בדמשק: המסגד הגדול, נהר הברדה (אבנה), שערים וחומות עתיקים בעיר; עולי רגל בדרכם למכה ("חאג'"), קונסול בריטי (Sir Harry Eyres?), בּעלבּכּ (מקדש יופיטר, מקדש בכחוס, מקדש ונוס), נסיעה בכרכרה לבירות, עתיקות, העיר צידון, צרפתה ("אשר לצידון"), צוֹר, קבר חירם, העיר צפת, ד"ר אנדרסון (ממקימי בית החולים המיסיונרי, בית בוסל), מבצר הבופור, תצלום קבוצתי של מיסיונרים אמריקנים (תצלום קבוצתי; מצורף דף עם רשימת המצולמים), העיר בירות, ועוד. מודבקים בדפיו 44 תצלומים גדולים, 61 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד חמישה תצלומים.
האלבום הרביעי כותרתו Ephesus, Greece, Constantinople and Switzerland [אֵפֶסוֹס, יוון, קונסטנטינופול ושוויץ] וכריכתו כחולה. הוא כולל תצלומים של אפסוס, אקרופוליס, מקדש יופיטר, מקדש הפרתנון, מקדש אתנה ניקה ומקדשים נוספים, תיאטרון עתיק, תבליטי אבן, פסלי שיש, אלאוסיס, אקרו-קורינתוס, תיאטרון אפידרוס, הריסות רעידת האדמה ליד אתונה; אתרים באיסטנבול: גשר גלטיאה, כנסיית איה סופיה, מסגד סולטן אחמד, אובליסק תחותמס השלישי; מיצרי הבוספורוס, כניסה לים השחור, בולגריה, נהר הדנובה בבלגרד, נהר הריין בבזל, שלנגנבד (גרמניה), וייסבאדן, הומבורג, אפנצל (שוויץ), תצלום דיוקן של ד"ר רפאל פמפלי (Pumpelly, 1837-1923, גיאולוג וחוקר אמריקני), לוצרן, אינטרלאקן, גרינדלוולד, ברנו, ועוד. מודבקים בדפיו 69 תצלומים גדולים ו-46 תצלומים קטנים. בסופו תשעה דפים ריקים.
בדפי האלבומים שלפנינו הודבקו 479 תצלומים, המתעדים את המסע בסדר כרונולוגי. במרבית הדפים הוסיפו בעלי האלבום כותרות גדולות ומקושטות, ציטוטים מן המקרא ומן הברית החדשה (ההולמים את האתרים המצולמים), ציטוטים של שירים וכן איורים נאים, גדולים וצבעוניים (בצבעי מים), המפארים את הדפים ועל פי רוב גם מהווים המשך ישיר לנושאים המצולמים: דמויות אוריינטליות, פרחים, ציפורים, נופים ועוד.
כמחצית מהתצלומים באלבומים (235) הנם תצלומים קטנים ו"פרטיים" שצולמו על ידי בעלי האלבומים וכמחציתם (244) הנם תצלומים גדולים, על פי רוב של צלמים ידועים ומוכרים, דוגמת הצלם הטורקי פסקל סֶבָּה (J.P. Sébah, 1838-1890), הצלם הצרפתי פליקס בונפיס (Félix Bonfils, 1831-1885), הצלמים היווניים האחים אדלפי וקונסטנטין זנגקי (Zangaki, היו פעילים בשנות
ה-70-90 של המאה ה-19) והצלם הצרפתי רוּבֶּלִין (פעל משנת 1860, בעל סטודיו באיזמיר; בהמשך חתום "Rubellin et fils" – "רובלין ובנו"); מרבית התצלומים הללו חתומים ומתוארים בלוח.
האלבומים בהם מסודרים התצלומים הנם בעלי מימדים גדולים במיוחד (גובהו של כל אלבום 31 ס"מ ורוחבו של כל אלבום 45 ס"מ, עובי כל אלבום בין 6 ל-10 ס"מ) והם מדמים בצורתם כריכות ספרים: בעלי שדרות עור רחבות, פינות עור והטבעות מוזהבות. בכל אלבום דפי קרטון עבים, שחיתוכם בשוליים צבוע זהב. כנראה, ארבעת האלבומים נוצרו במיוחד לכבוד בעליהם, בידי כורך מליברפול. על כל כרך הוטבעו באותיות מוזהבות כותרתו (הארצות או האזורים בהם נערך הטיול; ראה להלן), השנה "1894" וראשי התיבות "RMI".
האלבום הראשון כותרתו Egypt and the Nile [מצרים והנילוס] וכריכתו ירוקה. בעמוד הראשון באלבום נכתב "The start" והוא כולל תצלומים של גיברלטר, פורט סעיד, תעלת סואץ, עמק הנילוס וקהיר, בתי מלון במצרים, פירמידות, הספינקס, מסגדים, רכיבה על גמלים אל מדבר סהרה, מוזיאון גיזה ומוצגים מתוכו (ספינקסים, מומיות ועוד), תבאי, מדינֶת האבּוּ, ועוד. מודבקים בדפיו 77 תצלומים גדולים, 73 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד ארבעה תצלומים.
האלבום השני כותרתו Southern Palestine [פלשתינה הדרומית] וכריכתו אדומה. הוא כולל תצלומים של השוק ביפו, מבט מבית Simon the Tanner על יפו, מראה העיר ירושלים מהר הצופים, הר הבית (כפת הזהב בשיפוצים), אבן השתיה, "בריכות הצאן" ("בריכות בית חסדא"), מצודת אנטוניה, שער שכם, גבעת הגולגולתא, כנסיית הקבר, שער יפו, הדרך לבית לחם, מגדל דוד, הכנסיה הארמנית, הכניסה לחדר "הסעודה האחרונה", קשת רובינזון, הכותל המערבי, גיא בן הינום, בריכת השילוח, הר הזיתים, עמק יהושפט, הרי מואב וים המלח (מבט מהר הזיתים), קבר רחל, בית לחם, כנסיית המולד, בית לחם, בריכות שלמה, חברון, אשל אברהם, אתר "השומרוני הטוב", עמק הירדן ויריחו, מנזר מאר אליאס, ים המלח, נהר הירדן, שילה, הר עיבל, שכם, סבסטיה, עמק דותן, הר הכרמל, דרוזים בארוחת ערב, מבצר עתלית, ועוד. מודבקים בדפיו 54 תצלומים גדולים, 46 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד שמונה-עשר תצלומים.
האלבום השלישי כותרתו Northern Palestine [פלשתינה הצפונית] וכריכתו אף היא אדומה. הוא מהווה המשכו של האלבום השני וכולל תצלומים של הכרמל, חיפה, עתלית, נצרת, הגלבוע, כנסיית בן האלמנה בניין (Nein), טבריה, מגדל, כפר נחום, חאן ג'וב יוסף, מקורות הירדן ועינות דן, מבצר נמרוד, מקדש האל פן בבניאס, כפר חאצביא (דרום לבנון), הר חרמון; אתרים בדמשק: המסגד הגדול, נהר הברדה (אבנה), שערים וחומות עתיקים בעיר; עולי רגל בדרכם למכה ("חאג'"), קונסול בריטי (Sir Harry Eyres?), בּעלבּכּ (מקדש יופיטר, מקדש בכחוס, מקדש ונוס), נסיעה בכרכרה לבירות, עתיקות, העיר צידון, צרפתה ("אשר לצידון"), צוֹר, קבר חירם, העיר צפת, ד"ר אנדרסון (ממקימי בית החולים המיסיונרי, בית בוסל), מבצר הבופור, תצלום קבוצתי של מיסיונרים אמריקנים (תצלום קבוצתי; מצורף דף עם רשימת המצולמים), העיר בירות, ועוד. מודבקים בדפיו 44 תצלומים גדולים, 61 תצלומים קטנים ומצורפים אליו עוד חמישה תצלומים.
האלבום הרביעי כותרתו Ephesus, Greece, Constantinople and Switzerland [אֵפֶסוֹס, יוון, קונסטנטינופול ושוויץ] וכריכתו כחולה. הוא כולל תצלומים של אפסוס, אקרופוליס, מקדש יופיטר, מקדש הפרתנון, מקדש אתנה ניקה ומקדשים נוספים, תיאטרון עתיק, תבליטי אבן, פסלי שיש, אלאוסיס, אקרו-קורינתוס, תיאטרון אפידרוס, הריסות רעידת האדמה ליד אתונה; אתרים באיסטנבול: גשר גלטיאה, כנסיית איה סופיה, מסגד סולטן אחמד, אובליסק תחותמס השלישי; מיצרי הבוספורוס, כניסה לים השחור, בולגריה, נהר הדנובה בבלגרד, נהר הריין בבזל, שלנגנבד (גרמניה), וייסבאדן, הומבורג, אפנצל (שוויץ), תצלום דיוקן של ד"ר רפאל פמפלי (Pumpelly, 1837-1923, גיאולוג וחוקר אמריקני), לוצרן, אינטרלאקן, גרינדלוולד, ברנו, ועוד. מודבקים בדפיו 69 תצלומים גדולים ו-46 תצלומים קטנים. בסופו תשעה דפים ריקים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
לא נמכר
שלשה תצלומים של רוברט קאפה (Robert Capa), בהם נראה האלוף דוד (מיקי) מרכוס, [1948].
רוברט קאפה (1913-1954) - צלם אמריקני ממוצא יהודי-הונגרי (נולד בבודפשט בשם אֶרנוֹ אנדרה פרידמן). קאפה נחשב לצלם המלחמה המפורסם ביותר של המאה ה-20, שחווה חמש מלחמות שונות: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה (בכל רחבי אירופה), מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. קאפה תיעד, בין היתר, את הפלישה לנורמנדי ואת שחרור פריז. כאמור, בשנת 1948 הגיע לארץ מספר פעמים ותיעד במצלמתו את מלחמת העצמאות ואת טקס הכרזת המדינה. נהרג כשעלה על מוקש בוייטנאם במלחמת הודו-סין הראשונה, כאשר עזב את הג'יפ בשיירה בה נסע על מנת לצלם את הכוח המתקדם מזווית שונה.
דוד מרכוס (1902-1948) – האלוף הראשון של צה"ל. נודע גם בכינוי "מיקי סְטוֹן". מרקוס, יליד ניו-יורק, היה קולונל יהודי בצבא ארצות הברית. על חלקו בקרבות לשחרור אירופה, בהם השתתף באופן פעיל בזמן מלחמת העולם השניה, סופרו סיפורי-גבורה רבים. במסגרת תפקידיו הדיפלומטיים אף השתתף בוועידות יאלטה, טהראן ופוטסדאם. מרקוס הגיע לארץ במלחמת העצמאות כאחד מאנשי מח"ל, ביזמת ארגון ה"הגנה", על-מנת לתרום מנסיונו הצבאי. חיבר חוברות בענייני צבא, דו"ח על מצב הכוחות הלוחמים וארגונם וביום נפילת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מונה למפקד חזית ירושלים. מרקוס נהרג שעות ספורות לפני תחילת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כשנורה בשוגג בידי זקיף צה"ל בכפר אבו-גוש, שם שכן מטהו.
תצלום אחד חתום מאחור בעט בידי רוברט קאפה, חתום בחותמת-דיו "Photograph by PM" ומתואר בעפרון "Marcus", כנראה בכתב-ידו של קאפה; תצלום שני חתום מאחור בחותמת כנ"ל ומתואר בעפרון כנ"ל [כפי הנראה, החותמת היא של סוכנות הצילום הבינלאומית השיתופית "מגנום" שהוקמה בשנת 1947 בשיתוף פעולה בין הצלמים רוברט קאפה, אנרי קרטייה ברסון, דוד "שִים" סימור וג'ורג' רודג'ר]; תצלום שלישי אינו חתום ואינו מתואר. 25X20.5 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים וקמטים. בשניים – סימני סיכת-מהדק.
רוברט קאפה (1913-1954) - צלם אמריקני ממוצא יהודי-הונגרי (נולד בבודפשט בשם אֶרנוֹ אנדרה פרידמן). קאפה נחשב לצלם המלחמה המפורסם ביותר של המאה ה-20, שחווה חמש מלחמות שונות: מלחמת האזרחים בספרד, הפלישה היפנית לסין, מלחמת העולם השנייה (בכל רחבי אירופה), מלחמת העצמאות של ישראל ומלחמת הודו-סין הראשונה. קאפה תיעד, בין היתר, את הפלישה לנורמנדי ואת שחרור פריז. כאמור, בשנת 1948 הגיע לארץ מספר פעמים ותיעד במצלמתו את מלחמת העצמאות ואת טקס הכרזת המדינה. נהרג כשעלה על מוקש בוייטנאם במלחמת הודו-סין הראשונה, כאשר עזב את הג'יפ בשיירה בה נסע על מנת לצלם את הכוח המתקדם מזווית שונה.
דוד מרכוס (1902-1948) – האלוף הראשון של צה"ל. נודע גם בכינוי "מיקי סְטוֹן". מרקוס, יליד ניו-יורק, היה קולונל יהודי בצבא ארצות הברית. על חלקו בקרבות לשחרור אירופה, בהם השתתף באופן פעיל בזמן מלחמת העולם השניה, סופרו סיפורי-גבורה רבים. במסגרת תפקידיו הדיפלומטיים אף השתתף בוועידות יאלטה, טהראן ופוטסדאם. מרקוס הגיע לארץ במלחמת העצמאות כאחד מאנשי מח"ל, ביזמת ארגון ה"הגנה", על-מנת לתרום מנסיונו הצבאי. חיבר חוברות בענייני צבא, דו"ח על מצב הכוחות הלוחמים וארגונם וביום נפילת הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים מונה למפקד חזית ירושלים. מרקוס נהרג שעות ספורות לפני תחילת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כשנורה בשוגג בידי זקיף צה"ל בכפר אבו-גוש, שם שכן מטהו.
תצלום אחד חתום מאחור בעט בידי רוברט קאפה, חתום בחותמת-דיו "Photograph by PM" ומתואר בעפרון "Marcus", כנראה בכתב-ידו של קאפה; תצלום שני חתום מאחור בחותמת כנ"ל ומתואר בעפרון כנ"ל [כפי הנראה, החותמת היא של סוכנות הצילום הבינלאומית השיתופית "מגנום" שהוקמה בשנת 1947 בשיתוף פעולה בין הצלמים רוברט קאפה, אנרי קרטייה ברסון, דוד "שִים" סימור וג'ורג' רודג'ר]; תצלום שלישי אינו חתום ואינו מתואר. 25X20.5 ס"מ. מצב טוב, מעט כתמים וקמטים. בשניים – סימני סיכת-מהדק.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $14,000
לא נמכר
66 תצלומי סטילס מקוריים של הצלם רוברט זילר.
~ 48 תצלומים אשר צולמו בצרפת, איטליה, גרמניה וישראל, ראשית שנות ה-30. התצלומים, כולם שחור-לבן, כוללים מראות אורבאניים וטבע דומם אשר צולמו בפריז, סיינה, מילאנו, ברלין וחיפה. כולם חתומים מאחור בחותמת הצלם "Publication only by Phot. R. Ziller"; בצדם האחורי של חלקם הודבקו תויות נייר עם תיאור התצלום ועם שמו של זילר; מספר תצלומים מתוארים מאחור בכתב יד.
גודל: 13X20 עד 17X23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, שאריות דבק או תויות נייר בצדם האחורי. באחד התצלומים חסרה פינה. במספר תצלומים נזקים בשוליים.
~ 16 תצלומים צבעוניים אשר צולמו בגרמניה, אוסטריה, אוזבקיסטן, מונגוליה והודו, שנות ה-70-80 (הדפסות משנת 2006). אינם חתומים. גודל: 9X13.5 ס"מ. מצב טוב מאד. שבעה מהם מתוארים בצדם האחורי.
~ 2 תצלומים שחור-לבן. אינם חתומים ואינם מתוארים. 20.5X25 ס"מ. מצב טוב.
~ 48 תצלומים אשר צולמו בצרפת, איטליה, גרמניה וישראל, ראשית שנות ה-30. התצלומים, כולם שחור-לבן, כוללים מראות אורבאניים וטבע דומם אשר צולמו בפריז, סיינה, מילאנו, ברלין וחיפה. כולם חתומים מאחור בחותמת הצלם "Publication only by Phot. R. Ziller"; בצדם האחורי של חלקם הודבקו תויות נייר עם תיאור התצלום ועם שמו של זילר; מספר תצלומים מתוארים מאחור בכתב יד.
גודל: 13X20 עד 17X23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, שאריות דבק או תויות נייר בצדם האחורי. באחד התצלומים חסרה פינה. במספר תצלומים נזקים בשוליים.
~ 16 תצלומים צבעוניים אשר צולמו בגרמניה, אוסטריה, אוזבקיסטן, מונגוליה והודו, שנות ה-70-80 (הדפסות משנת 2006). אינם חתומים. גודל: 9X13.5 ס"מ. מצב טוב מאד. שבעה מהם מתוארים בצדם האחורי.
~ 2 תצלומים שחור-לבן. אינם חתומים ואינם מתוארים. 20.5X25 ס"מ. מצב טוב.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
אוסף ייחודי של חוברות בכתב-יד וציורים השייכים לנער אולריך רמק, רובם מתקופת שהותו במעון לילדים-פליטים מגרמניה הנאצית בסקוטלנד, וכן תעודות ומסמכים, העוסקים בהגעתו לסקוטלנד במסגרת ה"קינדר-טרנספורט". 1938-1966 [מרבית הפריטים מראשית שנות ה-40]. אנגלית וגרמנית.
האוסף כולל פריטים ייחודיים בכתב-יד מתקופת שהותו של אולריך (אולי) רמק במעון לילדים-פליטים יהודים גרמנים בסקוטלנד – Birkenward Hostel, בראשית שנות ה-40; להלן תיאורי כמה מהפריטים הבולטים:
ארבעה גליונות עתון בכתב-יד אשר הוציאו הנערים לתפוצה פנימית. העתון, אשר כונה RCP (Refugee Club Paper), נכתב בעותק אחד בלבד והועבר מיד ליד בין החברים. גליונות העתון כוללים מאמרים קצרים ושירים, אשר בחלקם עוסקים במלחמה ובשלטון הנאצי וכוללים אזכורים למוצאם היהודי של הכותבים; וכן איורים וקומיקס, חלקם צבעוניים. לפנינו גליונות מס' 3, 4, ו-6 משנת 1941, חמישה דפים מגליון נוסף, לא שלם, שמספרו אינו ידוע. רמק תרם איורים ושירים לגליונות העתון. בגליון מספר 4 מופיעים שני שירים פרי עטו (בהם השיר "A Night in Wartime", "לילה בזמן מלחמה") וקומיקס שצייר, בשם "Himmler Beats Dagger". פרט לגליונות העתון כולל האוסף דפים וחוברות אשר כתבו הילדים על מנת לשעשע את עצמם ולהנעים את שהותם במעון: קטלוג המציג אמצעי תשלום שהמציאו ואשר שימשו אותם במעון. הקטלוג מכיל 22 אמצעי תשלום (כרטיסי קרטון) בערכים של 1-100 R.C.M. (Refugee Club Money – "כסף מועדון הפליטים"), ובהם כרטיס בערך "00" המיועד "לאספנים בלבד", ואשר ממנו נוצרו 11 עותקים בלבד (הקטלוג, משנת 1942, נכתב בכתב-יד בתוך מחברת והוא מחזיק שבעה עמודים; אמצעי התשלום סודרו והודבקו בדפי המחברת). חוברת המוקדשת לבולאות; מכתב שהועבר בין הנערים – הזמנה למסיבת סילבסטר בדצמבר 1943; רשימה בכתב-יד של אחד-עשר החברים ב"מועדון Skelmorlie"; כרטיסי משחק לחידון קבוצתי (טריוויה); עצם של בעל חיים, בצדה האחד הכיתוב "Souvenir from Birkenward Hostel, 14.2.42", ובצדה השני הכיתוב: "This dead bone goes to dust just how all are alike, stone, man & cow".
עוד כולל האוסף:
~ שמונה איורים מאת רמק אשר צוירו בעפרון, צבע מים וגיר, כולם צבעוניים (למעט אחד); חלקם בנושא מלחמת העולם השניה והנאצים; אחד האיורים מציג פְּנים של בית-כנסת.
~ מכתבים ומסמכים אישיים של רמק: מחברת ציונים מבית ספר יהודי בברסלאו, מהשנים 1936-1939; שני מכתבים הממוענים אל רמק מה- Refugee Children's Aid Comittee, מהשנים 1942 ו-1948; תעודת National Registration Identity Card, שניתנה לרמק במאי 1940; תעודה / אשרת כניסה לבריטניה לצורכי לימוד, עם פרטים אישיים ותצלום פספורט של רמק; שתי גלויות שנשלחו אל רמק מאמו בשנת 1939, ומכתב שנשלח אליו מדודתו בארה"ב ב-1947 (גרמנית); רשימה בגרמנית – תכולת מזוודתו של רמק עם יציאתו מברסלאו לגלזגו. בראש הרשימה מופיע שמו, "אולריך ישראל רמק" (זאת בעקבות התקנה הנאצית המחייבת כל יהודי להוסיף את השם "ישראל" לשמו); מכתב מ-1966, מודפס במכונת כתיבה, בו הוא פונה לגב' I. Marchard ומבקש את סיועה במציאת כתובותיהם של כל הנערים והנערות ששהה עמם בשני הוסטלים, ברחוב היל ובבירקנוורד (אנגלית). במכתב מפורטים שמות כל הנערים והנערות.
אולריך (אולי) רמק (Ullrich Remak), נולד בשנת 1926 בברסלאו (גרמניה, כיום וורוצלב בפולין). בשנת 1939, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הועבר יחד עם אחותו לבריטניה במסגרת ה-"קינדר-טרנספורט" [משלוחי הצלה של ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים משטחי גרמניה הנאצית לבריטניה, על-פי החלטה של ממשלת בריטניה בעקבות אירועי ליל הבדולח]. רמק שוכן במעון לילדים-פליטים יהודים גרמנים בסקוטלנד. במהלך שנות המלחמה שהה, כפי הנראה, בשני מעונות לילדים-פליטים, האחד ברחוב היל בגלזגו והשני, הנקרא Birkenward Hostel, בעיירה Skelmorlie. לאחר המלחמה נשאר רמק באנגליה, למד הנדסה והיה פעיל בארגונים ציוניים. בשנת 1951 עלה לישראל.
מצורף אוסף מסמכים השייך לאמו של אולריך רמק, נָנִי רמק (Nanni Remak).
נני רמק (לבית Loewe) נולדה בשנת 1900 במזרח פרוסיה (כיום בשטח פולין) ונישאה ללודוויג רמק בשנת 1925. לאחר מות בעלה ב-1938 ולאחר ששני ילדיה הועברו ב-"קינדר-טרנספורט" לבריטניה, ניסתה לעלות לארץ ישראל אך נתפסה בידי הבריטים והועברה למחנה מעצר במאוריציוס. בשנת 1945 הגיעה לארץ.
אוסף המסמכים של נני רמק כולל: פספורט גרמני-נאצי משנת 1936; תעודת-זהות גרמנית-נאצית משנת 1939, על שם "נני שרה רמק" ושני מסמכי זיהוי גרמניים משנת 1939; תעודות שונות, ובהן תעודת הנישואין שלה, תעודת הפטירה של בעלה, תעודות המעידות כי עברה קורסים בצלב האדום (1941), ועוד; חמשה מכתבי המלצה מטעם ארגונים יהודיים בברסלאו, משנת 1939, המאשרים כי העסיקו את רמק ומעידים על תכונותיה הטובות, כפי הנראה לקראת עזיבתה את העיר; תעודת עולה המעידה כי רמק הגיעה לישראל בשנת 1945 ממאוריציוס, וכן תעודת זיהוי מפלשתינה (1945) עם תמונתה.
סה"כ 32 פריטים השייכים לאולריך רמק; 25 פריטים מעזבון נני רמק. גודל ומצב משתנים.
האוסף כולל פריטים ייחודיים בכתב-יד מתקופת שהותו של אולריך (אולי) רמק במעון לילדים-פליטים יהודים גרמנים בסקוטלנד – Birkenward Hostel, בראשית שנות ה-40; להלן תיאורי כמה מהפריטים הבולטים:
ארבעה גליונות עתון בכתב-יד אשר הוציאו הנערים לתפוצה פנימית. העתון, אשר כונה RCP (Refugee Club Paper), נכתב בעותק אחד בלבד והועבר מיד ליד בין החברים. גליונות העתון כוללים מאמרים קצרים ושירים, אשר בחלקם עוסקים במלחמה ובשלטון הנאצי וכוללים אזכורים למוצאם היהודי של הכותבים; וכן איורים וקומיקס, חלקם צבעוניים. לפנינו גליונות מס' 3, 4, ו-6 משנת 1941, חמישה דפים מגליון נוסף, לא שלם, שמספרו אינו ידוע. רמק תרם איורים ושירים לגליונות העתון. בגליון מספר 4 מופיעים שני שירים פרי עטו (בהם השיר "A Night in Wartime", "לילה בזמן מלחמה") וקומיקס שצייר, בשם "Himmler Beats Dagger". פרט לגליונות העתון כולל האוסף דפים וחוברות אשר כתבו הילדים על מנת לשעשע את עצמם ולהנעים את שהותם במעון: קטלוג המציג אמצעי תשלום שהמציאו ואשר שימשו אותם במעון. הקטלוג מכיל 22 אמצעי תשלום (כרטיסי קרטון) בערכים של 1-100 R.C.M. (Refugee Club Money – "כסף מועדון הפליטים"), ובהם כרטיס בערך "00" המיועד "לאספנים בלבד", ואשר ממנו נוצרו 11 עותקים בלבד (הקטלוג, משנת 1942, נכתב בכתב-יד בתוך מחברת והוא מחזיק שבעה עמודים; אמצעי התשלום סודרו והודבקו בדפי המחברת). חוברת המוקדשת לבולאות; מכתב שהועבר בין הנערים – הזמנה למסיבת סילבסטר בדצמבר 1943; רשימה בכתב-יד של אחד-עשר החברים ב"מועדון Skelmorlie"; כרטיסי משחק לחידון קבוצתי (טריוויה); עצם של בעל חיים, בצדה האחד הכיתוב "Souvenir from Birkenward Hostel, 14.2.42", ובצדה השני הכיתוב: "This dead bone goes to dust just how all are alike, stone, man & cow".
עוד כולל האוסף:
~ שמונה איורים מאת רמק אשר צוירו בעפרון, צבע מים וגיר, כולם צבעוניים (למעט אחד); חלקם בנושא מלחמת העולם השניה והנאצים; אחד האיורים מציג פְּנים של בית-כנסת.
~ מכתבים ומסמכים אישיים של רמק: מחברת ציונים מבית ספר יהודי בברסלאו, מהשנים 1936-1939; שני מכתבים הממוענים אל רמק מה- Refugee Children's Aid Comittee, מהשנים 1942 ו-1948; תעודת National Registration Identity Card, שניתנה לרמק במאי 1940; תעודה / אשרת כניסה לבריטניה לצורכי לימוד, עם פרטים אישיים ותצלום פספורט של רמק; שתי גלויות שנשלחו אל רמק מאמו בשנת 1939, ומכתב שנשלח אליו מדודתו בארה"ב ב-1947 (גרמנית); רשימה בגרמנית – תכולת מזוודתו של רמק עם יציאתו מברסלאו לגלזגו. בראש הרשימה מופיע שמו, "אולריך ישראל רמק" (זאת בעקבות התקנה הנאצית המחייבת כל יהודי להוסיף את השם "ישראל" לשמו); מכתב מ-1966, מודפס במכונת כתיבה, בו הוא פונה לגב' I. Marchard ומבקש את סיועה במציאת כתובותיהם של כל הנערים והנערות ששהה עמם בשני הוסטלים, ברחוב היל ובבירקנוורד (אנגלית). במכתב מפורטים שמות כל הנערים והנערות.
אולריך (אולי) רמק (Ullrich Remak), נולד בשנת 1926 בברסלאו (גרמניה, כיום וורוצלב בפולין). בשנת 1939, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, הועבר יחד עם אחותו לבריטניה במסגרת ה-"קינדר-טרנספורט" [משלוחי הצלה של ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים משטחי גרמניה הנאצית לבריטניה, על-פי החלטה של ממשלת בריטניה בעקבות אירועי ליל הבדולח]. רמק שוכן במעון לילדים-פליטים יהודים גרמנים בסקוטלנד. במהלך שנות המלחמה שהה, כפי הנראה, בשני מעונות לילדים-פליטים, האחד ברחוב היל בגלזגו והשני, הנקרא Birkenward Hostel, בעיירה Skelmorlie. לאחר המלחמה נשאר רמק באנגליה, למד הנדסה והיה פעיל בארגונים ציוניים. בשנת 1951 עלה לישראל.
מצורף אוסף מסמכים השייך לאמו של אולריך רמק, נָנִי רמק (Nanni Remak).
נני רמק (לבית Loewe) נולדה בשנת 1900 במזרח פרוסיה (כיום בשטח פולין) ונישאה ללודוויג רמק בשנת 1925. לאחר מות בעלה ב-1938 ולאחר ששני ילדיה הועברו ב-"קינדר-טרנספורט" לבריטניה, ניסתה לעלות לארץ ישראל אך נתפסה בידי הבריטים והועברה למחנה מעצר במאוריציוס. בשנת 1945 הגיעה לארץ.
אוסף המסמכים של נני רמק כולל: פספורט גרמני-נאצי משנת 1936; תעודת-זהות גרמנית-נאצית משנת 1939, על שם "נני שרה רמק" ושני מסמכי זיהוי גרמניים משנת 1939; תעודות שונות, ובהן תעודת הנישואין שלה, תעודת הפטירה של בעלה, תעודות המעידות כי עברה קורסים בצלב האדום (1941), ועוד; חמשה מכתבי המלצה מטעם ארגונים יהודיים בברסלאו, משנת 1939, המאשרים כי העסיקו את רמק ומעידים על תכונותיה הטובות, כפי הנראה לקראת עזיבתה את העיר; תעודת עולה המעידה כי רמק הגיעה לישראל בשנת 1945 ממאוריציוס, וכן תעודת זיהוי מפלשתינה (1945) עם תמונתה.
סה"כ 32 פריטים השייכים לאולריך רמק; 25 פריטים מעזבון נני רמק. גודל ומצב משתנים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
תלוש-פְּרֶמְיָה – אסימון נייר בערך של 1 מארק (רייכסמארק), ממחנה ההשמדה אושוויץ. הונפק באוגוסט 1944. חתום בכתב יד בצדו האחורי "ק. צטניק 135633".
בחלקו הקדמי של התלוש נדפס הכיתוב "Prämienschein über 1 RM / Konzentrationslager Auschwitz". אסימוני נייר מסוג זה הונפקו במחנה אושוויץ כ"בונוס" לעידוד העבודה. צבי שטאל כותב בספרו "כסף גטאות ומחנות ריכוז" כי "אמצעי תשלום אלה, בעריכים של 1/2 ו-1 מרק ניתנו לנבחרים בלבד במחנה אושוויץ ובעיקר לאסירים לא יהודים. יש דוגמאות... על פיהן זכו גם אסירים יהודים ליהנות מאסימוני נייר 'יקרים' אלה. [...] בשיחות שקיימתי עם ניצולי אושוויץ, הסתבר להפתעתי, שרובם לא ראו מעולם אסימונים כאלה. הם הופתעו לשמוע מפי שבכלל היו קיימים אמצעי תשלום". שטאל מזכיר גם כי בספרו "האדם מחפש משמעות" מספר ויקטור פרנקל על אסימון בעריך 1 מרק שקיבל במחנה ההשמדה אושוויץ ומציין כי אסימון כזה ניתן היה להחליף תמורת תריסר סיגריות ואת תריסר הסיגריות ניתן היה להחליף תמורת תריסר מנות מרק. אסימונים כאלה נחשבים נדירים מאד. [ראה: צבי שטאל, כסף גטאות ומחנות ריכוז (1933-1945), לונדון-חולון 1990, עמ' 52-56].
התלוש שלפנינו ניתן לסופר ק. צטניק בתקופה בה שהה כאסיר באושוויץ ונשמר ברשותו במהלך שנות המלחמה. בצדו האחורי של התלוש חתם בכינויו הספרותי "ק. צטניק" והוסיף את המספר "135633" – מספר האסיר שקיבל במחנה.
ק. צטניק הוא שם העט של יחיאל דינור (לשעבר פיינר, 1917-2001), יליד פולין, משרידי מחנה ההשמדה אושוויץ, שם איבד את כל משפחתו. הגיע עם "הבריחה" לישראל דרך איטליה והקדיש את חייו לכתיבה על חוויותיו מהמחנה. במהלך כתיבת ספריו היה די-נור חוזר אל "הפלנטה של אושוויץ", כשהוא מסתגר בחדרו, לבוש בכותונת האסיר שלו ולא מתקלח, ישן או אוכל ימים ארוכים. את ספריו, המתאפיינים בתיאורים קשים במיוחד, כתב תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת ושימוש בשם העט "ק. צטניק". זהותו נחשפה במשפט אייכמן, עת עלה על דוכן העדים.
אורך: 5 ס"מ, רוחב: 7.3 ס"מ. קמטים, סימני קיפול וכתמים.
מקוריות החתימה אושרה על ידי בתו של ק. צטניק, דניאלה די-נור.
בחלקו הקדמי של התלוש נדפס הכיתוב "Prämienschein über 1 RM / Konzentrationslager Auschwitz". אסימוני נייר מסוג זה הונפקו במחנה אושוויץ כ"בונוס" לעידוד העבודה. צבי שטאל כותב בספרו "כסף גטאות ומחנות ריכוז" כי "אמצעי תשלום אלה, בעריכים של 1/2 ו-1 מרק ניתנו לנבחרים בלבד במחנה אושוויץ ובעיקר לאסירים לא יהודים. יש דוגמאות... על פיהן זכו גם אסירים יהודים ליהנות מאסימוני נייר 'יקרים' אלה. [...] בשיחות שקיימתי עם ניצולי אושוויץ, הסתבר להפתעתי, שרובם לא ראו מעולם אסימונים כאלה. הם הופתעו לשמוע מפי שבכלל היו קיימים אמצעי תשלום". שטאל מזכיר גם כי בספרו "האדם מחפש משמעות" מספר ויקטור פרנקל על אסימון בעריך 1 מרק שקיבל במחנה ההשמדה אושוויץ ומציין כי אסימון כזה ניתן היה להחליף תמורת תריסר סיגריות ואת תריסר הסיגריות ניתן היה להחליף תמורת תריסר מנות מרק. אסימונים כאלה נחשבים נדירים מאד. [ראה: צבי שטאל, כסף גטאות ומחנות ריכוז (1933-1945), לונדון-חולון 1990, עמ' 52-56].
התלוש שלפנינו ניתן לסופר ק. צטניק בתקופה בה שהה כאסיר באושוויץ ונשמר ברשותו במהלך שנות המלחמה. בצדו האחורי של התלוש חתם בכינויו הספרותי "ק. צטניק" והוסיף את המספר "135633" – מספר האסיר שקיבל במחנה.
ק. צטניק הוא שם העט של יחיאל דינור (לשעבר פיינר, 1917-2001), יליד פולין, משרידי מחנה ההשמדה אושוויץ, שם איבד את כל משפחתו. הגיע עם "הבריחה" לישראל דרך איטליה והקדיש את חייו לכתיבה על חוויותיו מהמחנה. במהלך כתיבת ספריו היה די-נור חוזר אל "הפלנטה של אושוויץ", כשהוא מסתגר בחדרו, לבוש בכותונת האסיר שלו ולא מתקלח, ישן או אוכל ימים ארוכים. את ספריו, המתאפיינים בתיאורים קשים במיוחד, כתב תוך שמירה על אנונימיות מוחלטת ושימוש בשם העט "ק. צטניק". זהותו נחשפה במשפט אייכמן, עת עלה על דוכן העדים.
אורך: 5 ס"מ, רוחב: 7.3 ס"מ. קמטים, סימני קיפול וכתמים.
מקוריות החתימה אושרה על ידי בתו של ק. צטניק, דניאלה די-נור.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
"האלבום השחור". הוצאת הליגה האנטי-נאצית, תל-אביב, ניסן ת"ש [אפריל 1940]. עברית, אנגלית וצרפתית.
אוגדן גלויות, כולל שמונה גלויות (מתוך עשר).
אוגדן הגלויות שלפנינו הנו פרסום חזותי פומבי מוקדם ביותר - ואולי אף ראשון מסוגו - למעשי הנאצים על אדמת אירופה ובמיוחד על אדמת פולין הכבושה.
הליגה האנטי-נאצית, שפרסמה את האוגדן באפריל 1940, שמה לה למטרה לקיים "פעילות תעמולה והסברה בארץ ובחוץ לארץ, נגד המשטר הנאצי, רוח הנאציזם ושנאת הגזע". רעיונות אלה גלומים כולם באוגדן שלפנינו ולא רק בתמונות שנדפסו על גבי הגלויות, אלא גם ובמיוחד בדברי ההקדמה שהוסיפו אנשי הליגה האנטי-נאצית. בצדה הפנימי של המעטפת נדפס: "היטלריזם פירושו חזרה לימי הבינים האפלים. היהודים האומללים בפולין מוכרחים לשאת את הטלאי הצהוב המצויר על מעטפת האלבום על גבם לאות השפלתם. האלבום השחור מכיל את הסריה הראשונה של תמונות המסמלות את מעשי הרצח והזועה של הנאצים בפולין. האלבום השחור מהוה קטגוריה מדברת נגד המשטר הנאצי הברבארי. על ידי משלוח התמונות המופיעות באלבום בצורת כרטיסי דאר לכל המכרים, נתנת האפשרות לכל אחד להשתתף בקטגוריה זו ולגלות את פרצופו הברבארי של הנאציזם לעיני כל". דברים דומים מופיעים גם בהקדמה: "...בגרמניה של היטלר הוקמו מחנות הסגר בהן מתעללים הנאצים בקרבנותיהם האומללים במדה שלא עלתה עד כה על שום דמיון אנושי. במחנות היסורים והמות האלה נתונים האסירים - ובראש וראשונה האסירים היהודיים - לענויי הגוף והנפש הקשים ביותר, לעבודת פרך, לרעב, לקור ולטפול אכזרי בידי מעניהם, עד כדי שגעון או עד יציאת נשמה...".
כל גלויה מתוארת בכותרת - "המות בעקבותיו של היטלר", "עבודת התלינים הנאצים", "נדידת עמים לשערי מות", "הייצור הגרמני של 'תוצרת האפר'" ועוד - וכן מלווה דברי הסבר, המפרטים כמה מפרקטיקות ההתעללות וההשמדה הנאציות שהתבררו ופורסמו באופן פומבי רק בשנים שלאחר מכן: מוות של אלפים ממחלות, מקור ומרעב; הוצאה להורג על בסיס יום-יומי ותליית גופות על גרדומים ברחובות המרכזיים בערי פולין; עבודות פרך; נקיון רחובות בפה ובידיים; שריפת הגופות לאפר ועוד. הגלויות מתוארות באנגלית. ההקדמה בעברית ובאנגלית. פירוט כותרות הגלויות בעברית ובצרפתית.
[10] עמ', 8 גלויות [במקום 10], [10] עמ'. גלויות 10X14 ס"מ, אוגדן 10.5X16 ס"מ. מצב טוב. גלויות 3-4 חסרות. כתמים.
אוגדן גלויות, כולל שמונה גלויות (מתוך עשר).
אוגדן הגלויות שלפנינו הנו פרסום חזותי פומבי מוקדם ביותר - ואולי אף ראשון מסוגו - למעשי הנאצים על אדמת אירופה ובמיוחד על אדמת פולין הכבושה.
הליגה האנטי-נאצית, שפרסמה את האוגדן באפריל 1940, שמה לה למטרה לקיים "פעילות תעמולה והסברה בארץ ובחוץ לארץ, נגד המשטר הנאצי, רוח הנאציזם ושנאת הגזע". רעיונות אלה גלומים כולם באוגדן שלפנינו ולא רק בתמונות שנדפסו על גבי הגלויות, אלא גם ובמיוחד בדברי ההקדמה שהוסיפו אנשי הליגה האנטי-נאצית. בצדה הפנימי של המעטפת נדפס: "היטלריזם פירושו חזרה לימי הבינים האפלים. היהודים האומללים בפולין מוכרחים לשאת את הטלאי הצהוב המצויר על מעטפת האלבום על גבם לאות השפלתם. האלבום השחור מכיל את הסריה הראשונה של תמונות המסמלות את מעשי הרצח והזועה של הנאצים בפולין. האלבום השחור מהוה קטגוריה מדברת נגד המשטר הנאצי הברבארי. על ידי משלוח התמונות המופיעות באלבום בצורת כרטיסי דאר לכל המכרים, נתנת האפשרות לכל אחד להשתתף בקטגוריה זו ולגלות את פרצופו הברבארי של הנאציזם לעיני כל". דברים דומים מופיעים גם בהקדמה: "...בגרמניה של היטלר הוקמו מחנות הסגר בהן מתעללים הנאצים בקרבנותיהם האומללים במדה שלא עלתה עד כה על שום דמיון אנושי. במחנות היסורים והמות האלה נתונים האסירים - ובראש וראשונה האסירים היהודיים - לענויי הגוף והנפש הקשים ביותר, לעבודת פרך, לרעב, לקור ולטפול אכזרי בידי מעניהם, עד כדי שגעון או עד יציאת נשמה...".
כל גלויה מתוארת בכותרת - "המות בעקבותיו של היטלר", "עבודת התלינים הנאצים", "נדידת עמים לשערי מות", "הייצור הגרמני של 'תוצרת האפר'" ועוד - וכן מלווה דברי הסבר, המפרטים כמה מפרקטיקות ההתעללות וההשמדה הנאציות שהתבררו ופורסמו באופן פומבי רק בשנים שלאחר מכן: מוות של אלפים ממחלות, מקור ומרעב; הוצאה להורג על בסיס יום-יומי ותליית גופות על גרדומים ברחובות המרכזיים בערי פולין; עבודות פרך; נקיון רחובות בפה ובידיים; שריפת הגופות לאפר ועוד. הגלויות מתוארות באנגלית. ההקדמה בעברית ובאנגלית. פירוט כותרות הגלויות בעברית ובצרפתית.
[10] עמ', 8 גלויות [במקום 10], [10] עמ'. גלויות 10X14 ס"מ, אוגדן 10.5X16 ס"מ. מצב טוב. גלויות 3-4 חסרות. כתמים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $2,000
לא נמכר
דף קלף מאוייר ע"י האמן שלמה ידידיה זילנפרייד. במרכזו כתובת: "הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים, נחשבנו כצאן לטבח יובל להרג ולאבד ולמכה ולחרפה" (מתוך תפילת תחנון), בפינה השמאלית העליונה איור עין המשקיפה מן השמים. בשולי האיור חתימת האמן: "ש. ידידיה תש"ב" [1942]. האיור נעשה בעיצומם של מאורעות השואה, תחת צל השמועות הקשות שהגיעו לארץ ישראל על הרצח ההמוני של יהודי אירופה.
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Seelenfreund Salamon) נולד ב-1875 לדיין אלעזר זאב לָיוֹש (Lajos) הכהן זילנפריינד וללֵני (Léni) לבית וייסבורג (Weiszburg), בעיר סֶנטֶש (Szentes), הונגריה. כשנתיים לאחר מכן, קיבל האב כהונת דיין בקהילת סֶגֶד (Szeged), והמשפחה עברה להתגורר שם. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ובהמשך למד ועבד בבתי דפוס ובסדנאות שונות לגרפיקה. מאוחר יותר יצא את הונגריה ושהה ברומא, בפריז ובגרמניה בסדנאות למלאכת מחשבת, ללימודים ולהשתלמויות. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה, ובינתיים (1898 בקירוב) נשא לאישה את שושנה, גם היא לבית וייסבורג (Weiszburg). כתבי עת בתחום האמנות פירסמו את דבר-מלאכתו ושמו נודע כרב-אמן ומורה לאמנויות. הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו, התיישב בירושלים והקים בית מלאכה. בהמשך הצטרפה המשפחה למושב הקטן בית-טולמא, בעמק הארזים (סמוך למוצא, בואכה ירושלים) ובנתה שם את ביתה, לצד חלקת אדמה לגידולי שדה וגן. במאורעות תרפ"ט, ביום שבת, 24 באוגוסט 1929, נשרפו הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – וכל הנותר נשדד. המשפחה פונתה מבעוד מועד וניצלה. ב-1940, לאחר נדודים בדירות שכורות בתל אביב, קבעו שלמה ידידיה ובנו, יהודה, את ביתם בשכונת בורוכוב בגבעתיים. ב-1947 עברו שלמה ורעייתו שושנה להתגורר בבית האבות יבנה בתל אביב. עם ראשית קרבות מלחמת השחרור, בהפצצה האווירית המצרית, נפגע חדרם בהיעדרם, ורבות מעבודותיו נפגעו. בשנת 1958 נפטרה שושנה ידידיה. כעבור שלוש שנים (1961) נפטר שלמה ידידיה. (הפרטים הביוגרפיים לקוחים מתוך מאמרה של תמנה רובינגר, שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, צפת).
28X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים [בעיקר בשוליים].
שלמה ידידיה (שָלָמוֹן זיֵלֶנפריינד – Seelenfreund Salamon) נולד ב-1875 לדיין אלעזר זאב לָיוֹש (Lajos) הכהן זילנפריינד וללֵני (Léni) לבית וייסבורג (Weiszburg), בעיר סֶנטֶש (Szentes), הונגריה. כשנתיים לאחר מכן, קיבל האב כהונת דיין בקהילת סֶגֶד (Szeged), והמשפחה עברה להתגורר שם. בהיותו כבן 16 יצא מסֶגֶד לבודפשט לבנות את חייו כאמן. למד בבית הספר לאמנויות בעיר ובהמשך למד ועבד בבתי דפוס ובסדנאות שונות לגרפיקה. מאוחר יותר יצא את הונגריה ושהה ברומא, בפריז ובגרמניה בסדנאות למלאכת מחשבת, ללימודים ולהשתלמויות. בשובו להונגריה הקים בית מלאכה, ובינתיים (1898 בקירוב) נשא לאישה את שושנה, גם היא לבית וייסבורג (Weiszburg). כתבי עת בתחום האמנות פירסמו את דבר-מלאכתו ושמו נודע כרב-אמן ומורה לאמנויות. הוזמן לעצב ולבצע את עבודות הדקורציה של בית הכנסת הניאולוגי החדש בסֶגֶד, שנחנך ב-1903. בהמשך קיים תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בסֶגֶד (1910) ובבודפשט. בשנת 1921 עלה לארץ עם משפחתו, התיישב בירושלים והקים בית מלאכה. בהמשך הצטרפה המשפחה למושב הקטן בית-טולמא, בעמק הארזים (סמוך למוצא, בואכה ירושלים) ובנתה שם את ביתה, לצד חלקת אדמה לגידולי שדה וגן. במאורעות תרפ"ט, ביום שבת, 24 באוגוסט 1929, נשרפו הבית ותכולתו – תוכניות, יצירות גמורות וציוד – וכל הנותר נשדד. המשפחה פונתה מבעוד מועד וניצלה. ב-1940, לאחר נדודים בדירות שכורות בתל אביב, קבעו שלמה ידידיה ובנו, יהודה, את ביתם בשכונת בורוכוב בגבעתיים. ב-1947 עברו שלמה ורעייתו שושנה להתגורר בבית האבות יבנה בתל אביב. עם ראשית קרבות מלחמת השחרור, בהפצצה האווירית המצרית, נפגע חדרם בהיעדרם, ורבות מעבודותיו נפגעו. בשנת 1958 נפטרה שושנה ידידיה. כעבור שלוש שנים (1961) נפטר שלמה ידידיה. (הפרטים הביוגרפיים לקוחים מתוך מאמרה של תמנה רובינגר, שנתפרסם מטעם המוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, צפת).
28X23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים [בעיקר בשוליים].
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $3,125
כולל עמלת קונה
בגרוש קפריסין, אלבום עם עשרים וששה הדפסי לינוליאום המציגים תמונות מחיי שארית הפליטה במחנות קפריסין, מאת קבוצת ציירים מִתְלַמדים מבין גולי קפריסין, בהדרכת נפתלי בזם. קפריסין, [1948 בקירוב].
בדף הראשון נוסף כיתוב בכתב יד: "הספר הזה הוכן ע"י תלמידי המחלקה לאמנות שע"י הסמינריון למדריכים ע"ש פ. רוטנברג ונדפס ונכרך ע"י התלמידים ב-120 אכסמפלרים". כן מופיעה שם הקדשה מהנהלת הסמינריון ע"ש פ. רוטנברג: "ללוי שורץ, איש ההעפלה, תמונות מן הדרך" (שבועות תש"ח).
בתחילת האלבום הקדמה קצרה (אף היא הדפס לינולאום): "קפריסין תחנה אחת בדרך היסורים לארץ ישראל. משמעותו היהודית של שם זה גדרות תיל דוקרני, בטלה מאונס והידונות לניוון. ואף בתוך מציאות זו שקקו חיים. על אלה ספרו בתוך ספר זה חברים ממחנה ישראל שבגרוש קפריסין".
הסמינר על שם פנחס רוטנברג פעל במחנות הגירוש בקפריסין, במימון הג'וינט, מאמצע שנת 1947 ועד שנת 1949. הסמינר הקים במחנות הגירוש בתי-ספר שהקנו השכלה בתחומים רבים. לשם כך הביא צוותי מורים, מהטובים בישראל, ובהם גם אמנים (נפתלי בזם, זאב בן-צבי, ואחרים) אשר הדריכו בסדנאות מיוחדות לאמנות.
[28] דף, 49.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כריכה מקורית שעליה מוטבע הדפס לינוליאום. כתמי חלודה. קרעים קלים. פגמים בכריכה.
בדף הראשון נוסף כיתוב בכתב יד: "הספר הזה הוכן ע"י תלמידי המחלקה לאמנות שע"י הסמינריון למדריכים ע"ש פ. רוטנברג ונדפס ונכרך ע"י התלמידים ב-120 אכסמפלרים". כן מופיעה שם הקדשה מהנהלת הסמינריון ע"ש פ. רוטנברג: "ללוי שורץ, איש ההעפלה, תמונות מן הדרך" (שבועות תש"ח).
בתחילת האלבום הקדמה קצרה (אף היא הדפס לינולאום): "קפריסין תחנה אחת בדרך היסורים לארץ ישראל. משמעותו היהודית של שם זה גדרות תיל דוקרני, בטלה מאונס והידונות לניוון. ואף בתוך מציאות זו שקקו חיים. על אלה ספרו בתוך ספר זה חברים ממחנה ישראל שבגרוש קפריסין".
הסמינר על שם פנחס רוטנברג פעל במחנות הגירוש בקפריסין, במימון הג'וינט, מאמצע שנת 1947 ועד שנת 1949. הסמינר הקים במחנות הגירוש בתי-ספר שהקנו השכלה בתחומים רבים. לשם כך הביא צוותי מורים, מהטובים בישראל, ובהם גם אמנים (נפתלי בזם, זאב בן-צבי, ואחרים) אשר הדריכו בסדנאות מיוחדות לאמנות.
[28] דף, 49.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כריכה מקורית שעליה מוטבע הדפס לינוליאום. כתמי חלודה. קרעים קלים. פגמים בכריכה.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים גדול, מעזבונו של יצחק (אייזיק) סטון, ראש ה- Berlin Documents Center ואיש שירות החוץ האמריקני, [שנות ה-40].
יצחק (אייזיק) סטון (Isaac A. Stone) נולד באסטוניה בשנת 1907 והיגר עם הוריו לבוסטון בהיותו נער. בשנת 1935 הוענק לו תואר ד"ר בהיסטוריה מאוניברסיטת הארווארד. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה שירת סטון ב- United States Foreign Service והיה הממונה על ה-Berlin Documents Center (BDC), מרכז אשר הוקם בברלין במטרה לרכז את כל המסמכים מתקופת השלטון הנאצי, שהיו נחוצים לצוות התביעה של "משפטי נירנברג" להכנת כתב התביעה.
החל מאמצע שנות ה-40, בתקופה בה התנהלו "משפטי נירנברג", עבד בצוותו של השופט רוברט ה. ג'קסון, שופט בית המשפט העליון של ארה"ב, שהיה גם התובע הראשי במשפטים אלה (סטון אף קיבל ציון לשבח מג'קסון עבור שירותו). באותה תקופה פעל סטון גם באופן עצמאי לאיסוף תרומות מזון ובגדים ולהעברתם לניצולי השואה במחנות העקורים בגרמניה ובאיתור קרובים בארה"ב עבור השוהים במחנות. בזכות פועלו כונה סטון "הצדיק מנירנברג" [ובכינוי זה הוא נזכר אף בתכנית "The Eternal Light" של רשת אן.בי.סי. (NBC) ב-23 במארס 1947].
לאחר פרישתו משירות החוץ האמריקני כיהן כפרופסור להיסטוריה במספר אוניברסיטאות בארצות הברית. עלה לארץ ישראל בשנת 1970 ונפטר בירושלים ארבע שנים לאחר מכן.
המסמכים באוסף שלפנינו הופקו בידי ה- Office of U.S. Chief of Council ובידי ה-International Military Tribunal ("בית הדין הצבאי הבינלאומי") לשימושו של צוות התביעה הגדול (אשר כלל 46 עורכי-דין) ב"משפטי נירנברג" ולצרכים פנימיים של בית הדין.
החומר כולל תרגומים לאנגלית של מסמכים מתקופת השלטון הנאצי, אשר שימשו להכנת כתבי התביעה וגזרי הדין; דו"חות, פרוטוקולים ומזכרים שהופצו בין אנשי התביעה; מסמכים רשמיים הקשורים בתהליך המשפט (זימון עדים למשפט, בקשה לקבלת מסמכים, רשימות ביוגרפיות ועוד); דו"חות-ביניים ופסקי-דין זמניים, ועוד. כן כולל האוסף מאות צילומים של מסמכים מתקופת השלטון הנאצי, אשר שימשו את אנשי התביעה.
להלן כמה מהמסמכים הנמצאים באוסף:
* Stenographic report of the meeting on "the Jewish question" under the chairmanship of field marshall Goering in the Reichs Air Force (12 November 1938, 11 o'clock).
* Activity and situation report No. 6 of the Task Forces (Einsatzgruppen) of the Security Police and the SD in the U.S.S.R.
* תרגום מסמך "סודי ביותר" בנושא פעילות האיינזצגרופה איי (Einsatzgruppe A).
* תרגום התכתבויות בין ראשי המשטר הנאצי – טלגרמות, מכתבים.
* תצהיר של רודולף פרנץ פרדיננד הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ (נידון למוות בתליה).
* מאות דפים עם תרגומים מיומניו של הנס פרנק, אשר כיהן כמושל הכללי של הגנרלגוברנמן (על שטחי פולין הכבושה) – פושע מלחמה, אשר נידון למוות בתלייה במשפטי נירנברג (הזכרונות שכתב בשנותיו כמושל הגנרלגוברנמן בארבעים כרכי-יומן ובהם תיאורי פשעיו כנגד האנושות – שימשו כראיות המרכזיות נגדו).
* תיקיה עם מסמכים העוסקים באדולף אייכמן.
* מסמכים שונים של אייזיק סטון – מסמכים מתקופת פעילותו בשירות החוץ האמריקני, התכתבות עם מוסדות וארגונים שונים (בעיקר בנושא השואה), כתבות שפרסם בעתונות, ועוד.
סה"כ כולל האוסף כ-520 צילומי מסמכים ואלפי דפים מודפסים (יותר מ-2000); רשימות בכתב-יד, גזרי-עתונים ומסמכים שונים.
מצב בינוני-טוב. מרבית המסמכים נדפסו על נייר יבש ושביר. קרעים בשוליים ובפינות הדפים. דפים מנותקים; חלק מהמסמכים אינם מאורגנים במקומם.
יצחק (אייזיק) סטון (Isaac A. Stone) נולד באסטוניה בשנת 1907 והיגר עם הוריו לבוסטון בהיותו נער. בשנת 1935 הוענק לו תואר ד"ר בהיסטוריה מאוניברסיטת הארווארד. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה שירת סטון ב- United States Foreign Service והיה הממונה על ה-Berlin Documents Center (BDC), מרכז אשר הוקם בברלין במטרה לרכז את כל המסמכים מתקופת השלטון הנאצי, שהיו נחוצים לצוות התביעה של "משפטי נירנברג" להכנת כתב התביעה.
החל מאמצע שנות ה-40, בתקופה בה התנהלו "משפטי נירנברג", עבד בצוותו של השופט רוברט ה. ג'קסון, שופט בית המשפט העליון של ארה"ב, שהיה גם התובע הראשי במשפטים אלה (סטון אף קיבל ציון לשבח מג'קסון עבור שירותו). באותה תקופה פעל סטון גם באופן עצמאי לאיסוף תרומות מזון ובגדים ולהעברתם לניצולי השואה במחנות העקורים בגרמניה ובאיתור קרובים בארה"ב עבור השוהים במחנות. בזכות פועלו כונה סטון "הצדיק מנירנברג" [ובכינוי זה הוא נזכר אף בתכנית "The Eternal Light" של רשת אן.בי.סי. (NBC) ב-23 במארס 1947].
לאחר פרישתו משירות החוץ האמריקני כיהן כפרופסור להיסטוריה במספר אוניברסיטאות בארצות הברית. עלה לארץ ישראל בשנת 1970 ונפטר בירושלים ארבע שנים לאחר מכן.
המסמכים באוסף שלפנינו הופקו בידי ה- Office of U.S. Chief of Council ובידי ה-International Military Tribunal ("בית הדין הצבאי הבינלאומי") לשימושו של צוות התביעה הגדול (אשר כלל 46 עורכי-דין) ב"משפטי נירנברג" ולצרכים פנימיים של בית הדין.
החומר כולל תרגומים לאנגלית של מסמכים מתקופת השלטון הנאצי, אשר שימשו להכנת כתבי התביעה וגזרי הדין; דו"חות, פרוטוקולים ומזכרים שהופצו בין אנשי התביעה; מסמכים רשמיים הקשורים בתהליך המשפט (זימון עדים למשפט, בקשה לקבלת מסמכים, רשימות ביוגרפיות ועוד); דו"חות-ביניים ופסקי-דין זמניים, ועוד. כן כולל האוסף מאות צילומים של מסמכים מתקופת השלטון הנאצי, אשר שימשו את אנשי התביעה.
להלן כמה מהמסמכים הנמצאים באוסף:
* Stenographic report of the meeting on "the Jewish question" under the chairmanship of field marshall Goering in the Reichs Air Force (12 November 1938, 11 o'clock).
* Activity and situation report No. 6 of the Task Forces (Einsatzgruppen) of the Security Police and the SD in the U.S.S.R.
* תרגום מסמך "סודי ביותר" בנושא פעילות האיינזצגרופה איי (Einsatzgruppe A).
* תרגום התכתבויות בין ראשי המשטר הנאצי – טלגרמות, מכתבים.
* תצהיר של רודולף פרנץ פרדיננד הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ (נידון למוות בתליה).
* מאות דפים עם תרגומים מיומניו של הנס פרנק, אשר כיהן כמושל הכללי של הגנרלגוברנמן (על שטחי פולין הכבושה) – פושע מלחמה, אשר נידון למוות בתלייה במשפטי נירנברג (הזכרונות שכתב בשנותיו כמושל הגנרלגוברנמן בארבעים כרכי-יומן ובהם תיאורי פשעיו כנגד האנושות – שימשו כראיות המרכזיות נגדו).
* תיקיה עם מסמכים העוסקים באדולף אייכמן.
* מסמכים שונים של אייזיק סטון – מסמכים מתקופת פעילותו בשירות החוץ האמריקני, התכתבות עם מוסדות וארגונים שונים (בעיקר בנושא השואה), כתבות שפרסם בעתונות, ועוד.
סה"כ כולל האוסף כ-520 צילומי מסמכים ואלפי דפים מודפסים (יותר מ-2000); רשימות בכתב-יד, גזרי-עתונים ומסמכים שונים.
מצב בינוני-טוב. מרבית המסמכים נדפסו על נייר יבש ושביר. קרעים בשוליים ובפינות הדפים. דפים מנותקים; חלק מהמסמכים אינם מאורגנים במקומם.
קָטָלוֹג