מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
מציג 13 - 24 of 78
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $17,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
דף מספר ביאור המזרחי [לרבי אליהו מזרחי - הרא"ם] על פירוש רש"י לתורה. ונציה, רפ"ז [1527]. עם הגהה ארוכה [חמש שורות] בכתב-יד קדשו של הגאון רבי שלמה לוריא - המהרש"ל.
רבינו המהרש"ל - הגאון רבי שלמה לוריא (ר"ע בערך-של"ד 1510-1573, אוצר הרבנים 18496), אב"ד ור"מ לובלין. מענקי הרוח של יהדות פולין בראשית התקופה המכונה "תקופת האחרונים". מחכמי דור דעה - דורם של מרן הבית יוסף, הרמ"א והאר"י הקדוש. מגדולי הפוסקים ומפרשי התלמוד. ישב בבריסק דליטא ובאוסטרהא והרביץ שם תורה לרבים. לאחר פטירת הגאון רבי שלום שכנא אב"ד לובלין נתמנה לרב העיר ולראש הישיבה. בסמכותו התורנית הרחבה ובהעמדת מאות תלמידים הקים עוּלה של תורה וביסס את המרכז התורני הגדול בפולין וסביבתה. רבים מגדולי הדור ורבני הקהילות בפולין היו תלמידיו, ביניהם היו רבי יהושע פלק הכהן בעל הסמ"ע, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר", רבי חיים מפרידברג אחי המהר"ל מפראג, רבי אליהו 'בעל שם' מחלם, רבי בנימין סלניק בעל שו"ת משאת בנימין, רבי משה מת מפרמישלא בעל "מטה משה", והשל"ה הקדוש.
גדולי דורו והדורות שאחריו הפליגו רבות בדבר גדולתו והשפעתו הכבירה. רבינו הרמ"א, ידידו וקרוב משפחתו, היה אף הוא ממנהיגי יהדות פולין באותה עת ועמד אף הוא בראש ישיבה גדולה בעירו קראקא. השניים ניהלו קשרי שו"ת הלכתיים שלעתים התפתחו לפולמוסים חריפים, אך יחד עם זאת היה יחסו של הרמ"א אליו יחס של הערצה והתבטלות ובין היתר כתב על המהרש"ל כי "ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה". בדור שאחריו כתב על גדולתו רבי יאיר בכרך בעל 'חות יאיר': "אשר כבר העידו על מהרש"ל ז"ל שאילו נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו", ו"משלמה עד שלמה לא קם כשלמה".
חיבורו המפורסם הוא הספר "ים של שלמה" המשמש כעין סיכום הלכתי על מסכתות הש"ס [חיבור זה שרד רק על חלק מהמסכתות]. בנוסף כתב הגהות וביאורים על התלמוד. הגהות הנוסח שלו מופיעות במהדורות הש"ס, חלקן שולבו בטקסט הגמרא עצמו. ביאורו על סדר המסכתות נדפס במהדורות הש"ס [לצד חידושי המהרש"א] ונקרא "חכמת שלמה". בנוסף כתב תשובות בהלכה וחיבורים נוספים בנגלה ובנסתר.
הגהותיו על ספר המזרחי נדפסו בספר "יריעות שלמה", פראג שס"ט, והיו לאבן יסוד לשאר מפרשי רש"י.
הדף שלפנינו הוא מפרשת מצורע, ועליו חמש שורות בכתב-ידו של המהרש"ל: "יש מקשים מפני מה מביא צפרים לטהרת הבתים בשבוע שני' שנתרפא הנגע...". הגהה זו נדפסה כלשונה בספר יריעות שלמה [פראג שס"ט, דף כט].
דף 29 ס"מ. מצב טוב, כתמים. מספר נקבי עש משוקמים. כרוך בכריכת עור חדשה ומהודרת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של המהרש"ל.
רבינו המהרש"ל - הגאון רבי שלמה לוריא (ר"ע בערך-של"ד 1510-1573, אוצר הרבנים 18496), אב"ד ור"מ לובלין. מענקי הרוח של יהדות פולין בראשית התקופה המכונה "תקופת האחרונים". מחכמי דור דעה - דורם של מרן הבית יוסף, הרמ"א והאר"י הקדוש. מגדולי הפוסקים ומפרשי התלמוד. ישב בבריסק דליטא ובאוסטרהא והרביץ שם תורה לרבים. לאחר פטירת הגאון רבי שלום שכנא אב"ד לובלין נתמנה לרב העיר ולראש הישיבה. בסמכותו התורנית הרחבה ובהעמדת מאות תלמידים הקים עוּלה של תורה וביסס את המרכז התורני הגדול בפולין וסביבתה. רבים מגדולי הדור ורבני הקהילות בפולין היו תלמידיו, ביניהם היו רבי יהושע פלק הכהן בעל הסמ"ע, רבי שלמה אפרים מלונטשיץ בעל "כלי יקר", רבי חיים מפרידברג אחי המהר"ל מפראג, רבי אליהו 'בעל שם' מחלם, רבי בנימין סלניק בעל שו"ת משאת בנימין, רבי משה מת מפרמישלא בעל "מטה משה", והשל"ה הקדוש.
גדולי דורו והדורות שאחריו הפליגו רבות בדבר גדולתו והשפעתו הכבירה. רבינו הרמ"א, ידידו וקרוב משפחתו, היה אף הוא ממנהיגי יהדות פולין באותה עת ועמד אף הוא בראש ישיבה גדולה בעירו קראקא. השניים ניהלו קשרי שו"ת הלכתיים שלעתים התפתחו לפולמוסים חריפים, אך יחד עם זאת היה יחסו של הרמ"א אליו יחס של הערצה והתבטלות ובין היתר כתב על המהרש"ל כי "ראוי לסמוך עליו כמשה מפי הגבורה". בדור שאחריו כתב על גדולתו רבי יאיר בכרך בעל 'חות יאיר': "אשר כבר העידו על מהרש"ל ז"ל שאילו נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו", ו"משלמה עד שלמה לא קם כשלמה".
חיבורו המפורסם הוא הספר "ים של שלמה" המשמש כעין סיכום הלכתי על מסכתות הש"ס [חיבור זה שרד רק על חלק מהמסכתות]. בנוסף כתב הגהות וביאורים על התלמוד. הגהות הנוסח שלו מופיעות במהדורות הש"ס, חלקן שולבו בטקסט הגמרא עצמו. ביאורו על סדר המסכתות נדפס במהדורות הש"ס [לצד חידושי המהרש"א] ונקרא "חכמת שלמה". בנוסף כתב תשובות בהלכה וחיבורים נוספים בנגלה ובנסתר.
הגהותיו על ספר המזרחי נדפסו בספר "יריעות שלמה", פראג שס"ט, והיו לאבן יסוד לשאר מפרשי רש"י.
הדף שלפנינו הוא מפרשת מצורע, ועליו חמש שורות בכתב-ידו של המהרש"ל: "יש מקשים מפני מה מביא צפרים לטהרת הבתים בשבוע שני' שנתרפא הנגע...". הגהה זו נדפסה כלשונה בספר יריעות שלמה [פראג שס"ט, דף כט].
דף 29 ס"מ. מצב טוב, כתמים. מספר נקבי עש משוקמים. כרוך בכריכת עור חדשה ומהודרת.
מצורף אישור מומחה על זיהוי כתב היד ככתיבת ידו של המהרש"ל.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
כתב יד "נשמת החיים" – כרך החידושים של הגאון רבי חיים עמרם. דמשק וצפת, משנת תקמ"ח (1788) ואילך.
כתב-יד גדול, כולל מאות דפים. שערים מאוירים והקדמות בכת"י וחתימת המחבר. רישומים רבים בכתב יד בנו הגאון רבי נתן עמרם. באחד השערים הוא כותב "זה הספר של חידושים ופשטים ודרכים והלצות וחידות ודרושים שחיברתי, על הש"ס על פסוקי התורה ונ"ך".
מעיון בכתב היד מתברר שמדובר בפנקס חידושים כללי, בו כתב המחבר את חידושיו בענינים שונים, ומהם נערכו מספר חיבורים, ע"י בנו הגאון רבי נתן עמרם. רישומים רבים ורישומי כותרות של שמות החיבורים אליהם משתייכים החידושים, חלקם בכת"י המחבר וחלקם בכת"י בנו.
עיקר תורתו של המחבר נדפסה בספריו "מטעם המלך": חלק ה' וחלק ו' (שאלוניקי, תקפ"ט). חלק ד' (ליוורנו, תקצ"ו). חלק ב' (נא-אמון, תרס"ח). חלק א' וחלק ג' הערוכים לדפוס אבדו במשך השנים, בהקדמת בן המחבר לספרו "נעם המדות" הוא מספר על אבידת חלק ג' של ספר "מטעם המלך", ומתוך דבריו אנו למדים על צורת עריכתו את ספרי אביו, וכה הוא כותב: "...בעון נאבד באמצעותו של הרב השד"ר מהר"ר שלמה זלמן אשכנזי זצ"ל בלכתו שליחותיי הו דרבנן קדישי מעה"ק ירושלם תוב"ב שנת התקצ"ב, שלחתיהו לידו לעיר תהלה טריסטי יע"א, ואחר זמן הודיעני שלא הגיע לידו וחבל על דאבדין - ואמת הוא שכלול במקורו תוך כתבי הקדש לאדוני אבי זצוק"ל, אבל מכל מקום יצטרך אליו יגיעה רבה ללקטו מעיקר מחצבו הראשון, כי אני מאד יגעתי עד שסידרתיהו באופן נאות כזה, זכרה לי אלהי לטובה כן יהי רצון". ואכן בכרך שלפנינו "עיקר מחצבו הראשון", ישנם קטעים רבים שנרשם עליהם "מט"ה חלק ראשון" ו"מט"ה חלק שלישי".
כתב-יד גדול, כולל מאות דפים. שערים מאוירים והקדמות בכת"י וחתימת המחבר. רישומים רבים בכתב יד בנו הגאון רבי נתן עמרם. באחד השערים הוא כותב "זה הספר של חידושים ופשטים ודרכים והלצות וחידות ודרושים שחיברתי, על הש"ס על פסוקי התורה ונ"ך".
מעיון בכתב היד מתברר שמדובר בפנקס חידושים כללי, בו כתב המחבר את חידושיו בענינים שונים, ומהם נערכו מספר חיבורים, ע"י בנו הגאון רבי נתן עמרם. רישומים רבים ורישומי כותרות של שמות החיבורים אליהם משתייכים החידושים, חלקם בכת"י המחבר וחלקם בכת"י בנו.
עיקר תורתו של המחבר נדפסה בספריו "מטעם המלך": חלק ה' וחלק ו' (שאלוניקי, תקפ"ט). חלק ד' (ליוורנו, תקצ"ו). חלק ב' (נא-אמון, תרס"ח). חלק א' וחלק ג' הערוכים לדפוס אבדו במשך השנים, בהקדמת בן המחבר לספרו "נעם המדות" הוא מספר על אבידת חלק ג' של ספר "מטעם המלך", ומתוך דבריו אנו למדים על צורת עריכתו את ספרי אביו, וכה הוא כותב: "...בעון נאבד באמצעותו של הרב השד"ר מהר"ר שלמה זלמן אשכנזי זצ"ל בלכתו שליחותיי הו דרבנן קדישי מעה"ק ירושלם תוב"ב שנת התקצ"ב, שלחתיהו לידו לעיר תהלה טריסטי יע"א, ואחר זמן הודיעני שלא הגיע לידו וחבל על דאבדין - ואמת הוא שכלול במקורו תוך כתבי הקדש לאדוני אבי זצוק"ל, אבל מכל מקום יצטרך אליו יגיעה רבה ללקטו מעיקר מחצבו הראשון, כי אני מאד יגעתי עד שסידרתיהו באופן נאות כזה, זכרה לי אלהי לטובה כן יהי רצון". ואכן בכרך שלפנינו "עיקר מחצבו הראשון", ישנם קטעים רבים שנרשם עליהם "מט"ה חלק ראשון" ו"מט"ה חלק שלישי".
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $4,800
נמכר ב: $6,000
כולל עמלת קונה
כתב יד, ספר הגורלות, לרבי אברהם אבן עזרא. כ"י אשכנזי נאה מהמאה ה-16 [שנות הר"צ בערך 1530].
בראש כתה"י כותרת: "אמר המחבר אני מצוה לשואל באלו הגורלות, שלא יבוא שואל אלא בכונה אם רוצה לשמוע מהם תשובה נכונה ואמיתית". לוח השאלות מחולק לפי המזלות ומשולב בו לוח הפרצופים. נוסח זה יחודי ושונה מהנוסח הנדפס ומנוסח כתבי היד האחרים של ספר הגורלות. כתבי היד האשכנזים לספר זה מתקופה כה קדומה נדירים, ידועים רק עוד שלשה כ"י נוספים מאותה תקופה.
25 דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, כתמים, בלאי (משוקם), כריכת עור מפוארת.
כל הנכתב, על סמך חות דעת מומחית, הגב' יעל אוקון, מנהלת המחלקה לכתבי יד עבריים בספריה הלאומית. עם תיארוך סימן המים שבנייר לשנת 1531.
בראש כתה"י כותרת: "אמר המחבר אני מצוה לשואל באלו הגורלות, שלא יבוא שואל אלא בכונה אם רוצה לשמוע מהם תשובה נכונה ואמיתית". לוח השאלות מחולק לפי המזלות ומשולב בו לוח הפרצופים. נוסח זה יחודי ושונה מהנוסח הנדפס ומנוסח כתבי היד האחרים של ספר הגורלות. כתבי היד האשכנזים לספר זה מתקופה כה קדומה נדירים, ידועים רק עוד שלשה כ"י נוספים מאותה תקופה.
25 דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי, מצב טוב-בינוני, כתמים, בלאי (משוקם), כריכת עור מפוארת.
כל הנכתב, על סמך חות דעת מומחית, הגב' יעל אוקון, מנהלת המחלקה לכתבי יד עבריים בספריה הלאומית. עם תיארוך סימן המים שבנייר לשנת 1531.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כרך גדול בכת"י, חידושי מסכתות מהגאון רבי שמחה בונים גינז-אייגר אב"ד מטרסדורף ואחיו של רבי עקיבא אייגר, אוטוגרף עם הוספות רבות בכתב יד של בנו הגאון רבי משה גינז. [תק"צ בערך].
חידושים על הש"ס, מסכתות: פסחים, ביצה, סוכה, מגילה, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. העתקת תשובות מרבי עקיבא איגר ותשובות מרבי בונים אליו, ועוד. חידושים נוספים והערות בשולי הגליונות חתומות ע"י בנו רבי משה (שהעתיק וסידר את כתה"י לדפוס) - "אמר בנו ותלמידו הק' משה".
הגאון רבי שמחה בונים גינז-אייגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא אייגר. גאון מופלג מגדולי דורו, עמד בקשרי שו"ת רבים עם ה"חתם סופר". עשרות תשובות אליו בשו"ת אחיו הגרעק"א ובשו"ת חתם סופר. אחיו רבי עקיבא אייגר מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "... כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "... ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "... כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג) "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ". (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה). מבניו וחתניו נודעו בנו הגאון רבי משה גינז-שלזינגר כותב כתה"י שלפנינו; בנו רבי יוסף גינז-שלזינגר (חתן אשת דודו בעל ה"חתם סופר"); בנו רבי שמואל אב"ד אבראהם וחתנו הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה".
בנו הגאון רבי משה גינז-שלזינגר (נפטר תרי"ח 1857), תלמיד דודו רבינו עקיבא אייגר. מרבני ווילעהן (הסמוכה לפוזנא). בשנת תק"ץ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג בביהמ"ד של רבי ליב ב"ר שאול. (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו רבי בונם אודותיו: "... לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג... היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע"א כמובא בהקדמה ל"דרוש וחידוש". נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א והחתם סופר. ראה אודותיו: חכמי אה"ו (המבורג, תרס"ח, עמ' 119).
כ-121 דף. 32 ס"מ. כתיבה בשני טורים, עם הערות בגליונות. מצב טוב-בינוני, בלאי וקרעים משוקמים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. כתה"י חסר כ-2 דפים בתחילתו. כריכת עור מפוארת.
חידושים על הש"ס, מסכתות: פסחים, ביצה, סוכה, מגילה, חולין, יבמות, כתובות, קידושין, גיטין, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. העתקת תשובות מרבי עקיבא איגר ותשובות מרבי בונים אליו, ועוד. חידושים נוספים והערות בשולי הגליונות חתומות ע"י בנו רבי משה (שהעתיק וסידר את כתה"י לדפוס) - "אמר בנו ותלמידו הק' משה".
הגאון רבי שמחה בונים גינז-אייגר אב"ד מטרסדורף (תק"ל-תקפ"ט), אחיו הצעיר ועמיתו בתורה של הגאון רבי עקיבא אייגר. גאון מופלג מגדולי דורו, עמד בקשרי שו"ת רבים עם ה"חתם סופר". עשרות תשובות אליו בשו"ת אחיו הגרעק"א ובשו"ת חתם סופר. אחיו רבי עקיבא אייגר מביא את דבריו במקומות רבים בספריו, וכותב עליו בהערצה גדולה: "... כנלע"ד אם יסכים אחי הגאון נ"י בזה..."; "שמחתי למאד בראותי כי סמכת ידך על דברי כי ישרים המה" (סוף ספר "דרוש וחידוש"); "... ואם אינו נוח בעיני אחי הגנ"י בטלים דברי" (שם); "... כל אלו נסתרים מעיני העוורות אולי יש אתך דברים מרווחים להבינני ולבאר דברי רבותינו על מכונם" (שם); "בטלה דעתי הנמוכה מפני דעתך הגדולה" (גנזי רע"א, יג) "להודיעני דעתך הרמה בזה... ידידך אחיך קשור באהבתך בלו"נ". (לקט המקבץ כארבעים התכתבויות בין האחים הגדולים בשם "עלי עש"ב" יצא לאור בלונדון תשנ"ה). מבניו וחתניו נודעו בנו הגאון רבי משה גינז-שלזינגר כותב כתה"י שלפנינו; בנו רבי יוסף גינז-שלזינגר (חתן אשת דודו בעל ה"חתם סופר"); בנו רבי שמואל אב"ד אבראהם וחתנו הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אולמן אב"ד מאקאווא בעל ה"יריעות שלמה".
בנו הגאון רבי משה גינז-שלזינגר (נפטר תרי"ח 1857), תלמיד דודו רבינו עקיבא אייגר. מרבני ווילעהן (הסמוכה לפוזנא). בשנת תק"ץ התקבל להיות מיושבי הקלויז בהמבורג בביהמ"ד של רבי ליב ב"ר שאול. (באגרות סופרים, מכתבי רע"א, כב, כותב רבי עקיבא אייגר לאחיו רבי בונם אודותיו: "... לבשר טוב שבנו ידידי הרב החריף מו"ה משה נר"ו נתקבל להיות תושב בימ"ד בהמבורג... היה פה שבוע העבר להשתעשע עמו קודם נסיעתו"). סייע והכין לדפוס הרבה מתורת דודו הרע"א כמובא בהקדמה ל"דרוש וחידוש". נזכר עשרות פעמים בכתבי הגרע"א והחתם סופר. ראה אודותיו: חכמי אה"ו (המבורג, תרס"ח, עמ' 119).
כ-121 דף. 32 ס"מ. כתיבה בשני טורים, עם הערות בגליונות. מצב טוב-בינוני, בלאי וקרעים משוקמים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. כתה"י חסר כ-2 דפים בתחילתו. כריכת עור מפוארת.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מגיני ארץ, שלחן ערוך אורח חיים, דיהרנפורט, [תקע"א 1811]. דפוס יוסף מייא זצ"ל.
בשער הספר רישום בעלות: "אני יכול להעיד שזה המ"א [המגיני ארץ] שייך לאאמ"ו ה"ה המפורסם צדיק תמים מו"ה צבי הירש קאלישער". בדף לפני השער הקדשה בחתימת יד בנו רבי "יהודה ליב קאלישער", שהעניק בשנת תרו"ם [תרמ"ו], את הספר הזה "של כבוד אאמ"ו הגאון זצלה"ה עם הגהותיו" לחתנו רבי מאיר רייזנר.
עשרות רבות של הגהות למדניות ארוכות בכתב ידו של הגאון רבי צבי הירש קאלישר. - הגהות אלו נעתקו (באופן חלקי) בשעתו ונשלחו למדפיסי ווילנא להדפיסם במהדורת השו"ע. מדפיסי ווילנא הדפיסו רק את ההגהות על יורה דעה תחת השם "צבי לצדיק", ואילו ההגהות על אורח חיים לא נדפסו בווילנא. כתב-היד של אותה העתקה, הגיע יחד עם אוסף כתבי היד של "דפוס ראם" לספריה הלאומית בירושלים, הגהות אלו על אורח חיים נדפסו רק במהדורת "שלחן ערוך השלם" של "מכון ירושלים - מהדורת פרידמן", במדור קובץ מפרשים מכת"י תחת השם "צבי לצדיק". מקצת מן ההגהות נדפסו קודם לכן בקובץ "זכור לאברהם" (חולון, תשנ"א, עמ' קנא-קנו). יש לציין שכמה מן ההגהות שנדפסו ב"זכור לאברהם" נשמטו משום מה ממהדורת "שלחן ערוך השלם" (לדוגמא ראה: אחת משתי הגהות בסימן שלא, וההגהה המעניינת הנמצאת בסימן תד, אודות נסיעה בשבת מחוץ לתחום ב"אייזן-באהן" =רכבת).
מבדיקה של ההגהות המקוריות מול ההגהות הנדפסות, נמצא כי כארבעים מן ההגהות נדפסו בספרים הנ"ל (בשינויים קלים מן המקור), ואילו כחמש-עשרה הגהות ויותר לא נדפסו עדיין. (לדוגמא, ראה הגהות בכת"י שלפנינו, בסימנים: יא, קכ, קכד, קכז, רמח, שיא, שכה, של, שלג, שלח, שמ, תנ, תסב, ועוד).
הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא אייגר, ושל הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטאהרען (Torun) שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855); הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע. "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים.
היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, ופרסם את ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספר "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון" והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון" ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו. הרב קאלישר נודע גם בחזונו הגדול לחידוש הקרבת הקרבנות בבית המקדש, עליו עורר בספריו ובכתבי העת של התקופה. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו, ובעיקר עם רעו הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ.
[2], ש, [3] דף. 38.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים, פגיעות בלאי במספר דפים. דפים מנותקים. חיתוך דפים צבעוני. כריכת עור מקורית, קרועה ובלויה.
בשער הספר רישום בעלות: "אני יכול להעיד שזה המ"א [המגיני ארץ] שייך לאאמ"ו ה"ה המפורסם צדיק תמים מו"ה צבי הירש קאלישער". בדף לפני השער הקדשה בחתימת יד בנו רבי "יהודה ליב קאלישער", שהעניק בשנת תרו"ם [תרמ"ו], את הספר הזה "של כבוד אאמ"ו הגאון זצלה"ה עם הגהותיו" לחתנו רבי מאיר רייזנר.
עשרות רבות של הגהות למדניות ארוכות בכתב ידו של הגאון רבי צבי הירש קאלישר. - הגהות אלו נעתקו (באופן חלקי) בשעתו ונשלחו למדפיסי ווילנא להדפיסם במהדורת השו"ע. מדפיסי ווילנא הדפיסו רק את ההגהות על יורה דעה תחת השם "צבי לצדיק", ואילו ההגהות על אורח חיים לא נדפסו בווילנא. כתב-היד של אותה העתקה, הגיע יחד עם אוסף כתבי היד של "דפוס ראם" לספריה הלאומית בירושלים, הגהות אלו על אורח חיים נדפסו רק במהדורת "שלחן ערוך השלם" של "מכון ירושלים - מהדורת פרידמן", במדור קובץ מפרשים מכת"י תחת השם "צבי לצדיק". מקצת מן ההגהות נדפסו קודם לכן בקובץ "זכור לאברהם" (חולון, תשנ"א, עמ' קנא-קנו). יש לציין שכמה מן ההגהות שנדפסו ב"זכור לאברהם" נשמטו משום מה ממהדורת "שלחן ערוך השלם" (לדוגמא ראה: אחת משתי הגהות בסימן שלא, וההגהה המעניינת הנמצאת בסימן תד, אודות נסיעה בשבת מחוץ לתחום ב"אייזן-באהן" =רכבת).
מבדיקה של ההגהות המקוריות מול ההגהות הנדפסות, נמצא כי כארבעים מן ההגהות נדפסו בספרים הנ"ל (בשינויים קלים מן המקור), ואילו כחמש-עשרה הגהות ויותר לא נדפסו עדיין. (לדוגמא, ראה הגהות בכת"י שלפנינו, בסימנים: יא, קכ, קכד, קכז, רמח, שיא, שכה, של, שלג, שלח, שמ, תנ, תסב, ועוד).
הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (תקנ"ה-תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידם של הגאון רבי עקיבא אייגר, ושל הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. כיהן כרב בטאהרען (Torun) שלא על מנת לקבל פרס. מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855); הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע. "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים.
היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, ופרסם את ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספר "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון" והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון" ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו. הרב קאלישר נודע גם בחזונו הגדול לחידוש הקרבת הקרבנות בבית המקדש, עליו עורר בספריו ובכתבי העת של התקופה. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי דורו, ובעיקר עם רעו הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ.
[2], ש, [3] דף. 38.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים, פגיעות בלאי במספר דפים. דפים מנותקים. חיתוך דפים צבעוני. כריכת עור מקורית, קרועה ובלויה.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $3,000
לא נמכר
כתב-יד, חסד לאברהם על משניות סדר זרעים (ברכות-ביכורים), כתיבה נאה ומסודרת [עם הוספות באותו כת"י], בכתב ידו האוטוגרפי של המחבר רבי אברהם אב"ד טאמאשפיל. ת"ר-תר"א [1840].
הגאון החסיד רבי אברהם ב"ר יחיאל כיהן כארבעים שנה ברבנות טאָמאַשפִּיל (Tomashpil - מחוז פודוליה, מרכז אוקראינה) ונפטר בשנת תר"י בערך. חיבורו על סדר זרעים הינו פירוש מפורט המבאר ומפלפל בדברי גדולי המפרשים הרע"ב מברטנורא והתוספות יו"ט. חיבור זה נדפס לבסוף רק כשלושים שנה לאחר פטירת המחבר (טשרנוביץ תרמ"ד) בהסכמת האדמו"רים: רבי דוד מטולנא, רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי יצחק ורבי ישראל מסדיגורא, ועוד.
בהקדמת החיבור הנדפס, מספר חתן המחבר רבי יעקב שפירא אב"ד ויניצא, כי בעת פטירת המחבר השתתף בהלוויה האדמו"ר רבי יצחק מאיר מזינקוב בנו של הרב מאפטא, ובניחום האבלים למד בביתם משניות, וכשהובא לפניו כתב יד החיבור הזה, עיין בו האדמו"ר ואמר: "כי מהספר הזה ניכר שבעל המחבר למד תורה לשמה, והיה ירא שמים, ועיר טאמשפיל לא ידעו מה אבדו מעירם".
ג-קכט דף (חסר מעט דפים בתחילה ובסוף). כ-22 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. כריכת חצי קלף (לא מקורית).
הגאון החסיד רבי אברהם ב"ר יחיאל כיהן כארבעים שנה ברבנות טאָמאַשפִּיל (Tomashpil - מחוז פודוליה, מרכז אוקראינה) ונפטר בשנת תר"י בערך. חיבורו על סדר זרעים הינו פירוש מפורט המבאר ומפלפל בדברי גדולי המפרשים הרע"ב מברטנורא והתוספות יו"ט. חיבור זה נדפס לבסוף רק כשלושים שנה לאחר פטירת המחבר (טשרנוביץ תרמ"ד) בהסכמת האדמו"רים: רבי דוד מטולנא, רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי יצחק ורבי ישראל מסדיגורא, ועוד.
בהקדמת החיבור הנדפס, מספר חתן המחבר רבי יעקב שפירא אב"ד ויניצא, כי בעת פטירת המחבר השתתף בהלוויה האדמו"ר רבי יצחק מאיר מזינקוב בנו של הרב מאפטא, ובניחום האבלים למד בביתם משניות, וכשהובא לפניו כתב יד החיבור הזה, עיין בו האדמו"ר ואמר: "כי מהספר הזה ניכר שבעל המחבר למד תורה לשמה, והיה ירא שמים, ועיר טאמשפיל לא ידעו מה אבדו מעירם".
ג-קכט דף (חסר מעט דפים בתחילה ובסוף). כ-22 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. כריכת חצי קלף (לא מקורית).
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $36,000
נמכר ב: $45,000
כולל עמלת קונה
קונטרס שלם, דרשה לשבת תשובה. כתיבה אוטוגרפית של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד], תרס"ב [1901].
בראש הדף הראשון: "בשם ד' נעשה ונצליח, ליקבה"ו, בס"ד, בס"ט" [=לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בסייעתא דשמיא, בסימנא טבא]. – "דרוש שדרשתי בשנת יושב בסת"ר עליון בשבת תשובה. השי"ת ברחמיו וחסדו יזכני ויעזרני לדרוש בכל שנה ושנה תורה לשמה לחיים טובים ולשלום אכי"ר" [אמן, כן יהי רצון].
בסיום הדרשה: "יראו עינינו וישמח לבינו בביאת הגואל משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר. א-ל ש-ד-י יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו... אכי"ר".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והיה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
כ-58 דף, למעלה מ-110 עמ' כתובים כ-18 שורות בעמוד. 13.5 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני. בלאי ודפים מנותקים. מחיקות והוספות בין השורות, כולן בכתב ידו של ה"בן איש חי".
מצורף אישור מומחה. תוכן הדברים נדפס בספרו "תשובה מחיים", ירושלים תשס"ט, עמ' רל-רעו. שם נדפסו הדברים כנראה עפ"י כת"י אחר, עם שינויים מכת"י זה.
בראש הדף הראשון: "בשם ד' נעשה ונצליח, ליקבה"ו, בס"ד, בס"ט" [=לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בסייעתא דשמיא, בסימנא טבא]. – "דרוש שדרשתי בשנת יושב בסת"ר עליון בשבת תשובה. השי"ת ברחמיו וחסדו יזכני ויעזרני לדרוש בכל שנה ושנה תורה לשמה לחיים טובים ולשלום אכי"ר" [אמן, כן יהי רצון].
בסיום הדרשה: "יראו עינינו וישמח לבינו בביאת הגואל משיח צדקנו במהרה בימינו אכי"ר. א-ל ש-ד-י יהיה בעזרתינו וישמרינו ויעזרינו... אכי"ר".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך, מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והיה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה", גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. ספריו הנוספים הם: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות ועוד.
כ-58 דף, למעלה מ-110 עמ' כתובים כ-18 שורות בעמוד. 13.5 ס"מ. נייר יבש, מצב טוב-בינוני. בלאי ודפים מנותקים. מחיקות והוספות בין השורות, כולן בכתב ידו של ה"בן איש חי".
מצורף אישור מומחה. תוכן הדברים נדפס בספרו "תשובה מחיים", ירושלים תשס"ט, עמ' רל-רעו. שם נדפסו הדברים כנראה עפ"י כת"י אחר, עם שינויים מכת"י זה.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר מתק שפתים, חידושים וביאורים על מסכת שבת, מאת רבי אברהם אבלי יפה. וועקשנה, תקמ"ב-תקמ"ז [1787].
כרך שלם. שער מאוייר. כתיבה אוטוגרפית בכת"י הגאון המחבר, מסודרת בשני טורים [עם הוספות בשולי חלק מן העמודים]. הספר נכתב בין השנים תקמ"ב-תקמ"ז: בשער מופיע פרט השנה תקמ"ב, ובסוף הכרך חותם המחבר (דף קכב/2): "סליק פרק מי שהחשיך... בשנת דרך מ'צ'ו'ת'יך א'רוץ כי' תרחיב ליבי [תקמ"ז]... דברי המחבר הצעיר באלפי ישראל אברהם באאמ"ו הרב החסיד מוהר"ר ישראל יפה זללה"ה החונה פק"ק ועקשנה ואגפיה". בהשמטות שבסוף הכרך מזכיר את "דרושי לפרשת ויקהל שנת תקמ"ז לפ"ק" ו"דרושי לפרשת ויקהל שנת תקמ"ח לפ"ק".
בראש כתה"י נוספו שני דף עם חידושים בנושאים שונים, חתומים ע"י המחבר, עם התאריכים: חול המועד פסח תקמ"ו; ז' אב תק"ן; "וזה דרשתי בשבת תשובה שנת תקנ"א". בדפים צ-צא תרשימים על סוגיית קרשי המשכן (שבת דף צח).
בשער ובדפים נוספים חותמות "בית המדרש מנחם ציון בחורבת ר"י החסיד", שאת אוצר הספרים שלו ניהל הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט. רישום ארוך בדף השער בכתב-ידו של רבי זונדל: "אלו הספרים מסר לידי הרב המאור הג' מוהר"ר שבתי נ"י שהי' אב"ד בק' וועקשנא, נדבה למדרש מנחם ציון... פעה"ק ירושלם ת"ו, זונדל מסלאנט" [במספר דפים רישומים נוספים בכתב-ידו: "למדרש מנחם ציון"]. רישומי בעלות נוספים ממשפחת המחבר.
רבי אברהם אבלי יפה (נפטר תק"פ), מגאוני ליטא. נולד לאביו רבי ישראל יפה אב"ד יאנישאק מגזע בעל "הלבושים". לאחר פטירת אביו עברה אמו להתגורר בזאגער-חדש [בחיבור שלפנינו מספר על כתבי אביו שנשרפו בשריפה גדולה שפרצה בקהילה זו], ושם החל לכתוב את החיבור שלפנינו [בדף צב/2 כותב: "עד כאן כתבתי על שולחן אמי מורתי שתי' ומכאן ולהלן כתבתי פה ק"ק ועקשנה בשנת תקמ"ה לפ"ק"]. כיהן כאב"ד וועקשנה והסביבה. לאחר מכן הוכתר לאב"ד העיר פוניבז', והינו הרב הראשון הידוע בהיסטוריה של העיר החשובה שכיהנו בה רבנים בעלי-שם מגדולי ליטא התורנית. [ראה עוד אודותיו בחומר המצורף]. לאחר פטירתו עבר כתב היד של החיבור לידי בנו רבי שבתי יפה אב"ד וועקשנה, שעלה לארץ ישראל והפקידו בספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים. החיבור נדפס על פי כתב יד זה בשנת תשנ"ז.
[3], קכד, [3] דף. 31 ס"מ. מצב טוב. דף השער הודבק על נייר לחיזוק. כתמים, בלאי קל, סימני עש. כריכה בלויה.
כרך שלם. שער מאוייר. כתיבה אוטוגרפית בכת"י הגאון המחבר, מסודרת בשני טורים [עם הוספות בשולי חלק מן העמודים]. הספר נכתב בין השנים תקמ"ב-תקמ"ז: בשער מופיע פרט השנה תקמ"ב, ובסוף הכרך חותם המחבר (דף קכב/2): "סליק פרק מי שהחשיך... בשנת דרך מ'צ'ו'ת'יך א'רוץ כי' תרחיב ליבי [תקמ"ז]... דברי המחבר הצעיר באלפי ישראל אברהם באאמ"ו הרב החסיד מוהר"ר ישראל יפה זללה"ה החונה פק"ק ועקשנה ואגפיה". בהשמטות שבסוף הכרך מזכיר את "דרושי לפרשת ויקהל שנת תקמ"ז לפ"ק" ו"דרושי לפרשת ויקהל שנת תקמ"ח לפ"ק".
בראש כתה"י נוספו שני דף עם חידושים בנושאים שונים, חתומים ע"י המחבר, עם התאריכים: חול המועד פסח תקמ"ו; ז' אב תק"ן; "וזה דרשתי בשבת תשובה שנת תקנ"א". בדפים צ-צא תרשימים על סוגיית קרשי המשכן (שבת דף צח).
בשער ובדפים נוספים חותמות "בית המדרש מנחם ציון בחורבת ר"י החסיד", שאת אוצר הספרים שלו ניהל הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט. רישום ארוך בדף השער בכתב-ידו של רבי זונדל: "אלו הספרים מסר לידי הרב המאור הג' מוהר"ר שבתי נ"י שהי' אב"ד בק' וועקשנא, נדבה למדרש מנחם ציון... פעה"ק ירושלם ת"ו, זונדל מסלאנט" [במספר דפים רישומים נוספים בכתב-ידו: "למדרש מנחם ציון"]. רישומי בעלות נוספים ממשפחת המחבר.
רבי אברהם אבלי יפה (נפטר תק"פ), מגאוני ליטא. נולד לאביו רבי ישראל יפה אב"ד יאנישאק מגזע בעל "הלבושים". לאחר פטירת אביו עברה אמו להתגורר בזאגער-חדש [בחיבור שלפנינו מספר על כתבי אביו שנשרפו בשריפה גדולה שפרצה בקהילה זו], ושם החל לכתוב את החיבור שלפנינו [בדף צב/2 כותב: "עד כאן כתבתי על שולחן אמי מורתי שתי' ומכאן ולהלן כתבתי פה ק"ק ועקשנה בשנת תקמ"ה לפ"ק"]. כיהן כאב"ד וועקשנה והסביבה. לאחר מכן הוכתר לאב"ד העיר פוניבז', והינו הרב הראשון הידוע בהיסטוריה של העיר החשובה שכיהנו בה רבנים בעלי-שם מגדולי ליטא התורנית. [ראה עוד אודותיו בחומר המצורף]. לאחר פטירתו עבר כתב היד של החיבור לידי בנו רבי שבתי יפה אב"ד וועקשנה, שעלה לארץ ישראל והפקידו בספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחורבת רבי יהודה החסיד בירושלים. החיבור נדפס על פי כתב יד זה בשנת תשנ"ז.
[3], קכד, [3] דף. 31 ס"מ. מצב טוב. דף השער הודבק על נייר לחיזוק. כתמים, בלאי קל, סימני עש. כריכה בלויה.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $7,500
נמכר ב: $9,375
כולל עמלת קונה
"פנקס מיוחד לחידושי תורה שחידשתי בין בעת הלימוד ובין בעת חזרתי עם חברי"; "ב"ה, יום כ"ו לחדש טבת שנת תרפ"ד התחלתי לכתוב את חדושי. פעה"ק ירושלם, א-י". חידושים על סוגיות במסכתות בבא קמא ובבא בתרא ו"השמטות".
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים (נפטר תשנ"ד), נולד בחודש תמוז תר"ע. בעת כתיבת החידושים הללו, בחורף תרפ"ד, היה עדיין נער צעיר בשנתו הארבע עשרה ועם זאת החידושים שבמחברת זו נכתבו ברמה גבוהה כתלמיד חכם בוגר. למרות גדולתו בתורה מנעוריו, לא היתה בכך סתירה לחדוות נעורים הניכרת במחברת שלפנינו, כמו בקשקושים ובחתימות רבות ומסולסלות שחתם במספר מקומות במחברת. בתוך הדברים מזכיר דברים שנלמדו בחבורה ודברים בשם אומרם: "... אך נוכל לתרצו ע"פ דברי אבי מורי...", "נתישבנו בשאלה... ותירצתי...", "ותירץ לי מורי על זה תירוץ דחוק מאד...", "קושית רע"א, תרוץ ר' ישעיה ווינגרד...", "ותירץ הרב גדליהו ניימן שליט"א...", ועוד. לאורך המחברת ניכרים היטב אהבת התורה שלו וחיבתו לחידושים שכתב [כגון: "והוכחתי מרש"י... ודו"ק היטב וראה ותמצא בו טוב טעם ודעת"].
21 ס"מ. כריכה רכה שחורה מקורית. כ-40 עמ' כתובים. רוב הדפים במצב טוב. מספר דפים קרועים או מקושקשים.
הגאון המפורסם רבי שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה ומגדולי הפוסקים (נפטר תשנ"ד), נולד בחודש תמוז תר"ע. בעת כתיבת החידושים הללו, בחורף תרפ"ד, היה עדיין נער צעיר בשנתו הארבע עשרה ועם זאת החידושים שבמחברת זו נכתבו ברמה גבוהה כתלמיד חכם בוגר. למרות גדולתו בתורה מנעוריו, לא היתה בכך סתירה לחדוות נעורים הניכרת במחברת שלפנינו, כמו בקשקושים ובחתימות רבות ומסולסלות שחתם במספר מקומות במחברת. בתוך הדברים מזכיר דברים שנלמדו בחבורה ודברים בשם אומרם: "... אך נוכל לתרצו ע"פ דברי אבי מורי...", "נתישבנו בשאלה... ותירצתי...", "ותירץ לי מורי על זה תירוץ דחוק מאד...", "קושית רע"א, תרוץ ר' ישעיה ווינגרד...", "ותירץ הרב גדליהו ניימן שליט"א...", ועוד. לאורך המחברת ניכרים היטב אהבת התורה שלו וחיבתו לחידושים שכתב [כגון: "והוכחתי מרש"י... ודו"ק היטב וראה ותמצא בו טוב טעם ודעת"].
21 ס"מ. כריכה רכה שחורה מקורית. כ-40 עמ' כתובים. רוב הדפים במצב טוב. מספר דפים קרועים או מקושקשים.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
ספר תורה אור, חלק ראשון, ליקוטי אמרים על ספר בראשית ושמות ומגילת אסתר. רבי שניאור זלמן מלאדי [האדמו"ר הזקן מחב"ד]. קאפוסט, תקצ"ז 1836. מהדורה ראשונה שערך והביא לדפוס האדמו"ר בעל "צמח צדק" [מכתב-יד רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מיאנאוויטש, אחי האדמו"ר הזקן].
שני שערים. שער ראשון קצר ושער שני מפורט. חלק מהטקסט בשני השערים נדפס בדיו אדומה. בשל סגירת בתי הדפוס העבריים ע"י שלטונות רוסיה בחודש טבת תקצ"ז, נדפס רק חלקו הראשון של החיבור [על בראשית, שמות ומגילת אסתר] ולא כפי שנכתב בשער השני [דהיינו על שאר חלקי החומש, על שיר השירים והמועדים].
[1], קפז דף. דף אחרון עם 'לוח הטעות והתיקון' חסר בטופס זה. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, פגעי עש. רישומי בעלות וחותמת. כריכת עור עתיקה, פגומה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
שני שערים. שער ראשון קצר ושער שני מפורט. חלק מהטקסט בשני השערים נדפס בדיו אדומה. בשל סגירת בתי הדפוס העבריים ע"י שלטונות רוסיה בחודש טבת תקצ"ז, נדפס רק חלקו הראשון של החיבור [על בראשית, שמות ומגילת אסתר] ולא כפי שנכתב בשער השני [דהיינו על שאר חלקי החומש, על שיר השירים והמועדים].
[1], קפז דף. דף אחרון עם 'לוח הטעות והתיקון' חסר בטופס זה. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, פגעי עש. רישומי בעלות וחותמת. כריכת עור עתיקה, פגומה.
סטפנסקי חסידות, מס' 610.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $4,200
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
ספר אורח לחיים, על התורה, ה' חלקים. מהאדמו"ר רבי אברהם חיים מזלוטשוב. ברדיטשוב, תקע"ז 1817. דפוס רבי ישראל בק. מהדורה ראשונה.
הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב [הכותב "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"]; רבי ישראל מקוזניץ [המסיים "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"]; רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" [הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."]; רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים בבאטשאן (בעל "סידורו של שבת") והקדמה ארוכה מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד.
נב; נט; כט; לז; לא דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק, מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים פגומים ומשוקמים. במספר דפים פגימות בשוליים עם חסרון טקסט. רישומים רבים בכת"י מאוחר. כריכת עור נאה.
נדיר. סטפנסקי חסידות, מס' 34.
הסכמות מעניינות מגדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב [הכותב "האי ספרא דאדם הגדול בענקים, אשר חובר חיבור על טהרת הקודש"]; רבי ישראל מקוזניץ [המסיים "תפילתי שגורה בפי לעולם, לפני אל עליון גואלם, יהי רצון שנעבדהו יומם וליל, ונאזור חיל, עד יום ישמחנו כימות עניתנו, ואל הר קדשו יביאנו"]; רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" [הכותב: "הגם שאין דרכי להתנהג בגדולות, כי ידע אנוש דרכו שאיני לא רב ולא מגיד, אעפ"י כן אהבה מקלקלת השורה, מאהבת הבורא ב"ה ללכת בדרכיו והוא ב"ה רצון יריאיו יעשה. כן אנחנו, ומפני אהבתו ית', אני אוהב את כל ישראל מאד ומכ"ש צדיקיו, ע"כ אני כותב הסכמה..."]; רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים בבאטשאן (בעל "סידורו של שבת") והקדמה ארוכה מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד.
נב; נט; כט; לז; לא דף. 20 ס"מ. נייר ירקרק, מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב. דפים ראשונים ואחרונים פגומים ומשוקמים. במספר דפים פגימות בשוליים עם חסרון טקסט. רישומים רבים בכת"י מאוחר. כריכת עור נאה.
נדיר. סטפנסקי חסידות, מס' 34.
קָטָלוֹג
מכירה 35 - פריטים נדירים ומיוחדים
29.1.2014
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
ספר שני לוחות הברית (של"ה), לרבינו ישעיה הלוי הורוויץ. אמשטרדם, תנ"ח (1698). דפוס הבחור עמנואל בן יוסף עטיאש. שער מצוייר (ע"י אברהם בן יעקב הגר).
הקדשה חתומה, למתן הספר כמשלוח מנות ל"אדמ"ו הגאון הגדול" רבי שמואל אב"ד גרייגן, פורים שנת תקס"ד. [הגאון רבי שמואל ברנשטיין, תקל"ג-תקצ"ט, מגדולי רבני הולנד. חתן רבי יעקב משה לעוונשטאם אב"ד אמשטרדם, משנת תקס"ב אב"ד גרייגן (גרנינגל, הולנד) ומשנת תקע"ה אב"ד אמשטרדם].
[4], תכב, מד, [12] דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני, כתמים בלאי ונזקי עש. כריכת עור עתיקה.
באגרות מוהריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב' תתנג) כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב".
הקדשה חתומה, למתן הספר כמשלוח מנות ל"אדמ"ו הגאון הגדול" רבי שמואל אב"ד גרייגן, פורים שנת תקס"ד. [הגאון רבי שמואל ברנשטיין, תקל"ג-תקצ"ט, מגדולי רבני הולנד. חתן רבי יעקב משה לעוונשטאם אב"ד אמשטרדם, משנת תקס"ב אב"ד גרייגן (גרנינגל, הולנד) ומשנת תקע"ה אב"ד אמשטרדם].
[4], תכב, מד, [12] דף. 30.5 ס"מ. מצב בינוני, כתמים בלאי ונזקי עש. כריכת עור עתיקה.
באגרות מוהריי"צ שניאורסון מליובאוויטש (אגרת ב' תתנג) כותב אודות ספר של"ה הקדוש שנדפס ב"שנת נח"ת בהידור. וסימנא מילתא כי התגלות הספר הקדוש גרם 'נחת' רוח למעלה, ובשנה ההיא נולד הבעש"ט נ"ע. ומרגלא בפומי' קדישא של מורנו הבעש"ט שהוא נולד בשנה שנדפס של"ה הקדוש להאיר את העולם באור ה' דתורה ויראת שמים בעבודה שבלב".
קָטָלוֹג