ספר הפטרות, במגילת קלף. [צפון איטליה? המאה ה-19].
דיו על קלף. כתיבה אשכנזית-איטלקית, מנוקדת, עם טעמים. גלולה על שני "עצי חיים".

34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים כהים, קרעים ופגמים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות.

מקראות גדולות, חמשה חומשי תורה, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים וכתובים, עם תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, אבן עזרא, רד"ק, תרגום יונתן, ועוד. ונציה, דפוס דניאל בומברג, [רפ"ה-רפ"ו 1524-1525]. סט בן ארבעה כרכים.
לפנינו המהדורה הנודעת של "מקראות גדולות" שנדפסה בדפוס בומברג. מהדורה זו, בעריכתו של יעקב בן חיים ן' אדוניהו, נחשבת לאחת המהדורות החשובות ביותר של התנ"ך, נודעה בדיוקה וביופיה, ושימשה כמודל וכבסיס לנוסח של המהדורות הבאות אחריה. מהדורה זו התייחדה בין היתר בחיבור המסורה ("מסורה גדולה" ו"מסורה קטנה"). יעקב בן חיים, שיזם וניהל את הכנת והדפסת המהדורה שלפנינו, התקין לדפוס את המסורה מתוך כתבי-יד, בתוספת הגהות שכתב על המסורה וכן הקדמה כללית פרי עטו. המהדורה שלפנינו היא למעשה המהדורה הראשונה בה נדפס נוסח המסורה לצד הטקסט המקראי, והיא הפכה לאחד המקורות החשובים ביותר לנוסח המסורה לדורות.
קולופון בסוף ספר דברי הימים: "ישתבח ויתרומם האל הנעלה... אשר חנן לעבדיו... להשלים מלאכת הקדש... ותהי השלמתו בכ"ד לחדש תשרי שנת רפ"ו לפרט קטן בבית דניאל בומבירגי פה ויניציא העיר רבתי עם...".
לצד המסורה הגדולה והמסורה קטנה שנדפסה על סדר הדפים, ולצד התרגומים הארמיים ופירוש רש"י, נדפסו גם: פירוש האבן עזרא לרוב התנ"ך, פירוש רד"ק (בחלק הנביאים), פירושי רלב"ג (נביאים ראשונים, משלי ואיוב) ופירוש רבינו סעדיה גאון (בספר דניאל). הפירושים למשלי, איוב ועזרא-נחמיה שנדפסו על שם אבן עזרא אינם שלו אלא של רבי משה קמחי.
בסוף הכרך הרביעי נדפסה "המסורה הסופית", "חלוף התורה (הנביאים... הכתובים) בין בני אשר ובין בני נפתלי"; "חלופין שבין מערבאי ומדנחאי" (חסרים שני הדפים האחרונים; בסט שלפנינו נמצא כרך נוסף בו מופיעה המסורה בשנית בנפרד, וגם בכרך זה חסרים מספר דפים).

יעקב בן חיים ן' אדוניהו נולד בתוניס ובשל רדיפות שהתרחשו בה נמלט לאיטליה. הוא קבע את מושבו בוונציה, היה למגיה בבית דפוסו של בומברג, והיה שותף לכמה ממפעלי ההדפסה החשובים שלו, בהם ה"מקראות גדולות" שלפנינו, התלמוד הירושלמי, ועוד. בשלב מסוים המיר יעקב בן חיים את דתו. בספרו "מסורת המסורת" (הקדמה שניה) משבח רבי אליהו בחור את יופייה והידורה של מהדורת ה"מקראות גדולות" בעריכתו של יעקב בן חיים, תוך שהוא מגנה אותו על המרת הדת ומבקר את הטעויות שנפלו בעבודתו: "אכן המסורת מהארבע ועשרים הנדפסות הנה, לא ראיתי כהנה, בכל ספרי הקדמונים, מסודרים ומתוקנים, ביופי ובהידור, ובטוב הסידור, סידרם אחד מהנבונים, היה שמו לפנים, בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב, ואף שחבורו במאד נאה, הרבה שגה ברואה, ובמקומות אין חקר, העיד עדות שקר, ואין לתמוה על ככה, כי בזאת המלאכה, היה חגור חדשה, וכל התחלה קשה". בראש הכרך הראשון שלפנינו הקדמה ארוכה של יעקב בן חיים, בראשה מספר על קורותיו: "...שלו הייתי בביתי ורענן בהכלי שוקד על למודי בטוני"ס המדינה אשר קרוב לקצה גבול קרטגינ"א הקדומה וטלטלני הזמן בארצות המערב... ודחני פה ויניזייא הבירה היא העיר הגדולה... והנה לקראתי כי הקרא ה' לפני איש אחד מחסידי הנוצרים איש היחס והמעלה שמו מסי' דניאל בומבירג"י יצ"ו... ויביאני אל בית דפוסו ויראני כל בית נכותו ויאמ' סורה שבה כי פה תמצא מרגוע לנפשך...כי חפצתי שתגיה ספרי הנדפסים...".
רישומים וחתימות במספר מקומות. בשער הכרך הראשון: "שלנו בנימן ושמואל בכ"ר שמואל צדיק זצ"ל שנת"לפק"; בשער הכרך השני: "שייך להק' מפורסם כהר"ר הירץ נייאמאריק...". רישום מעבר לשער של הכרך השלישי: "קניין כספי בימי חורפי אני...[?]". מספר הגהות בכרך הראשון. הגהות בכתיבה ספרדית נאה בכרך השלישי.
חתימות צנזורה בסוף כרך התורה ובסוף חמש המגילות (המופיעות בפעם השניה לאחר דברי הימים). מחיקות צנזורה בדיו ובגירוד במספר מקומות.

ארבעה כרכים. תורה: [234] דף. נביאים ראשונים: [209] דף. ללא דף אחרון (חלק). נביאים אחרונים: [211] דף. ללא דף אחרון (חלק). כתובים (עם המסורה): [337] דף. חסרים שני דפים אחרונים מהמסורה, עם "חילופי קריאה" ו"שער הנגינות". ללא דף לאחר ספר דברי הימים (דף חלק [232]). [42] דף של חמש המגילות מופיעים פעמיים (נכרכו בשנית לאחר ספר דברי הימים).
37-42 ס"מ בקירוב (כרך נביאים ראשונים גדול מיתר הכרכים). מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים (כתמי רטיבות רבים בכרך השני והרביעי), ועקבות רטיבות במספר דפים. בלאי (בעיקר בכרך השני). סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. קרעים רבים במקומות שונים, בהם קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי והדבקות נייר (עם השלמות של הטקסט בכתב-יד במספר דפים). פגמים בדפי השער (סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, חלקם גדולים, עם פגיעה בטקסט ובמסגרות), משוקמים במילוי נייר ובהדבקות על נייר לחיזוק. יתכן שמספר דפים הושלמו מעותקים אחרים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. כריכות עור חדשות.

על מהדורה זו ועל עבודת העריכה של יעקב בן חיים ן' אדוניהו, ראו: מ' גושן-גוטשטיין, מבוא, בתוך: מקראות גדולות צילום דפוס ונציה, ירושלים תשל"ב, א, עמ’ 7-8; י' פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, ירושלים תשמ"ב.
הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי, מס' 93.

דרך הקדש / … sive Biblia Sacra eleganti et maiuscula characterum forma Hoc est Via Sancta, תורה, נביאים וכתובים, בעריכת אליאס הוטר (Elias Hutter). המבורג, דפוס Iohannem Saxonem [Johann Saxo]i, [שמ"ז] 1587. מראשוני הספרים העבריים שנדפסו בהמבורג.
מהדורה עברית זו של התנ"ך, המכונה "תנ"ך הוטר", נערכה בידי ההבראיסט אליאס הוטר, פרופסור לעברית באוניברסיטת לייפציג. הוטר שאף ליצור תנ"ך נוח לקריאה, שיקל על הלומדים באמצעותו עברית, ולשם כך הדפיסו בשני גופנים שונים – אותיות השורש נדפסו בגופן רגיל, ואילו האותיות שאינן שורשיות נדפסו בגופן חלול. בכל מילה הושלמו אותיות השורש באותיות זעירות מעל אותה המילה.
בתחילת הספר מופיעה הקדמת העורך בלטינית, הכוללת שתי טבלאות בעניין הדקדוק העברי, עם הסברים בלטינית, ואת שלושה עשר הפסוקים הראשונים מספר בראשית, בתרגום לגרמנית, יוונית ולטינית (בחלק מהעותקים מופיע בעמוד זה טקסט שונה – פסוק מספר תהלים, פרק קיז, בתרגום לשלושים שפות).

[6] דף, א'קלה, [1], א'קמא-א'תקעב עמ'. ספירת עמודים משובשת. 36 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרעים חסרים בשולי דף השער ובדפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד בגוף הטקסט. כריכת עור חדשה, עם פגמים.

• מצורף (כחוברת נפרדת):
Cubus Alphabeticus Sanctae Ebraeae Linguae – חיבור בנושא דקדוק עברי, עם טבלאות רבות, מאת אליאס הוטר ודוד וולדר (David Wolder). המבורג, [שמ"ח] 1588. לטינית. חיבור זה נדפס ונכרך יחד עם התנ"ך בחלק מהעותקים, לעיתים עם חיבור לטיני נוסף בנושא הדקדוק.

ספר חזה ציון – ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי. על המחבר ומותו על קידוש השם – ראה בהרחבה להלן.
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר".
בדף השער חתימת: "לייב יאגודען", וחותמותיו (באותיות קיריליות) של ליב איזיקוב יאגודין מבוברויסק.

קלח, [2] דף. 31.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשוליים של כ-15 דפים. בכארבעה מהדפים האחרונים, קרעים חסרים גדולים בחלקם התחתון של הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט בצילום). סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

רבי עמנואל חי ריקי ומותו על קידוש השם
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכרים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר "חזה ציון" מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו – תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא – מעשרה הרוגי מלכות – וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שבשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בעניין עשרה הרוגי מלכות והזכיר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".

תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible). פקסימיליה מפוארת בהוצאת Facsimile Editions. כולל כרך ביאורים. לונדון, [תשמ"ה 1985]. עותק AP (Ad Personam), מתוך 50 עותקי AP, הזהים לעותקים הרגילים (סך הכל נדפסו 550 עותקים).
פקסימיליה של כתב-היד "תנ"ך קניקוט", כתב-יד מאויר מספרד משנת 1476. כתב-היד נקרא על שם בנימין קניקוט (1718-1783), איש הכנסייה האנגלית וחוקר הלשון והתרבות העברית, אשר רכש אותו עבור ספריית רדקליף באנגליה. כתב היד נעשה על-פי הזמנה של דון סולומון דה בראגה, כ-20 שנה לפני גירוש יהודי ספרד ב-1492; הוא עוצב ונכתב בידי משה אבן זבארה ואויר בידי יוסף אבן חיים, בסגנון המושפע ממסורת האמנות המוסלמית. כתב-היד כולל את התנ"ך כולו, יחד עם פירוש רד"ק וספר המכלול.
פקסימיליה מפוארת במיוחד, אשר ראתה אור לאחר חמש וחצי שנות הכנה. נדפסה על נייר עבה ואיכותי, אשר יוּצר במיוחד על מנת לדמות את תכונותיו של הקלף עליו נכתב כתב-היד המקורי. הזהבת איורי הפקסימיליה נעשתה בעבודת יד, בידי שבעה אומנים שעבדו ברציפות במשך ארבעה חודשים. כרוכה בכריכת עור מעוטרת.

פקסימיליה: [444] דף. 30 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כרך ביאורים: 97 עמ'. מצב טוב. הפקסימיליה וכרך הביאורים נתונים בקופסה נאה. כתמים ופגמים קלים בקופסה.