מכירה פומבית 93 חלק ב' - ספרי קודש עתיקים וספרי חסידות וקבלה, כתבי יד ומכתבים
- (-) Remove poland filter poland
- פולין (18) Apply פולין filter
- וארצות (13) Apply וארצות filter
- שונות (13) Apply שונות filter
- רבנים (13) Apply רבנים filter
- מכתבי (13) Apply מכתבי filter
- ליטא (13) Apply ליטא filter
- ליטא, (13) Apply ליטא, filter
- countri (13) Apply countri filter
- letter (13) Apply letter filter
- lithuania (13) Apply lithuania filter
- lithuania, (13) Apply lithuania, filter
- other (13) Apply other filter
- rabbin (13) Apply rabbin filter
- דפוסי (5) Apply דפוסי filter
- רוסיה (5) Apply רוסיה filter
- רוסיה-פולין (5) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיהפולין (5) Apply רוסיהפולין filter
- book (5) Apply book filter
- print (5) Apply print filter
- russian (5) Apply russian filter
ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם (ארבעה חלקים) בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק. חלק מהמילים בכל דף שער נדפסו בדיו אדומה.
סט שלם של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.
חתימות בדפי השער, חלקן מחוקות. הגהות רבות בכרך השלישי. חותמות "הרב אלכסנדר יודאסין" בכרך זה.
בכרך החמישי רישומים בכתב-ידו של רבי זונדל מסלנט, בדף השער, בדף מ ובדף מח: "למדרש מנחם ציון פעה"ק ירושלים ת"ו לכולל פרושים". בראש דף השער רישום נוסף: "כפול הוא הספר הזה ולכן לטובת ביהמ"ד החלפתי אותו על ספר אחר, ח"ש [=חתמתי שמי] גבאי דביהמ"ד הנ"ל, נאום חיים אברהם ראבענזאהן".
מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.
חמישה כרכים. כרך ראשון (לבוש התכלת): סד דף. שיבוש בסדר דפים כח-כט. כרך שני (לבוש החור): [1], סה-ר דף. כרך שלישי (עטרת זהב): קפ דף. כרך רביעי (לבוש הבוץ וארגמן): [1], ל; לג-נב; נה-פח דף. כרך חמישי (לבוש עיר שושן): ח; יא-קמח; [12] דף (דף אחרון מסומן קפ). מספור דפים משובש ברוב הכרכים. 33-34 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הכרכים. כרכים ראשון, שלישי וחמישי במצב כללי טוב-בינוני, כרך רביעי במצב בינוני, וכרך שני במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. כתמים כהים וכתמי רטיבות גדולים במספר דפים בכרך הראשון. סימני עש עם פגיעות בטקסט. סימני עש רבים בכרך הרביעי, וסימני עש קשים בדפים רבים בכרך השני, עם פגיעות רבות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכות חדשות (אחידות).
כרך הכולל שני ספרים שנדפסו בדפוסי רוסיה-פולין, בראשית המאה ה-19:
1. ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810]. עם הסכמת "הגאון האמיתי איש אלוקי, קדוש יאמר לו" רבי לוי יצחק אב"ד בארדיטשוב".
2. ספר ראשון לציון, שני חלקים – ביאור על ספרים יהושע, שופטים, שמואל, ישעיה ועל ספר משלי, מאת רבי חיים בן עטר, בעל ה"אור החיים" הקדוש. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ט 1809?]. הסכמת הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והגה"ק רבי אברהם דוב אווערבאך מחמעלניק.
בשערי שני הספרים רישומי בעלות שונים (חלקם קצוצים), חתימות של "הק' ש"ב מאייר[?]". בהם הקדשה עצמית על קבלת הספר מאת תלמידו רבי הירש מקהילת מאהלוב.
אמרות טהורות: [2], קמב; צו, [2] דף. ראשון לציון: [1], ב-ו, [1], ט-י, י-יא, יג-יח; [1], כ-לד, לז-מא דף (מספור דפים משובש). 20.5 ס"מ. רוב הדפים נייר כחול. מצב כללי טוב. כתמים בהם כתמי רטיבות, סימני עש בחלק מהדפים. קרעים בדפים בודדים, עם פגיעות קלות בטקסט. תו-ספר. כריכה לא-מקורית (משופשפת), עם פגמים.
אוסף תשעה ספרים שנדפסו בברדיטשוב בשנות הת"ק, בחלקם הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב:
• ספר ברית מנוחה, ביאורים וצירופי ניקוד על פי הסוד ל"שם בן ארבע", מיוחס לרבי אברהם מרימון הספרדי. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקס"ז 1807]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המציין כי הספר עלה "על מכבש הדפוס פה קהילתנו".
• ספר המצות להרמב"ם. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. מעבר לשער הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. רישומים בכתב-יד בדף השער.
• ספר דרך מצותיך, על מנין המצוות, מאת רבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. רישומים בכתב-יד, וחותמות: "להקלאז [להקלויז] של הרב מב"ד [מברדיטשוב]".
• ספר תוצאות חיים, מאת רבי אליהו די וידאש. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ק, תקע"ז 1817]. בדף השער: "כ"ש [כמו שנדפס] בפראג (שנת שכ"ו).
• ספר בעל הנפש, על הלכות נידה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב מעבר לשער. חסרים שני דפים אחרונים.
• ספר נחלת שבעה, דיני גיטין ותיקוני שטרות, מאת רבי שמואל הלוי. [ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, תקע"ח 1818]. בדף השער: "...שנדפס בפיורדא". מעבר לדף השער הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בדף השער חותמת, חתימה ורישום בעלות של רבי יצחק גרשון ב"ר אברהם שור שו"ב.
• ספר הגן ודרך משה, הנהגות ומוסר מאת רבי יצחק בן אליעזר ורבי משה כהנא. [ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ר אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. בשער: "כ"ש בדיהרנפורט". הסכמת האדמו"ר רבי משה מזוויהל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, האדמו"ר הראשון מזוויהל).
• ספר מסורה ברורה, על הגהת ספר תורה על-פי דעת בעלי המסורה, מאת רבי יוסף בן מרדכי מברדיטשוב. ברדיטשוב, דפוס שמואל מדפיס, [בין תקס"ז-תקע"ח 1807-1818].
• ספר קיצור מנורת המאור – שבע פתילות. [ברדיטשוב, דפוס ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ח 1818]. חסר דף אחד באמצע. רישומי בעלות בדף המגן, ביניהם: "שייך לכבוד המופלג מו"ה יצחק גליקעס". בדף השער, חותמת רבי יהודה ליב ב"ר אפרים פישל קרויטהמר מצפת.
9 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.
אוסף גדול של ספרים מדפוסי רוסיה-פולין, עם הסכמותיו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב:
• ספר חסידים, לרבי יהודה החסיד. פולנאי עיר חדש, דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל, [תקנ"ב 1792].
• ספר תורת כהנים, שלחן ערוך חשן משפט, עם מאירת עינים ושפתי כהן, חלק ראשון (סימנים א-קלב). אוסטרהא, דפוס שמואל בן ישכר בער הלוי (ויוסף הכהן מפלנאה), תקס"א [1800-1801].
• ספר חידושי הלכות למהרש"א. אוסטרהא, [דפוס שמואל בן ישכר בער סגל], תקס"ו [1806].
• ספר אפי רברבי, שו"ע אבן העזר, עם המפרשים. אוסטרהא, דפוס אהרן בן יונה, [תקס"ו 1806].
• ספר שני לוחות הברית, חלק ראשון. אוסטרהא, [דפוס שמואל בן ישכר בער הלוי], תקס"ו [1806]. מצורף החלק השני, ממהדורה נפרדת אך דומה, שנדפסה באוסטרהא תקס"ב (הסכמת רבי לוי יצחק מברדיטשוב מופיעה רק בחלק הראשון).
• ספר ילקוט ראובני, ילקוט ענייני קבלה ומוסר מספרים שונים, מאת רבי ראובן האשקי כ"ץ. אוסטרהא, [דפוס שמואל בן ישכר בער סג"ל] על ידי המשגיח והמתעסק יעקב בן אברהם, תקס"ו-(תקס"ז) [1806-1807].
• ספר מצוות גדול, לרבי משה מקוצי. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סגל ויצחק בן שמואל, תקס"ז [1807].
• ספר שערי דורא, פסקי הלכות בענייני איסור והיתר, מאת רבי יצחק הלוי מדורא, עם פירוש והגהות מאת רבי שלמה לוריא (המהרש"ל), ועם פירוש מבוא שערים, מאת רבי נתן שפירא [מהרנ"ש]. זאסלב בעיר מיידן, דפוס אליעזר בן יעקב רובלינקר ודוד בן משה, [תקס"ז 1807]. סימני עש קשים.
• ספר תולדות אדם וחוה, וספר מישרים, מאת רבינו ירוחם מפרובינצה. קאפוסט, דפוס אברהם בן יעקב סג"ל ויצחק בן שמואל, תקס"ח [1808]. שלשה חלקים בכרך אחד. חתימות בדף המגן הקדמי והאחורי: "נפתלי הירץ באאמו"ר נתן מ"ץ משימבארג".
• ספר משנה תורה, היד החזקה להרמב"ם. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן יששכר בער סג"ל. [תקס"ח-תקס"ט 1808-1809]. המהדורה הראשונה של ספר משנה תורה לרמב"ם שנדפסה בברדיטשוב. ארבעה כרכים. הסכמות רבי לוי יצחק מברדיטשוב מופיעות בחלק הראשון והשני.
• ספר המצות להרמב"ם, עם השגות הרמב"ן ומגלת אסתר לרבי יצחק די ליאון. ברדיטשוב, דפוס שמואל בן ישכר בער, [תק"ע 1809]. רישום בעלות קצוץ בדף השער: "שייך לר' לייביל ראזענבלאטט נ"י".
• ספר ראשון לציון, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש: חלק ראשון, ביאור על ספרים יהושע, שופטים, שמואל, ישעיה וחלק שני, ביאור על ספר משלי. פולנאה, [דפוס יוסף הכהן, תקס"ט 1809?].
• ספר חדושי הלכות מהר"ם שי"ף, חלק ראשון על מסכת ביצה, כתובות, גיטין, בבא מציעא וחולין. פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, [תק"ע 1809].
• ספר אמרות טהורות, חמשה מאמרים מספר "עשרה מאמרות" להרמ"ע מפאנו, עם פירוש יד יהודה מאת רבי יהודה ליב אב"ד מגנצא. מאהלוב, דפוס צבי זאב בן דוד [רבין שטיין], [תק"ע 1810].
• תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות וסדר זרעים. קאפוסט, דפוס ישראל בן יצחק יפה, [תקע"ב 1812].
19 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
שלושה עשר ספרים שנדפסו בזולקווא, בשנות הת"ק:
• ספר חמדת ימים, חלק שני לראש חדש. זולקווא, דפוס גרשון בן חיים דוד סג"ל, דוד בן מנחם מן וחיים דוד בן אהרן סג"ל, [תקט"ו 1755]. בשער: "באמשטרדם". בדף השער חותמת רבי "אפרים יוסף דוב אשכנזי, סאטמאר". רבי אפרים יוסף דוב אשכנזי (תרע"ד-תשס"ב), משמשו בקודש ונאמן-ביתו של האדמו"ר מסאטמאר במשך כשישים שנה, אשר היה גם מצד עצמו איש קדוש, גדול בחסידות וביראה ותלמיד חכם מופלג. ערך את ספריו של האדמו"ר מסאטמר בהלכה ובאגדה והוציאם לאור (ראה בהקדמתו לשו"ת "דברי יואל").
• ספר אגודת אזוב, דרושים על מגילת רות, איכה, וקהלת, מאת רבי יעקב ישראל הלוי מגיד מישרים בקרעמניץ. זולקווא, ללא שם מדפיס, [תקמ"ב 1782].
• ספר שאלות ותשובות הרשב"א המיוחסות להרמב"ן. זולקווא, דפוס גרשון בן זאב וואלף סג"ל, תקנ"ח [1798]. חתימה בדף השער.
• ספר עולם הגדול – מדרש לפירושים, מאת רבי אליעזר פישל מסטריזוב. זולקווא, דפוס גרשון [לעטעריס], [תק"ס 1800]. חתימות ורישומי בעלות: "מרדכי יעקב הכהן"; "הק' יואל כהנא ממאדע"; "הק' משה לעווי אין מונקאטש"; ועוד.
• ספר שושנת העמקים, ביאורי רבי משה אלשיך לחמש מגילות – "שושנת העמקים", על שיר השירים; "משאת משה", על אסתר; "דברים ניחומים", על איכה; "עיני משה", על רות; "דברים טובים", על קהלת. זולקווא, דפוס מרדכי רבין שטין, תקס"ב [1802].
בעמוד האחרון של הספר נדפס "מעשה רב", עדות בשם רבי יצחק מפוזנא ששמע מרבו הקדוש רבי אברהם, "שהיה דר בפולין בפאדליע בק"ק באר, והיה לומד בספר האלשיך בכל שבוע", ובעת פרעות שנת ת"ח בא אליו רבי משה אלשיך בחלום הלילה "ואמר לו מאחר שאתה מחבב ספר שלי, באתי אליך להזהירך שתעמוד ותמלט על נפשך בשעה זו, כי נגזרה גזירה על היהודים יושבי העיר הזאת למחר, גזירת חרב אבדון...". רישומים בכתב-יד: "שייך לאאמ"ו... מהור"ר אברהם נתן נטע[?] רב בק"ק שוסבורג ואגפי'[ה]"; "שייך להקצין ר' משה הרש".
• ספר גדולים מעשי ה' – ביאורים על סיפורי התורה, עם הגדה של פסח ופירוש, מאת רבי אליעזר אשכנזי. זולקווא, דפוס גרשון מדפיס, [תקס"ב 1802]. רישום מעניין בכתב-יד מעבר לדף המגן האחורי, עם עדות הכותב על רעב קשה בשנת תקס"ג.
• ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].
עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים.
• ספר חפץ ה', חידושים על הש"ס, מסכתות ברכות, שבת, הוריות וחולין, מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש. זולקווא "כאשר נדפס באמשטרדם", דפוס אברהם יהודה ליב מאיר האפער, [תקס"ה 1805]. מהדורה שניה. מעבר לשער, הסכמת המגיד מקוז'ניץ. רישומים רבים בכתב-יד, ביניהם: "זלמן חלפן".
• באור על התורה להרב הגדול המקובל איש אלקי רבינו משה ב"ר נחמן גירונדי זצ"ל. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ה [1805].
• ספר רקח הגדול, חיבור הלכתי ובו פסקי הלכות, ומנהגים וטעמיהם על פי בעלי התוספות, מאת רבי אלעזר מגרמייזא. [זולקווא], דפוס מרדכי רבין שטיין, תקס"ו [1806]. בדף השער: "הובא לדפוס במצות כבוד רב האי גאון החסיד האלקי המפורסם נ"י עה"י פה"ח מוהר"ר לוי יצחק נ" אב"ד דק"ק בארדיטשוב יצ"ו".
• פירוש על התורה מרבינו יעקב בן כבוד מרנא ורבנא רבינו הרא"ש ז"ל. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב מאיר האפער, תקס"ו [1806].
• ספר נהר פישון, דרושים על התורה והתלמוד, מאת רבי יצחק אבוהב (השני). זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, תקס"ו [1806].
• ספר התרומה, פסקי הלכות במגוון נושאים, מאת רבי ברוך בן רבי יצחק מצרפת. זולקווא, דפוס אברהם יהודא ליב זצ"ל, תקע"א [1811].
13 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נדבקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], טבת תרצ"ד [1933].
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של קרובתם "הינדע חנה בת ר' שלמה זלמן נ"ע".
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו כ-7 שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: "...איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובות, מיט אללע ברכות והצלחה מיט אריכות ימים ושנים טובות איהר זאלט זייט זיין מיט נחת ושמחה און בזכות דעם שטיצען און אויפשטעלין דא הייליגע תורה זאלט איהר און מיר אללע זוכה זיין זעהען און דער גאולה און קלאנג פון משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות בכל הברכות וההצלחות ואריכות ימים ושנים טובות בנחת ושמחה... ובזכות תמיכתכם בתורה, תזכו לגאולה ולשמוע פעמי משיח, אמן] המברכו והמוקירו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
מכתב ארוך (2 עמ') מאת הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן בעל "אור יהל", בכתב-ידו ובחתימותיו "יה"ל". ירושלים, כסלו תרצ"ב [1931].
נכתב על נייר מכתבים של "ישיבת חברון – כנסת ישראל – בעה"ק ירושלם... ארץ ישראל", ונשלח אל "ידיד נפש הגריח"ס שליט"א" [רבי יחזקאל סרנא, שכנראה שהה אז בחו"ל בעניני הישיבה]. בעמוד הראשון מפרט מהרי"ל חסמן את מצבו הכלכלי הרעוע ומבקש מהרב סרנא שיכתוב אל אחיו של מהרי"ל חסמן, שנמצא בארצות הברית ושמו "עוזר ליבמאן", ויבקש ממנו לעזור לאחיו. בשולי המכתב חתימתו: "הנני דו"ש יה"ל". מעבר לדף מכתב נוסף (חתום בשנית) בענייני משלוח שד"רים של הישיבה לארה"ב, כשהוא מסיים בבקשה "שישיב תלגרפית על שתי שאלות אלו – יה"ל".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ו), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הג"ר שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ. בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי, כתוב וחתום משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים חסרים קטנים בראש הדף, ללא פגיעה בטקסט.
מכתב על גבי גלויית דואר (למעלה מ-20 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר. צ'שהם (Chesham, אנגליה), י' טבת תש"א [חותמת דואר מהתאריך 9 בינואר 1941].
נכתב לקרוב-משפחתו ר' אליהו אליעזר סקולסקי מלונדון [קרובו זה הגיע מווילנא ללונדון, ואף הוא נקרא בשם "אליהו אליעזר", על שם זקנם המשותף רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מרבני ווילנא. מר סקולסקי סייע רבות להרב דסלר בהגיעו ללונדון]. הרב דסלר ששהה אז בעיירה צ'שהם, בתקופת ההפצצות על לונדון (ה"בליץ") מתעניין בשלומו של קרובו שנשאר בלונדון, ובתוך הדברים הוא משיב לו בהומור מחורז וברוח טובה, כתגובה על חרוזים שכתב לו סקולסקי במכתבו [כפי הנראה, רצה הרב דסלר לשמחו בזמני הפחד ששררו באותם הימים]:
"יישר כחך וחילך עבור חסדך שהתחסדת עמי להודיעני משלומך הטוב... תמהני על ערבוב הלשונות שבחרת בחרוזיך עליהם לותר / כי מניך לך ההיתר / לחבר הסתר במיסטער / וש"ס מפורש אתה סותר / שהקשו מן התורה מנין לאסתר / ולא חיפשו מקור במדינתנו בערי: גלאסטער, טשעסטער, לאסטער – ועל כרחך דכה"ג הוי מעשה לסתור, ואין סותרין את הנסתר במיסטער, ולא מסתירין את המיסטער בנסתר...".
בהמשך המכתב הוא מבשר לו כי קיבל מברקי טלגרמות מאשתו ובתו [שהגיעו אז לאוסטרליה] וכי "ב"ה שלום להן, והן מתחילות להשתדל בדבר עברן דרך ימים עוד לארצות הברית...".
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה.
באותם ימים של מלחמת העולם השניה, היתה משפחתו מפוזרת ברחבי תבל, והרב דסלר חי בבדידות באנגליה. אשתו ובתו היחידה היו בגלות באוסטרליה הרחוקה – אליה הצליחו להמלט לאחר ביקור בליטא בפרוץ המלחמה, ואילו בנו יחידו שהה בארצות הברית [ואף נישא שם מבלי שאביו הצליח לבוא לחתונתו].
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
גלויית דואר, 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי.
מכתב ארוך (21 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר (בעל ה"מכתב מאליהו") מתקופת כהונתו כראש "כולל רבנים בבריטניא" בגייטסהד. [חשוון], תש"ו [אוקטובר 1945].
נשלח לאחד מרבני אנגליה, הגאון רבי הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), שהגיע כפליט מרוסיה, וכיהן ברבנות לידז' ודבלין. לימים כיהן ברבנות קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
צרור של עשרה מכתבים, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן ראש ישיבות "בית יוסף – נובהרדוק". ארה"ב, תש"ז-תשכ"ב [1946-1962].
נשלחו אל תלמידו הגה"צ רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני ישיבות נובהרדוק ובוגריהן (פליטי השואה במדינות שונות, בחורים הנוסעים ללמוד בארץ ישראל, ועוד), בעניינים ציבוריים ופרטיים (משלוחי אתרוגים לחג הסוכות, ועוד). במכתב ממוצאי יום כיפור תשי"ד העוסק בעניין בניית הישיבה בחדרה, הוא ממליץ לו לפנות בעניין לגדולי ארץ-ישראל "וביחוד להגאון החזון-איש שליט"א... גם לאיזה אדמו"רים...".
במכתב מחודש כסלו תש"ז, שנכתב לאחר שרבי בן ציון נסע לצרפת, לבקר את שרידי החרב פליטי השואה שהקימו את ישיבות נובהרדוק בצרפת, כותב לו הרב יפה'ן: "הנני להביע ברכתי ברכת בואך לשלו'[ם] למדינת צרפת. אשריך שזכית להקדים לראות פני ידידינו היקרים בני בית יוסף, טרם שזכיתי לראותם ולהשת[ע]שע עמהם. כפי שכותב לנו הרה"צ מהרי"ס שליט"א עושים שם תורתם קבע הגם שדירתם שם עראי וגדול כח המוסר...".
הגאון הצדיק רבי אברהם יפה'ן (תרמ"ו-תש"ל), חתנו ותלמידו המובהק של "הסבא מנובהרדוק". עמד כיובל שנים בראשות רשת ישיבות "בית יוסף-נובהרדוק", והיה מגדולי מרביצי התורה בדורו. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד רבי אברהם יחד עם חותנו הסבא מנובהרדוק אל פנים רוסיה, שם המשיכו להקים עוד ועוד ישיבות, תוך שהם מבעירים את הלבבות ומושכים את בני הנוער לתורה ועבודת ה'. כשנפטר חותנו הסבא מנובהרדוק (כסלו תר"פ), התמנה רבי אברהם לראש הישיבה בקיוב (שהיו לה שם חמשה סניפים), ומשם פיקח על כל הרשת של סניפי הישיבות. בתחילת שנות התר"פ כשהחלה היבסקציה לאסור על לימוד התורה, שלח רבי אברהם הוראה לכל הסניפים שימסרו את נפשם בשעת השמד על הרבצת תורה: "לא לציית, לא להיכנע". בשלהי שנת תרפ"א הושלך לכלא ב"עוון" הרבצת תורה, שם עונה ונחקר. בשנים תרפ"ב-תרפ"ג פתח במבצע נועז ומורכב, שבמהלכו הבריחו את הגבול מרוסיה והעבירו את רוב תלמידי נובהרדוק אל שטחי פולין. להצלחת המבצע גייס רבי אברהם אלפי רובלים. בפולין ייסד רשת ישיבות בשם "בית יוסף" – נובהרדוק, שמנתה עד לשנת תרצ"ט שבעים סניפים, ובהם למדו ארבעת אלפים תלמידים. בשנים שבין שתי המלחמות התגורר בביאליסטוק, ובה עמד בראשות ישיבה שפתח שם. גדול תלמידיו מתקופת ביאליסטוק היה ה"סטייפלר". כשפרצה מלחמת העולם השניה העביר את ישיבתו לווילנא. בשנת תש"א הגיע לארה"ב, בה התגורר למעלה מעשרים שנה, וגם שם ייסד ישיבה. בערוב ימיו בשנת תשכ"ד עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים. חיבר את הספרים: "דרך איתן" (על הש"ס) ו"המוסר והדעת".
10 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האחד על נייר מכתבים רשמי, והאחרים על אגרות דואר-אויר.
מכתב ארוך (2 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמאן, מראשי תנועת ישיבות נובהרדוק. [ברגן בלזן?, חשון תש"ו בקירוב 1945].
נשלח אל "ידיד נפשי הרה"ג ר' בן ציון שליט"א" [הגאון רבי בן ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים]. רבי גרשון מספר לו על הקמת ישיבת נובהרדוק במחנה הפליטים [ברגן בלזן], ומודה לו על משלוח המכתבים עם דברי חיזוק ונחמה לפליטי החרב ניצולי השואה: "...אין לשער השמחה שלי בקבלת מכתבך, בקראתי הדברי ניחומין שלך, ומה טוב הי'[ה] לו כתבת לי ולנו לכל בני הישיבה מכתבי חיזוק וניחום". בענווה נובהרדקאית אופיינית כותב רבי גרשון על המצב הקשה עד כדי כך שהוא זה הצריך לעמוד בראש הישיבה...: "כי למותר לתאר לך המצב שלנו איך שנשארנו בלי שום צאר [=מלך] ומשפיע ודי לנו מזה שאני צריך להיות המשפיע והעומד בפרץ ולקיים ה'במקום שאין איש השתדל להיות איש'. אעפ"כ עלתה בידי ב"ה לפעול הרבה והישיבה מתגדלת ומתפתחת מיום ליום ומשעה לשעה בין בכמות בין באיכות". רבי גרשון מתאר את מצב הישיבה בבנין מיוחד במחנה, עם בית מדרש וסדרי לימודים קבועים: "...וב"ה שבימים האחרונים השגנו בלאק מיוחד... בעד הישיבה ונתרבו התלמידים עד למאה ויותר, וישינים ביחד ואוכלים ביחד, וגם באיכות סדרתי חבורות וקובעים עבודה והולכים כבר לבה"מ שסדרתי עתה ללמוד מוסר.... גם בלימוד מסודרים בצד היותר טוב ב"ה ע"י אבריכים ובחורים גדולי תו"י [תורה ויראה]...".
רבי גרשון מספר על ההתלבטויות והקשיים: מחסור בספרי לימוד ובספרי מוסר; משלוח תפילין וספרים שעדיין מתעכב ולא הגיע אליהם; הצעת הרב דסלר מלונדון להעביר את הישיבה לאנגליה; אפשרות קבלת סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל – "...שמי יהיו מהראשונים אם לא אנחנו השארית הפליטה מהשארית הפליטה"; ועוד. הוא מספר על מכתבים שקיבל ממורם ורבם "אדמו"ר ר"א שליט"א" [רבי אברהם יפה'ן] והוא מתפלא שאינו שומע כלום על רבי יהודה ליב נעקריץ חתן רבי אברהם, ואינו יודע אם ניצל מהשואה. הוא מתעניין אודות ידידים נוספים וקרובי משפחה ושואל האם יש מידע עליהם והאם ניצלו מהשואה, ועוד.
הגאון הצדיק רבי גרשון ליבמן (תרס"ה-תשנ"ז), מייסדן ומנהיגן של רשת ישיבות נובהרדוק "אור יוסף" בצרפת, ומגדולי תנועת המוסר של נובהרדוק לדורותיה. נולד באוסטרופולי, למד בישיבות נובהרדוק בהומל ובביאליסטוק, והושפע רבות מרבותיו תלמידי הסבא מנובהרדוק. בשנות השואה היה ממנהיגי תנועת ישיבות נובהרדוק בווילנא, ואח"כ בגיטאות ובמחנות הנאצים. האש של נובהרדוק לא הפסיקה לבעור אצל ר' גרשון גם בימי הגיטו והמחנות. הוא אירגן ישיבות במחתרת עם סדרי לימוד כמימים ימימה, עם סדרי מוסר והתייעצויות בדרכי עבודת השם. רבי גרשון התחתן בעיר ווילנא בשנת ת"ש, אך זוגתו ובני משפחתה נשלחו להשמדה בשנת תש"א. הוא עצמו הסתתר בגיטו ווילנא ואח"כ הוגלה למחנות ריכוז ועבודה באסטוניה ובלטביה. בסוף ימי השואה הגיע למחנה ברגן בלזן, בו הקים לאחר השחרור את ישיבת נובהרדוק. בשנת תש"ח עברה הישיבה לצרפת, והתרחבה לרשת של יותר מ-40 מוסדות תורה וחינוך בצרפת, להם קרא הרב ליבמן בשם "אור יוסף". עד היום הזה מכונה רבי גרשון בצרפת, בכינוי "רבינו", בשל ההערצה הרבה לה זכה בקרב תלמידיו ומכריו.
[1] דף, כתוב משני צדיו. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדף. נקבי תיוק עם פגיעות קלות בטקסט.
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף דוב בער הלוי סולובייצ'יק. [ירושלים, תש"ד בקירוב].
נשלח אל רבי שמואל שצדרוביצקי מראשי "אגודת ישראל" בתל אביב, שעסק בפעילות הצלה לפליטי השואה ברחבי רוסיה. במכתב מספר הגרי"ד על מברק שהגיע מרוסיה "משני בחורים מצוינים ביותר בתו"י... הנמצאים כל העת בסיביריא, ועד היום לא נשלח להם חבילה משום מקום". הוא מספר כי דיבר בענין עם ראש ישיבת מיר, הגאון ר' אליעזר יהודה פינקל, "ואמר לי לכתוב לכ"ת בשמו לשלוח להם שתי חבילות ולכללם בהרשימה אשר כ"ת מסדר עכשיו...". בסיום המכתב כותב הגרי"ד: "והנני חותם בזה בברכה מרובה ובד"ש מאת ידידו, מוקירו ומכבדו, מחכה לתשובתו ומברכו בברכת החג – יוסף דובער הלוי סאלאווייציק". לאחר החתימה ובשולי המכתב, הוספות חתומות: "הנ"ל". בראשונה שבהן הוא כותב: "אאמו"ר הגאון שליט"א דו"ש ומברכו בברכת החג" [תוכן וניסוח המכתב אופיינים לאביו מרן הגרי"ז מבריסק, ומסתבר שכל המכתב נכתב בשליחותו].
הגאון רבי יוסף דוב (ר' יושע בער) הלוי סולובייציק (תרע"ו-תשמ"א), בנו הבכור של הרב מבריסק רבי יצחק זאב – הגרי"ז. בשנות השואה עלה עם אביו לירושלים, והקים עמו את ישיבת בריסק בירושלים, שלימים עמד בראשותה. נחשב לאחד מגדולי התורה בדור האחרון, ורבים מתלמידיו ראשי ישיבות ורבנים מפורסמים ברחבי העולם.
מקבל המכתב: רבי שמואל שצ'דרוביצקי (תרס"ז-תשל"ח), בנו של האדמו"ר רבי מאיר שלום מביאליסטוק וחתנו של האדמו"ר רבי פנחס ישכר מפינטשוב וסוסנוביץ. רב ואדמו"ר בביאליסטוק. פעיל ב"אגודת ישראל" בפולין ומנאמני ביתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי. מרבני תל אביב ויו"ר "אגודת ישראל" בתל אביב. בתחילת תקופת השואה נסע לווילנא, ומשם נשלח למזרח הרחוק בשליחויות הצלה, מטעם אגודת ישראל וארגון הרבנים יוצאי פולין, לטפל בעניני הפליטים במזרח הרחוק, בסיביר וברחבי רוסיה. בשובו לארץ ניהל את "איחוד רבנים פליטי פולין בארץ ישראל" ושימש כנציג הסוכנות היהודית והממשלה הפולנית הגולה. במסגרת פעילות עסק בצוותא חדא עם הרב מקריניק רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי בפעילות הצלה, משלוח חבילות לבני הישיבות ורבנים ש"נתקעו" בגלות סיביר ובפעילויות עזרה ל"שארית הפליטה" בארצות שונות. גם בשנים המאוחרות עסק רבות בעניני חינוך וחסד, ועמד בראש הפעילות החשאית של "אגודת ישראל" למשלוח עזרה ליהודי רוסיה שתחת "מסך הברזל".
[1] דף. 21 ס"מ. כ-20 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול.