מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove manuscript filter manuscript
- יד (39) Apply יד filter
- כתבי (39) Apply כתבי filter
- manuscripts, (39) Apply manuscripts, filter
- וחתימות (30) Apply וחתימות filter
- יד, (30) Apply יד, filter
- מכתבים (30) Apply מכתבים filter
- letter (30) Apply letter filter
- signatur (30) Apply signatur filter
- חכמי (25) Apply חכמי filter
- rabbi (25) Apply rabbi filter
- וארצות (13) Apply וארצות filter
- המזרח (13) Apply המזרח filter
- איטליה (13) Apply איטליה filter
- italian (13) Apply italian filter
- sephardi (13) Apply sephardi filter
- אשכנז (12) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (12) Apply ashkenazi filter
- מאוירים (9) Apply מאוירים filter
- מאוירים, (9) Apply מאוירים, filter
- על (9) Apply על filter
- קלף (9) Apply קלף filter
- illustr (9) Apply illustr filter
- parchment (9) Apply parchment filter
- חסידות (5) Apply חסידות filter
- chassidut (5) Apply chassidut filter
בדף המגן הקדמי רישומי בעלות המעידים שהספר היה שייך לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה"חפץ חיים": "זה הספר שייך להרה"ג המפורסם ר' ישראל מאיר ב"ר ארי' זאב הכהן מעיר ראדין פלך ווילנא בעה"ב[!] ס' חפץ חיים"; "זאת הספר שייך להר"ר ישראל מאיר הכהן מראדין, אשר קנה אותו מאת איש אחד הרוצה בעלום שמו. דברי ידידו דשו"ט [דורש שלומו וטובתו] יצחק קאשאנער נ"י".
ספר זה הגיע מירושת הגאון רבי צבי יהודה אידלשטיין בן הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ, בעל "חידושי בן אריה" (תרכ"ב-תרע"ט), אשר קיבלו ממרן ה"חפץ חיים" עצמו. היה זה בזמן מלחמת העולם הראשונה כאשר גלה ה"חפץ חיים" עם ישיבת ראדין לעיר שומייאץ בפלך מינסק, ושם שהו כשנתיים וחצי. באותה תקופה היה רב העיר – רבי ירחמיאל גרשון – מקורב מאד אל רבינו החפץ חיים. בספרו "חידושי בן אריה" חלק ב' מופיעות מספר תשובות בעניני מקוואות ועגונה, אשר נשאל עליהם ה"חפץ חיים" וביקש מהרב אידלשטיין שישיב עליהם הלכה למעשה (עוד מסופר כי ה"חפץ חיים" אמר עליו כי הוא תלמידו של הגר"ח מבריסק לא רק בתורתו כי אם גם בצדקתו).
[1], ב-קטז, [1] דף. 32.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ופטריה. בלאי וקרעים. קרעים בדף המגן עם רישומי הבעלות, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור מפוארת.
מצורף מכתב אישור מהרב יצחק ישעיה ווייס שליט"א, המאשר כי "הספר מגיע מספרית הגאון רבי יעקב אידלשטיין זצ"ל, שבבית אביו הגאון רבי צבי יהודה זצ"ל האב"ד שומיאץ התאכסן מרן החפץ חיים בימי מלחמת העולם הראשונה, ובכלות המלחמה השאירם אצלו".
מכתב ביידיש שנשלח אל נדיבי הישיבה, משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו צרור ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה, ומציין כי בישיבה ציינו את ה'יארצייט' של ר' צבי ב"ר מרדכי נ"ע.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו שש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בעצם כתב-יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ: ". ..איך קום אייך צוא בענטשין מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית שתחי' לאורך ימים ושנים טובות, מיט אלע ברכות והצלחות און אריכות ימים ושנים טובות, און דיא ברכה ברוך אשר יקים וגו'... און בזכות אייערע אונטער האלטין דיא תורה זאלין איר זוכה זיין צוא דער גאולה און קלאנג פון די משיח אמן [=הנני לברך אתכם עם רעייתך הגבירה הצדקנית שתחיה לאורך ימים ושנים טובות בכל הברכות וההצלחות ואריכות ימים ושנים טובות... ובזכות תמיכתכם בתורה, תזכו לגאולה ולשמוע פעמי משיח, אמן] המברכו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשוליים. סימני קיפול. הטקסט במכונת כתיבה מעט דהוי.
העותק האישי של "המשגיח" רבי יחזקאל לוינשטיין. בדף השער ובדף המגן הקדמי חותמות רבות שלו: "יחזקאל לוינשטיין – ישיבת מיר – מנהל רוחני"; "יחזקאל לוינשטין – ישיבת פוניבז' – מנהל רוחני".
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולין, שנחאי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מהנאות העוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכיסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. במסע ההצלה של ישיבת מיר לווילנא ולמזרח הרחוק בזמן השואה, ראו תלמידיו באופן מוחשי כי החלטותיו וברכותיו היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. היה בקיא בתורת הקבלה, אולם בשיחותיו ברבים הקפיד לדבר רק בעניני מוסר וחיזוק האמונה, עד שרבים סברו שאין לו יד בתורת הנסתר. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.
[33] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי והדבקת נייר. כריכה ישנה, בלויה ופגומה.
חתימות עדים: " אהרן בהגר"ר שליט"א כ"ץ" [רבי אהרן כ"ץ, בנו של רבי ראובן כ"ץ אב"ד וראש ישיבת פתח תקוה – בה למד החתן]; "יצחק בהרב ר' פנחס ברוכסון" [רבי יצחק ברוכסון משגיח ישיבת לומז'ה בפתח תקוה, לשעבר מראשי ישיבת "אור ישראל" בסלבודקה-קובנה]. ה"ערב" מצד החתן היה דודו הגאון רבי מאיר קרליץ וה"ערב" מצד הכלה היה דודה הגאון רבי שמואל אהרן יודלביץ.
שידוכיו של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי (תרפ"ח-תשפ"ב), עם הרבנית מרת בת שבע קניבסקי (תרצ"ב-תשע"ב), בתו הבכורה של הרב אלישיב, נעשו בעצת דודו ה"חזון איש", שאמר שהיא באמת "בת תלמיד חכם" הראויה לו.
לימים סיפר הגרי"ש אלישיב כי כשנסע בשעתו אל ה"חזון איש" להתייעץ על עניין השידוך המוצע, הפליג ה"חזון איש" מאד בשבח החתן המיועד, ואף התבטא כי ר' חיים עתיד להיות גאון מפורסם בבקיאותו כמו הגאון הרוגוצ'ובר. כאשר סיפר זאת הגרי"ש אלישיב לאחר עשרות שנים, הוסיף ואמר כי באותו זמן נראו לו דברי מרן החזון איש כגוזמה של שבחים הנאמרים בעת שידוך, אך כיום אנו רואים – אמר הגרי"ש – שמילה אחת מדברי החזון איש לא שבה ריקם.
יש לציין כי אביו של ר' חיים – ה"סטייפלר" – העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות והזכרת שמות לתפלה ולברכה, ואף היה שולח אנשים להתברך מפי כלתו הרבנית בת שבע קניבסקי, שכן היא בתם של קדושים. לימים נתפרסם כוחה הגדול, ורבים נושעו מתפילותיה וברכותיה. אלפי נשים צבאו על פתחה של הרבנית בת שבע, לקבל ממנה עידוד, עצה ותושיה.
[1] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
אוסף בן עשרות כרוזים נדירים הכולל מידע רב, שרובו אינו ידוע ממקור אחר, על התארגנות הקהילות היהודיות ומערכות הכשרות בעיר טורונטו ובמדינת קנדה, ועל הפולמוס סביב כשרות הבשר, בו היו מעורבים רבני טורונטו ומוסדות שונים בעיר.
רוב הכרוזים הם משנות התר"פ-תר"צ (1920-1940), ועוסקים בענייני שחיטת הבשר ומערכות הכשרות. רבים מהם כרוזי פולמוס שהתפרסמו בזמן המאבק בין ארגוני הכשרות וארגוני הרבנים השונים בעיר טורונטו, שהתחרו זה בזה. בעיר היו שני ארגוני כשרות: "קהילת טורונטו" (גוף שהוקם בשנת תרפ"ג לפקח על עניני כשרות הבשר בעיר) ו"ועד העיר טאראנטא" (הוקם בראשית שנות התר"צ והיה חותם "הועד", "ועד העיר", "ועד הכשרות", "קאמיטע פון שטאדט"). כפי העולה מן הכרוזים, בעיר היו גם כמה ועדי רבנים, החתומים על הכרוזים בשמות שונים: "ועד הרבנים טאראנטא" או "ועד הרבנים און די קהלה אָף טאראנטא"; "כנסת הרבנים – דפה טאראנטא"; "רבנים דפה טאראנטא"; "משרד הרבנים". אחד הכרוזים המצדד בכשרות "כנסת הרבנים", חתום: "אגודת קהלות ישראל טאראנטא" (כנראה קשור לארגון ה"קהילה").
האוסף כולל:
• כרוזים רבים בענייני כשרות: קריאות לאסיפות בעניינים אלו, מחירי ומיסי שחיטה ומוצרי בשר, הוקעת מוכרי טריפות ונבילות ועוד. • כרוזים הקוראים לחיזוק שמירת הדת וההלכה. • קריאה להעסקת יהודים ולא גויים. • כרוז נגד ספר "זכרון" של הרב י"ל גרויברט, בטענה כי הספר משמיץ את היהודים הפולניים. • מכתב מודפס מאת רבי שלום אליעזר רוגוזין, נגד ארגון "סנטרל רליף" (Central Relief). [ברוקלין, שנות התר"פ בקירוב]. • בקשת עזרה ליתומי פולין. • שני דפים גדולים מקופלים, המכילים רשימות של המוסדות היהודיים בטורונטו ושמות נציגיהם, לצורך בחירת ראשי "קהילת טורונטו". אחת הרשימות היא משנת 1932, והשניה ממערכת בחירות אחרת בשנות ה-30 בקירוב. • עלון "אגודת שומרי הדת", מס' 10 (ניסן תשי"א 1951), עם עדכונים שונים בענייני כשרות. • "יזכור" – ליום השנה השמיני למרד גטו וורשה (1951). • ועוד כרוזים בנושאים שונים.
88 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. רובם על נייר יבש ושביר. חלקם פגומים, עם קרעים וקרעים חסרים.
כתב-יד על קלף. כתיבת סופר בכתיבה מרובעת, ואחריה עשרות חתימות של אנשי הקהילה, חלקם חותמים בשם מוסדות וארגונים יהודיים שונים בעיר. בראש החותמים ראשי ונכבדי הקהילה, בהם: ר' משה ב"ר שניאור זלמן זינגרביץ; יעקב צבי גייגער; יעקב שניידמן ועוד.
בנוסף, חתום על המגילה גם הגאון רבי אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת טלז בקליבלנד-אוהיו (ארה"ב), שכנראה ביקר אז בברזיל.
המגילה נתונה בתוך מכל מתכת גלילי מעוטר ועליו הכתובת "אגרת ברכה".
רבי מרדכי צ'יקינובסקי (תרנ"ט-תש"ן) כיהן ברבנות בבסרביה, בברזיל ובארץ ישראל. היה רבה של ריו דה ז'נרו במשך 23 שנים, ועם עלייתו לארץ ישראל כיהן כרב המושב מירון.
גיליון קלף, מקופל וגלול כמגילה. גובה: 79 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. גובה מכל המתכת: 34 ס"מ בקירוב.
• אל התעודה מצורפת תעודת רישום של הרב מרדכי צ'יקונובסקי ב"ספר הזהב" של הקרן קיימת.
כתב-יד, מחזור הכולל את תפילות העמידה לראש חודש, לשלושת הרגלים ולימים הנוראים, מבחר פיוטים לימים אלה והגדה של פסח, לפי מנהג יהודי איטליה. מיניאטורה על גבי מגזרת-קלף בצורת עיגולים, עם איורים. [איטליה, סוף המאה ה-15 או ראשית המאה ה-16].
כתב-יד מיניאטורי, כתיבה איטלקית חצי-רהוטה על שני צדדיה של יריעת קלף אשר נגזרה בצורת עיגולים. העיגולים ערוכים בשבע שורות, כל שורה בת שבעה עיגולים וקוטר כל עיגול 5.5 ס"מ בקירוב; סה"כ 49 עיגולים המחוברים אלה לאלה בשוליהם (98 "עמודים" כתובים).
צורתו החריגה של כתב היד מאפשרת קריאה ושימוש דינאמיים, על ידי קיפול וקיפול-חוזר של יריעת העיגולים, עד שקטעי הטקסט הרלוונטיים יופיעו עליונים וישמשו לתפילה. בסיום השימוש, יריעת הקלף ניתנת לקיפול עד לקוטר של עיגול בודד, לאחסון ולנשיאה בכיס. בהתאם לממדיו המצומצמים, המחזור אינו כולל את כל קטעי התפילה, אלא גרסה מקוצרת ובה קטעים נבחרים (ההגדה מופיעה במלואה).
איורי כתב היד כוללים תיבות-פתיחה המעוטרות בדגמים צמחיים, בעלים עדינים ובענפים בגוני ירוק, ורוד ובורדו. בצדו האחד – בראש תפילת כל נדרי – מלאך תוקע בשופר ודמות נוספת עם חצוצרה; בצדו השני מופיעות דמויות ארבעת הבנים מההגדה של פסח, דמות רבן גמליאל, דמויות נוספות הלבושות בלבוש התקופה (דמות אוחזת גביע יין על יד הברכה על הכוס השניה, דמויות האוחזות במצה ובמרור ומניפות אותם בידיהן, ועוד), וכן איורי בעלי חיים (נמר, ארנבת ועוד).
המאייר התאים לרוב את האיורים לצורת העיגולים ולגבולותיו של כל עיגול ועיגול, אך בכמה מקרים חרג ממנהגו ופרץ את גבולות העיגול. דוגמה לכך מופיעה באיור דמותו של ה"רשע", אשר מופיעה בעיגול שמעל דמות ה"תם": הרשע רומס ברגלו את כתפיו של התם – חרבו שלופה ושלוחה כלפי מרכז גופו – ואילו התם, מכווץ מפחד, מפנה ראשו מעלה כלפי הרשע. בשני מקרים נוספים – בעיגולים בהם מופיעות הדמויות המציגות את המצה ואת המרור – הדמויות מאוירות כשהן חצויות בין שני עיגולים וקווי הקיפול חוצים את מותניהן.
ידועות דוגמאות בודדות, של כתבי-יד נוצריים ומוסלמיים, המזכירים במקצת את כתב היד שלפנינו: Codex Rotundus, הידוע שבהם, הנו כתב-יד של "ספר השעות" שנכתב ואויר בברוז' במאה ה-15 ושזכה לכינויו – Rotundus – בגלל צורתו העגולה. כמו כן, ידועים מספר כתבי-יד של הקוראן הגזורים בצורת מתומנים מיניאטוריים, שנעשו באיראן ובטורקיה במאות ה-16 וה-17 (אך אלה נכתבו על נייר ולא על קלף).
אף אחת מהמקבילות הנ"ל אינה כוללת את המאפיינים העיקריים של כתב-היד שלפנינו: ממדיו הזעירים במיוחד, היותו כתוב על גבי יריעת-קלף אחת גדולה המאפשרת קיפול, ושפת הכתיבה – עברית. שלושת המאפיינים הללו הופכים כתב-יד זה לפריט בלתי-שגרתי ונדיר באופן יוצא מן הכלל.
ידועות שתי מקבילות עבריות בלבד לכתב-היד שלפנינו:
1. באפריל 2018 נמכר ב"קדם" כתב-יד דומה, ללא איורים, מהמאה ה-15, ובו 76 עיגולים הכוללים מחזור למועדי השנה – לימים נוראים, שלושה רגלים וראש חודש (חסר עיגול ה"שער"). ראו "קדם", מכירה , פריט 3.
2. כתב-יד דומה שמור באוסף מוזיאון סקירבול, לוס-אנג'לס (מאוסף סאלי קירשטיין). הוא כולל 64 עיגולים – כתובים מצדם האחד בלבד – ובהם מופיע סדר ההגדה של פסח מלווה בשני איורים: מצה ומרור.
פריט נוסף שראוי להזכירו בהקשר זה (על אף ההבדלים הברורים) הנו קופסית דמוית מדליה, אשר נדפסה בוירטמברג בשנת 1738. הפריט, בקוטר 4.2 ס"מ, מכיל בתוכו 19 מדליוני-נייר מקופלים, צבועים ביד, עליהם נדפסו סצנות מחייו של יוסף זיסקינד אופנהיימר ("היהודי זיס").
רשימת הפיוטים בכתב היד:
בקר אעיר אקראך (רשות לנשמת לפסח). דוידסון ב 258.
אזכור מקדם פלאי (רשות לנשמת לשבועות). דוידסון א 2225.
אכרע אקוד (רשות לנשמת לראש השנה). דוידסון א 3291.
יה שמך ארוממך (רשות לקדיש לראש השנה). דוידסון י 1143.
ה' ישפות לנו שלום ("עושה שלום" לפסח). דוידסון א 873.
אנעים חידושי שירים (יוצר לפסח). דוידסון א 6831.
אופל המוני (יוצר לפסח). דוידסון א 1927.
אור ישראל קדושי (יוצר לשבועות). דוידסון א 1967.
וירד אב לנביאים (סילוק ליוצר לשבועות). דוידסון ו 255 (פיוט שלא נדפס).
אכתיר זר תהלה (יוצר לסוכות). דוידסון א 3301.
אאמיר אותך סלה (אופן לסוכות). דוידסון א 18.
אנא הושיעה נא (זולת לסוכות). דוידסון א 6280.
(מספרי הפיוטים עפ"י דוידסון, אוצר השירה והפיוט, ניו יורק, תרפ"ה-תרצ"ג).
[98] עמ'. יריעת הקלף: 40X40 ס"מ בקירוב, קוטר העיגולים: 5.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים וקרעים קלים. כתמים (בכמה מהעיגולים כתמים כהים). דהיית דיו וצבע בכמה מקומות. נתון בנרתיק כסף.
מקור:
1. אוסף פרטי.
2. אוסף פרטי (מאז שנת 1984). נרכש ע"י הבעלים הנוכחי במכירה פומבית, סות'ביס, ניו-יורק, 1 בפברואר 1984.
הפריט יוצג בבית המכירות University Archives בוילטון, קונטיקט. התצוגה בתיאום מראש עם משרדי קדם.
פריט 74 תעודה מפוארת על קלף, כתובה ומצוירת ביד – שמות חברי "חברה קדישא של רחיצה" ברומא – רומא, תקע"ו
דיו וטמפרה על קלף, הזהבה.
תעודה סגלגלה, מעוטרת, של חברת "רחיצה" בעיר רומא, חברה שעסקה במצוות טהרת המת – רחיצה ותכריכים ובתפילה בבית האבלים בימי השבעה. בתחתית התעודה ציור גדול ונאה ובו נראים שלושה עשר גברים ואשה אחת, לבושים במיטב אופנת ראשית המאה ה-19, סביב מת עטוי תכריכים, ולצידו קנקני רחצה וארון מתים.
לשולי התעודה מסגרת גיאומטרית מוזהבת; בראשה קרטוש בארוקי מוזהב, מוקף סרטים וזרי פרחים, ובו נכתב: "אלה שמות האנשים על הכיור ועל כנו לרחצה / ח"ק של רחיצה / איש איש על מקומו ועל מתכונתו / בחשב אפודתו / מפי פתשגן כתב הדת נתונה / בדרך נכונה / כאשר נמנו וגמרו בעצה הדורה / ביום טו"ב לחדש ניסן שנת התקע"ו ליצירה / הא-ל השוכן בשמי ערץ / ירכיבם על במתי ארץ / ויצילם מכל כליון ומחלון וקרץ / ובזכותם הצור יחיש ינון בן פרץ / ב"ב אכי"ר. ועתה נתחדש בזמן מע' הזקן כ' שמואל ב"ב קורקוס יצ"ו בפרנסות הי"ה הו"ה כמ"ר יצחק ב"י מקורי יצ"ו וכמ"ר אברהם יצחק אשכנזי יצ"ו בשנת י'חי'ו' מ'ת'י'ך' נ'בל'תי יקומון הקיצו וירננו שוכני עפר לפ"ק".
מתחת לקרטוש טבלה משורטטת בזהב ובה שמות חברי החברה קדישא, כדלהלן: מע' החכם מבית ליאון [רבי יהודה ליאון, רבה של רומא], כמ"ר שמואל ב"ב קורקוס – זקן, כ' גרשון יצחק עזכריאל – משנה זקן, כ' מנוח בר דוד וולטירא, כ' שמואל יהודה מקאסטרו, כ' שבתי בכמוהר"ר חזקיה עמרון, כ' יצחק ברכיה ברפאל, כ' שבתי מנחם חיים מאלאטרי, כ' שבתי חיים מודיליאני, כ' חנניה בר מ"י עזרא, כ' יצחק ב"י מקורי, כ' אברהם ש"ח בר יחיאל י"א מטיוולי, כ' שלמה רפאל אשכנזי, כ' מנוח בא"ר קורקו'[ס], כ"ר דוד ויליטרי, כ' אברהם יצחק אשכנזי, כ' מרדכי בג"י עזכריאל מ"ז [=משנה זקן?], כ"ר אהרן אפרתי, כ' מרדכי יוסף מההר וכ' מנחם א' מודילי'[אני].
בגדיהן האופנתיים של הדמויות בציור – אברקיים, מעילי כנפות, מותניות, צווארונים נוקשים וכובעי צילינדר מהודרים – משקפים את עמדתה של יהדות איטליה ביחס לתרבות האיטלקית, ואת נכונותה להתערות כלכלית, פוליטית ותרבותית בחברה ולאמץ את נהגיה – מן האמנות ועד לעיסוקי שעות הפנאי. עדות חזותית זו לתרבותם החומרית של יהודי איטליה, ובייחוד ללבושם, מצטרפת לרישום מעשה ידי האמן הירונימוס הס (1799-1850) משנת 1823 בקירוב המתאר בית כנסת ברומא בשעת התפילה, ומציג יהודים במלבושים דומים ביותר לבגדיהן של הדמויות המעטרות תעודה זו (הגם שברוח לועגת ואנטישמית משהו).
בתקופה בה נכתבה התעודה שלפנינו היתה חברת "רחיצה" אחת החברות הוותיקות והמבוססות ברומא. פרנסיה היו סוחרים, בני אצולת הממון, אנשים חשובים ומרכזיים בקהילה – בהם, למשל, מנוח (טרנקווילו) וולטירא, יצחק ברפאל שהיה "גדול גבירי הגטו" (מילאנו, 261), ובני משפחת אסקרלי (=עזכריאל) – ולחברה עצמה היה הון רב בנכסי דלא ניידי. חבריה נחלקו לשתי קבוצות שהתחלפו ביניהן בתפקידים: האחת עסקה בטהרת המת והשנייה בתפילות עם האבלים.
תעודה-אחות, המתעדת את חברה קדישא של רחיצה ברומא בשנת תקס"א (1801) ומעוטרת בציור זהה בעיקרו, מצויה באוסף מוזיאון ישראל (מס' רישום L-B85.0056). באוסף המוזיאון מצויה תעודה נוספת מפירנצה, 1776, ועליה שמות חברי חברת "מטהרי מתים" וציור המתאר את הטהרה (מס' רישום B90.0108).
התעודה שלפנינו מופיעה בספר "מעגל החיים" מאת שלום צבר, עמ' 284.
35.5X27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים בצבע. כתמים קלים. רישומים בעיפרון ופיסות נייר מודבקות בגב התעודה.
ספרות:
1. אטיליו מילאנו, גיטו רומא, תמונות מן העבר. תל אביב: ספריית מעריב, 1992.
2. Hermann Vogelstein, Paul Rieger, Geschichte der Juden in Rom, II. Berlin: Mayer & Müller, 1895.
3. שלום צבר, מעגל החיים. ירושלים: משרד החינוך ומכון בן צבי, תשס"ו.
מקור: אוסף פרטי. נרכש ע"י הבעלים הנוכחי במכירה פומבית, "סות'ביס", 17 במאי 1985.
כתיבה אשכנזית, מרובעת ובינונית (כתב רש"י). בשער מסגרת מאוירת צבעונית עם דמויות משה ואהרן, אריות ונשרים, בתוכה נכתב: "דינים וסדר התפלות וברכות המוהל ואבי הבן שייכ'[ים] לברית מילה"; באותה כתיבה נוסף: "שייך לה"ה הבחו'[ר] המופ'[רסם] התורני כ"ה מנלי ב"מ הקצין המפורסי'[ם] מהו"ר יעקב ר"ה נר"ו מק' אסאד. בשנת ביום השמיני ימול' ב'ש'ר ער'לתו לפרט קטן [=תקל"ב]". בארבעה מקומות תיבות פתיחה צבעוניות, מעוטרות בפרחים.
בראש כתב היד ובסופו נכרכו דפים ריקים (נייר), כדי לשמש כ"פנקס מוהל". בשנים מאוחרות יותר נרשמו בדפים אלו רישומים משפחתיים (נישואין ולידות) בעברית וגרמנית, מהעיר פעצל (Petzel; Pécel, הונגריה) בין השנים 1842-1846.
[10] דפי קלף + [19] דפי נייר, שנכרכו בתחילה ובסוף הכרך. דפי הקלף משוחים בחומר מבריק. 11 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. רישומים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוטבעים. נקב עש בכריכה.
שער בכתיבה קליגרפית, באותיות גדולות, בו מופיע שם הכותב והשנה: "נכתב ע"י הק' קלמן בן כ"ה יצחק איצק ז"ל בשנת תקפ"ד". פרט השנה מתייחס לזמן הכנת הפנקס; לאחר מכן נוספו בו רישומים במהלך השנים. הרישום האחרון הוא משנת תרנ"ב.
בשער אף נכתב כי הפנקס הוכן לבקשת מנהיגי הקהילה: "האנשים מנהיגים אשר הכינו ליסד ספר זכרון הזה, המה העומדים על תפקידים[!], הנקראים בשמם: כש"ת כ"ה ליבר מן בן הרב מו"ה משה נ"ש זצוק"ל פו"מ [=פרנס ומנהיג] (יתכן והוא בנו של רבי משה נ"ש אב"ד שוואל, הנזכר בחלק הזכרת הנשמות, ראה להלן), וחברו כ"ה יהודא ליב בן כ"ה משה לוי ז"ל ג"צ [=גבאי צדקה]".
בראש הפנקס תפילות שונות הנאמרות על הבימה בבית הכנסת (ברכת החודש, "אב הרחמים", מי שברך ל"מתנת יד", מי שברך לאשה המקשה ללדת); וכן נוסח "פדיון נפש כפי הרמב"ן ז"ל" (נדפס במספר ספרים, כגון "שם טוב קטן" ו"אמתחת בנימין").
לאחר מכן מופיעים רישומי הזכרת נשמות. חלק זה פותח בשניים מרבני הולנד (הכותב לא ידע את שנת הפטירה המדויקת ולכן השאיר מעט רווח): רבי משה ב"ר יואל נ"ש אב"ד שוואל (זוולה Zwolle, מחוז אוברייסל; נפטר תקס"ז) ורבי יעקב משה ב"ר שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם (נפטר תקע"ה). אחריהם נרשמו רבני ליוורדן (Leeuwarden, מחוז פריסלנד), שקהילת בולסוואלד היתה כפי הנראה תחת רבנותם: רבי נחמן ב"ר יעקב סג"ל (נפטר תקכ"ט); רבי כתריאל ב"ר יהודה ליפשיץ (נפטר תקנ"ב, חידושי תורה ממנו נדפסו בקובץ "תל תלפיות"); רבי יחיאל אריה ליב ב"ר יעקב משה לוונשטאם (נפטר תקס"ז, בחיי אביו הנ"ל); רבי אברהם ב"ר יצחק טיקטין (נפטר תקפ"א, מקופנהגן); רבי חיים ב"ר אריה ליב לוונשטאם (נפטר תקצ"ו, בנו של רבי אריה ליב ברסלא אב"ד רוטרדם). מלבדם נרשמו שמות נוספים, של גברים ונשים מבני הקהילה וסביבתה.
[5] דפי קלף (8 עמודים כתובים). 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
כתב-יד נאה, מעוטר בכתיבה קליגרפית. בראש כתב-היד שני שערים מעוטרים ביד אמן, האחד בשפה האנגלית והשני בעברית, בהם נכתב כי כתב-היד הוקדש על ידי שאול צבי לוריא לעילוי נשמת אביו, אמו ואשתו (עם פרטי שנות פטירתם): "מתנה לבית הכנסת ק"ק ברייטאן תרס"ה", "מאתי שאול צבי לוריא". כתובת הקדשה נוספת בשולי העמוד האחרון.
כתב-היד כולל: נוסח הזכרת נשמות, מי שברך, ברכת הגומל, יהי רצון לשני וחמישי, רשות לחתן תורה ולחתן בראשית, ברכות ההפטרה, יקום פורקן, תפילת "הנותן תשועה" לשלום המלכות בנוסח העברי ובנוסח האנגלי (למלך אדוארד השביעי, לאשתו המלכה אלכסנדרה, ולמשפחת המלוכה), "יזכור", ועוד.
בשער העברי ובהקדשה בעמוד האחרון מופיעה השנה תרס"ד, שתוקנה מאוחר יותר ל-תרס"ה. בשער האנגלי מופיעים פרטי השנה: 5666 [תרס"ו], 1905.
בפתח הקונטרס נכרכו מספר דפי נייר. באחד מהם מופיעים שני נוסחי "מי שברך" נוספים. בשולי העמוד חתום "משה היילפערין, סופר בית דין ובעל מגיה". כתב-היד נתון בכריכת עור, בשוליה עיטור מוזהב.
[9] דפי נייר (מתוכם אחד כתוב), [11] דפי קלף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים בדפי הקלף. קרעים וכתמים בדפי הנייר. הכריכה רופפת. קרעים ופגמים בכריכה. הכריכה משוקמת בשדרתה.
דיו אדומה, זהובה וכסופה על קלף; כתיבה מערבית רהוטה, המילה "חי" הובלטה בהגדלה. חתימות העדים נמחקו.
כתובות אלו נדפסו לרוב על נייר ולפנינו הדפסה על קלף. הכתובה מעוטרת בתמונות חותם של המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, בעיטורים צמחיים, בצמד אריות ובפסוקים.
58X46 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, פגמים וקרעים (אחד מהם מתוקן בנייר דבק) בשוליים. כתמים קלים, חלקם עקב התפשטות הדיו האדומה.