דף בכתב-ידו של ה"חפץ חיים" – נוסח השער לספרו ליקוטי הלכות על מסכתות זבחים מנחות (כ-9 שורות) בכתב-ידו וחתימתו, "ישראל מאיר ב"ר ארי'[ה] זאב הכהן". [ורשא, תרנ"ט-תר"ס 1899 בקירוב].
טיוטת נוסח השער בדף שלפנינו שונה באופן משמעותי מן הנוסח שנדפס לבסוף (הנוסח שלפנינו ראשוני יותר; בנוסח המודפס תוספות שאינן מופיעות לפנינו).
אל הדף מצורפים: שלושה דפים מודפסים – עלי-הגהה לדפים א-ג של הקדמות המחבר לספר הנ"ל. בדף ג/1 הגהה ארוכה (שתי שורות) בכתב-ידו של המחבר רבינו ה"חפץ חיים", עם הוספה באמצע דברי ה"הקדמה ראשונה": "גם העתקתי בכל ענין את טעמו מן המקרא כפי המבואר במסקנת הגמרא ועי"ז יתיישב היטיב בלב הקורא ויהיה ידיעה שלמה בתורתו הקדושה" – קטע זה לא נדפס בסופו של דבר במהדורת הדפוס.
הגאון הצדיק רבן של ישראל, רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ז-תרצ"ג), שנודע שמו בישראל על שם ספרו הראשון "חפץ חיים", מייסד ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים. אחד ממפעליו הגדולים היה חיבור הספר "ליקוטי הלכות", השלמה לספר הלכות רב אלפס שחיבר הרי"ף, עם פירוש קצר ובהיר, מלוקט מספרי הראשונים. ספר הרי"ף נכתב על סוגיות מסכתות התלמוד הנוגעות להלכה ולמעשה בזמן הזה. ספר "ליקוטי הלכות" נכתב על ענייני קדשים ובית המקדש שאינם נוהגים בזמן הזה. מטרתו של ה"חפץ חיים" בהוצאת ספר זה היתה לחזק את הלימוד בענייני קדשים וקרבנות, ולחזק את עניין הציפיה לבניין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו.
חלקו הראשון של הספר "ליקוטי הלכות" על מסכתות זבחים ומנחות, נדפס בוורשא בתחילת שנת תר"ס (סתיו 1899), והדפים שלפנינו נותרו מתהליך ההדפסה.

[4] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעה בטקסט. סימני עש.