דף בכתב-ידו של הגאון רבי שלמה איגר, עם רשימות חידושי תורה וטיוטת מכתב. ורשא, תקס"ז [1807].
כתיבה אוטוגרפית בכתב-ידו, עם הוספות ומחיקות.
בתחילת הדף, טיוטת מכתב מעניין אל אביו הגאון רבי עקיבא איגר, מיום כ"ח תמוז תקס"ז (3 באוגוסט 1807), ובו הוא מספר לו על ההתרחשויות הצבאיות והמדיניות בוורשא עם נסיגת כוחות הצבא הפרוסי והצרפתי, לקראת הקמתה של דוכסות ורשא (בעקבות חוזה טילזיט ביולי 1807 – ראו להלן).
בהמשך המכתב מוסיף רבי שלמה לאביו ידיעות שונות אודות רבנים ונגידים בפולין, בין היתר כותב על חתונה שתיערך בכ"ד אב, ומספר על אחד הרבנים שהגיע לוורשא לצורך הדפסת ספר: "...רב הי' בקאמניץ כעת הוא חתן הגאון מ' אשר ז"ל אחיו של הרב דפינטשוב, יושב כעת כאחד העם בשטעקטשין והוא איש אמוד[!], בא הנה להוציא לאור איזה חבור".
בהמשך הדף ובעברו השני, טיוטת חידושי תורה על מסכת גיטין, הפותחת במילים: "הקשיתי להר"ן...". על גבי הדף נרשם בכתב-יד שונה: "הועתק". בין השיטין גם מופיע תאריך שונה (כנראה לרשימה זו): "יום א' פ' בהר תקס"ז".
כתבי רבי שלמה איגר נדפסו ב"שו"ת רבי שלמה איגר – פסקים וכתבים" (הוצאת "מוסד הרב קוק", ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) על פי העתקה בכתב-יד שנעשתה בידי בנו רבי ישראל איגר וצאצאיו (כפי הנראה הם רשמו את המילים: "הועתק"). החידושים שלפנינו נדפסו על פי ההעתקה הנ"ל בשו"ת רבי שלמה איגר (חלק ב', כתבים, סימן י"ג). בנדפס ישנן מספר שגיאות שניתן לתקן על פי כתב-היד שלפנינו, כגון אותיות ומילים חסרות, ואף השמטה ב"טעות הדומות" של שורה שלמה (21 מילים). בהערת העורך בנדפס הוא מביא את לשון המעתיק הראשון שכתב בשולי כתב-היד: "בראש המכתב כתוב שהוא לאא"ז הגה"ח מ' עקיבא זצ"ל, אך מלשון המכתב אינו נראה שהוא אליו, ואולי [הקשית] צ"ל הקשיתי". למעשה, מכתב-היד המקורי שלפנינו מתברר שהרשימה בדברי תורה איננה המשך ישיר לטיוטת המכתב שבראש הדף (בנוסף, ניתן להבחין בקריאה מדוקדקת כי המילה הראשונה היא "הקשיתי", כשהאותיות ת' וי' מחוברות).
הגאון רבי שלמה איגר (תקמ"ה-תרי"ב), מגדולי גאוני דורו, בנו השני של רבי עקיבא איגר (וגיסו של החתם סופר). אביו הגדול העריכו מאוד, וכפי שכתב בשבחו במכתב לרבי יעקב גזונדהייט: "תהלה לאל זיכני ה' בבן אשר כגובה ארזים גבהו" (שו"ת וחי' רעק"א, ירושלים תש"ז, סימן כ"ב). בשנת תקס"א בקירוב בא בקשרי שידוכין עם הרבנית רבקה גולדה, בת למשפחת הירשזון, מעשירי ורשא, ולאחר נישואיהם באותה שנה עבר להתגורר בעיר ורשא. בבית חותנו המשיך רבי שלמה לשקוד על התורה והיה לאחד מגאוני ועשירי העיר. בשנת תקצ"א, לאחר שהתרושש במרד הפולני (בו תמך יחד עם גאוני פולין רבי חיים דוידזון ורבי בעריש מייזליש), התמנה לרבנות קאליש. בשנת ת"ר עלה על מקום אביו ברבנות פוזנא (פוזן). ערך והוציא לאור את תשובות וחידושי אביו, בהם הדפיס מעט מחידושיו. מלבד זאת נדפסו ממנו הספרים "גליון מהרש"א" על הש"ס ושו"ע; ספר שו"ת רבי שלמה איגר, ב' חלקים, שנדפסו ע"י מוסד הרב קוק (ירושלים, תשמ"ג-תשמ"ה) ו"ספר העיקרים – ביאורים בעקרי ההלכות", ב' חלקים (ירושלים, תשנ"א-תשנ"ו).

[1] דף, כתוב משני צידיו. 23.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי ומעט קרעים חסרים. הדבקות נייר בשוליו.

הקמת דוכסות ורשא בעקבות חוזה טילזיט ביולי 1807 – תיעוד יהודי מהתקופה
טיוטת המכתב שלפנינו נכתבה בוורשא בתאריך כ"ח תמוז תקס"ז (3 באוגוסט 1807). כחודש קודם לכן, נחתמו שני חוזי שלום בעיר טילזיט, ב-7 וב-9 ביולי 1807, בין קיסר צרפת נפוליאון בונפרטה ובין קיסר רוסיה אלכסנדר הראשון ומלך פרוסיה פרידריך וילהלם השלישי. במסגרת ההסכמים, נאלצה ממלכת פרוסיה לסגת כמעט מכל אדמות פולין שסיפחה אליה בחלוקות פולין השנייה והשלישית בשלהי המאה ה-18. בשטחים אלו הקים הקיסר נפוליאון בונפרטה את דוכסות ורשא – פרוטקטורט של צרפת, והעמיד בראשה את בן בריתו מלך סקסוניה פרידריך אוגוסט הראשון (נכדו של מלך פולין אוגוסט השלישי). כשבועיים לאחר מכן, באספה בעיר דרזדן ב-22 ביולי 1807, חילק נפוליאון את דוכסות ורשא למספר יחידות מנהליות, אשר ינוהלו באמצעות סנאט ומועצת שרים. דוכסות ורשא החזיקה מעמד שנים ספורות בלבד, ולאחר מפלת נפוליאון נמסרה בקונגרס וינה 1815 לשליטתה של הקיסרות הרוסית.
המכתב שלפנינו נכתב על ידי האברך רבי שלמה איגר, שהתגורר אז בעיר ורשא, אל אביו הגאון רבי עקיבא איגר שכיהן אז ברבנות העיר מרקיש-פרידלנד שבפרוסיה המערבית (Märkisch Friedland. כיום: מירוסלאבייץ Mirosławiec פולין, חבל פומרניה המערבית).
במכתב זה, מראשית חודש אוגוסט 1807, מובאות ידיעות המתעדות את אותם אירועים היסטוריים בזמן התרחשותם, לאחר שגייסות הצבא הצרפתי הכובש והצבא הפרוסי המובס נסוגו משטח פולין, וימים ספורים קודם בואו של מלך סקסוניה וחילותיו לווארשה בירת הדוכסות.
"...החיילות עוברים פה לאין מספר. כבר הלכו בייארין וצרפתים, ועוד עתידים למלך פולין וזאקסין [=סקסוניה]. הוכרז כאן שביום חמשה עשר לחדשם יבוא מלכינו אשר הוא מלך זאקסין לפה. כפי הנשמע יהי' אחי המלך וויצע קעניג מפולין, וישיבתו תהי' פה. שבע השרים אשר אחזו בנתיים שבט המושל מפולין, עודם בדרעזין. עד הנה לא ניכר פה עוד שום דבר. שר הצבא המפורסם דעוועס הוא כעת פה...".
מהמכתב עולה כי שבעת השרים שמונו בעיר דרזדן לא הגיעו עדיין בתחילת חודש אוגוסט לעיר ורשא. בתוך הדברים כותב רבי שלמה איגר כי "כפי הנשמע" סוכם שהמשנה למלך (אחי המלך; וייצע קעניג) יהיה אציל פולני ולא אחד מאנשי המלך שיגיעו מסקסוניה [יש לציין כי אכן באוקטובר 1807 מונה האציל הפולני סטניסלב מלאכובסקי השני (Stanisław Małachowski) לתפקיד נשיא מועצת המדינה ויו"ר מועצת השרים של דוכסות ורשא, ובדצמבר 1807 מונה מלאכובסקי לתפקיד נשיא הסנאט.