מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove יד filter יד
- manuscript (59) Apply manuscript filter
- כתבי (43) Apply כתבי filter
- תעודות (33) Apply תעודות filter
- document (33) Apply document filter
- letter (33) Apply letter filter
- ומסמכים (23) Apply ומסמכים filter
- יהדות (21) Apply יהדות filter
- jewri (21) Apply jewri filter
- ומכתבים, (17) Apply ומכתבים, filter
- ומכתבים (17) Apply ומכתבים filter
- manuscripts, (17) Apply manuscripts, filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- צפת (16) Apply צפת filter
- מכתבים (16) Apply מכתבים filter
- ירושלים, (16) Apply ירושלים, filter
- וחברון (16) Apply וחברון filter
- וכתבי (16) Apply וכתבי filter
- יד, (16) Apply יד, filter
- hebron (16) Apply hebron filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- letters, (16) Apply letters, filter
- safe (16) Apply safe filter
- דפוס (15) Apply דפוס filter
- ודברי (15) Apply ודברי filter
- קהילות (12) Apply קהילות filter
- חכמי (10) Apply חכמי filter
- אשכנז (10) Apply אשכנז filter
- עם (10) Apply עם filter
- וספרים (10) Apply וספרים filter
- הגהות (10) Apply הגהות filter
- איטליה (10) Apply איטליה filter
- ashkenazi (10) Apply ashkenazi filter
- book (10) Apply book filter
- gloss (10) Apply gloss filter
- italian (10) Apply italian filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
- הלכתיות (7) Apply הלכתיות filter
- מרוקו (7) Apply מרוקו filter
- ותשובות (7) Apply ותשובות filter
- וצפון (7) Apply וצפון filter
- המזרח (7) Apply המזרח filter
- אפריקה (7) Apply אפריקה filter
- african (7) Apply african filter
- azerbaijan (7) Apply azerbaijan filter
- levant (7) Apply levant filter
- morrocan (7) Apply morrocan filter
- north (7) Apply north filter
- responsa (7) Apply responsa filter
- communiti (5) Apply communiti filter
כתב-יד, ספר נפש דוד וליקוטים מחיבורים בקבלה בעניין השבת. מוג'ו (Mudju/Mücü, אזרבייג'ן), [המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
העתקה של ספר נפש דוד, לרבי דוד די מדינה, שנדפס בקושטא תצ"ו, והעתקה של קטעים מחיבורים קבליים נוספים, בכתיבת "גרשון בכמה"ר דוד" בכפר מוג'ו שבאזרבייג'ן. נוסח השער הועתק מהספר הנדפס ומעוצב כמוהו, אך במקום פרטי הדפוס כתב הסופר את שמו ומקומו: "נכתב במוג'ו אשר תחת ממשלת אדונינו... שולטן מורתזא עלי יר"ה, בפרצוף המחוקק והמכתיב זור"ח גרשום בכמהר"ר דויד זלה"ה". קולופון של הכותב מופיע בסוף ספר נפש דוד. במספר מקומות הוסיף הכותב הגהות מקוריות משלו בשולי העמודים, בחלקן חתם את שמו: "הכותב הצעיר גרשום בכ"ר ר' דוד נ"ע". מתחת לאחת ההגהות נוספה הגהה מאוחרת מאחד מצאצאיו, החותם: "...כ"ד הקטן נין ונכד דור רביעי למר זקננו המגיה ז"ל יצחק במו' גרשון ז"ל שנת בסת"ר [=תרס"ב] עליון לפ"ק". כתב היד היה גם ברשותו של רבי גרשון ב"ר ראובן, מחכמי קובה שבאזרבייג'ן (ראה להלן; יתכן שהיה מבני משפחתו של הכותב). חתימתו וחותמתו מופיעות בשער, ומספר הגהות בכתב-ידו מופיעות בשולי העמודים. אחת מן ההגהות חתומה בשמו: "...אני הצעיר גרשון יש"ל בלא"א רבי ראובן יש"ל".
בחלקו הראשון של כתב-היד הועתק הספר נפש דוד, חידושים על התורה על פי הקבלה, מאת רבי דוד די מדינה (נדפס קושטא תצ"ו). אחריו מופיעים: ליקוטים מספר שבתא דריגלא (נדפס בפיורדה תנ"ג); קטעים מתוך ספר "יש שכר" - דיני שבת על פי הקבלה (הספר נדפס בפראג שס"ט; המעתיק כותב כי המקור שעמד לפניו היה חסר ולכן גם העתקה חסרה); קטעים עם פרפראות ורמזים בענייני שבת וביאורים לזמירות על פי הקבלה, שהועתקו מספר תיקוני שבת עם פירוש מנחת יעקב (נדפס לראשונה בפראג תי"א).
יש לציין לכת"י בר-אילן 848, הכולל זמירות ופיוטים וליקוטים שונים, אשר נכתב (לפחות בחלקו) על ידי "הצעיר גרשון בכ"ר ראובן מעיר קובא". רבי גרשון ב"ר ראובן הנ"ל חתום שם מספר פעמים, באחת מהן בתוספת התאריך תר"ה. באחד הדפים בסוף כתב-היד הנ"ל מופיעה רשימה החתומה: "הכותיב[!] הצעיר גרשון בר כמוהר"ר דויד זלה"ה", וכן מופיע בו רישום בעלות של "יצחק במ"ו רבי גרשון" (פיוטים מאת רבי גרשון ב"ר דוד ורבי גרשון ב"ר ראובן מופיעים בכת"י בר אילן הנ"ל ובכת"י הספריה הלאומית ירושלים - קרופ 3057). כתב-יד נוסף הוא כת"י סנקט פטרבורג, רוסיה Ms. EVR IV 148, פירוש על פרקי אבות, שנכתב בקובה והועתק "מכתיבת אדמו"ר הרב ר' גרשון יש"ל בכ"ר ראובן נ"ע", בשנים תרכ"ד-תרכ"ה.
הכפר מוג'ו שוכן בצפון אזרבייג'ן, והקהילה היהודית שהתקיימה בו נמנתה על "יהודי ההרים" (ראה מסגרת). לאחר מלחמת העולם הראשונה נמלטו יהודי הכפר לקהילה יהודית סמוכה, בשם הפטרן (Haftaran), והקהילה נקראה מאז בשם המשולב מוג'ו-הפטרן (Mudju-Haftaran). במחצית השניה של המאה ה-19 הגיע למוג'ו נוסע יהודי בשם יוסף יהודה טשארני, שתיעד את יהודי מוג'ו והסביבה, קורותיהם ומנהגיהם ("ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא, משנת ה'תרכ"ז עד שנת ה'תרל"ה, מאת יוסף יהודה בן יעקב הלוי טשארני", ס"ט פטרבורג, תרמ"ד).
[90] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה מקורית, עם פגמים.
"יהודי ההרים"
"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה-8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה-3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה-19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש-שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים - אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).
כתיבה מזרחית, אופיינית למרחב הפרסי ומדינות הקווקז. בהשוואה לכתב-יד אחר שנכתב באזרבייג'ן ואשר הגיע אלינו מאותו מקור (ראה פריט קודם), אנו משערים כי גם כתב-יד זה נכתב באזרבייג'ן.
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם מחיקות ותיקונים במספר מקומות. רובו המוחלט של כתב-היד עוסק בענייני שחיטה וטריפות, אך הוא כולל גם מספר חידושים בעניינים נוספים. עיקרו ליקוט מספרי הפסיקה, אך יש בו גם חידושים מקוריים (מן הכתיבות המתחלפות נראה כי החיבור נכתב לאורך זמן, והושארו מקומות ריקים לחידושים נוספים על סדר הסימנים). בראש כתב היד מספר חידושים על מסכת בבא קמא, עם הכותרת "כאן שנה התרל"ו ליצירה". אחריהם חידושים על מסכת חולין עם הכותרת "ערב חנוכה אל ישוב ד"ך נכלם לכסלו התרל"ח ליצירה". בהלכות טריפות, בחצי העליון של העמודים מופיעים הליקוטים והחידושים, ובחצי התחתון של העמודים קטעי הרחבה ופירוש תחת הכותרת "הדק היטב".
בסוף כתב היד מספר דפים עם חידושים בנושאים שונים (ביניהם חידוש על "פיוט מי כמוכה שחיבר יאודה הלוי הקוראים בשבת זכור"). בדף המגן האחורי טיוטת מכתב: "לכבוד הזקן המכובד החסיד המופלא מ' יאודא הלוי ב"ר שלמון יצ"ו, אדון נכבד מכתבו היקר אף נעים קבלתי מאת בתו היקרה... ומה מאד ששתי... כי היגיע בשלום אל מחוז חפצו אל עיר הבירה מסקווא...".
בין דפי כתב היד מספר פתקאות עם רישומים שונים, טיוטות וניסויי קולמוס (באחת מהן מופיע התאריך חנוכה תרל"ח). באחד הדפים הודבקה פיסת נייר (עם הדפסה באותיות קיריליות), ועליה טיוטת מכתב (בעפרון) ורישום: "מיד יוסף בר נתן ליד ר' חיים יגיע".
[136] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים. בדף אחד קרע חסר גדול. בדף אחד נקבים עם פגיעות ספורות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכה מקורית, עם פגמים.
"אבקת רוכל" הוא חיבור העוסק בענייני משיח, תחיית המתים, גן עדן, עולם הבא וכדומה. מחברו הוא רבי מכיר בן רבי יצחק שר חסד. לא ידועים לנו פרטים אודותיו מלבד שהיה תלמיד רבי יהודה בן הרא"ש (כך עולה מספר יוחסין, אך עקב חוסר הבהירות בדבריו יש שהבינו מדבריו שהיה רק בן תקופתו ולא תלמידו). בספר הקבלה לרבי אברהם אבן-דאוד מסופר כי אביו רבי יצחק היה ממגורשי צרפת בשנת ה'ס"ו, ונקרא "בן שר חסד" לפי שאבותיו היו צדיקים וחסידים. החיבור נדפס לראשונה בקושטא רע"ו.
כתב-היד חסר בתחילתו. הוא מתחיל מאמצע הספר הראשון, מכיל את הספר השני במלואו, ואת החלק השני של הספר השלישי. בסוף כתב-היד קולופון סיום: "תם ונשלם ספר אבקת רוכל...", אך למעשה הסופר דילג על כמה קטעים שמופיעים במהדורות הדפוס.
בעמוד האחרון העתיק הסופר שני קטעים מבעל הטורים על התורה (דברים יד, כב; ויקרא כב, כז).
[36] דף. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש. קרעים בשולי הדפים. רישומים. כריכה ישנה.
• קמיע, "אלהא דמאיר ענני" - לרפואה ולשמירה ולהצלה מגזירות וסכנות. • קמיע, לרפואה ולשמירה "מכל חולי.. ומכל מיני שחפת וקדחת... ומכל לה"ר ועין הרע...ומכל מיני מזיקין ופגעים...". • קמיע לשמירה, נגד מזיקים ושדים, עין הרע, אויבים ולסטים, ועוד. • קמיע, "יברך ה' וישמרך...".
ארבעה קמיעות. גודל ומצב משתנים.
כתיבה איטלקית נאה. בראש השטר שיר פתיחה.
אחד העדים החותמים הוא "שלמה בלא"א החכם השלם מרנא ורבנא חסיד ועניו כמוהר"ר יוסף פיאמיטא זצוק"ל". רבי יוסף פיאמיטה (תט"ו?-תפ"א), רבה של אנקונה, מגדולי חכמי ומקובלי איטליה. רבו וחותנו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה".
העד השני הוא "דוד בלא"א שמואל מודיליאני יצ"ו".
[1] דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים, ונקב במקום הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.
כתיבה איטלקית נאה. בראש השטר שיר פתיחה שמשולבים בו שמות הצדדים. תיבות פתיחה ומספור סעיפים באותיות מעוטרות או מוגדלות. חתימת העדים: Rafael Sabato Porta Leon (חתום באיטלקית), ו"יוסף שמשון חי בלא"א יהודא מאסקולי...".
בעמוד האחרון, באותיות קטנות יותר, הוספת התחייבות של אם הכלה, שנעשתה יום לאחר חתימת שטר התנאים. העדים חתומים בשנית גם על התחייבות זו.
החתן הוא "הבחור המפואר המשכיל הנכבד כה"ר יוסף נסים יצ"ו ן' הזקן המפואר המשכיל ונכבד כה"ר משה אהרן פיאמיטא יצ"ו בן לאותו צדיק ה"ה מעלת החכם השלם מורנו הרב החסיד ועניו הרב הכולל המקובל האלקי כמהר"ר יוסף פיאמיטא זצוק"ל". רבי יוסף פיאמיטה (תט"ו?-תפ"א), רבה של אנקונה, מגדולי חכמי ומקובלי איטליה. רבו וחותנו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה".
[2] דף (4 עמודים כתובים). 29 ס"מ. מצב טוב. כתמים, ובהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. קרעים ונקבים קלים, חלקם מחריכת הדיו (עם פגיעה קלה בטקסט).
במחברת שלפנינו העתקת חלק הארי של המאמר - פרקים XI-I שהתפרסמו על פני כמה מגיליונות השנה החמישית של העיתון, ונחתמו על ידי Leone Tedeschi מהעיר פרארה (Ferrara). סיום המאמר - פרקים IX-X שהתפרסמו בגיליונות השנה השישית של העיתון, אינו מופיע בהעתקה שלפנינו.
בעמודים האחרונים של המחברת, העתקת התרגום לאיטלקית של פרק קיט בתהלים מאת Felice Sadun (התרגום פורסם בשני חלקים בגיליונות השנה הראשונה של העיתון, 1853).
הירחון האיטלקי-יהודי L'Educatore israelita, giornale di letture per la famiglie israelitiche [המחנך היהודי, עיתון למשפחה היהודית] יצא לאור בין השנים 1853-1874, בוורצ'לי (Vercelli) שבצפון-מערב איטליה, והיה העיתון היהודי הראשון באיטליה. הירחון נוסד על ידי הרב והמחנך פרופסור ג'וזפה רפאל הלוי (Giuseppe Raffael Levi, י1814-1874), ונערך על ידו יחד עם הרב והמשורר עזרא פונטרמולי (Esdra Pontremoli, י1818-1888). לאחר מותו של הרב לוי, העיתון החל להופיע תחת שם חדש - Il Vessillo Israelitico, בעיר קזאלה מונפראטו, על ידי Flaminio Servi.
[33] דף. עטיפה מקורית בצבע כחלחל. 19.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים קלים, קמטים ובלאי. סימני עש בכל הדפים (ובעטיפה), עם פגיעה בטקסט.
• סדר ההערכה. מנטובה, [תל"ו 1675].
"סדר ההערכה" הוא השם של תקנוני המס שנדפסו מעת לעת, החל מסופה של המאה ה-16 ועד לסופה של המאה ה-18 בקהילת מנטובה. עורכי התקנונים, שנקראו "מסדרי ההערכה", נבחרו על ידי מוסדות הקהילה, וקבעו כללים שונים לעריכת שומת הנכסים וחוקת הקהילה. התקנות נקבעו בדרך כלל לשלוש שנים, ובכל סיום תקופה נדפסה חוברת חדשה ובה הופיעו התקנות שנקבעו לתקופה שבאה אחריה. חוברות אלו מהוות מקור היסטורי רב ערך לחיי הקהילה במהלך המאות ה-17 וה-18, ובאים בהן פרטים רבים על העיסוקים השונים של בני הקהילה, על סחורות וסוגי רכוש, ועוד.
[6] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים. רישומים. ללא כריכה.
• "סדר הגד יגיד לבני חברת בעלי ברית אברהם כדת מה לעשות..." - תקנון חברת סנדקאות. מנטובה, [תק"ד 1744].
מטרתה של "חברת סנדקאות", שפעלה בקהילות רבות, הייתה לדאוג לצרכי ברית המילה וסעודת הברית של משפחות עניות. בתמורה לכך קיבלו אנשי החברה את כיבוד הסנדקאות. הקשר בין הסנדקים למשפחות נוהל על ידי החברה באופן מסודר, כדי לזכות את חבריה בכיבוד הסנדקאות, כל אחד בתורו. במנטובה הוקמה בשנת תע"ו (1716) חברת "בעלי ברית אברהם". בחברה היו שישים חברים, ששילמו שמונה לירות כדמי חברות, ובנוסף תרמו ארבע לירות לכל ברית שנערכה על ידי החברה. תקנון חברה זו פורסם בדפוס לראשונה בשנת תק"ד. מדי כמה שנים פורסמו התקנות בצורה מעודכנת עם שמות החברים החדשים. לפנינו הקונטרס משנת תק"ד, הראשון שהדפיסה החברה (אחריו נדפסו קונטרסים גם בשנים תקל"א, תקל"ט, תקמ"ח, תקנ"א, כפי שמצוין בשער הקונטרס החמישי של שנת תקנ"א). בשער נמנים החברים רבי עמנואל ציויטה, רבי דוד חיים לומברוזו ורבי עזריאל באסאן (האחרון נזכר אצל החיד"א במעגל טוב, ט"ז אלול תקל"ו, עמ' 82).
ז, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. מעטפת קרטון, פגומה ומנותקת.
בדפים שלפנינו ארבעה העתקים של תקנות חברת הסנדקאות "בעלי ברית אב רם" של קהילת יהודי טריאסטה (על חברות סנדקאות ראה פריט קודם). בשניים מההעתקים מופיעה רשימת הסנדקים בני החברה. הראשון ברשימה הוא רבי אברהם אליעזר הלוי (נפטר תקפ"ו), מזקני וחשובי רבני טריאסטה, ומורו של שד"ל [בספרי חכמי דורו נדפסו כמה מפסקיו; ראה אודותיו: מ' בניהו, "דעת חכמי איטליה על הנגינה בעוגב בתפילה", אסופות, א, תשמ"ז, עמ' שא-שב]. באחד ההעתקים מופיעה גם העתקת חתימתו: "הצעיר אברהם אליעזר הלוי ס"ט העומד על התורה ועל העבודה טריאסטי יע"א". במספר מקומות מופיע התאריך טבת תקס"ה והתאריך הלועזי 1804; באחד העמודים תוספת מהתאריך פברואר 1805, עם חותמת שעווה.
[14] דף (בהם שלושה דפים ריקים). דפים בגדלים שונים: 24-37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי פטריה. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט.
• מכתב מאת הרב יצחק פורמיג'יני, רבה של טריאסטה, בעניין יהודי בשם גאטניו, שאכל עוגיות בבית קפה לא יהודי הסמוך לגטו.
• שני עותקים של מכתב הבעת חרטה מאת דוד גאטניו הנ"ל, חתומים על ידו, מתאריך "היום יום שני חנוכת המזבח תקל"ב" (מוזכרים בעברית גם: "הכרזה" ו"מעלת הרב מורה צדק נר"ו ופרנסי הקק"י").
• מכתב (או תעודה) מטעם אנשי הקהילה מר"ח טבת תקל"ב, בעניין הנ"ל, נחתם במילים בעברית: "וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד".
רבי יצחק פורמיג'יני, מגדולי חכמי איטליה, שימש תחילה כרב בטורינו ולאחר מכן כרבה של טריאסטה. החיד"א, שפגשו כמה פעמים במהלך שליחותו באיטליה, מביא חידושים משמו בספריו ומפליג בשבחו: "שמעתי ממעלת הרב המובהק סבא קדישא, כמהר"ר יצחק פורמיג'יני שפירש..." (פתח עינים, ערכין דף טו ע"ב); "מאמר זה שמעתיו מהרב הכולל מר קשישא כמוהר"ר יצחק פורמיג'יני זלה"ה והוא ז"ל היה מפרש..." (פני דוד, פרשת ויחי, סעיף כו); ועוד.
בפנקס קהילת טריאסטה (שנמצא בארכיון המרכזי לתולדות עם ישראל, I.T. 308) תועד המקרה שלפנינו, שם נכתב כי רבי יצחק פורמיג'יני הטיל על גאטניו הנ"ל נידוי של שלושה ימים (בהם נאסר עליו להופיע בציבור), ובסיומם היה עליו לבוא לבית הכנסת, להתוודות ולבקש סליחה. גאטניו פנה לרשויות בתלונה על פסקו של הרב, ובעקבות כך הומר העונש והוא נדרש רק להמציא מסמך כתוב בו הוא מודה על חטאו ומצהיר שהוא מתחרט על כך (מסמך זה מופיע לפנינו).
4 מכתבים. גודל משתנה. מצב כללי בינוני. כתמים, כתמי ונזקי רטיבות (עקבות עובש).
המכתב באיטלקית. בשוליו חתם (בעברית) רב העיר סיינה באותם ימים רבי יעקב משה עייאש (לימים "הראשון לציון" בירושלים): "דל ורש מר ונאנח מצרת אחינו בית ישראל תולעת יעקב משה עייאש ס"ט". אחריו חתומים (באיטלקית) שניים מחברי ועד הקהילה.
סיפור המעשה שבעקבותיו נכתב המכתב שלפנינו אירע בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, כאשר כוחות אוסטריים הכניעו את כוחות הכיבוש הצרפתי בסיינה בחודש יוני 1799. עם כניעת הצרפתים הותקף הגיטו היהודי, הבתים נשדדו ושלושה עשר יהודים נרצחו באכזריות. בנוסף, קצין אוסטרי שקיבל את הפיקוד על העיר הטיל קנס כבד על הקהילה היהודית, כשהוא מאיים לשרוף את הגיטו עד היסוד ולהגלות את תושביו אם הכסף לא יינתן לאלתר (ראה: רות, תולדות היהודים באיטליה, עמ' 256).
רבי יעקב משה עייאש (נפטר תקע"ז), בנו של הגאון הנודע רבי יהודה עייאש, עלה יחד עם אביו בשנת תקי"ח מאלג'יר לירושלים. בשנת תקל"ט יצא כשד"ר ירושלים לאלג'יר ומרוקו. משם הפליג לאיטליה, כדי להדפיס את ספרו של אביו "מטה יהודה". באיטליה התעכב כעשרים שנה, כיהן כעשר שנים ברבנות סיינה וכעשר שנים ברבנות פירארה. כמה מגדולי הרבנים באיטליה היו תלמידיו. בשנת תקס"ג חזר לארץ ישראל ובשנת תקס"ו נבחר לכהן כרבה של ירושלים וכ"ראשון לציון".
[1] דף כפול (2 עמ' כתובים + כתובת הנמענים). 25 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. פגעי רטיבות (עם עקבות עובש ופטריה). סימני קיפול.
• שני דפים בכתב-יד, עם תיאור ביקור פרנץ הראשון במוסדות הקהילה היהודית בטריאסטה, ביום 6 במאי 1816.
• דף בכתב-יד, כתב-בקשה מאת ראשי הקהילה בטריאסטה (מתיא כהן, משה לוי מונדולפו, אברהם אלמידה), המבקשים מפרנץ הראשון להעניק ליהודים את האפשרות לשמש כרוקחים. 5 אוקטובר 1823.
• קונטרס מודפס, נאום הרב אברהם קולוניא, לכבוד יום ההולדת של פרנץ הראשון.
4 פריטי נייר. גודל משתנה. מצב בינוני גרוע. כתמי רטיבות, עקבות עובש ופטריה. מספר קרעים.