שני כרכים בכתב-יד, ספר עזרי מקודש, שני חלקים, חידושים על מסכתות הש"ס, כללי הש"ס, תשובות בהלכה ודרושים – אוטוגרף המחבר הגאון רבי אברהם אוירבך אב"ד בונא (בון), [שנות התק"פ-תק"צ בקירוב].
לפנינו אוטוגרף המחבר, בשני כרכים; עם מחיקות, הגהות ותוספות (כמה מהן על גבי פיסות נייר שהודבקו על הטקסט), בכתב-ידו. במספר מקומות נוספו הגהות והוספות בכתב-יד בניו – רבי אהרן אוירבך אב"ד בון ורבי צבי בנימין אב"ד הלברשטט בעל ה"נחל אשכול", ונכדו – רבי אביעזרי זליג אוירבך אב"ד הלברשטט. שם החיבור "עזרי מקודש" נקבע ע"י המחבר (כנראה, על שם אביו רבי אביעזרי זליג אוירבך אב"ד פוסוויילר, ועל שם הצלתו בניסים בימי המהפכה הצרפתית). במספר מקומות נכתב שם נוסף לאחד ממדורי החיבור: "זה"ב הקודש" (כנראה, שם להגהות קצרות עם ציוני מראי מקומות בלבד). החיבור "עזרי מקודש" שלפנינו נערך על ידי המחבר ובניו. נדפס מכתבי-יד אלו, בשינויי סדר ועריכה, ע"י "מכון שומרי משמרת הקודש" (ירושלים, תשע"ט).
בכמה מהמאמרים מצויין זמן אמירתם ברבים, בשבת תשובה או בשבת הגדול, בראשית שנות התק"צ, וכפי הנראה החיבור נכתב ברובו בשנים אלו. בסוף הכרך הראשון (דפים רכג-רכד) מובא נוסח תקנת הקהל משנת תע"ו "שאין לבקש חרֻיות לדור חוץ לרחוב היהודים, או להבריח עצמו ממס ומעולי הקהל", ונוסח התרת האיסור משנת תקפ"א, בחתימת ידו של רבי "אברהם אויערבאך חו'[נה] פה בונא והמדינה".
בחיבור שלפנינו מביא המחבר דברים רבים בשם אביו רבי אביעזרי זליג אוירבך וזקנו רבי צבי הירש אוירבך אב"ד ווירמש. הוא גם מביא דברים בשם חמיו הגדול רבי יוסף דוד זינצהיים, מגדולי רבני צרפת וראש ה"סנהדרין" של נפוליאון. בדפים רא-ריד העתיק המחבר פסקי דינים ותשובות מאת חמיו בעל ה"יד דוד": "לזכרון כתבתי איזה פסקי דינים ממו"ח הגאון בעל יד דוד זצ"ל, מכתיבת ידו". בהמשך (דפים רכד/2י-רכה/1) העתקת "תשובת מר חמי הגאון בעל יד דוד זצ"ל בענין בכור".
המחבר מביא גם דברים בשם רבני גרמניה אחרים: בדף טו/2 הוא מביא חידושים על מסכת קידושין "בשם הגאון החסיד מו"ה אברהם ליסא ז"ל שהי' אב"ד בק"ק פרנקפורט דמיין". בדף צט/2 הוא מעתיק הגהות בכתב-יד שמצא במסכת ביצה "והוא כמדומה לי מהגאון מו"ה יצחק כהנא זצ"ל שהיה אב"ד דק"ק בונא".
בראש הכרך השני, כותרת בכתב-ידו של בן המחבר (רבי אהרן אוירבך אב"ד בון): "עזרי מקדש חלק שני – חדושי הלכות ופסקי דינים וכללי הש"ס, מאדוני אבי מ"ו הרב ה"ה כמו"ה אברהם אויערבך זצלה"ה", שהוסיף בהמשך העמוד הקדמה עם דברי חיזוק ומוסר.
המחבר, הגאון רבי אברהם אוירבך (תקכ"ג-תר"ו 1763-1845), תלמיד "החסיד שבכהונה" רבי נתן אדלר וחברו של ה"חתם סופר". מגדולי רבני אשכנז וארצות הריינוס. בנו של רבי אביעזרי זליג אוירבך אב"ד פוסוויילר (תפ"ד-תקכ"ח), וחתן דודו רבי דוד זינצהיים אב"ד שטרסבורג (ראש ה"סנהדרין" של נפוליאון). נתחנך על ברכי זקנו רבי צבי הירש אוירבך אב"ד וורמייזא, ואח"כ למד אצל רבי נתן אדלר בפרנקפורט דמיין, ביחד עם ה"חתם סופר" (ראו תשובה אליו בתשובות חתם סופר, אורח חיים, סימן עא, בה הוא כותב לו: "הרב המאה"ג המופלג נ"י ע"ה כש"ת מה"ו [המאור הגדול המופלג, נר ישראל עמוד הימיני, כבוד שם תורתו מורנו הרב וכו'] אברהם נ"י אויערבאך אב"ד דק"ק בונא והגליל"). שימש ברבנות בכמה קהילות ברחבי אשכנז. משנת תקס"ח אב"ד בונא (בון). מצאצאיו יצאו שושלות מפורסמות של רבנים ואנשי תורה, מהם: בנו הבכור רבי צבי בנימין אוירבך בעל "נחל אשכול" אב"ד דרמשטט והלברשטט, ובנו רבי אהרן אוירבך אב"ד בון.
חיבורו "עזרי מקודש" נדפס בשנת תשע"ט, ושאר ספריו נותרו בכתב-יד, בהם חיבורו "ברית אברהם" על הילקוט (המוזכר בספר "משנת רבי נתן" מבנו רבי צבי בנימין אוירבך), וספר "רמז הארש" על התורה (מוזכר ע"י המחבר בדרוש לחג השבועות, ראו עזרי מקודש, עמ' תצב).
חמיו של המחבר – שמקצת מפסקיו ותשובותיו הועתקו בכתב-היד – הגאון רבי יוסף דוד זינצהיים (תצ"ז בערך-תקע"ג), מגדולי יהדות צרפת בדורות האחרונים, וראש ה"סנהדרין" שהקים נפוליאון. נולד בעיר טריר (Trier, דרום-מערב גרמניה) לאביו רבי יצחק איצק זינצהיים שכיהן אז כאב"ד הקהילה. גאון מופלג בתורה ובחכמה. בשנת תקל"ח הקים ישיבה בבישהיים (אלזס, צרפת) יחד עם גיסו רבי נפתלי הירץ מעדלסהיים, לאחר מכן עברה ישיבתו לשטרסבורג. בשנת תקס"ו נתמנה על ידי נפוליאון הראשון לעמוד בראש ה"סנהדרין" – מוסד יהודי שהוקם בפקודת נפוליאון על מנת לנהל את ענייני הדת היהודית בצרפת. במסגרת זו התמודד בתבונה רבה עם נסיונות רפורמה שונים בהלכה ובדת היהודית. בהספד שנשא עליו ה"חתם סופר" ניכרת הערכתו המיוחדת לדמותו: "...הגאון הצדיק הזה אשר אנו עוסקים בהספדו הרב הגאון מו"ה דוד זצ"ל זניצהיימר בעל מחבר ספר 'יד דוד', אשר בהיותו מכובד וקרוב מאד למלכות בפאריס ונשאל על כמה דברים, והשיב שואליו דבר, והיה גדול ומכובד מאד בעיני המלך והשרים, וכבוד עשו לו במותו כידוע, ובכל זאת היה גדול ליהודים עוסק כל ימיו בתורה והחזיר הש"ס כמה פעמים וכל ספרי ראשונים ואחרונים היו ממש שגורים בפיו כנראה מספרו, ומכירו הייתי בילדותי וגם עתה ע"י חלוף כתבים עמו ראיתי צדקתו ותמותו, נמצא מלבד שנעשה אדון ע"י חכמתו בנימוסים ובמדיניות, עוד נשאר הוא המושל בגבורתו ולא משלו הם בו שיתפתה אחריהם ח"ו, אלא אחר שגלה להם טפח חזר לכסות טפחיים וצד תמותו במקומו עמד וריחו לא נמר...". הותיר אחריו כתבים רבים של יצירה תורנית גדולה, ביניהם חיבורו "יד דוד" על סדר הש"ס, "מנחת עני" על סוגיות הש"ס ו"שלל דוד" על התורה. כרכים רבים מחיבוריו אלו נדפסו ע"י מכון ירושלים.

שני כרכים: ג-רכז דף; [18], צו דף, ועוד דפים ריקים רבים (סה"כ: 342 עמודים כתובים בכרך הראשון, ו-154 עמודים כתובים בכרך השני). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בכרך הראשון עקבות רטיבות וכתמי עובש. דפים מנותקים בכרך השני. הכרך הראשון בכריכה חדשה, מעט רופפת. הכרך השני בכריכה ישנה, מנותקת (חסרה שדרה).

מקור: משפחת המחבר. כתבי היד נשמרו במשך שנים בספריית מנדל גוטסמאן של ישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, מס' כת"י Ms. 21-22, והוחזרו לידי בני המשפחה, צאצאי המחבר, שהדפיסו מהם את הספר "עזרי מקודש" בשנת תשע"ט.