מכירה פומבית 048 אדמו"רי ורבני סאטמר, סיגט ובאבוב - ספרים, חפצי צדיקים, מכתבים וכתבי-יד, תצלומים, כרוזים ופריטי דפוס
- (-) Remove סאטמר filter סאטמר
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- בעל (27) Apply בעל filter
- סיגטסאטמר (27) Apply סיגטסאטמר filter
- סיגט-סאטמר (27) Apply סיגט-סאטמר filter
- סיגט (27) Apply סיגט filter
- משה (27) Apply משה filter
- ישמח (27) Apply ישמח filter
- הישמח (27) Apply הישמח filter
- ואבות (27) Apply ואבות filter
- ה"ישמח (27) Apply ה"ישמח filter
- משה" (27) Apply משה" filter
- atzei (27) Apply atzei filter
- chaim (27) Apply chaim filter
- garnadson (27) Apply garnadson filter
- his (27) Apply his filter
- kedushat (27) Apply kedushat filter
- lev (27) Apply lev filter
- lev, (27) Apply lev, filter
- son (27) Apply son filter
- tov (27) Apply tov filter
- yitav (27) Apply yitav filter
- yom (27) Apply yom filter
- satmar (24) Apply satmar filter
- book (14) Apply book filter
- בארהב (11) Apply בארהב filter
- ספרים (11) Apply ספרים filter
- ישראל (11) Apply ישראל filter
- וכרזות (11) Apply וכרזות filter
- ובארץ (11) Apply ובארץ filter
- בארה (11) Apply בארה filter
- בארה"ב (11) Apply בארה"ב filter
- eretz (11) Apply eretz filter
- israel (11) Apply israel filter
- poster (11) Apply poster filter
- state (11) Apply state filter
- unit (11) Apply unit filter
- rabbi (10) Apply rabbi filter
- citi (9) Apply citi filter
- הזכרון (6) Apply הזכרון filter
- זכרון (6) Apply זכרון filter
- והקרן (6) Apply והקרן filter
- וה (6) Apply וה filter
- יהודה (6) Apply יהודה filter
- ה"זכרון (6) Apply ה"זכרון filter
- וה"קרן (6) Apply וה"קרן filter
- keren (6) Apply keren filter
- ledavid (6) Apply ledavid filter
- yehuda (6) Apply yehuda filter
- zichron (6) Apply zichron filter
ספר עצי חיים על המועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.
דרשות לראש השנה, שבת תשובה, יום הכפורים, סוכות, חנוכה, ארבע פרשיות, פורים, שבת הגדול, פסח ושבועות. בראש הספר הקדמת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שבה כותב: "אחלה בזה את אנשי ידידנו נ"י שיביאו ברכה לתוך ביתם ויקנו את הספר הקדוש בכסף מלא... שישאו ברכה מן השמים, להתברך בכפלים, ועינינו תחזנה בבנין ציון וירושלים...".
בשער: חתימת בעלות של ארי' הכהן, ושתי חותמות שלו: "ארי' הכהן – סיטשעל יצ"ו"; "ארי' הכהן – פה טג' לאפוש יצ"ו".
[3], ב-קנח דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. כריכה חדשה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מרמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
ספר עצי חיים, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, עם חלק שני על הלכות מקוואות, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, יעקב גרינוואלד, [תרצ"ט 1939]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד; שער נפרד לכל חלק.
בראש הספר הקדמת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-תש"ד), שבה מספר מקצת משבחי אביו המחבר.
חתימות בשער: "הק' שלום צבי גערטנער נירטאשש"; "ק חיים פלאק [?] מונקאטש יע"א".
רישום בדף המגן האחורי: "כ"ק אאמו"ר הרהגה"צ מו"ה ישראל אפרים פישל לאנדא שליט"א ראב"ד דפק"ק קליינווארדיין יע"א, תש"ד לפ"ק" (חתום בידי בנו ר' נפתלי לנדא) – רבי ישראל אפרים פישל לאנדא אב"ד קליינוורדיין (תרס"א-נספה בשואה תש"ד), חתן האדמו"ר רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד אב"ד פאפא בעל ה"ויגד יעקב"; בנו של רבי משה צבי לאנדא ראב"ד קליינוורדיין בעל "שלחן מלכים". עמד לימין אביו בניהול הישיבה בקליינוורדיין ובהבאת כתביו לדפוס, ולאחר פטירתו בשנת תש"א, עלה למלא את מקומו כדיין ומורה צדק בקהילת קליינוורדיין. נספה במחנה ההשמדה אושוויץ, לשם הובל יחד עם כל בני ביתו וקהל עדתו. בנו בכורו, ר' נפתלי לנדא, שרד את המחנה ונפטר בדמי ימיו בארה"ב (ראה: ספר זכרון לקהילת קליינווארדיין והסביבה, עמ' כז).
חלק א: [4], ב-קלג דף. חלק ב: [3], ד-לא דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי קל. רישומים בשער. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מרמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
ספר עצי חיים, על מסכת גיטין, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. סיגט, דפוס א. קויפמאן ובנו, [ת"ש] 1939. מהדורה ראשונה.
בראש הספר הקדמה קצרה מאת בן המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה תש"ד), שנכתבה בערב שבת קודש פרשת בלק הת"ש [ו' תמוז ת"ש - יולי 1940], בה הוא מזכיר את מאורעות הזמן ערב השואה: "צוק העתים הללו אשר הפחד והבהלה מרחפת על כל העולם רח"ל [רחמנא ליצלן], וזכות המחבר הקדוש... יעמוד לנו ויצילנו מכל מכשול ועוון ח"ו... ותפלה לאל מרום ונורא, שיעזור לנו במהרה, להקם מעפר דלותינו ולהרים כבודינו, ולהשב שבותינו כבראשונה, ונזכה לראות בשובו אל נוהו בנחמות ציון וירושלים...".
[3], ב-מה, מה-נב דף. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. חותמות. כריכת עור חדשה.
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"עצי חיים" (תר"מ-תרפ"ו), בנו של האדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים בעל ה"קדושת יו"ט", וחתן האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם מרצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). הסתופף אצל צדיקי הדור, ובייחוד אצל דודיו האדמו"רים רבי יחזקאל שרגא משינאווא ורבי ברוך מגורליץ, וכן אל האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז. היה גדול בתורה ומופלג בחכמה, קדושה ויראת שמים. אמרו עליו שמעולם לא שכח דבר מתלמודו. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרס"ד, בהיותו בן 24 שנים בלבד, עלה על מקומו בכס הרבנות והאדמו"רות בסיגט, בירת חבל מרמרוש, ותפס את מקומו בהנהגת יהדות הונגריה ובהנהגה הארצית של הלשכה האורתודוכסית. השפעתו היתה רבה ולדעתו היה משקל מכריע בבחירת רבנים ובמינוי דיינים ושוחטים בקהילות החרדיות בהונגריה, ובייחוד במקומות שישבו בהם חסידי סיגט (שהיתה החסידות הגדולה והמרכזית באזור מרמרוש). אחיו הצעיר הוא האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
ספר כרתי ופלתי, חלק א' על שו"ע יורה דעה (סי' א-קיא), מאת רבי יהונתן אייבשיץ; עם ספר תפארת ישראל, על יורה דעה הלכות נדה, מאת נכדו רבי ישראל אייבשיץ. לבוב, [תר"כ] 1860.
עותק של בית המדרש החסידי הראשון שהקים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בעיר סאטמר בצעירותו [בשנת תרס"ו בקירוב]. בדפי הספר מופיעות עשרות רבות של חותמות: "חברה קנין ספרים דב"המד של הרה"גה"צ מ' יואל ט"ב שליט"א פה סאטמאר יע"א". בספר מופיעות גם חותמות בית מדרשו מתקופה מאוחרת יותר, לאחר שנתמנה לרבנות העיר [בשנת תרצ"ד]: "חברה קנין ספרים דביהמ"ד אהבת רעים של מרן הרגה"צ אבדפ"ה [=אב"ד דפה] סאטמאר שליט"א".
לקראת ראש השנה תרס"ו, כשנה וחצי לאחר נישואיו, עזב רבי יואל את עיר הולדתו סיגט והעתיק את מקום מושבו לעיר סאטמר הסמוכה. בתפילות הימים הנוראים כבר התקבץ בביתו החדש מנין חסידי קטן. מיד עם בואו לעיר פתח רבי יואל בית מדרש קטן, וקבוצה קטנה של צעירים מחסידי אביו ה"קדושת יו"ט" (וכן כמה מחסידי צאנז-שינאווא בעיר), שהוקסמה מצדקותו ומלמדנותו המופלגת, החלה להתלכד ולהתגבש סביבו. התומך העיקרי של רבי יואל ובית מדרשו היה הגביר החסיד הנודע רבי חיים פריינד, בעליו של בית חרושת גדול לטקסטיל. בשנת תרע"א עבר רבי יואל לכהן ברבנות אורשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן ברבנות קראלי. במשך למעלה מעשרים שנה המשיכה חבורת חסידיו בסאטמר להחזיק את בית מדרשו בעיר, עד אשר עלה בידם להשיבו בשנת תרצ"ד, לכהן ברבנות העיר הגדולה סאטמר.
הגהות בשולי הדפים; שתיים מהן חתומות בידי אחד מלומדי בית המדרש: "אייזיק, תש"א".
[2], ב-צ [צ"ל: פט]; [1], ב-יד, ו דף. חסרים שלושה דפים בסוף הכרך (דפים ז-ט). מספור דפים משובש. 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. קרעים חסרים בשולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט מאחור. רישומים וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספר ידות נדרים, חלק ראשון על מסכת נדרים וחלק שני על כמה מסכתות ועל הלכות פסח, תפילין וקידושין, מאת רבי יהודה יודל רוזנברג אב"ד טארלא ומו"ץ בווארשא. ווארשא, דפוס אפרים בוימריטטער, תרס"ג 1902. מהדורה ראשונה.
בדף השער (משני צדיו), רישומים וחתימות בעלות של בחור מתלמידי הישיבה של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר [כפי הנראה עוד בישיבתו באורשיווא]: "הק' מרדכי יואל הלוי איש הורווויץ, לומד אצל הה"ג הצ' המפ' בוצינא קדישא אספקלריא המאירא צדיק יסוד עולם ה"ה מרינו ורבנו כש"ת ר' יואל, צדיק כתמר יפרח אב"ד דק"ק ארשאווא יע"א, מתגורר כעת פה ק"ק המפוארה סאטמאר יע"א, לסדר ולפרט והנפת אותם תנופה לפני ד'" (חלק מהמילים הודגשו בשלב מאוחר יותר); "הק' מרדכי יואל הלוי איש...".
התלמיד החתום על הספר הינו כנראה רבי מרדכי יואל הלוי הורביץ, שהתגורר אח"כ במרגרטין, ונספה בשואה בשנת תש"ג, יחד עם רבים מבני עירו שגויסו ל"פלוגות העבודה" ונספו בכפר רוסי נידח (ראה: יהדות מרגרטין, עמ' 203-205) בנו רבי משה זאב הורביץ התגורר בקרית אתא, וכתב על מות אביו "במקום גלותו ברוסיה, מבלי שידע איש את קבורתו" (ראה חומר מצורף).
[4], ה-מג דף. הדף האחרון חסר. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשולי דף השער, משוקמים בהשלמת נייר ודבק, עם פגיעה בטקסט וברישומי בעלות. קרעים חסרים בשוליים של כמחצית מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. חותמת ורישומים בדף השער. כריכת עור חדשה.
ספר צרור החיים, חידושים על סוגיות הש"ס ובהלכה, מאת רבי שמואל שמעלקא קליין אב"ד חוסט וסעליש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה. הסכמות ה"ייטב לב", המהר"ם שיק ועוד.
עותק שעבר בקרב תלמידי ישיבת סאטמר, ובקרב תלמידי ישיבות נוספות בחבל מרמרוש, שהוסיפו חתימות, חותמות ורישומים רבים בדף השער ובדפים נוספים.
רישומים בדף השער ובדפים הראשונים: "סאטמאר יצ"ו אני הכותב הק' עמרם גרינוואלד מאוהעלי לומד פה תרפ"ג בחורף"; "הק' יוסף עללענבויגען פ"ה סאטמאר יע"א"; "למדתי בזה הספר בשנת תפר"ג --- לייבוש בער האלפערט"; "...קנין ספרים דבחורים סאטמאר יע"א"; "הק' יצחק אייזק... גבאי דח' מזונות"; "הק' שמואל ליליענפעלד גבאי דחברה קנין ספרים נירבאטור יע"א"; ועוד.
בדף [2/ב], בשולי הסכמת המהר"ם שי"ק, רישום בכתב יד נכדו: "חתמתי שמי בעזר החונן אברה"ם אפרים פישל פעלדמאן, נכד המהר"ם שיק זצללה"ה, אשר למדתי בישיבת אדמו"ר שליט"א מפה ק"ק סאטמאר תרפ"ה לפ"ק קיץ" [חתימתו מופיעה בדף השער, תחת הכותר: הצ' אפרים פישל פעלדמאן" - רבי אפרים פישל פלדמן, הוא אביו של הנגיד המפורסם רבי חיים משה פלדמן מלונדון, ואחי-אשתו של הנגיד המפורסם משה יוסף (פאול) רייכמן מטורונטו].
חותמות רבות בדפי הספר של "חברה קנין ספרים דבחורים דק"ק אבערווישא יע"א"; חותמות נוספות: "ישראל קאהן אדאמאש"; "שלום לנדמן - רב מושבה גרמנית חיפה".
הגהה קצרה (קצוצה) בדף נה.
[11], ב-צד, [3] דף. 33.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. התכהות הנייר. כתמים ובלאי. קרעים קלים בשולי הדפים. רישומים. כריכה חדשה.
ספר לב אריה, על מסכת חולין, מאת רבי אריה ליב מבראד אב"ד פודהייץ (תקי"ט-תקע"ח). למברג (לבוב), Chaim Rohatyn, תרנ"ח 1898.
העותק של הגאון רבי יהודה גרינוואלד, שעבר לאחר מכן לאחיינו ותלמידו רבי אברהם חנוך פרידמן מרבני וראשי הקהילה האורתודוקסית בסאטמר.
בדף השער, חתימת רבי יהודה גרינוואלד: "הק' יודא גרו"ו". רישומי בעלות: "יודא גרינוואלד האב"ד דק"ק סאטמאר"; "זה הספר לב ארי' שייך לכ"ק אדמו"ר שליט"א האבדק"ק סאטמאר יע"א שנת העת"ר[?]" לב"ע. רישום בשולי דף [2]: "למדתי בזה הספר...".
חותמות תלמידו ואחיינו רבי אברהם חנוך פרידמן: "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה. סאטמאר יע"א"; וחותמות ורישומים של רבי שלום יוסף הכהן אנגלסברג [רבה של שכונת הדר יוסף בתל אביב]; ועוד.
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבשם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו-תש"ד; נספה בשואה), בן-בתו של ה"חתם סופר", תלמידו המובהק ונאמן ביתו של רבי יהודה גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת-אחיו. ערך והוציא לאור את כתבי רבו רבי יהודה גרינוואלד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר". שימש כדיין ומו"ץ בקהילה האורתודוקסית בעיר סאטמר, והיה בין אלו שפעלו למען מינויו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים לרבה של סאטמר.
[2], קיב דף. חסרים שני דפים בסוף הכרך (דפים קיג-קיד). מספר דפים נכרכו שלא כסדרם (דפים לה, נה, עג, עז, פט, צט). 37 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים גסים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות משמעותיות בטקסט, משוקמים בהשלמות נייר ובהדבקות נייר ודבק. כריכת עור חדשה.
שלשה ספרים: שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר - שתי הדפסות שונות של חלק ראשון שנדפס בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח. מהדורות ראשונות.
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול, ; סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי - בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה.
חלק א (שני עותקים): [7], ב-קסח, [6] עמ’. חלק ב: [9], ב-רלב עמ’. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
31-32 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. קרעים וסימני עש, חלקם עם פגיעות קלות בטקסט; כמה מהם מחוזקים ברצועות דבק. הדפים הראשונים באחד מעותקי חלק א במצב בינוני (עם קרעים, קרעים חסרים, וסימני עש; דפים מנותקים ומנותקים חלקית). דפים קמט-קנב בחלק ב מנותקים וקצוצים בשוליהם עם פגיעה בטקסט. חתימות וחותמות. כריכות חדשות.
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים) רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר, בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שלאחר חתונתו קבע בעיר את מקום מגוריו, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
אוסף של שבעה ספרים מאת הגה"ק רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", או ספרים שהובאו על ידו לדפוס. סאטמר וס. ווארהל (סֵאִין), תרס"ח-תרצ"ח.
באוסף:
• ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה" מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927].
• ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על בראשית-שמות, וחלק שני על ויקרא-דברים, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ח 1928]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה, בהוצאת אחיינו ותלמידו של המחבר, רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד ה"חתם סופר") – בדף המגן הקדמי של כרך א רישומים בכתב יד חתנו רבי אליעזר הנדלר: "זה הספר הקדוש קבלתי במתנה מאת כבוד חותני הרב הגאון... כקש"ת מו"ה אברהם חנוך פרעדמאן דומ"ץ שליט"א פ"ה ק"ק סאטמאר יצ"ו, בן משק ביתו מבעל המחבר זי"ע, הק' אליעזר אנדלער, מפה ק"ק סאטמאר יצ"ו"; מעבר לשער ובדף המגן האחורי רישומי פטירות ולידות במשפחתו.
• צוואת רבינו הגאון הצדיק... מו"ה יודא גרינוואלד... אב"ד דפה קה"י [קהל יראים] סאטמאר. ס. ווארהל (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תר"פ [1920]. מהדורה ראשונה. שני שערים, הראשון שער מעטפת. רישום בעלות מעבר לשער השני: "לה' הארץ ומלאה בשנת ליהודים היה אורה לפ"ק, זה הספר הצוואה שייך לי אשר קניתי מהוני לכבוד קוני וצורי אני הק' יעקב יוסף בן לאמ"מ מרדכי שלמה".
• ספר חסדי אבות, חידושים על פרקי אבות, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה, בהוצאת אחיין ותלמיד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד החת"ם סופר). עם הסכמת בעל ה"קרן לדוד". חתימה בשער: "שמעון נמעטעי-" [כנראה רבי שמעון נמעטעי ראש הקהל בנירעדהאז (נספה בשואה), חסיד האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר].
• ספר שארית יהודה, חידושים על התורה ומועדים, מאת רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, [תרצ"ח 1938]. מהדורה ראשונה. שני שערים, הראשון שער מעטפת. ללא ספר "תשובה מיראה" לרבי ישעיה אלטיר אדלר מדיביווע, שנדפס יחד עמו.
• שירת משה, שירים לשבתות ומועדים מאת ה"חתם סופר", עם צוואת ה"חתם סופר" (ותרגומה ליידיש) ומנהגי ה"חתם סופר". סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. יצא על ידי רבי יהודה גרינוולד אב"ד סאטמר, "חתן הרבני מו"ה יוסף בן הגאון החת"ס". רישום בשער: "...אור ליום ג' לסדר בא תרס"--, הק' מנחם מענדל פרידמאן".
• חידושי חתם סופר, על מסכת כתובות, עם תשובות וקונטרס על י"ד מצות שלא נדפסו עד כה. סאטמר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908]. בהוצאת נכד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן, אשר קיבל את התשובות והקונטרס בכתי"ק של המחבר מאת רבו ודודו רבי יהודה גרינוואלד. מעבר לשער הקדמת רבי יהודה גרינוולד. רישומים וחותמות: "...זה הספר קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני, הצעיר יושיע זעליג פו"מ"; "יהושע זעליג פרידמאן"; "חיים יודא פריעדמאן – באיא-מארע".
הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר. בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.
בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שקבע לאחר חתונתו את מקום מגוריו בעיר, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.
תמונת "ההגה"צ אליעזר דוד ג"וו זצל"ה אב"ד דק"ק סאטמאר, שנפטר ר"ח סיון תרפ"ח ונקבר ב[ו] בי[ום]". סאטמר, [אחרי תרפ"ח 1928].
מודפס על גבי גלויה; עם חותמת הסטודיו בעיר סאטמר: "Fotograf 'Central' Friedmann – Satu-mare Stefan c. Mare 22".
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי. כתמים בגב התמונה.
דף (2 עמודים), חידושים על פרשת אחרי, בכתב ידו של הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "קרן לדוד".
אוטוגרף בכתב יד קדשו של המחבר. חידושי רבי אליעזר דוד על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "קרן לדוד" על חומש בראשית (סאטמר, תר"צ) ועל חומש שמות (סאטמר, תרצ"ט). יתר חלקי חיבורו על התורה לא זכו לבוא לדפוס לפני מלחמת העולם. כתבי היד הוטמנו באדמה עד יעבור זעם, והשלמת הדפסתם התעכבה עד שנת תשל"ו, אז נדפסו בארה"ב ע"י האדמו"ר בעל ה"ויחי יוסף" מפאפא, ולאחר כמה שנים נדפסה מהדורה נוספת ע"י הרה"צ רבי אהרן שפירא מנארול (בני ברק, תשס"ח).
יתכן שהדף שלפנינו הוא מהכתבים שהוטמנו באדמה בתקופת השואה.
לפנינו כתיבה ראשונית של המחבר, שאחר כך נערכה מחדש (בשינויים רבים) והובאה לדפוס במהדורות ברוקלין ובני ברק.
הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
[1] דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים בשוליים (עקבות הדבקה). קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעות בטקסט. שולי הדף מחוזקים ברצועות סלוטייפ.
ספר "קרן לדוד", שו"ת וחידושים על התורה ועל המועדים, מאת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר. מהדורות ראשונות.
באוסף:
• ספר קרן לדוד, שאלות ותשובות, חלק אורח חיים. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ט [1929]. חותמות רבי "ישראל מנחם ברוין אב"ד דק"ק ברעזאוויטץ וליפיאן" - הגה"ק רבי ישראל מנחם ברוין אב"ד ברזוביץ בעל "שארית ישראל" [תרכ"א-נספה בשואה תש"ד; גיסו של אחי-המחבר בעל "ערוגות הבושם", וחותן בנו רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד מפאפא בעל "ויגד יעקב"].
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה על התורה – חלק א על בראשית וחלק ב על שמות. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תר"ץ-תרצ"ט [1939-1930]. שני חלקים בשני כרכים. בראש שני החלקים הקדמת המו"ל האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד אחיו של המחבר בעל "ערוגות הבושם"). בשער חלק א הקדשה בכתב-יד, מאת אחד מתלמידי וידידי המחבר "הספר החשוב הזה שחיבר רעי ועמיתי אלוף-נ[עורי]", החותם "שמואל צבי בן גיטל".
כרוך עם: חלק ב של ספר קרן לדוד על המועדים (סאטמר, תרצ"ד); מעבר לשער, חותמת החברה להוצאת ספרי המחבר רבי אליעזר דוד גרינוואלד: "חברה כנסת בני דוד סאטמאר – המוציאים לאור חיבוריו של אדמו"ר כ"ק הגה"ק מהרא"ד אבד"פה זצללה"ה".
• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה ודרושים על המועדים – חלק א לחודש אלול וחגי תשרי וחלק ב ליתר מועדי השנה. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934]. שני חלקים בכרך אחד. בראש חלק א "הקדמת המסדר" האדמו"ר מפאפא רבי יוסף גרינוואלד (נכד אחיו של המחבר בעל "ערוגות הבושם"); מעבר לשער חלק א' חותמתו: "יוסף גרינוואלד דיין ומורה דק"ק סאטמאר". מעבר לשער חלק ב, חותמת החברה להוצאת ספרי המחבר רבי אליעזר דוד גרינוואלד. בדפי הפרענומעראנטן בסוף חלק ב, נזכרים בעיר סאטמר "אדמו"ר הגה"צ אב"ד שליט"א" [האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים - שנבחר בשנה זו, תרצ"ד, לכהן ברבנות סאטמר], והבחור "אברהם יצחק קאהן" [לימים, האדמו"ר מ"תולדות אהרן" – בתקופת לימודו בישיבת רבי יואל בסאטמר].
המחבר, הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר (תרכ"ו בערך - תרפ"ח), מגדולי התורה וראשי הישיבות בהונגריה וטרנסילבניה. תלמידו המובהק של אחיו הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". למד תקופה קצרה גם אצל רבי שמואל עהרנפלד בעל "חתן סופר". כיהן כרב ודיין בקהילות נכבדות: בארדיוב, דונה-סערדהלי, צעהלים, אויבער-ווישעווע (פלשו-וישי). בכל המקומות הקים ועמד בראש ישיבה גדולה והעמיד תלמידים רבים, בהם עשרות רבנים ומורי הוראה. כבר בישיבתו באויבר-ווישעווע למדו מאות תלמידים. בשנת תרפ"א נבחר לרבה של סאטמר, ובה עמד בראש ישיבה מן הגדולות בהונגריה והגדולה ביותר בטרנסילבניה. לאחר פטירתו החלו תלמידיו בהוצאת חידושיו, מהם נדפסו שו"ת "קרן לדוד" על אורח חיים (סאטמר תרפ"ט; חלקים אחרים של השו"ת אבדו בשואה), ספרי "קרן לדוד" על התורה (סאטמר, תר"צ-תרצ"ט), "קרן לדוד" - דרושים (סאטמר, תרצ"ד), ועוד.
ארבעה כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות.