מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
- rebb (83) Apply rebb filter
- book (42) Apply book filter
- ספרי (38) Apply ספרי filter
- אדמו (33) Apply אדמו filter
- מכתבי (30) Apply מכתבי filter
- letter (30) Apply letter filter
- אדמור (25) Apply אדמור filter
- הזקן (25) Apply הזקן filter
- אדמו"ר (25) Apply אדמו"ר filter
- alter (25) Apply alter filter
- הרבי (23) Apply הרבי filter
- lubavitch (23) Apply lubavitch filter
- חפצים (16) Apply חפצים filter
- האדמור (16) Apply האדמור filter
- האדמו (16) Apply האדמו filter
- האדמו"ר (16) Apply האדמו"ר filter
- object (16) Apply object filter
- האמצעי (9) Apply האמצעי filter
- chabad (9) Apply chabad filter
- dovber (9) Apply dovber filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- schneuri (9) Apply schneuri filter
- schneuri, (9) Apply schneuri, filter
- רים (8) Apply רים filter
- אדמורים (8) Apply אדמורים filter
- וחסידים (8) Apply וחסידים filter
- רבנים (8) Apply רבנים filter
- אדמו"רים, (8) Apply אדמו"רים, filter
- hassidim (8) Apply hassidim filter
- rabbi (8) Apply rabbi filter
- rebbes, (8) Apply rebbes, filter
- בית (7) Apply בית filter
- הריי (7) Apply הריי filter
- הרייץ (7) Apply הרייץ filter
- רבי (7) Apply רבי filter
- הריי"ץ (7) Apply הריי"ץ filter
- "bei (7) Apply "bei filter
- bei (7) Apply bei filter
- rayatz (7) Apply rayatz filter
- rebbe" (7) Apply rebbe" filter
- ודולרים (4) Apply ודולרים filter
- ספרים (4) Apply ספרים filter
- מהרבי (4) Apply מהרבי filter
- distribut (4) Apply distribut filter
- dollar (4) Apply dollar filter
- dollars, (4) Apply dollars, filter
- ה"צמח (2) Apply ה"צמח filter
- hassid (2) Apply hassid filter
- tzedek (2) Apply tzedek filter
- tzemach (2) Apply tzemach filter
שלחן ערוך, אורח חיים הלכות שבת (סימנים רמב-שמד), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, חסר שם דפוס, תקצ"א 1831]. חלק שני מתוך ששה חלקים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדף השער.
נדפס על פי מהדורת סדילקוב תקפ"ו. ה"מראה מקומות" נדפסו במהדורה זו בשולי הדף או בפנים השו"ע, ולא בצדי העמודים (כבמהדורות הקודמות), כנראה כדי שיוכלו להדפיס שורות רחבות יותר.
מעבר לשער הודעה מאת המדפיס על הסכמות שנמצאות בידיו מאת גדולי האדמו"רים והרבנים, אלא שמחמת "רבוי הוצאות" לא נדפסו.
[1], קכח; נח; סו דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. סימני עש וקרעים בדף השער; מחוזק בשוליו הפנימיים ברצועת דבק. כתמים כהים גדולים בשולי ספירת הדפים השלישית (סו דף עם קונטרס אחרון), עם פגיעה בטקסט. סימני עש וקרעים חסרים בדפים האחרונים; השלמת נייר קטנה בדף האחרון. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ג, עמ' 58.
מהדורות סדילקוב
המהדורה הראשונה של השו"ע נדפסה בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס) (ראה פריטים 20-23). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה לראשונה בשנת תקפ"ו (ראה פריט קודם - פריט 24). המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה זו, על הביקוש למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון... מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי'... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל הש"ע שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
ההסכמות למהדורת השו"ע סדיקלוב תקפ"ו ניתנו אמנם למשך עשר שנים, אולם בשל הביקוש הרב, נדפס הספר שש שנים בלבד לאחר מכן, בסדילקוב תקצ"א שלפנינו (וכדברי הרה"ק מטשרנוביל בהסכמתו למהדורת תקפ"ו: "כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא").
על מהדורות סדילקוב תקפ"ו ותקצ"א, ועל המדפיס ובית דפוסו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרי"ט [1859]. סט חלקי בשלושה כרכים. ללא חלק שני וחלק שלישי של אורח חיים (חלק שלישי אינו רשום במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע ב"ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה" של מונדשיין), וללא חלק השו"ת (שנדפס מוקדם יותר בשנת תרי"ח 1857).
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרט"ז, עם ההקדמות וההסכמות שבראש חלק ראשון (בסדר שונה).
שלושה כרכים.
* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [5], ה-קכד, קכט-קסט דף. חסר דף השער הראשון ודף [4] (עם הקדמת האדמו"ר האמצעי).
* כרך שני (חלק רביעי - יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [1], קלא דף. חסר דף השער הראשון.
* כרך שלישי (חלק רביעי – חושן משפט): [קלב]-קסז.
19.5-20.5 ס"מ. שני הכרכים הראשונים במצב בינוני, כרך שלישי במצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. עקבות רטיבות עם סימני עובש בכרך השני. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, בהם קרע חסר בדף השער של הכרך הראשון עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר גדול באחד מהדפים בכרך זה, עם פגיעה רבה בטקסט. סימני עש קשים (וקרעים חסרים) בדפים האחרונים של הכרך הראשון, עם פגיעה גדולה בטקסט. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יב, עמ' 98-101.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרט"ז 1855. שלושה חלקים (מתוך סט שנדפס בארבעה חלקים) בחמשה כרכים. ללא חלק שלישי של אורח חיים.
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תר"ז-תר"ח. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימן קנה מהלכות תלמוד תורה וסימן קנו מהלכות משא ומתן, וכן נוספו (על הסכמות והקדמות בני המחבר שבמהדורת ז'יטומיר תר"ז-תר"ח) גם הסכמות רבני "דמדינות רייסין" ורבני ויטבסק – ר' אייזיק הומלער, ר' הלל פאריטשער, ר' יצחק אייזיק בהר"ד אב"ד ויטבסק, ועוד.
שלושה חלקים בחמשה כרכים.
* כרך ראשון (אורח חיים חלק ראשון): [7], ה-קכד, קכט-קסט.
* כרך שני (אורח חיים חלק שני - הלכות שבת ועירובין, סימנים רמב - אמצע תד): [3], קעה; נב דף. חסרים 12 דפים אחרונים (במקור קע"ה; סד דף).
* כרך שלישי (חלק רביעי - יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [2], קלא דף.
* כרך רביעי (חלק רביעי - חושן משפט): [1], קלג-קסז דף.
* כרך חמישי (חלק רביעי - שאלות ותשובות) [1], ב-מב דף.
19.5-21 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני-טוב עד טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בשניים מהכרכים סימני עש רבים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות (חלקן גדולות במיוחד). כריכות חדשות, תואמות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, י, עמ' 262-266.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא (נכדי הרב מסלאוויטא), תרכ"ב 1861. שלושה (מתוך סט של ארבעה) חלקים בארבעה כרכים. ללא החלק השלישי של אורח חיים.
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרי"ח-תרי"ט.
שלושה חלקים בארבעה כרכים.
* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [7], ה-קכד, קכט-קסט דף.
* כרך שני (חלק שני של אורח חיים – הלכות שבת ועירובין): [2], רלט דף. חסר דף השער הראשון ודף נוסף בפתח הספר.
* כרך שלישי (חלק רביעי – יורה דעה – הלכות שחיטה, טריפות, רבית, נדה, תלמוד תורה): [2], קלא דף.
* כרך רביעי (חלק רביעי – חושן משפט וחלק השו"ת): [1], קלג-ר דף.
20.5-21 ס"מ. כרכים שני, שלישי ורביעי במצב כללי טוב, כרך ראשון במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים. שוליו של דף השער בכרך השני קצוצים (יתכן שדף זה הושלם מעותק אחר). סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט, בכרך הראשון. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יד, עמ' 104-105.
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. ז'יטומיר, תרכ"ט 1869. סט שלם - ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
נדפס על פי מהדורת ז'יטומיר תרכ"ב. חלקים ראשון, שלישי ורביעי בדפוס אברהם שלום שאדאוו; חלק שני בדפוס יצחק משה באקשט.
ארבעה חלקים בארבעה כרכים.
* כרך ראשון (חלק ראשון של אורח חיים): [7], ה-קכה, קל-קסא, קסא-קסח דף.
* כרך שני (חלק שני של אורח חיים - הלכות שבת ועירובין, סימנים רמב-תח): [3], רלט דף.
* כרך שלישי (חלק שלישי של אורח חיים – הלכות פסח, יום טוב, ראש השנה, יוה"כ, סוכה ולולב): [3], קלג, קכז-קלד, קמג-קנח, קסא-רכז דף. דפים קעז-קפד נכרכו לפני דף קסט.
* כרך רביעי (חלק רביעי – יורה דעה, חושן משפט ושאלות ותשובות. שערים נפרדים): [2], עח, פא-פח, פז-רב דף.
20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בחלק מהכרכים, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בחלק הרביעי). חותמות. רישומים. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, יט, עמ' 114-117.
חלק שלישי ממהדורה זו לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה.
ספר לקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [שקלאוו, דפוס עזריאל זעליג בן יעקב, אחרי תקע"ד 1814].
מהדורה זו נדפסה דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי מהדורת שקלוב תקע"ד (עם החלקים "אגרת התשובה ו"קונטרס אחרון" שנדפסו לראשונה בשקלוב, תקע"ד). דגל המדפיס מופיע בסוף "אגרת התשובה" ובסוף "אגרת הקודש".
רישומים ורישומי בעלות: "זה התניא שייך להמופ' מוהררי"א צבי הירש במו"ה..."; "צדוק ליב בא"א מוהר"ש יוסף זצ"ל בפה..."; "אהרן חיים במו"ה..."; ועוד.
עותק חסר. ח-צ, [2] דף. חסרים 9 דפים ראשונים (דף השער והדפים לאחריו; במקור: [2], צ, [2] דף). ספירת דפים משובשת. 16 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ובלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט בכמה מקומות, חלקם משוקמים בהשלמת נייר. רישומים רבים בלועזית בדפי המגן.
בשנת תקע"ה נסגר בית דפוסו של ר' מרדכי ב"ר שמואל הורוויץ בשקלוב ותחתיו הוקם דפוסו של ר' עזריאל זעליג בן יעקב, שרכש ממנו את החומר הטיפוגרפי. בית דפוסו של ר' עזריאל זעליג פעל בין השנים תקע"ה-תקפ"ד, והמהדורה שלפנינו נדפסה בפרק זמן זה. נוסח השער במהדורה שלפנינו הועתק במלואו ממהדורת שקלוב תקע"ד, כולל פרט השנה. המהדורה כולה נדפסה דף על דף ושורה על שורה על פי מהדורת תקע"ד, חוץ מאגרת הקודש שנדפסה בעימוד שונה. ראה: יערי, הדפוס העברי בשקלאוו, קרית ספר, כב, תש"ה-תש"ו, עמ’ 53; מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ט, עמ' 63-65.
תולדות הדפסת מהדורות התניא הראשונות, שנדפסו בחיי המחבר ולאחר הסתלקותו
במהדורה הראשונה שהדפיס האדמו"ר הזקן בסלאוויטא נדפסו חלקו הראשון של הספר, הכולל נג פרקים, וחלקו השני של הספר, הנקרא "שער היחוד והאמונה", הכולל יב פרקים. בשלב זה עדיין לא הדפיס האדמו"ר הזקן את החלק השלישי הנקרא "אגרת התשובה". בשנת תקנ"ט, וכן בשנות התק"ס, נדפסו בזולקווא שבגליציה ארבע מהדורות נוספות של ספר התניא. במהדורות זולקווא נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" – מהדורה קמא [למהדורות אלה ניתן להתייחס כמהדורות "לא רשמיות", שכן אין ידוע אם הן נדפסו בידיעתו של המחבר, והאם הדפסת מהדורה קמא של "אגרת התשובה" בהן היתה לרצונו]. בשנת תקס"ו הדפיס המחבר את ספרו בשנית, בשקלוב. במהדורה זו הדפיס לראשונה את "אגרת התשובה" – מהדורה בתרא, שהיא חלקו השלישי של ספר התניא, וכוללת יב פרקים ("אגרת התשובה" נדפסה אז גם בנפרד, כקונטרס בפני עצמו). במהדורת שקלוב נוספה הסכמה מרבני שקלוב וקאפוסט.
ב"אגרת התשובה" פורס המחבר את משנתו על מצוות התשובה באספקלריה החסידית, ומבאר באריכות את כל חלקי מצוות התשובה. ה"אגרת" עוסקת ברובה בהבדל שבין "תשובה תתאה" ל"תשובה עילאה" ועל הדרכים להגיע אליהן.
כשנה וחצי לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן הדפיסו בני המחבר מהדורה שלישית של הספר (שקלוב תקע"ד). במהדורה זו הוסיפו את החלק הרביעי של הספר הכולל את "אגרת הקודש" (לב מכתבים), ואת החלק החמישי הנקרא "קונטרס אחרון".
בחלק "אגרת הקודש" נדפסו מכתבים ששלח האדמו"ר הזקן באמצעות שד"רים מידי שנה בשנה, על מנת לאסוף כספי צדקה מאת החסידים ברייסין עבור אחיהם החסידים המתגוררים בארץ הקודש, בטבריה ובצפת. במכתבים אלה כתב האדמו"ר הזקן אודות מצוות הצדקה ותכליתה על פי הקבלה והחסידות, וכן ביאורים בענייני עבודת ה', קבלה וחסידות. ה"קונטרס אחרון" כולל "פרקים אשר כתב בעת חיברו הספר 'לקוטי אמרים', פלפול ועיון עמוק על מאמרי 'זהר' ו'עץ חיים' ו'פרי עץ חיים' שנראים כסותרים זה את זה, וברוח מבינתו מישבם כל דיבור על אופניו שכתב ב'לקוטי אמרים'" (מתוך הקדמת בניו למהדורת שקלוב תקע"ד). בסוף ה"קונטרס אחרון" נדפסו שלושה מאגרות המחבר, שלא נדפסו בחלק "אגרת הקודש" (בחלק מהמהדורות שנדפסו אחרי מהדורת שקלוב תקע"ד, הוחזרו שניים מהמכתבים למדור "אגרת הקודש", ובחלקם נשמטו בטעות לגמרי).
מכאן ואילך נדפסו רוב מהדורות ספר התניא במתכונת של מהדורת שקלוב תקע"ד הכוללת את כל חמשת חלקי הספר. במהדורת תר"ס, ובמהדורות שנדפסו בעקבותיה, נוספו כמה הוספות חשובות נוספות (ראה פריט 35).
הלכות ברכת הנהנין ונטילת ידיים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע.
שמונה מהדורות:
* סדר ברכת הנהנין [וסדר נטילת ידים]. וורשא, דפוס דוד שקלאווער, תקצ"ח 1837. ב עמ', ג-כה דף. שני עותקים (באחד העותקים חסרים דפים ד-ה).
* סדר ברכת הנהנין ונטילת ידים. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תר"א 1840. [1], ב-כד דף. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בדפים אחרונים.
* סדר ברכת הנהנין ונטילת ידים. וורשא, דפוס אביגדור W. J. Lebenssohna, [תר"ד] 1844. [1], ב-כב דף. שני עותקים.
* לוח ברכת הנהנין, עם דיני נטילת ידיים. פרעמישלא, דפוס חיים אהרן זאפניק ושותפיו, [תרל"א] 1871. [1], ב-כג, [1] דף.
* סדר ברכות הנהנין, עם תרגום ליידיש. וורשא, יהושע גרשון מונק, [תרל"ד] 1874. [1], 123 עמ'. חסר דף השער הראשון (ובו הדפוסת "בדפוס ר' יוסף לעבענזאהן"). דפים שבירים.
* סדר ברכת הנהנין. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ה 1885. [14] דף.
* קונטרס סדר ברכות הנהנין והלכות נט"י, ובסופו סדר הכנסת שבת. מהדורא בתרא על השו"ע. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרס"ח 1908]. [1], ב-כח דף.
* ספר הלכות נטילת ידים לסעודה והלכות ברכות הנהנין, עם ספר לקוטי מהרי"ט מאת רבי יו"ט בראנשפיגעל. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, [תרע"א] 1911. [4], 3-62 דף. עותק חסר (כ-23 עמ' בסופו). חותמת רבי יו"ט בראנשפיגעל בדף השער.
10 ספרים. מצב משתנה.
ראה: מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, ברכת הנהנין, ח-ט, יג, יט, כא-כד, עמ' 216 ואילך.
הלכות ברכת הנהנין ונטילת ידיים
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשולחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השולחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו. אך קודם לכן (בשנות התק"נ או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס את "לוח ברכת הנהנין", שבו קיצר את הפסקים שכתב בשולחן ערוך, כדי שישמשו הלכה למעשה. ה"לוח" נדפס לראשונה כבר בחייו והוא תואם להכרעותיו בשולחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשולחן ערוך שלו וב"לוח ברכת הנהנין". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים, ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [קניגסברג], "בשנת ועצת ה' היא תקום" [תקפ"ז 1827; אם נחשב שם הוי"ה במלואו: תר"ח 1848].
רישום בעלות בדף המגן: "גם אני מעיד שזה הספר שייך להבחור המשכיל והמפואר כש"ת מו"ה מרדכי מ"ץ נאום הבחור אלעזר כ"ץ".
[2], ע דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כתמים רבים. בלאי. קרע חסר קטן בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יג, עמ' 73. ישנם עותקים בהם נדפס בשער "פא[!] קאניגסבערג" (הברמן, שערי חב"ד, 56).
מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה
בפרוסיה בראשית שנות הת"ר נדפסו שלוש מהדורות של ספר התניא. הסיבה להדפסת ספרי תניא וספרי חסידות בפרוסיה דווקא, שמעטים בה החסידים וחסידי חב"ד, מוסברת במכתב מאת מזכיר האדמו"ר הריי"ץ, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן, המתאר את הרקע והנסיבות ששררו בתקופת "גזירת הדפוסים":
"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע".
בהתאם, קובע הביבליוגרף והחוקר ר' יהושע מונשיין, לא ניתן לדעת איזה מבין שלושת מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה נדפסה קודם, מפני שאין לייחס משמעות לדפוסת המזויפת שעל-גבי השערים. ברור עם זאת, שהספרים נדפסו בתקופת "גזרת הדפוסים", על מנת להבריחם את הגבול אל תוך רוסיה, שם היה צמאון גדול לספרי חסידות ולספר התניא (מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. [יוהאניסבורג, דפוס א’ גאנשאראווסקי], שנת "ובדבר הזה תאריכו ימים" [תתקס"ח! תרי"א 1851?].
חותמת ורישום בעלות בדף השער: "ניסן ישראל שטיין"; "שייך להבחור ניסן ב"ר יוסף דוב נ"י שטיין אוסטראווע הסמוך לפלך לאמזה".
עב דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים ובלאי בשולי דף השער ודפים נוספים. סימני עש בשוליים הפנימיים עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים. חותמות. חיתוך דפים מוזהב. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, יד, עמ' 73. הדפוסת נרשמה ע"פ מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000170983.
מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה
בפרוסיה בראשית שנות הת"ר נדפסו שלוש מהדורות של ספר התניא. הסיבה להדפסת ספרי תניא וספרי חסידות בפרוסיה דווקא, שמעטים בה החסידים וחסידי חב"ד, מוסברת במכתב מאת מזכיר האדמו"ר הריי"ץ, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן, המתאר את הרקע והנסיבות ששררו אז בתקופת "גזירת הדפוסים":
"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע".
בהתאם, קובע הביבליוגרף והחוקר ר' יהושע מונשיין, לא ניתן לדעת איזה מבין שלושת מהדורות התניא שנדפסו בפרוסיה נדפסה קודם, מפני שאין לייחס משמעות לדפוסת המזויפת שעל-גבי השערים. ברור עם זאת, שהספרים נדפסו בתקופת "גזרת הדפוסים", על מנת להבריחם את הגבול אל תוך רוסיה, שם היה צמאון גדול לספרי חסידות ולספר התניא (מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, עמ' 72).
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. ווילנא, [תר"ס] 1900.
רישום בעלות בשער: ז. שניאורסון. חותמת דיו (רוסית): "בית המרקחת של 'אזרח נכבד לדורותיו' ז. [בנו של] מ. שניאורסון" – כנראה הרה"ח ר' שניאור זלמן שניאורסון (תרנ"ח-תש"מ), רב בפריז. דור רביעי בן אחר בן ל"צמח צדק" [אביו ר' מנחם מענדל רבה של רעפקא, ב"ר לוי יצחק רבה של פּוֹדוֹבּרַנקע ובּיישינקוביץ (זקנו של הרבי מליובאוויטש), ב"ר ברוך שלום, בנו בכורו של ה"צמח צדק"].
[1], קסג דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וכתמים כהים. קרעים קלים בשוליי כמה דפים (קרעים חסרים בחלק העליון של דפים קסא-קסב, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהשלמת נייר).
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ל, עמ' 107-113.
ספר התניא – מהדורת ווילנא תר"ס – מהדורת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש
במהדורת ווילנא תר"ס התחדשו כמה חידושים. ראשית כל, במהדורה זו נדפסו לראשונה שלושה קטעים, על פי העתקות מדויקות בכתב-יד, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה. הקטע החשוב והמפורסם שבהם הוא חציו השני של פרק ז' מ"שער היחוד והאמונה", קטע ארוך המתפרס על פני דפים פג-פה (על סיבת השמטת הקטע ממהדורות הדפוס הראשונות, ראה להלן). שני הקטעים הנוספים שנדפסו במהדורה זו לראשונה (בחלק "אגרת הקודש"): ד"ה "האותיות", בין אגרת יט לאגרת כ (דף קכט/1); ד"ה "אהוביי", בין אגרת כב לאגרת כג (דף קלה).
בנוסף להדפסת הקטעים החדשים, הוגה הספר כולו ביגיעה גדולה על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, שהקדיש לשם כך מספר חודשים. בעבודת ההגהה השתתפו גם רבי אשר גראצמאן [גרוסמן] מניקולייב ורבי משה וויילער מקריסלאווא. למעלה מאלף תיקוני נוסח נעשו במהדורת תר"ס. הגהת הנוסח נעשתה בעיקר בחלק "אגרת הקודש" (חלק מהאגרות הוגהו תוך השוואה לאוטוגרף המחבר); בשאר חלקי הספר המעיטו בתיקונים והסתפקו בעיקר בהשוואת הנוסח למהדורת סלאוויטא. (במהדורת תר"ס הוחזרה עטרה ליושנה בהדפסת הנוסח המלא של ההקדמה ושל ההסכמות, כפי שהופיעו במהדורה הראשונה, וכן הנוסח המלא של הקדמת בני המחבר כפי שהופיעה במהדורת שקלוב תקע"ד).
על עבודתו והשקעתו בהגהת הנוסח של מהדורת תר"ס כותב האדמו"ר הרש"ב באחד ממכתביו: "הרבה יגענו ביגיעת נפש ויגיעת בשר להגיה מתוך הרבה כתבי קודש אשר השגנו, ובררנו הכל במתינות גדולה ובעיון הטוב... והעיקר באגה"ק, כי בגוף ועצם התניא נזהרנו לשלוח יד להגיה ולשנות מהנדפס בפעם הראשון בסלאוויטא, כי אם בטעות דמוכח ונראה בעליל... וגם ההדפסה נעשה בהשגחה יתירה מאד כפי האפשרי להיות בכח אנושי".
בניגוד למהדורות הקודמות, שנדפסו באיכות ירודה, במהדורת תר"ס ניתנה תשומת לב מרובה לאיכות ההדפסה ולהידורה, לגופני האותיות, ולטיב הנייר והכריכה. חלק מהטפסים נכרכו בכריכות נאות עם עיטורים מוטבעים, ובחלקם הוזהבו שולי הדפים. האדמו"ר הרש"ב כתב על מהדורה זו לאחר צאתה מהדפוס, שהיא "יפה והדר מאד... נקי ומבורר בתכלית".
המשפיע רבי שלום דובער זיסלין מספר בזכרונותיו שבשעת התוועדות עם בחורי ישיבת "תומכי תמימים", מעט לאחר שיצא מבית הדפוס ספר התניא מהדורת ווילנא תר"ס, החזיק בידיו המשפיע המפורסם רבי שמואל גרונם אסתרמן (הרש"ג) את הספר החדש, ואמר בהתלהבות: "החסידים אינם יודעים כיצד להודות לרבי [הרש"ב] על ה'תניא' הזה! ולו רק עבור צורת ההדפסה כשלעצמה! הרבי עשה את ה'תניא' ל'יש ומציאות' אפילו בחיצוניות דחיצוניות! כל עוד היה ה'תניא' ספרון צנום ('ספר'ל') הנרכש תמורת עשר פרוטות ('קופיקות'), ואותיות בו קטנות, היה בכך גם העלם והסתר לאורה הגדולה הגנוזה בו. אך משעה שנדפס ה'תניא' באותיות מאירות עינים, על נייר משובח, גליונות רחבים, כריכה נאה, והוא 'תופס מקום' – נפתחו שערי אורה לחזות גם בפנימיותו של ספר ה'תניא!'" (הרב יהושע מונדשיין, דברי ימי התמימים, עמ' 539-562).
מאז ואילך, עד לימינו, כל מהדורות התניא נדפסו על פי מהדורת ווילנא תר"ס. עם זאת, חיסרון אחד יש במהדורת תר"ס: בשונה מן המהדורות שנדפסו בחיי המחבר, מהדורת תר"ס עברה תחת ידי הצנזורה ונעשו בה מספר "תיקונים" (בשנים ההן הייתה הצנזורה הרוסית בשיא כוחה, והמילים "גויים", "אומות העולם" וכדומה, הוחלפו ל"עכו"ם").
במהדורת ווילנא תרס"ט נוספה בראש הספר "מודעה רבה" על מכירת זכות ההדפסה מ"האלמנה והאחים ראם", "לכ"ק אדמו"ר הר"ר שלום דובער שליט"א מליובאוויטש". שטר מכר זה נדפס מאז ואילך בכל מהדורות התניא.
מדוע לא הדפיס בעל התניא בחייו את חלקו השני של פרק ז מ"שער היחוד והאמונה"?
אחד הקטעים שנדפסו לראשונה במהדורת תר"ס עוסק בביאור המושג הקבלי "צמצום אור אין סוף", מושג שהבנתו שנויה במחלוקת עתיקה בין המקובלים. הקטע מתחיל במילים: "והנה מכאן יש להבין שגגת מקצת חכמים בעיניהם ה' יכפר בעדם ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום המוזכר שם כפשוטו...". דברי האדמו"ר הזקן כוונו נגד דברי המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", בספרו "יושר לבב" (אמשטרדם תק"ב), שטוען באריכות שהמושג "צמצום" הוא כפשוטו, בעוד שגדולי החסידות סבורים שמדובר בהגשמה, ודעתם בעניין היא שה"צמצום" אינו כפשוטו. ייתכן כי הסיבה שהמחבר השמיט קטע זה מהמהדורות שהדפיס הייתה רצונו להימנע מעיסוק בעניינים הקשורים למחלוקת שבין הגר"א ובין החסידים, שהייתה אז בשיאה.
ספר ליקוטי אמרים – תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי. יאס, דפוס נטע וואסר מאן וגיסו ישראל בן יעקב סג"ל, תר"ג 1843.
במהדורה שלפנינו נדפסה הסכמתו הנלהבת של רבי יוסף לנדא אב"ד יאס, מחבר שו"ת "ברכת יוסף": "מי אנכי שפל ברך לאחוז בסנסני קודש של איש אלקי... לבוא בהסכמה על הספר הקדוש הלזה הנק' ספר של בינונים, עם אגרת התשובה ואגרת הקודש לפני ולפנים, יקרים מפז ומפנינים, לגלות מצפונים איך העבודה צורך גבוה בעולמות העליונים, מתוכו ילמד מה חובתו כל ימי משך דירתו בפרוזדר[!] הלז לישרו מדרך המעוקל ונילז, לבוא לטרקלין בגיל ועלז [...]".
רישומים ורישומי בעלות: "זה הספר שייך לי לשמי הק' מנשה יוסף וואלף מק' ווישניצא קרייז באכנא יע"א"; "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני הק' מנשה יוסף וואלף מק' ווישניץ קרייז באכנא יע"א"; "עיני עיני ירדה מים על פטירת אבי מורי נפטר יום ו' ב' כיסלו שנת תר"כ".
[2], צב דף. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בשוליים הפנימיים של כמה דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרע חסר בשער עם פגיעה קלה במסגרת. רישומים. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, טו, עמ' 78-80.
נסיבות חיבור הסכמת רבי יוסף לנדא
רבי יוסף לנדא אב"ד יאס (תקנ"א-תרי"ד) היה בצעירותו תלמיד מובהק של הרה"ק רבי ברוך ממז'יבוז' ושל ה"אוהב ישראל" מאפטא, אשר היו שניהם מפורסמים בהתנגדותם לדרכי חסידות חב"ד. לאחר פטירת ה"אוהב ישראל" התקרב רבי יוסף לנדא אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, והיה ממקורביו הגדולים. רבי ישראל מרוז'ין אף למד עמו בחברותא את ספר "עץ חיים" לאר"י הקדוש. לאחר פטירת רבו, הדפיס תלמידו רבי יוסף קונטרס הספד בשם "קול נהי" (טשרנוביץ תרי"א).
כעשר שנים לפני הדפסת הספר שלפנינו ביאס, פרצה מחלוקת חריפה בין קהילת חסידי חב"ד בעיר – שבראשה עמד "המשפיע" רבי יצחק משה מיאס (תקכ"ו-תרכ"א, מחסידי האדמו"ר הזקן והאדמו"ר האמצעי) – ובין חסידיו של ה"אוהב ישראל" מאפטא, שכיהן אז כאב"ד העיר. בשנת תקצ"ד ביקר בעיר רבי ישראל מרוז'ין והשכין שלום בין המחנות הניצים. ייתכן שמאורע זה עומד ברקע הסכמתו המיוחדת של רב העיר רבי יוסף לנדא, אשר כאמור לעיל, היה לתלמידו המובהק של רבי ישראל מרוז'ין.
על ביקורו של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין בעיר יאס, והשכנת השלום בין הצדדים, מסופר הסיפור הבא:
"הרדיפות... נמשכו עוד זמן רב עד ביאתו של הרה"ק המפורסם הר"י מרוזין זצ"ל לעיר יאס והתאכסן אצל הגביר המפורסם הרב [מיכל] דניאל... תיכף כשנכנס להבית וכל גדולי העיר עמו שאל איפה הר' יצחק משה [ראש חסידי חב"ד בעיר]. השיב לו הגביר הנ"ל [ר' מיכל דניאל] כי הוא אסור לבוא לביתו... אז עמד הרה"צ הנזכר [מרוז'ין] ואמר: אם כן גם לי אסור לבוא לביתכם! ורצה לצאת מביתו, אבל בעל הבית הפציר בו, ותיכף רצו והביאו את הרב יצחק משה. וכשבא הרב יצחק משה חקר הרה"צ מרוז'ין על כל הענין, והרי"מ סיפר לו את כל מצוקותיו, אז גער הרה"צ הנזכר [מרוז'ין] ונזף את כל הרודפים. גם סיפרו לו על שו"ב אחד שזרק את ספר התניא על הארץ, ואסר [הרה"ק מרוז'ין] את שחיטתו, ואמר: מי יהין לדבר סרה ע"ד בעל התניא, כי כל תורתו ושיטתו הכל קודש קדשים שקיבל מפי רבו הקדוש הוא אדוני אבי זקני הרב המגיד הקדוש ממעזריטש זי"ע, ופעם אחת ברקידת התלמידים שנפל האבנט מהרב זצ"ל [בעל התניא], הרב המגיד בכבודו ובעצמו חגרו ואמר שהוא גולל ספר תורה..." (יהושע מונדשיין, מגדל עז, עמ' רנ-רנא).
לצורך הדפסת מהדורה זו הוקם ועד מיוחד - "ועד הדפסת התניא", עליו נמנו גדולי חסידי חב"ד בתל-אביב – ר' אליעזר קרסיק, ר' פנחס אלטהויז, ר' משה גורארי', ר' נפתלי דוליצקי ור' דוד חנזין (שמותיהם נזכרים בעמוד מעבר לשער).
המו"ל של מהדורת תל אביב תש"ג שלפנינו, ר' פנחס טודרוס אלטהויז, היה נינו של מו"ל מהדורת ווילנא תר"ס, ר' מאיר גראצמאן מניקולייב. באגרת אל ה"ועד להדפסת התניא" בתל אביב, כותב הריי"ץ: "בנועם קבלתי את הספר הקדוש... בהדפסה חדשה ומהודרת. דבר גדול וטוב מאד עשו, ותודה וברכה... וביחוד לידידי עוז תלמיד התמימים משכיל על דבר טוב עסקן חרוץ בפעולות טובות בדרכי החסידות והחסידים... מו"הר פנחס שי' בהחסיד ר' בנימין ז"ל אלטהויז אשר זכות דודו זקנו החסיד הידוע ר' אשר בר' מאיר נ"ע [גראצמאן, מו"ל מהדורת וילנה תר"ס] עמדה לו לעוררו להתענין במרץ בהדפסת ספר הקדוש".
במאמרו "הספרות התורנית בארץ-ישראל" (ארשת, ירושלים תש"ד. עמ' תע), כותב הרב שלמה יוסף זוין על הדפסת המהדורה שלפנינו: "לראשונה – מאורע: ה'תניא' בהוצאה ארצישראלית. במהדורות רבות ובארצות שונות יצא הספר הקלאסי של תורת החב"ד עד עכשיו בחוץ-לארץ. זכות היא לתל-אביב, ששמה רשום עתה על דף השער של ה'תניא'. נדפס על כל ארבעת חלקיו ('לקוטי אמרים'; 'שער היחוד והאמונה'; 'אגרת התשובה'; 'אגרת הקודש') בהידור חיצוני ובהגהה מדוייקת".
[1], קסג דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים, ובלאי. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, מ, עמ’ 120-122.