מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
- rebb (83) Apply rebb filter
- book (42) Apply book filter
- ספרי (38) Apply ספרי filter
- אדמו (33) Apply אדמו filter
- מכתבי (30) Apply מכתבי filter
- letter (30) Apply letter filter
- אדמור (25) Apply אדמור filter
- הזקן (25) Apply הזקן filter
- אדמו"ר (25) Apply אדמו"ר filter
- alter (25) Apply alter filter
- הרבי (23) Apply הרבי filter
- lubavitch (23) Apply lubavitch filter
- חפצים (16) Apply חפצים filter
- האדמור (16) Apply האדמור filter
- האדמו (16) Apply האדמו filter
- האדמו"ר (16) Apply האדמו"ר filter
- object (16) Apply object filter
- האמצעי (9) Apply האמצעי filter
- chabad (9) Apply chabad filter
- dovber (9) Apply dovber filter
- mittel (9) Apply mittel filter
- schneuri (9) Apply schneuri filter
- schneuri, (9) Apply schneuri, filter
- רים (8) Apply רים filter
- אדמורים (8) Apply אדמורים filter
- וחסידים (8) Apply וחסידים filter
- רבנים (8) Apply רבנים filter
- אדמו"רים, (8) Apply אדמו"רים, filter
- hassidim (8) Apply hassidim filter
- rabbi (8) Apply rabbi filter
- rebbes, (8) Apply rebbes, filter
- בית (7) Apply בית filter
- הריי (7) Apply הריי filter
- הרייץ (7) Apply הרייץ filter
- רבי (7) Apply רבי filter
- הריי"ץ (7) Apply הריי"ץ filter
- "bei (7) Apply "bei filter
- bei (7) Apply bei filter
- rayatz (7) Apply rayatz filter
- rebbe" (7) Apply rebbe" filter
- ודולרים (4) Apply ודולרים filter
- ספרים (4) Apply ספרים filter
- מהרבי (4) Apply מהרבי filter
- distribut (4) Apply distribut filter
- dollar (4) Apply dollar filter
- dollars, (4) Apply dollars, filter
- ה"צמח (2) Apply ה"צמח filter
- hassid (2) Apply hassid filter
- tzedek (2) Apply tzedek filter
- tzemach (2) Apply tzemach filter
פרוטוקולים, עדויות, תצהירים, קלטות, מכתבים, קבלות ומסמכים שונים, העוסקים ב"משפט הספרים" המפורסם, ובתביעות ההדדיות שלאחר מכן. ניו-יורק, תשמ"ו-תש"נ בקירוב [בערך 1985-1990] . אנגלית.
"משפט הספרים" נערך בבית המשפט הפדרלי של ארה"ב בברוקלין, בפני השופט צ'ארלס פ' סיפטון (Sifton). המשפט נסוב סביב שאלת הבעלות על ספריית האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. התובעים: "אגודת חסידי חב"ד" (אגו"ח) - באמצעות עו"ד נתן לוין (Lewin) ועו"ד ג'רי (יוסף) שסטוק (Shestack), נגד: ר' שלום דובער (בארי) גורארי' ואמו הרבנית חנה גורארי' – באמצעות עו"ד אלווין הלרשטיין (Hellerstein) ועו"ד בריאן מארק קוגן (Cogan). הדיונים התנהלו במשך כשלושה שבועות - כ' כסלו - ח' טבת תשמ"ו (2-20 בדצמבר 1985), ובמהלכם נשמעו העדויות והוקראו התצהירים של עדי התביעה וההגנה.
לפנינו מאות דפים (מצולמים ומשוכפלים), הכוללים, בין היתר, פרוטוקולים של החקירות הראשיות, הנגדיות והחוזרות של כמה מעדי התביעה ועדי ההגנה המרכזיים ביותר שהופיעו בפני בית המשפט:
* עדות ותצהיר עדת התביעה הרבנית חיה מושקא שניאורסון (אשת הרבי מליובאוויטש), ביום כ"ח כסלו תשמ"ו (11 בדצמבר 1985). מפאת גילה, העדות נמסרה בביתה והוצגה והוקראה בפני בית המשפט.
* עדות ותצהיר הנתבעת הרבנית חנה גורארי', ביום ח' טבת תשמ"ו (20 בדצמבר 1985). מפאת גילה, העדות נמסרה בביתה והוצגה והוקראה בפני בית המשפט.
* חקירת הנתבע ר' שלום דובער (בארי) גורארי'.
* החקירה הראשית של מזכיר הרבי מליובאוויטש, עד התביעה ר' חיים יהודה (יודל) קרינסקי.
* תצהיר חתום בידי ר' יודל קרינסקי (2 באוגוסט 1985; חסר עמ' ראשון).
* חקירה ראשית, נגדית וחוזרת של מזכיר אדמו"ר הריי"ץ ומנהל הספרייה, עד ההגנה, החוקר והביבליוגרף ר' חיים ליברמן. מפאת גילו המבוגר, חלק מהעדות נמסרה בביתו והוצגה והוקראה בפני בית המשפט.
* חקירה ראשית, נגדית וחוזרת של עד התביעה, חוקר החסידות לואי ג'ייקובס (Louis Jacobs).
תצהירים, ראיות, מוצגי התביעה וההגנה, העתקי מכתבים, קבלות ומסמכים שונים, בהם:
* הצהרה חתומה בידי הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), בענין בעלותה של "אגודת חסידי חב"ד" על הספרייה, ובעניין דבריו של הריי"ץ במכתבו לד"ר אלכסנדר מרקס.
* הצהרות חתומות בידי הרבנית חנה גורארי', בענין העברת הבעלות על הספרים לבנה הרשד"ב גורארי'.
* בקשת עו"ד התביעה נתן לוין מביהמ"ש להפקיד את הרווחים ממכירת הספרים בידי צד שלישי עד תום ההליכים, י' חשון תשמ"ו (25 באוקטובר 1985).
* תרגום לאנגלית של אגרות האדמו"ר הריי"ץ, העתקי מכתבים, קבלות, רשימת המוצגים שהגישו התביעה וההגנה, ומסמכים שונים שנידונו בבית המשפט, ועוד.
מסמכים ומוצגים הנוגעים לתביעות כנגד הרבי מליובאוויטש ו"אגודת חסידי חב"ד":
* מסמך הנוגע לתביעת הבעלות על רכושו ונכסיו של הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג; נפטר ו' אד"ר תשמ"ט) - הרבנית חנה ובנה הרשד"ב גורארי' נגד "אגודת חסידי חב"ד"; חתימת השופט על הסכם הפשרה, כ"ד אב תש"נ (15 באוגוסט 1990).
* 66 קלטות שמע (קסטות) של "מרכז שידורי חב"ד" (WLCC) - התוועדויות בהן דיבר הרבי מליובאוויטש בענין "משפט הספרים". הקלטות נאספו, קוטלגו והוגשו לביהמ"ש על ידי התובעים - משפחת גורארי', במהלך תביעת פיצויים שניהלו כנגד הרבי מליובאוויטש. התביעה הוגשה לאחר ש"חסיד שוטה" פרץ משולהב לביתה של הרבנית חנה גורארי' והכה אותה במוט ברזל בחוזקה, פגע בגולגולתה, עיוור אחת מעיניה ופצע את ידה.
* התנגדות עו"ד נתן לוין לדרישה שהרבי מליובאוויטש יופיע בפני ביהמ"ש או לכל הפחות יעיד בפני מצלמה. ההתנגדות מבוססת על חשש לבריאות הרבי. אוגוסט 1990.
* ועוד.
כ-900 דפים, נתונים בקלסרים ותיקיות + 66 קלטות שמע. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
שני מכתבים (מודפסים במכונת כתיבה) חתומים בידי הרב שמריהו גורארי', חתנו הבכור של רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. אנגלית.
* מכתב על נייר מכתבים רשמי של "חגיגה שנתית 25 של מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש"; מכתב תודה על תרומה עבור הישיבות. ברוקלין, ניו יורק, 23 בנובמבר 1964.
[1] דף. 35 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
* מכתב על נייר מכתבים רשמי של "מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, מיסודם של כ"ק אדמו"ר רבי שלום דובער ובנו כ"ק אדמו"ר רבי יוסף יצחק זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע מליובאוויטש"; מכתב תודה על תרומה עבור הישיבות. לונג ביץ', ניו יורק, 6 במרץ 1964.
[1] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג (תרנ"ח-תשמ"ט), חתנו בכורו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ונשיא הועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש". היה מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש ומחסידי האדמו"ר הרש"ב, אשר בחר בו לחתן עבור נכדתו חנה, בתו הבכורה של בנו האדמו"ר הריי"ץ. החתונה נערכה בחצר הרבי ברוסטוב, י"א סיון תרפ"א. עמד לצד חותנו האדמו"ר הריי"ץ במשך 30 שנה והתלווה אליו בכל נדודיו וגלגוליו. בשנת תרפ"ח היגרו יחד מרוסיה לריגה בירת לטביה, ובשנת תרצ"ג עברו לפולין, שם התיישבו בוורשה ובאוטבוצק. בראשית ת"ש נמלטו מפולין הכבושה, ובאדר ת"ש הגיעו לארה"ב, שם התגוררו בבניין 770 בשדרת "איסטרן פרקווי", במרכזה של שכונת קראון הייטס היוקרתית שבברוקלין ניו-יורק. הרש"ג היה איש אמונו ויד ימינו של חמיו הריי"ץ בכל פעילותו הציבורית הענפה ובעסקנותו למען הכלל. באחת מאגרותיו כותב הריי"ץ: "חתני הר"ש [הרב שמריהו] שי' עובד בעמל רב במלוא מובן המילה". בשנת תרצ"ט מונה על ידי חמיו האדמו"ר הריי"ץ לכהן כנשיא הוועד הפועל של "מרכז ישיבות ליובאוויטש", ובתפקיד זה פעל במרץ ובמסירות עד ליומו האחרון. נפטר בבוקר יום השבת, ו' אדר ראשון תשמ"ט, ונטמן לצד ציון חמיו בחלקת חב"ד שבבית העלמין מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק.
על גבי העמוד הראשי של השבועון The Jewish Standard (3 באוגוסט 1990) מודבקת תווית המנוי המקורית של נכד הריי"ץ הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי' (Barry S. Gourary, 187 Gates Ave, Montclair, NJ); על גבי העמוד הראשי של השבועון The Jewish Week (7 בספטמבר 1990) מודבקת תווית המנוי המקורית של רעייתו הרבנית שרה מינא גורארי' (Ms. Mina Gourary, 187 Gates Avenue, Montclair, NJ).
2 גיליונות (מספר עמודים משתנה). 37 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. קמטים ובלאי קל.
סרטון קצר (1:58 דקות; בצבע) מיום חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי', עם ב"ג מרת שרה מינא לבית משפחת חסקינד - יום א' י' סיון תשי"ג. החתן והכלה אינם נראים בסרטון.
בסרטון נראים האורחים, נשים וגברים בלבוש חגיגי, מתכנסים בפתח המלון במנהטן בו נערכה החתונה. בין היתר נראים המחותנים משני הצדדים - הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) והרב אלטער דוב בער (בערל) חסקינד; וכמה מגדולי חסידי חב"ד בארה"ב - הרב ישראל ג'ייקובסון (יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית), הרב שלמה אהרון קזרנובסקי (יו"ר הוועד הפועל של אגו"ח בארה"ב), עו"ד ר' יקותיאל (סעם) קרמר (חבר אגו"ח ומראשי עסקני חב"ד בארה"ב), מר ירוחם פישל קליינפלד (Philip M. Kleinfeld - שופט ביהמ"ש העליון וחבר הסנאט של ניו-יורק. חבר ועד הפועל של אגו"ח בארה"ב, סייע בהליך קבלת האזרחות האמריקנית של הריי"ץ), ואישים נוספים [לא עלה בידינו לזהות רבים מהאורחים הנראים בסרטון].
סליל צילום מקורי (מצורפים תקליטור וכרטיס זיכרון עם קובץ דיגיטלי של הסרטון). מצב טוב.
חתונת הרה"ת ר' שלום דובער (בארי) גורארי'
ביום א', י' סיוון תשי"ג, נשא נכד הריי"ץ הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' לאישה את מרת שרה מינה [בת ר' אלטער דוב בער חסקינד וגאלדא בוניא לבית משפחת תומרקין]. החתונה נערכה במלון במנהטן; מסדר הקידושין היה אב החתן, הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). אבי החתן ואבי הכלה, הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) ור' בערל חסקינד, הכירו עוד מזמן לימודיהם בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, שם חלקו חדר משותף.
לראשונה פגש בארי את מינא בארה"ב בשנת ת"ש, במשכנם הזמני של הריי"ץ ובני ביתו במלון "גרייסטון" במנהטן, בשעה שמינא טיפלה בסבתו הרבנית נחמה דינה (הרבנית נחמה דינה נזקקה לסיוע בין היתר בשל חירשות ממנה סבלה לאחר לידת בתה שיינא).
לאחר הסתלקות הריי"ץ בשבט תש"י ומינוי דודו רבי מנחם מענדל שניאורסון כממלא מקומו בכס נשיאות חב"ד, התערערו היחסים בין בני הבית, ובארי החליט לעקור את מגוריו מבית הוריו ב-770. בתחילה עבד במשרה ממשלתית ב"מכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה" (National Bureau of Standards) בוושינגטון, ובהמשך עבד כחוקר ב"מעבדה לפיזיקה יישומית" (Applied Physics Laboratory) של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בסילבר ספרינג מרילנד. מינא חסקינד הגיעה לוושינגטון בשנת 1949, לאחר שסיימה את חוק לימודיה בסטטיסטיקה באוניברסיטת קולומביה, והחלה את עבודתה כחוקרת ב"אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון". בתקופה זו חודש הקשר בין מינא ובארי, קשר שהוביל לבסוף לחתונה.
חתונת הזוג נערכה ביום א', י' סיון תשי"ג, בהשתתפות כמה מגדולי חסידי חב"ד [כמה מהם נראים בסרטון שלפנינו]; אולם בלטו בהיעדרם דודיו של החתן - הרבנית חיה מושקא ובעלה הרבי מליובאוויטש. בראיון וידיאו שנערך בשנת 1997, מתאר בארי גורארי' את הלבטים אודות זהות היורש לאחר הסתלקות סביו הריי"ץ ואת הנסיבות בגללן לא נכח דודו הרבי מליובאוויטש בחתונתו (אנגלית):
"בראשית 1950, בפברואר, סבי [הריי"ץ] נפטר, ובחצר השתרר לפתע תוהו ובוהו. ראשית, החסידים היו מבולבלים לגבי הכיוון ובאיזה דרך ללכת; שנית, הם התלבטו אודות זהות היורש. לדעתי, העמדת יורש לסבי היא דבר מגוחך, המקום כבר לא יהיה אותו הדבר. כמה אנשים אמרו לי, אתה צאצא ישיר, אמרתי להם 'אין סיכוי'. הבחירה הייתה בין אבי [הרש"ג] לבין דודי. אני מתכוון כמובן לדודי מענדל שניאורסון [הרבי מליובאוויטש]. דודי [מנחם מענדל] הורנשטיין לא הצליח לצאת מפולין ונספה בשואה. הייתה זו מריבה מאוד לא נעימה ואכזרית. בעבר הייתי מאוד קרוב לדודי, אך התרגילים הזולים שעשו חסידיו, אותם הוא לכל הפחות סבל, אילצו אותי לנתק את הקשרים עמו. הרגשתי שהמקום מתמוטט... לא יכולתי באמת להישאר שם יותר. התחלתי לחפש עבודה. המקום אליו פניתי היה וושינגטון...
החתונה שלנו לא התקיימה כפי שהייתי רוצה שתתקיים. באותה עת סבי [הריי"ץ] נפטר. דודי [הרבי מליובאוויטש] כיהן כבר כמעין רבי, ונהג באופן מאוד לא ידידותי כלפי אבי [הרש"ג]. אני רציתי שאבי יהיה המסדר קידושין, ולא דודי. הדרך היחידה שיכולתי לעשות זאת הייתה לא להזמין את דודי, דבר שנחשב לעלבון קשה. התוצאה הייתה שהם עשו את זה לבלתי אפשרי עבור אבי להיות נוכח בחתונה... התחתנו למרות זאת... ובהדרגה הגיעו שני ילדינו... הגדולה נקראת סוניא, על שם דודתי [שיינא הורנשטיין] שנספתה בפולין... הצעירה נקראת נורה שטערנא... על שם סבתא רבא שלי [הרבנית שטערנא שרה, אשת הרש"ב]... לא סיפרתי לילדיי את הסיפור הרבה פעמים, אך כתבתי להם אותו... לא רציתי להעביר מסר של שנאה. זהירות כן. להיות מאוד זהיר. לדעת איפה אתה נמצא ועם מי, לפרנס את עצמך, ולדעת תמיד מי הם החברים האמיתיים שלך. אני רוצה להימנע משנאה".
על אף שהרבי והרבנית חיה מושקא לא השתתפו בחתונת האחיין בארי, היו שניהם מעורבים בשמחה. לרגל החתונה הוציא הרבי לאור שני קונטרסים, עם מראי מקומות והערות שלו – דרוש חתונה שאמר הריי"ץ בסעודת שבע ברכות לחתונת ה"ר נחום גולדשמיד [מאמר ד"ה אשר ברא תרח"ץ, י"ל לראשונה בר"ח סיון תשי"ג], ודרוש חתונה שאמר הרש"ב בחתונת בנו הריי"ץ [מאמר ד"ה והוא כחתן תרנ"ז, י"ל לראשונה בערב חג השבועות תשי"ג]. בעמוד האחרון של שני הקונטרסים נדפסה הקדשה לזכות החתן: "לרגלי חתונת בננו הרב שלום דובער שי' - נכדו יחידו של כ"ק אאמו"ר ומו"ח מרנא ורבנא יוסף יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע [הריי"ץ] - שתתקיים בעזהי"ת למזל-טוב ובשעה טובה ומוצלחת ביום י' סיון תשי"ג. הרבנית חנה שליט"א - בת כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע והרב שמרי' גורארי' שליט"א – חתנא דבי נשיאה".
בהתוועדות יום ב' דחג השבועות תשי"ג, כחמישה ימים קודם החתונה, שתה הרבי הרבה מאוד יין ואמר מספר שיחות ומאמרים שעסקו אף הן בענייני חתונה ונישואין. במהלך ההתוועדות פנה הרבי אל גיסו הרש"ג ואמר לו שאת העניינים אותם הוא, הרבי, אמור לפעול, הוא אכן פועל בהתוועדות זו, אך אתה, הרש"ג, "עם השמחה שלי אתה אינך יוצא ידי חובה" ומוטלת עליך החובה לשמוח בחתונת בנך יחידך. הרבנית חיה מושקא אף היא סייעה בקניות ובהכנות לחתונה, ושלחה משקה ומזונות לבחורים ב-770 כדי שיתוועדו ויחזרו מאמר חסידות מאביה הריי"ץ, סב החתן. בעניין זה הוסיפה ואמרה, "מה נוגע כל הענינים, זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ".
מקור הדברים בתיאורו של ה"חוזר" ר' יואל כהן ביומנו (מיום כ"ה סיון תשי"ג). ר' יואל מתאר את היחסים בין בני הבית ואת הנסיבות שהובילו לכך שהרבי לא נכח בחתונת האחיין:
"יחס הרש"ג שליט"א לכ"ק שליט"א נשתנה לגמרי בטוב, הוא בא לכל התוועדות, וגם בעניני הישיבה (אחרים אומרים שגם בעניניו הפרטיים, אך איני יודע זאת בבירור) הוא שואל אצל כ"ק שליט"א, כמעט כל שבוע, עכ"פ גייט ניט א דורך א משך פון צווי וואכן [לא חולפים שני שבועות] שאינו נכנס לכ"ק שליט"א למשך כמה שעות.
אמנם זוגתו חנה תי' ובנם הר"ר שלום דובער, היחס שלהם הוא כמקודם, היינו א אפיצעלער ברוגז [ברוגז רשמי].
בדבר החתונה, הנה הרש"ג רצה מאוד שכ"ק שליט"א יהיה על החתונה, אמנם חנה ושלום דובער לא רצו בשום אופן שיהיה, אומרים שהיא [חנה] אמרה אויב ער וועט זיין וועל איך ניט זיין [באם הוא יבוא, אני לא אבוא]. הרבנית מוסיא תי' לא הלכה לחתונה באמרה, אן דעם מאן גיי איך ניט [ללא בעלי אינני הולכת], ומ"מ היא עזרה מאוד אויף איינקייפן וכו' געבאקט וכו' [בקניות וכו' אפיה וכו'] והשתדלה שהכל יהי' על הצד היותר טוב.
היא גם שידלה את אנ"ש לילך על החתונה, (לפועל, כמעט שאף אחד מאנ"ש לא היו), ביום הנישואין א' י' סיון האט זי אראפגעשיקט [היא שלחה] משקה עם מזונות, אז די בחורים זאלן פארבריינגען [כדי שהבחורים יתוועדו], ובקשה שיחזרו איזה מאמר דעם טאטנס [מאמר של האבא - הריי"ץ] כמו שחוזרים בכל החתונות, והוסיפה לומר: מה נוגע כל הענינים, עס איז דאך דעם טאטנס א שמחה [זוהי הרי שמחה של האבא - הריי"ץ].
כ"ק שליט"א, הנה בחג השבועות, הזכיר בהמאמר ענין של החתונה כיצד מרקדין לפני הכלה, ואח"כ בהשיחה, היו שני גאנצע שיחות ארוכות בענינים של נישואין [ראה "תורת מנחם – ח (תשי"ג, ב)", עמ' 196-205 ועמ' 217 ואילך].
כמו"כ לקח הרבה יין (כי הרופאים אסרו לו לקחת משקה, ובאמת גם יין אסרו לו אבל מ"מ) א האלבן גאלן וויין, זויערין [חצי גלון יין, חמוץ] (זה יין חזק).
גם דיבר עם הרש"ג בעת הניגונים ואמר לו שיהי' שמח, ובתוך הדברים אמר לו: איר זייט דאך מבלבל די [אתה הרי מבלבל את ה]הסברים אין חסידות, אין חסידות גיט מען אלמאל א הסבר [בחסידות מעניקים תמיד הסבר] כמו חתונת בנו יחידו, און איר זייט... מיט מיין שמחה זייט איר ניט יוצא... איך טו אפ, די אלע ענינים וואס איך דארף אפטאן טו איך אפ איצטער [אתה, עם השמחה שלי אתה אינך יוצא ידי חובה... את כל העניינים שאני אמור לפעול (בעניין החתונה) אני פועל עכשיו]".
ביומנו, ר' דוד שוחט מתאר גם את התייחסות הרבי בהתוועדות יום ב' דחג השבועות לחתונת האחיין: "יאמרו א פרייליכן ניגון רק על החתונה, וענה אד"ש שהענינים שהוא צריך לפעול על החתונה הוא פועל עכשיו, ואמר לרש"ג שי' שיהי' בשמחה".
רובו הגדול של הספר נלקט מתורתו של המגיד ממזריטש.
[2], מ דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בשוליים וסימני עש בשולי הדפים האחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט בכמה מקומות. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות ובשורות התחתונות של מספר דפים. חותמת ורישומים בכתב-יד בדף השער. כריכה חדשה.
בדפוס זה של רבי יהודא שלמה יאריש רפופורט נדפס בשנת תקמ"ח הספר הקדוש "נועם אלימלך", ועל-פי המקובל היו עובדי הדפוס אנשים קדושים מ"ל"ו הצדיקים הנסתרים" [ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר "נועם אלימלך" דפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד"].
ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. אוסטרהא, דפוס אברהם בן יצחק אייזק ואליהו בן יעקב סג"ל, בשנת מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל" [=תקנ"ד 1794].
מעבר לשער הסכמת רבי אשר צבי המגיד מאוסטרהא. במהדורה זו נוספו (בעמו' [2-4]) לקוטים חדשים שלא נדפסו במהדורות הקודמות.
בשער הספר: "ספר מגיד דבריו ליעקב [האותיות הסופיות מודגשות לציון שם המחבר – רבי דוב], והוא לקוטי אמרים... אמרות טהורות... שמעו דבר המלך... מדי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, ה"ה הרב הגדול החריף ובקי בנגלה ובנסתר, גאון תפארת ישראל, האלקי חסידא ופרישא, בוצינא קדישא, גולה עמוקים... כבוד מוהר"ר דוב בער זללה"ה, שהיה מגיד מישרים דק"ק מעזריטש... וגם נתוספו בו לקוטים חדשים מבעה"מ [מבעל המחבר] הנ"ל".
הספר הובא לדפוס על ידי רבי שלמה מלוצק (מחבר ספר "דברת שלמה"), תלמידו המובהק ושאר בשרו של המגיד ממזריטש. בתחילת הספר כתב רבי שלמה מלוצק שתי הקדמות יסודיות ומפורסמות בעולם החסידות, שבהן מספר על רוח הקודש ששרתה על רבותיו – הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש, ועל רום השגותיהם ומדרגותיהם.
בהקדמתו הראשונה מביא ר' שלמה מלוצק פרטים שונים אודות הדפסת הספר, בין היתר כותב, שעיקר הספר הועתק "מכתיבת יד הרב המופלג החסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא". באחד ממאמרי האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, הנמצא עדיין בכתב-יד, נכתב לגבי מאמר ד"ה "עולת תמיד" שבספר (נדפס במהדורה שלפנינו בדף כד/2): "שמעתי שמאמר זה כתב רבינו ז"ל [האדמו"ר הזקן בעל התניא] בהיותו אצלו" (רשימות הרב"ש, עמ' קלט, הערה).
[4], מח דף. דפים [2-4] נכרכו שלא כסדרם, לאחר דף השער (במקור נכרכו בין דפים ד-ה). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. הספר שוקם באופן מקצועי. כתמים כהים גדולים בשולי כל הדפים. קרעים חסרים וסימני עש, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בהשלמת ומילוי נייר. חותמת. כריכת עור חדשה.
ספר [הלכות] "תלמוד תורה מבעל המחבר ספר התניא" [מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע]. לבוב, דפוס יהודית אשת ר' צבי הירש [רוזאניש], תקנ"ט [1799]. מהדורה שניה. הסכמת הרה"ק רבי משה יהודה ליב מסאסוב מיום ז' אייר תקנ"ט; הסכמת ר' יוסף הוך גילערנטר אב"ד זאמושטש מיום כ"ח אייר תקנ"ט.
"הלכות תלמוד תורה" – מהדורה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. החיבור נדפס בעילום שם המחבר, ובנוסח השער נזכר רק שהוא "מבעל המחבר ספר התניא... והמחבר הזה מאנשי אשכולות, איש שהכל בו, תוכו רצוף אהבה מסותרת הסתר מן התורה תפוחי זהב במשכיות כסף". נדפס חמש שנים בלבד לאחר הדפסת המהדורה הראשונה, שקלוב תקנ"ד, שאזל במהרה מן השוק: "ולא נמצא אפי' אחד בעיר כו'. ע"כ הובא לבית הדפוס בק"ק לבוב יע"א כדי לזכות את הרבים" (מנוסח השער).
[2], לד דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. סימני עש וקרעים, בהם קרעים חסרים בכמה דפים, עם פגיעה בטקסט, מרביתם משוקמים בהשלמת נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים. חותמת ורישומים בדף השער. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, הלכות תלמוד תורה, ב, עמ' 6-7.
תולדות הדפסת חיבורי האדמו"ר הזקן - תורתו שבכתב
בחייו הדפיס האדמו"ר הזקן ארבעה חיבורים קטנים, בהלכה ובעבודת ה'. רוב חיבוריו שבכתב (וכל תורתו שנאמרה בעל פה) נדפסו רק לאחר הסתלקותו.
ארבעת החיבורים שהדפיס האדמו"ר הזקן בחייו:
א. "הלכות תלמוד תורה" נדפס פעמיים בחיי המחבר: שקלוב תקנ"ד (ידועים שלושה עותקים בלבד ממהדורה זו); לבוב תקנ"ט (העותק שבידינו, עם הסכמת הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב). חיבור זה הוא למעשה חיבור בפני עצמו, שאינו מיוסד על השולחן ערוך של ה"מחבר" רבי יוסף קארו ונושאי כליו. בחיבור מבאר ומלבן האדמו"ר הזקן את כל גדרי מצוות תלמוד תורה וידיעת התורה ואיסור שכחת התורה, החל מהמקורות בגמרא ובראשונים ומהם להלכה למעשה. כמו כן, מחדש המחבר הלכות רבות שאינן מוזכרות אצל הפוסקים לפניו. לאחר פטירת המחבר, צורפו הלכות תלמוד תורה לחלק השלישי של שלחן ערוך הרב, שנדפס בקאפוסט תקע"ד.
ב. "לוח ברכת הנהנין", נדפס לפחות חמש פעמים בחיי המחבר: שקלוב תק"ס (לא ידוע כיום על אף עותק ששרד ממנו, ויתכן גם שקדמו לו מהדורות נוספות); זולקווא תקס"א; רוסיה-פולין תקס"א?; קוריץ אחר תקס"א; לבוב תקס"ד. בחיבור זה נדפסו פסקיו של האדמו"ר הזקן בהלכות ברכת הנהנין, לרוב על פי הכרעותיו בשלחן ערוך שלו, אך בהשמטת הנימוקים והטעמים.
ג. סידור המכונה בשם "סידור הרב". גם חיבור זה, כקודמו, נדפס לפחות חמש פעמים בחיי המחבר (ראה: קובץ בית אהרן וישראל, קפו, עמ' קלג-קמד). בתוך סידור זה הדפיס האדמו"ר הזקן את החיבור "סדר ברכת הנהנין" – הכולל יג פרקים, ובו חזר מפסקי הלכה רבים שכתב ב"לוח ברכת הנהנין". בחיבוריו האחרים מזכיר המחבר את סידורו ("אגרת התשובה" פרק ז; שלחן ערוך הרב הלכות פסח, סימן תמח סעיף יב, ועוד), אך לא ידוע כיום על עותקים ששרדו ממהדורות הסידור שנדפסו בחייו (למעט עותק אחד החסר דף שער; לגביו נחלקו החוקרים אם נדפס בתקס"ג או בתקס"ב).
ד. ספר התניא, נדפס בסלאוויטא תקנ"ז, ובשנית בשקלוב תקס"ו, בתוספת "אגרת התשובה" (בנוסף לאלה נדפסו בחיי המחבר עוד ארבע הוצאות לא רשמיות, בזולקווא).
לאחר הסתלקותו של האדמו"ר הזקן, נדפס החלק הגדול מתורתו שבכתב – ששת כרכי שלחן ערוך הרב – בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו. כמו כן, נדפסה בשנת תקע"ד בשקלוב מהדורה נוספת של ספר התניא, בה נוספו לראשונה "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון".
[שלחן ערוך אורח חיים], הלכות פסח (סימנים תכט-תצט), מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [שקלאוו, דפוס מרדכי הלוי, תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
ללא דף השער ושלושת הדפים שלאחריו, עם "הקדמת הרבנים נ"י בני הגאון המחבר ז"ל". בדף רח (ע"ב) רשימת פועלי הדפוס. בדף ריב (ע"א) סמל המדפיס מרדכי הלוי.
הגהות (קצרות) רבות בשולי הדפים. עותק שהיה בבעלותו של רבי אהרן ברנדווין מפלשטין-צפת - מספר חותמות שלו (בדוגמת כתב יד) בשולי הדפים: "הק' אהרן בהה"צ ר' צבי אריה מאליק חה"צ מסטרעטין ז"ל". רבי אהרן ברנדווין, בן האדמו"ר רבי צבי אריה מפלשטין, וחתן האדמו"ר רבי אברהם ברנדווין מסטרטין (ואימץ לעצמו את שם משפחת חותנו -ברנדווין). גדל בבית דוד-אמו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין (אמו גיטל היתה בתה של חנה-איטא, אחותו של רבי ישראל מרוז'ין), שהכתירו בצעירותו לאדמו"ר ואף מסר לו "קוויטל" ו"פדיון". רבי אהרן מיאן לכהן באדמו"רות ועסק בתורה. עלה לארץ-ישראל והתיישב בצפת, בה תפס מקום נכבד בקהילה החסידית בעיר. נפטר בכ"ח כסלו תרס"ז ומנוחתו כבוד במערת ה"באר מים חיים" בבית הקברות העתיק של צפת, בה נטמן גם אביו.
[1], ב-רמח דף. דף השער ושלושת הדפים לאחריו חסרים. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים, בהם קרעים חסרים, חלקם מחוזקים בהדבקות נייר. סימני עש בכמה מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים לא אחיד. רישומים. חותמות. כריכה חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 21-25.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד; ההקדמה חסרה בעותק שלפנינו). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד – העותק שלפנינו. לאחר מכן נדפס חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, קאפוסט תקע"ד (ראה פריט הבא - פריט 21). חלק שלישי - הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט 23).
[שלחן ערוך יורה דעה], הלכות נדה (סימנים קפג-קצא), עם לקוטי הלכות שחיטה (סימנים א-ב, יח, כג-כו) וקצת הלכות טריפות (סימנים לא-לג), ושו"ת, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במוהר"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
[1], מח; נד; [16] דף. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מעט סימני עובש). קרעים בשולי השער ובמספר דפים ראשונים, עם פגיעה בטקסט, מרביתם משוקמים במילוי נייר (עם השלמת הטקסט). סימני עש זעירים, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים. חותמות צנזורה. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 26-27.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט קודם - פריט 20). לאחר מכן, נדפס החלק השני שלפנינו - הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר. חלק שלישי - הלכות רבית, "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה", נדפס בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט הבא - פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט 23).
שלחן ערוך אורח חיים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בשלושה כרכים:
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק ראשון (סימנים א-קלא, קנח-קסח, קעד, קעז-רז, ריב-רטו). ללא דף שער [קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, תקע"ו 1816].
עותק חסר. ג-ו, ח; פ, פב-פג; עג-רס, רצז-רצט, [1]. חסרים 40 דפים: [2] דפים ראשונים (דף השער והקדמת האדמו"ר האמצעי), דף ז מהספירה הראשונה, דף פא מהספירה השניה, ודפים רסא-רצו מהספירה השלישית (במקור: [2], ג-ח; פג; עג-רצט, [1] דף). 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים (בדף ג קרע חסר עם פגיעה בטקסט בכמה שורות). קרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים עג-עז מהספירה השלישית, עם פגיעה בטקסט. חותמות ורישומים. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שני הלכות שבת (סימנים רמב-שג, שה-שכא, שכג-שמד). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[4], ה-[ר]פ, [2]; צח דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך שוליים לא אחיד. רישום בעמוד האחרון. כריכה חדשה.
* שלחן ערוך אורח חיים, חלק שלישי הלכות עירובין (סימנים: שבת שמה-תח; יו"ט תצה-תקכט; ראש השנה תקפב-תרג; יום הכפורים תרד-תרכד; סוכה תרכה-תרכט, תרלא, תרלו-תרמד; לולב תרמה-תרנא). קאפוסט, דפוס האחים יהודא וישראל בני א"ש (אורי שרגא) פייווש יפה, [תקע"ו 1816].
[1], ב-קסד, קסט-רנ, [2]; כג דף. ייתכן ששבעת הדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. חותמות צנזורה ורישומים.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 32-39.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 20). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 21). חלק שלישי - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט 22). שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים (שלפנינו) נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו.
שלחן ערוך, "מהלכות הצריכות מלוקטות מטח"מ [מטור חושן משפט] וגם מהלכות רבית [מטור יורה דעה]... וצירפנו לזה גם הלכות ת"ת [תלמוד תורה] הנדפס", מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. קאפוסט, דפוס רבי ישראל במו' יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן), [תקע"ד 1814]. מהדורה ראשונה.
כולל י"ג סימנים (שלא על סדר סימני השו"ע): הלכות הלואה, עדות ושטרות ושלישית, מכירה ומתנה ושליח ואפטרופוס, אונאה וגניבת דעת, מדות ומשקלות והפקעת שערים, מציאה ופקדון, עוברי דרכים וצער בעלי חיים, הפקר והשגת גבול, גזילה וגניבה, נזקי ממון, נזקי גוף ונפש ודיניהם, שמירת גוף ונפש ובעל תשחית, שאלה ושכירות וחסימה, עסקא, תלמוד תורה, רבית.
הלכות תלמוד תורה ורבית הופרדו במהדורות הבאות והועברו למקומן בחלק יורה דעה. הלכות עסקא נדפסו רק כאן בדף [סז ע"א] - "גם זאת מצאנו דברי קדשו", ובמהדורת סדילקוב (מעבר לשער), ומאז ואילך נשמטו בכל המהדורות הבאות (במהדורת תשכ"ח נדפסו שוב בהוספות לשו"ע עמ' 1912).
ידועים שני סוגי שערים הנבדלים זה מזה בקישוטי השער ובצורת האותיות. לפנינו דף השער באותיות רש"י קטנות וצפופות (ולא באותיות מרובעות ומרווחות. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000182732).
[1], צד; כ דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בעיקר בשער ובדפים הראשונים). קרעים וסימני עש, בעיקר בשולי הדף. רישומים בשער. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, א, עמ' 28-31.
חיבור והדפסת שלחן ערוך הרב
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, ובצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומסביר מדוע. היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש, כפי שמספרים בניו בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח (שקלוב, תקע"ד). הם כותבים כי המגיד בחר בו מכל תלמידיו למפעל זה, כשהוא אומר לו: "אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
במקור היה כתב היד של החיבור גדול יותר וכלל סימנים נוספים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. בשנת תק"ע פרצה שרפה גדולה בעיירה ליאדי שכילתה את ביתו ורכושו של האדמו"ר הזקן, כולל את כתבי יד קדשו, ובהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה קודם השרפה ונותרו בידי המעתיקים.
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (טבת תקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה חלקים. חלק ראשון - הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב תקע"ד (ראה פריט 20). חלק שני, הכולל חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, וכן י"ח תשובות מהמחבר, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד (ראה פריט קודם - פריט 21). חלק שלישי שלפנינו - "הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט", "הלכות תלמוד תורה" והלכות רבית, נדפס לאחר מכן בקאפוסט תקע"ד. שלושת חלקי אורח-חיים הנותרים נדפסו בהמשך, בקאפוסט תקע"ו (ראה פריט הבא - פריט 23).
שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. [סדילקוב, דפוס פנחס אליעזר ב"ר מרדכי בילטש, תקפ"ו 1826]. סט שלם - ששה חלקים בששה כרכים. המילה "בקאפוסט" הובלטה בדפי השער.
במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה סימנים קעה-קעו מהלכות ברכות הנהנין. המהדורה היחידה בה מופיעה הסכמתו הנלהבת של הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל.
המהדורה שלפנינו נדפסה דף על דף ושורה על שורה, בקירוב, על פי המהדורה הראשונה (תקע"ד-תקע"ו). במהדורה שלפנינו ישנם שינויים מהמהדורה הראשונה: א. ה"מהדורה בתרא" של ארבעת הסימנים הראשונים, והפתיחה שלפניהם, נדפסו לאחר ה"מהדורה קמא" שלהם. ב. ההקדמה המפורסמת של שלושת בני המחבר: הרה"ק רבי דוב בער - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, הרה"ק רבי חיים אברהם ור' משה, שנדפסה במהדורה הראשונה בתחילת הכרך של הלכות פסח (שקלוב תקע"ד), נדפסה במהדורה שלפנינו פעמיים, בתחילת כרך א ובתחילת כרך ג, אך בהשמטת כמה קטעים, ובהשמטת חתימת שמו של הבן השלישי ר' משה (ההקדמה נדפסה במתכונת זו בכל המהדורות שנדפסו אחריה, עד שתוקן הדבר במהדורות החדשות של ימינו).
מהדורת סדילקוב והסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל
המהדורה הראשונה נדפסה בשנים תקע"ד-תקע"ו בשקלוב ובקאפוסט שברייסין (רוסיה הלבנה - בלארוס). מאז עברו כעשר שנים עד הדפסת המהדורה השניה שלפנינו, שנדפסה בסדילקוב שבאוקראינה. המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, מחותנו של המחבר בעל התניא, מספר בהסכמתו הנלהבת למהדורה שלפנינו (נדפסה בראש החלק השלישי שלפנינו), על הביקוש הרב למהדורה זו בקרב החסידים באוקראינה, שלא הגיעו לידיהם כל חלקי החיבור שנדפסו ברייסין: "בא אלי הרבני המופלא [המו"ל]... לומר שרוצה לרוות צמאון עם קדוש בני ישראל אשר בערה בם תבערת והתלקח[ו]ת שלהבת יה בחשיקה וחפיצה שיפוצו מעיינות חכמת פסקי ההלכות ויסודו אמת לאמיתם של השלחן ערוך מהרב הגאון... מו"ה שניאור זלמן מק"ק לאדי'... כי גם אני בשלהובותא דנורא דלבא התלקחתי מזמן זמנים, ואמרתי מתי יבא לידי איש אשר ידבנו לבו להאיר אור חדש וקדוש הזה בעולם, ובפרט במדינתינו [אוקראינה] שלא זכינו להיות בידינו כל הש"ע שלו כולם כאחד יחד, מחמת שאורחי רחיקא מדינתינו ממדינתו שנדפסו שם זה כבר שנים כבירים, וטרם בואו לכאן למדינתינו, כל אחד אשר יגיענו בכפו יבלענו, וכל חיך הטועמו אומר לי הוא...".
על המהדורה שלפנינו, ועל המדפיס ובית הדפוס שהדפיסו מהדורה זו, ראה בקבצי "היכל הבעש"ט", לז ולט.
ששה חלקים בששה כרכים.
* כרך ראשון (אורח חיים חלק ראשון – סימנים א-רטו): [3], קצג, קצז-ר, קפא-קפח, רט-שיח. חסר דף השער ודף אחרון.
* כרך שני (אורח חיים חלק שני – הלכות שבת - סימנים רמב-שמד): [1], רנו, רסא-שעז דף.
* כרך שלישי (אורח חיים חלק שלישי – הלכות עירובין – שבת, יו"ט, ר"ה, יום הכפורים, סוכה, לולב; סימנים שמה-אמצע תריד): [4], קפ, קפה-קצב, קפט-רד דף. (במקור: קפ, קפה-קצב, קפט-רנב, ריג-רכ, רסא-רסח דף; חסרים כ-64 דפים בסוף הכרך).
* כרך רביעי (אורח חיים חלק רביעי – הלכות פסח): [2], ב-כט, לג-רמז. חסר דף א ושני דפים אחרונים.
* כרך חמישי (חלק חמישי – יורה דעה - הלכות שחיטה, טריפות, רבית ועיסקא, נדה, תלמוד תורה, עם שו"ת): [1], רכו, רכט-רנד, רנז-רפז דף. חסר דף אחרון.
* כרך שישי (חלק שישי – חושן משפט): [1] סו דף.
17.5-19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב; כרך רביעי במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכתמים כהים. פגמים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, וסימני עש (קרעים גדולים ובלאי בדפים האחרונים של הכרך הראשון וקרעים וסימני עש קשים בכרך הרביעי, עם פגיעה רבה בטקסט). סימני עובש ופטריה במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט בכמה מקומות. רישומים והגהות. כריכות חדשות.
מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ב, עמ' 40-55.