מכירה מקוונת 42 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות - יום בו יצא האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי ממאסרו ברוסיה הצארית
ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ווילנא, דפוס רבי מנחם מן בן ברוך ורבי שמחה זימל בן מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה (על נייר כחול).
"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו. בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).
[1], מט דף. 23 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש בשוליים של מספר דפים עם פגיעה מזערית בטקסט. קרעים משוקמים במילוי נייר. רישומים. חותמת בשער. כריכה חדשה.
ספר מגן אבות, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, שיר השירים, ליקוטים על נ"ך ודרושים לחתונה, מאת האדמו"ר רבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1902. מהדורה ראשונה. סט שלם – שבעה חלקים בשבעה כרכים. שני שערים לכל חלק.
ששת החלקים הראשונים כוללים מאמרים שנדפסו מכתב-יד המחבר. בחלק השביעי נדפסו מאמרים שנכתבו על ידי "השומעים המובהקים", והמחבר "הגיהם ותקנם בכי"ק". בראש חלק א' הקדמת המו"ל בן המחבר ר' יהודה ליב שניאורסון, הכותב: "וקראנו את הספר בשם מגן אבות להיותו נושא את מספר שמו הקדוש שלמה זלמן". בהגהת והדפסת הספר נטל חלק ר' חיים מאיר היילמן (מחבר ספר "בית רבי").
בהקדמתו מביא המו"ל את דברי אביו ה"מגן אבות": "אני נזהר לבלי לשנות מלשונו הזהב של אאזמו"ר [ה"צמח צדק"] נ"ע שהוא היה שומר לשונו הזהב של אדמו"ר הזקן נ"ע כמו שקבל מהרב המגיד [ממזריטש] נ"ע והרב המגיד מהבעש"ט, וכשאני שומר לשונו הזהב של אאזמו"ר נ"ע הנה על לשוני דברי קדשם של כל רבותינו הנ"ל".
הרה"ק רבי שלמה זלמן שניאורסון האדמו"ר מקאפוסט (תק"צ-תר"ס), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט, "דור חמישי לנשיאי חב"ד". זקנו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש קירבו מאוד ונהג ללמוד עמו נגלה וחסידות: "בערך שנת תר"כ לקחו רבינו אליו שיהיה אצלו עמו במחיצתו והיה לומד עמו נגלה וד"ח ולא מש מאהלו עד כי גלה לו כל סתרי חכמתו... והיה נחשב אצל רבינו כאחר מבניו" (בית רבי, חלק ג, פרק ח, עמ' טז). עוד בחיי ה"צמח צדק" היו חסידים משחרים לפתחו של רבי שלמה זלמן להאזין לחזרתו על מאמרי החסידות של זקנו בהרחבה ובטוב טעם (שם). היה מתחכך בגדולי החסידים ושמע חסידות מר' אייזיק הומלער ומר' הלל פאריטשער.
לאחר הסתלקות ה"צמח צדק", הכתירו רוב חסידי חב"ד לאדמו"ר עליהם את אביו רבי יהודה ליב (המהרי"ל) מקאפוסט. רבי יהודה ליב נפטר כחצי שנה בלבד לאחר הסתלקות אביו ה"צמח צדק", בחשון תרכ"ז, ועל מקומו התמנה בנו בכורו רבי שלמה זלמן שהנהיג את עדת חסידי חב"ד-קאפוסט במשך קרוב לשלשים וארבע שנים. לאחר פטירתו נדפס חלק קטן ממאמריו בסדרת הספרים "מגן אבות" שלפנינו.
הרבי מליובאוויטש אמר על מאמרי ה"מגן אבות" שהם "געשמאקע מאמרים" [מאמרים ערבים], ושהם מיוסדים על תורת ה"צמח צדק" (המלך במסיבו, ב, עמ' פד). על הגותו המיוחדת והמעמיקה, כתב הסופר ואיש הרוח ר' הלל צייטלין, במכתב לידיד: "איעצך להשיג את הספר 'מגן אבות' מהצדיק מקאפוסט, וללמוד שם בעיון בהגבהת הלב, את המאמרים על פסוק ויכל אלוקים... וביחוד את הדרוש לפרשת שמיני, שמאחד הוא מסר נורא עם שעשוע חב"די מסתורי שקשה למצוא כמוהו. אם תקרא כל אלו המאמרים לא בהעברה בעלמא כפי שנוהגין, כי אם בעיון עמוק בהדרגה ובסדר, מובטחני שישיב לי תודה עמוקה בעד עצתי זאת" (הרב, ליקווד תשע"ה, עמ' תשנג).
רישומים: "יהושע זעליג..."; "מנחם מענדל ב"ר נח... תרפ"ו"; "לזכרון עולם... לביה"כ הנקראת לובאוויצער... המנדב יצחק ב"ר משה דוב ז"ל נומאן".
שבעה חלקים בשבעה כרכים.
* חלק א (בראשית): [4], מח דף.
* חלק ב (שמות): [2], נז דף.
* חלק ג (ויקרא): [2], נ, [2] דף.
* חלק ד (במדבר): [2], פ דף.
* חלק ה (דברים): [1], קה, [1] דף. ללא דף שער שני.
* חלק ו (שיר השירים, לקוטים ודרושים לחתונה): [2], מח דף. ללא 3 דף אחרונים
* חלק ז (הוספות מהעתקות השומעים, עם מפתחות הפסוקים): [2], עד, [1]; טו דף.
31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (בשוליים הפנימיים של חלק ו כתמים כהים גדולים). סימני עש (סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט בחלק א). רצועות נייר לחיזוק מודבקות בדפים ראשונים ואחרונים של חלק ה. רישומים וחותמות. כריכות חדשות, תואמות.
ספר קב נקי, על סדרי גטין והלכות גטין, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט], "מן קאלאניא ראמאנאווקא הסמוכה לק"ק חערסאן, מורה הוראה בק"ק ניקאלאייעב". ווארשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרכ"ח 1868. מהדורה ראשונה. שני חלקים. שני שערים לחלק א'; שער נפרד לחלק ב'.
בשער הראשון של חלק א', הקדשה ארוכה בכתב-יד המחבר: "כתוב זאת זכרון בספר לכבוד ידידי הרבני המופ' הנגיד כו' מוה' אשר ישעי' ב"ר דוד אשר קנה מאתי ספר הזה יתברך בגופו ומאודו ויצליח בכל מעשה ידיו כחפץ ידידו דו"ש אברהם דוד לאוואוט".
בפתח הספר הסכמת "כ"ק הרה"ק הרה"ח ר' ברוך שלום" שניאורסון – בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק" וזקנו מצד אביו של הרבי מליובאוויטש (אביו ר' לוי יצחק, ב"ר ברוך שניאור, ב"ר לוי יצחק ב"ר ברוך שלום, בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק"). בהסכמתו מספר ר' ברוך שלום כי נקרה בדרכו והגיע לניקולייב, שם הראה לו המחבר ר' אברהם דוד לבוט את חיבורו על סדרי והלכות גטין, ונוכח לדעת כי "סדר כל אלה בסדר נכון, כל דבר על מקומו, למען יהיו כל ההלכות מסודרים בטעמיהן לפני מסדרי גיטין. ולדעתי דבר גדול ונחוץ עשה... לזאת אף ידי תכון עמו, והנני מסכים הולך להדפיס את הכתבים הללו".
בהסכמת הרה"ג ר' יוסף תומרקין אב"ד קרמנצ'וג ומגדולי רבני חב"ד, הוא כותב בענין מעלת החיבור, שעד עתה היו עורכי גטין "ממשמשין כעוור באפלה", ובפרט בעניין שינויי השמות שכתיבתם משתנה ממקום למקום וממדינה למדינה, וכעת בחיבור שלפנינו הכול נערך בסדר נכון וברור.
כו, [1], כז-נט; לט [1] דף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי קל. חותמות. כריכה חדשה.
בסוף הספר נכרך דף "לוח הטעות" והשמטות", שלא נרשם ביבליוגרפית. דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואינו מופיע בעותק הספריה הלאומית ובעותקים אחרים הידועים לנו. אמנם המחבר הדפיס "דף לוח טעות והשמטות", באודסה בשנת תר"ל (אליו מציין הרבי מליובאוויטש במהדורת הספר שערך והוציא לאור בשנת תשי"א), אולם הוא אינו זהה לדף שלפנינו, שנדפס כנראה מוקדם יותר [בשולי הדף שנדפס באודסה בשנת תר"ל מבקש המחבר הרא"ד לבוט מכל רוכשי ספרו "קב נקי", "לציין על הגליונות את הלוח הזה והלוח אשר נדפס מכבר בעת ההדפסה" – כפי הנראה מתייחס המחבר אל הדף שלפנינו, שנדפס כבר בעת שנדפסה המהדורה הראשונה].
"קב נקי"
בספר "קב נקי" מבוררים הלכות סדר כתיבת ומסירת הגט, ואופן כתיבת השמות ושינויי הלכות. בחיבורו התיר הרא"ד לבוט ספקות רבים באופן כתיבת השמות, שנידונו רבות בספרות הפוסקים, ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו, שכתיבתם משתנה ממקום למקום, בהתאם לשפת הדיבור והמבטא והסגנון. בחלק ב של "קב נקי" ערך המחבר רשימות מסודות של כל שם ושם. ההלכות הותאמו גם לקהילות הספרדים. הספר יועד בעיקר לרבנים, פוסקים ועורכי גטין, ואכן עד היום מהווה החיבור מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו. בהקדמתו מסביר המחבר את טעם קריאת הספר בשם זה, מפני שמנין שם "קב נקי" עולה בגימטריה לשמו "אברהם דוד" – רס"ב (262); ומנין "גטין" עולה בגימטריה לשם אביו "יהודה ליב" = ע"ב (72). בספר מופיעה הסכמת בנו בכורו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש", רבי ברוך שלום שניאורסון, שלימים צאצאיו נישאו עם צאצאי המחבר הרא"ד לבוט – רבי לוי יצחק שניאורסון והרבנית חנה בת ר' מאיר שלמה ינובסקי (הוריו של הרבי מליובאוויטש). החיבור נדפס בפעם השנייה בפיעטרקוב בשנת תרע"ד, ופעם נוספת בוורשה שנת תרצ"ז, ע"י ר' שניאור זלמן שמוטקין. בשנת תשי"א נדפס הספר בפעם הרביעית ע"י הרבי מליובאוויטש, שהוסיף בראשו "ראשי פרקים מתולדות המחבר", כפי שקיבל מאמו הרבנית חנה, נינת המחבר.
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" – רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בהמשך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואוט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה יחידה.
בראש הספר הסכמת האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, הכותב: "מלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק, נאם שמואל".
בדף [2] מופיעות חותמת הדיו וחתימת יד קדשו של המחבר: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".
הגהות בשולי מספר דפים. רישום בעלות בדף השער (מחודש אייר תרנ"ד): "חיים יוסף בלאאמוה"ר בן ציון ליבר יפה אוף זאגר חדש כעת בווילנא" – "המגיד מוועקשענע" חיים יוסף יפה (1821-1901), מו"ל ועסקן ציוני.
[2], קפ דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמים כהים. קרעים קלים בשולי אחדים מהדפים (קרעים חסרים בשולי הדפים אחרונים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בנייר). סימונים והדגשות בעט במרבית הדפים. כריכה חדשה.
ספר בית אהרן והוספת
ספר בית אהרן והוספת כולל מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי ראשונים, ספרי קבלה וספרי חסידות חב"ד, על פי סדר פסוקי התנ"ך. בספר שולבו החיבורים "תולדות אהרן" (פריירבורג, שמ"ג-שמ"ד) מאת רבי אהרן מפיסרו, "בית אהרן" (פרנקפורט דאודר, ת"נ-תנ"א) מאת רבי אהרן ב"ר שמואל, ועוד ספרי ציונים ומקורות. את כל אלה סידר וערך המחבר מחדש, והוסיף עליהם תוספת מרובה על העיקר. בהקדמתו מפרט המחבר את אופני סידורו, עריכתו והוספותיו. האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש כותב בהסכמתו לספר: "מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה".
הגה"ח רבי אברהם דוד לאוואוט (לבוט) אב"ד ניקולייב (תקע"ה-תר"נ), זקנו מצד אמו של הרבי מליובאוויטש (אמו הרבנית חנה, בת ר' מאיר שלמה, בן הרבנית בילא רבקה, בת המחבר אברהם דוד לבוט). "הצטיין בשכלו החד, כשרונותיו הנעלים וידיעתו הרחבה בים התלמוד. גם בצדקתו וטוב לבו קנה לו מעריצים רבים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו" ("ראשי פרקים מתולדות המחבר" במהדורת "קב נקי" תשי"א). היה מחסידי האדמו"ר ה"צמח צדק" ובנו האדמו"ר המהר"ש, ומחשובי רבני חב"ד. היה מקורב לשניים מגדולי חסידי האדמו"ר האמצעי וה"צמח צדק" - רבי הלל מפאריטש ורבי אליהו יוסף ריבלין מדריבין. כיהן בתחילה כרב המושבה רומנובקה, ועמד בראש כולל לאברכים שייסד ה"צמח צדק" במקום. בשנת תר"י לערך נתמנה לרב העיר ניקולייב, וארבעים מושבות הסמוכות לה, וכיהן בתפקיד זה במשך כארבעים שנים, עד יומו האחרון. "הודות להשפעתו הטובה נעשה כל הגליל דפלח חרסון למקום תורה ומצוה" (שם). חיבר מספר חיבורים חשובים, אך התפרסם במיוחד בשניים מהם: בשניים מהם: ספר "קב נקי" על הלכות גיטין, כתיבת גטין ואופן כתיבת שמות בגטין (חיבור יסודי המהווה מורה דרך שימושי לרבנים מסדרי גטין עד לימינו); וסידור "תורה אור" – סידור האדמו"ר הזקן מוגה ומדויק, אליו צירף המחבר את חיבוריו "שערי תפלה" (מקורות לנוסחאותיו ופסקיו של האדמו"ר הזקן) ו"שער הכולל" (הלכות ומנהגי התפילה).
ספר וזאת תורת הבית [הקצר], לרבינו שלמה בן אדרת - הרשב"א; הלכות שחיטה, הכשר כלים, יין נסך ונדה. קאפוסט, האחים יהודה, ישראל ומנחם יפה, תקע"א [1811].
רישום בעלות בדף השער: "לוי יצחק בר"י[?] מליובאוויטש" – הגאון החסיד רבי לוי יצחק זלמנסון, חתן האדמו"ר ה"צמח צדק" ונכד האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.
מג דף, 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. נקבי עש עם פגיעה בטקסט. רישומי וחותמות צנזורה. כריכה חדשה.
הגאון החסיד רבי לוי יצחק זלמנסון (בערך תקע"א-תרל"ב), אב"ד וראש ישיבה בעיר וועליז' (וליז'). נכד האדמו"ר האמצעי [אביו רבי יקותיאל זלמן ולס, נכד הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, נישא בשנת תקס"ח לרבנית ביילא בת האדמו"ר האמצעי] וחתן ה"צמח צדק" [חתונתו עם בת הצ"צ הרבנית דבורה לאה נערכה בליאדי בי"ג אלול תקפ"ו). עמד לצד גיסו האדמו"ר רבי ישראל נח (המהרי"ן) מניעז'ין בראשות הישיבה שייסד ה"צמח צדק" בליובאוויטש בשנת תר"ב. לקח חלק בעבודת הכלל ופעל לטובת יהדות רוסיה (אגה"ק להריי"ץ, חלק ד', עמ' שפב).
גיסו האדמו"ר המהר"ש מספר אודותיו: "לגיסי ר' לוי יצחק היה חוש חזק בנגינה. לאביו, הדוד ר' יקותיאל חתן האדמו"ר האמצעי, ולזקנו ר' יוסף בונם חתן רבי לוי יצחק מברדיטשוב, לא היה חוש נגינה, אך לגיסי רבי לוי-יצחק, דור רביעי לרבי לוי יצחק מברדיטשוב, היה חוש גדול בנגינה, אותו ירש מאבי-זקנו ר' לוי יצחק מברדיטשוב שהיה ידוע כבעל מנגן עצום" (שם. יידיש). על תפילתו בבית המדרש של ה"צמח צדק" מספר אחיינו רבי ברוך שניאור שניאורסון (סביו של הרבי מליובאוויטש) ביומנו משנת תרע"ה: "ביום ש"ק בעת הסעודה, היה הדיבור מענין החזנים ומגידים... ומדודינו הר"ר לוי יצחק זללה"ה – הנקרא 'דער פעטער לויק בארדיצעוור' – שהיה מתפלל בבית-המדרש דחותנו [ה"צמח צדק"]... שהצ"צ אמר לו פעם אחת: דאש בין איך דיך ניט חושד, אז דוא טראחשט מחשבות זרות באמצע התפילה [בזה איני חושדך, שאתה חושב מחשבות זרות באמצע התפילה]. אך בעת שאתה חוזר הניאמערס [חזרה על מילה אחת פעמיים] אתה חושב מחשבה אחרת (כי הצ"צ לא רצה כלל בזה לחזור אותם וכדומה)" (רשימות הרב"ש, עמ' קיט-קע).
האדמו"ר הריי"ץ מספר: "הרה"ח ר' לוי יצחק חתן כ"ק אדמו"ר הצמח צדק היה איש חי בעל כשרון מצוין ובעל חושים נפלאים. למדן גדול וחכם מופלא, והשפעתו בתור אדם המעלה הייתה מרובה על כל בני הרבי בידעם נאמנה כי מלבד הצטיינותיו המרובים הנה תמים הוא בכל דרכיו ואוהב מישרים" (ספר קיצור תולדות חב"ד, עמ' 99-100). ובספר "בית רבי" (חלק ג' פרק ז): "היה אדם גדול בתורה ובחסידות ויראת ה' היא אוצרו. והיה חכם גדול ורם המעלה. רוב ימיו היה סוחר ובסוף ימיו לאחר פטירת רבינו [ה"צמח צדק"] נתקבל לרב בוויליז והיה שם כמה שנים. ואחר כך נחלה ונסע לוויטעבסק להתרפאות ונפטר שמה ושם מנוחתו כבוד".
פרטים נוספים אודותיו אנו למדים מידיעה שהובאה לאחר פטירתו בעיתון "המגיד" (שנה 16, גיליון 12, אדר תרל"ב, עמ' 4):
"גבר מאד נעלה אחד ממיוחדי החב"ד וממשפחה רמה ונשאה... יקר הערך חכם לבב והלך ברוחו נגד כל אחד ואחד, חטר מגזע ישישים... הרב המנוח הנ"ל חלה את חליו זה שלשה ירחים ובא לעירנו 'וויטעפסק' לדרוש ברופאים... הוא היה חתן אדמו"ר הגאון האדיר המפורסם מוה"ר מנחם מענדיל שניאורסאהן מליובאוויטש נבג"מ, והיה בקי מאד בהוית העולם, ויראה וחכמה כאחיות תאמות התלכדו בקרבו ולא התפרדו... ידו האחת אוחזת בתורה ויראה, והשנית במסחר וקנין, ויהי סוחר נכבד לאמונה בארץ, כי לא רצה להשתמש בכתרה של תורה מעודו, אך באחרית ימיו... נאלץ לעמוס על שכמו משרת הרבנות... ויהי מורה ודין בעיר וויעליז פלך וויטעפסק, כארבע שנים, ובמשך ימי שבתו וויעליזה על כסא הרבנות לא לקח משאת מאומה מכל איש, ושפט את העם בצדק, ובשלום ובמישור הלך אתם... בעת הובל לקברות, סגרו החנויות על מסגר, ואלפי אנשים נהרו אחרי מטתו ללותו לבית מועד לכל חי, ובשעה א' אחר חצות היום הושב לעפר אדמתו בכבוד וביקר".
תמונתו מופיעה בערכו ב"ספר הצאצאים", עמ' 134.
חתימת בעלות בשער: "יהודא ליב שניאורסאהן רב בהאמעל" - רבי יהודה ליב שניאורסון (תר"י-תרפ"ד בערך), בן האדמו"ר רבי יצחק דובער (המהרי"ד) מליאדי (בן האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן מליאדי בן ה"צמח צדק"). נישא לרבנית רבקה בת הגאון החסיד רבי לוי יצחק זלמנסון אב"ד וועליז' חתן ה"צמח צדק" (אודותיו ראה פריט קודם - פריט 59). כיהן כרב בערים הומל וסיראטין (סירוצינה); ומשנת תרס"ו החל לכהן כמו"צ בוויטבסק, בה תפס מקום נכבד בין רבני העיר. המשיך בתפקידו בוויטבסק גם בתקופה הסובייטית ("ספר הצאצאים", עמ' 214; וויטבסק – ספר קהילה, עמ' 189).
[3], כה; לד; מה, [2], מו-נ; פז דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים רטיבות. קרעים וקרעים חסרים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט. קרע חסר בדף השער, משוקם בהדבקת נייר, עם פגיעה בטקסט. הדבקת נייר בשולים הפנימיים של דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת. כריכת עור חדשה.
ספר נמוקי שזבנ"י, חלק ראשון - חידושי הלכות, פירושים וביאורים בדברי הראשונים על הגמרא (הלכות קריאת שמע), וחלק שני - הגהות וחלופי גרסאות בפירוש רש"י על מסכתות פסחים ונדה, מאת רבי שניאור זלמן שניאורסון, נין ונכד אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ירושלים, דפוס יואל שאלאמאן, [תרל"ו-תרל"ט 1876-1879]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בכרך אחד (שער נפרד לכל חלק). הסכמות הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי והסכמת הרב יוסף תומרקין אב"ד קרמנצ'וג.
בראש דף השער של חלק שני (נכרך קודם חלק ראשון), הקדשת המחבר: "מנחה היא שלוחה להרה"ג החסיד המופ' כק"ש כה"ר שמואל העליר הי"ו, מתנת ידיו המחבר שניאור זלמן שניאורזאהן ס"ט איש ירושלם ת"ו"; חתימות רבי שמואל העליר ראב"ד צפת בדף השער ובמספר דפים נוספים. חתימות נוספות: "גואל אחרון מרדכי קליין".
רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (בערך תקפ"ח-תרמ"ב), דור שלישי לאדמו"ר הזקן - בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה שניאורי בן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. נולד בליובאוויטש ועלה בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו"ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון בשנת תר"ד. היה חסיד מקושר לשאר בשרו האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה לליובאוויטש להתראות עם רבו ה"צמח צדק". נמנה על ראשי עדת חב"ד בירושלים, וכיהן כשד"ר וכמנהל "כולל חב"ד". חתום על אגרת מייסדי היישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז בשל "רשעת הגוים"). נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לספרים וכתבי יד עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד"א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה בק. מחבר ספר "נמוקי שזבנ"י", "הגהות והערות" על האלפסי, שו"ת הגאונים "חמדה גנוזה", וספרים נוספים.
הגאון רבי שמואל העליר (תקמ"ו/תקס"ג-תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה, התחנך בבית "החוזה מלובלין" ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (לתולדותיו ולתולדות הישוב בצפת, יצא הספר "הרב המנהיג והרופא" – צפת, תשמ"ט).
שני חלקים בכרך אחד. חלק שני (נכרך ראשון): [2], ל דף. חלק ראשון: [3], קב דף. חסר דף שער ראשי לחלק ראשון. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים חסרים גדולים בשוליים של מרבית הדפים בחלק ראשון, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה זעירה בטקסט בכמה מקומות. רצועות נייר לחיזוק בשולי דף השער ודף נוסף בחלק ראשון, עם פגיעה בטקסט. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
ש. הלוי, מספר 275.