מכירה 86 - חלק א': פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove מאוירים, filter מאוירים,
- (-) Remove manuscripts, filter manuscripts,
- (-) Remove parchment filter parchment
- יד (9) Apply יד filter
- כתבי (9) Apply כתבי filter
- מאוירים (9) Apply מאוירים filter
- על (9) Apply על filter
- קלף (9) Apply קלף filter
- illustr (9) Apply illustr filter
- manuscript (9) Apply manuscript filter
כתב-יד, מחזור הכולל את תפילות העמידה לראש חודש, לשלושת הרגלים ולימים הנוראים, מבחר פיוטים לימים אלה והגדה של פסח, לפי מנהג יהודי איטליה. מיניאטורה על גבי מגזרת-קלף בצורת עיגולים, עם איורים. [איטליה, סוף המאה ה-15 או ראשית המאה ה-16].
כתב-יד מיניאטורי, כתיבה איטלקית חצי-רהוטה על שני צדדיה של יריעת קלף אשר נגזרה בצורת עיגולים. העיגולים ערוכים בשבע שורות, כל שורה בת שבעה עיגולים וקוטר כל עיגול 5.5 ס"מ בקירוב; סה"כ 49 עיגולים המחוברים אלה לאלה בשוליהם (98 "עמודים" כתובים).
צורתו החריגה של כתב היד מאפשרת קריאה ושימוש דינאמיים, על ידי קיפול וקיפול-חוזר של יריעת העיגולים, עד שקטעי הטקסט הרלוונטיים יופיעו עליונים וישמשו לתפילה. בסיום השימוש, יריעת הקלף ניתנת לקיפול עד לקוטר של עיגול בודד, לאחסון ולנשיאה בכיס. בהתאם לממדיו המצומצמים, המחזור אינו כולל את כל קטעי התפילה, אלא גרסה מקוצרת ובה קטעים נבחרים (ההגדה מופיעה במלואה).
איורי כתב היד כוללים תיבות-פתיחה המעוטרות בדגמים צמחיים, בעלים עדינים ובענפים בגוני ירוק, ורוד ובורדו. בצדו האחד – בראש תפילת כל נדרי – מלאך תוקע בשופר ודמות נוספת עם חצוצרה; בצדו השני מופיעות דמויות ארבעת הבנים מההגדה של פסח, דמות רבן גמליאל, דמויות נוספות הלבושות בלבוש התקופה (דמות אוחזת גביע יין על יד הברכה על הכוס השניה, דמויות האוחזות במצה ובמרור ומניפות אותם בידיהן, ועוד), וכן איורי בעלי חיים (נמר, ארנבת ועוד).
המאייר התאים לרוב את האיורים לצורת העיגולים ולגבולותיו של כל עיגול ועיגול, אך בכמה מקרים חרג ממנהגו ופרץ את גבולות העיגול. דוגמה לכך מופיעה באיור דמותו של ה"רשע", אשר מופיעה בעיגול שמעל דמות ה"תם": הרשע רומס ברגלו את כתפיו של התם – חרבו שלופה ושלוחה כלפי מרכז גופו – ואילו התם, מכווץ מפחד, מפנה ראשו מעלה כלפי הרשע. בשני מקרים נוספים – בעיגולים בהם מופיעות הדמויות המציגות את המצה ואת המרור – הדמויות מאוירות כשהן חצויות בין שני עיגולים וקווי הקיפול חוצים את מותניהן.
ידועות דוגמאות בודדות, של כתבי-יד נוצריים ומוסלמיים, המזכירים במקצת את כתב היד שלפנינו: Codex Rotundus, הידוע שבהם, הנו כתב-יד של "ספר השעות" שנכתב ואויר בברוז' במאה ה-15 ושזכה לכינויו – Rotundus – בגלל צורתו העגולה. כמו כן, ידועים מספר כתבי-יד של הקוראן הגזורים בצורת מתומנים מיניאטוריים, שנעשו באיראן ובטורקיה במאות ה-16 וה-17 (אך אלה נכתבו על נייר ולא על קלף).
אף אחת מהמקבילות הנ"ל אינה כוללת את המאפיינים העיקריים של כתב-היד שלפנינו: ממדיו הזעירים במיוחד, היותו כתוב על גבי יריעת-קלף אחת גדולה המאפשרת קיפול, ושפת הכתיבה – עברית. שלושת המאפיינים הללו הופכים כתב-יד זה לפריט בלתי-שגרתי ונדיר באופן יוצא מן הכלל.
ידועות שתי מקבילות עבריות בלבד לכתב-היד שלפנינו:
1. באפריל 2018 נמכר ב"קדם" כתב-יד דומה, ללא איורים, מהמאה ה-15, ובו 76 עיגולים הכוללים מחזור למועדי השנה – לימים נוראים, שלושה רגלים וראש חודש (חסר עיגול ה"שער"). ראו "קדם", מכירה , פריט 3.
2. כתב-יד דומה שמור באוסף מוזיאון סקירבול, לוס-אנג'לס (מאוסף סאלי קירשטיין). הוא כולל 64 עיגולים – כתובים מצדם האחד בלבד – ובהם מופיע סדר ההגדה של פסח מלווה בשני איורים: מצה ומרור.
פריט נוסף שראוי להזכירו בהקשר זה (על אף ההבדלים הברורים) הנו קופסית דמוית מדליה, אשר נדפסה בוירטמברג בשנת 1738. הפריט, בקוטר 4.2 ס"מ, מכיל בתוכו 19 מדליוני-נייר מקופלים, צבועים ביד, עליהם נדפסו סצנות מחייו של יוסף זיסקינד אופנהיימר ("היהודי זיס").
רשימת הפיוטים בכתב היד:
בקר אעיר אקראך (רשות לנשמת לפסח). דוידסון ב 258.
אזכור מקדם פלאי (רשות לנשמת לשבועות). דוידסון א 2225.
אכרע אקוד (רשות לנשמת לראש השנה). דוידסון א 3291.
יה שמך ארוממך (רשות לקדיש לראש השנה). דוידסון י 1143.
ה' ישפות לנו שלום ("עושה שלום" לפסח). דוידסון א 873.
אנעים חידושי שירים (יוצר לפסח). דוידסון א 6831.
אופל המוני (יוצר לפסח). דוידסון א 1927.
אור ישראל קדושי (יוצר לשבועות). דוידסון א 1967.
וירד אב לנביאים (סילוק ליוצר לשבועות). דוידסון ו 255 (פיוט שלא נדפס).
אכתיר זר תהלה (יוצר לסוכות). דוידסון א 3301.
אאמיר אותך סלה (אופן לסוכות). דוידסון א 18.
אנא הושיעה נא (זולת לסוכות). דוידסון א 6280.
(מספרי הפיוטים עפ"י דוידסון, אוצר השירה והפיוט, ניו יורק, תרפ"ה-תרצ"ג).
[98] עמ'. יריעת הקלף: 40X40 ס"מ בקירוב, קוטר העיגולים: 5.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים וקרעים קלים. כתמים (בכמה מהעיגולים כתמים כהים). דהיית דיו וצבע בכמה מקומות. נתון בנרתיק כסף.
מקור:
1. אוסף פרטי.
2. אוסף פרטי (מאז שנת 1984). נרכש ע"י הבעלים הנוכחי במכירה פומבית, סות'ביס, ניו-יורק, 1 בפברואר 1984.
הפריט יוצג בבית המכירות University Archives בוילטון, קונטיקט. התצוגה בתיאום מראש עם משרדי קדם.
פריט 74 תעודה מפוארת על קלף, כתובה ומצוירת ביד – שמות חברי "חברה קדישא של רחיצה" ברומא – רומא, תקע"ו
דיו וטמפרה על קלף, הזהבה.
תעודה סגלגלה, מעוטרת, של חברת "רחיצה" בעיר רומא, חברה שעסקה במצוות טהרת המת – רחיצה ותכריכים ובתפילה בבית האבלים בימי השבעה. בתחתית התעודה ציור גדול ונאה ובו נראים שלושה עשר גברים ואשה אחת, לבושים במיטב אופנת ראשית המאה ה-19, סביב מת עטוי תכריכים, ולצידו קנקני רחצה וארון מתים.
לשולי התעודה מסגרת גיאומטרית מוזהבת; בראשה קרטוש בארוקי מוזהב, מוקף סרטים וזרי פרחים, ובו נכתב: "אלה שמות האנשים על הכיור ועל כנו לרחצה / ח"ק של רחיצה / איש איש על מקומו ועל מתכונתו / בחשב אפודתו / מפי פתשגן כתב הדת נתונה / בדרך נכונה / כאשר נמנו וגמרו בעצה הדורה / ביום טו"ב לחדש ניסן שנת התקע"ו ליצירה / הא-ל השוכן בשמי ערץ / ירכיבם על במתי ארץ / ויצילם מכל כליון ומחלון וקרץ / ובזכותם הצור יחיש ינון בן פרץ / ב"ב אכי"ר. ועתה נתחדש בזמן מע' הזקן כ' שמואל ב"ב קורקוס יצ"ו בפרנסות הי"ה הו"ה כמ"ר יצחק ב"י מקורי יצ"ו וכמ"ר אברהם יצחק אשכנזי יצ"ו בשנת י'חי'ו' מ'ת'י'ך' נ'בל'תי יקומון הקיצו וירננו שוכני עפר לפ"ק".
מתחת לקרטוש טבלה משורטטת בזהב ובה שמות חברי החברה קדישא, כדלהלן: מע' החכם מבית ליאון [רבי יהודה ליאון, רבה של רומא], כמ"ר שמואל ב"ב קורקוס – זקן, כ' גרשון יצחק עזכריאל – משנה זקן, כ' מנוח בר דוד וולטירא, כ' שמואל יהודה מקאסטרו, כ' שבתי בכמוהר"ר חזקיה עמרון, כ' יצחק ברכיה ברפאל, כ' שבתי מנחם חיים מאלאטרי, כ' שבתי חיים מודיליאני, כ' חנניה בר מ"י עזרא, כ' יצחק ב"י מקורי, כ' אברהם ש"ח בר יחיאל י"א מטיוולי, כ' שלמה רפאל אשכנזי, כ' מנוח בא"ר קורקו'[ס], כ"ר דוד ויליטרי, כ' אברהם יצחק אשכנזי, כ' מרדכי בג"י עזכריאל מ"ז [=משנה זקן?], כ"ר אהרן אפרתי, כ' מרדכי יוסף מההר וכ' מנחם א' מודילי'[אני].
בגדיהן האופנתיים של הדמויות בציור – אברקיים, מעילי כנפות, מותניות, צווארונים נוקשים וכובעי צילינדר מהודרים – משקפים את עמדתה של יהדות איטליה ביחס לתרבות האיטלקית, ואת נכונותה להתערות כלכלית, פוליטית ותרבותית בחברה ולאמץ את נהגיה – מן האמנות ועד לעיסוקי שעות הפנאי. עדות חזותית זו לתרבותם החומרית של יהודי איטליה, ובייחוד ללבושם, מצטרפת לרישום מעשה ידי האמן הירונימוס הס (1799-1850) משנת 1823 בקירוב המתאר בית כנסת ברומא בשעת התפילה, ומציג יהודים במלבושים דומים ביותר לבגדיהן של הדמויות המעטרות תעודה זו (הגם שברוח לועגת ואנטישמית משהו).
בתקופה בה נכתבה התעודה שלפנינו היתה חברת "רחיצה" אחת החברות הוותיקות והמבוססות ברומא. פרנסיה היו סוחרים, בני אצולת הממון, אנשים חשובים ומרכזיים בקהילה – בהם, למשל, מנוח (טרנקווילו) וולטירא, יצחק ברפאל שהיה "גדול גבירי הגטו" (מילאנו, 261), ובני משפחת אסקרלי (=עזכריאל) – ולחברה עצמה היה הון רב בנכסי דלא ניידי. חבריה נחלקו לשתי קבוצות שהתחלפו ביניהן בתפקידים: האחת עסקה בטהרת המת והשנייה בתפילות עם האבלים.
תעודה-אחות, המתעדת את חברה קדישא של רחיצה ברומא בשנת תקס"א (1801) ומעוטרת בציור זהה בעיקרו, מצויה באוסף מוזיאון ישראל (מס' רישום L-B85.0056). באוסף המוזיאון מצויה תעודה נוספת מפירנצה, 1776, ועליה שמות חברי חברת "מטהרי מתים" וציור המתאר את הטהרה (מס' רישום B90.0108).
התעודה שלפנינו מופיעה בספר "מעגל החיים" מאת שלום צבר, עמ' 284.
35.5X27 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים בצבע. כתמים קלים. רישומים בעיפרון ופיסות נייר מודבקות בגב התעודה.
ספרות:
1. אטיליו מילאנו, גיטו רומא, תמונות מן העבר. תל אביב: ספריית מעריב, 1992.
2. Hermann Vogelstein, Paul Rieger, Geschichte der Juden in Rom, II. Berlin: Mayer & Müller, 1895.
3. שלום צבר, מעגל החיים. ירושלים: משרד החינוך ומכון בן צבי, תשס"ו.
מקור: אוסף פרטי. נרכש ע"י הבעלים הנוכחי במכירה פומבית, "סות'ביס", 17 במאי 1985.
כתיבה אשכנזית, מרובעת ובינונית (כתב רש"י). בשער מסגרת מאוירת צבעונית עם דמויות משה ואהרן, אריות ונשרים, בתוכה נכתב: "דינים וסדר התפלות וברכות המוהל ואבי הבן שייכ'[ים] לברית מילה"; באותה כתיבה נוסף: "שייך לה"ה הבחו'[ר] המופ'[רסם] התורני כ"ה מנלי ב"מ הקצין המפורסי'[ם] מהו"ר יעקב ר"ה נר"ו מק' אסאד. בשנת ביום השמיני ימול' ב'ש'ר ער'לתו לפרט קטן [=תקל"ב]". בארבעה מקומות תיבות פתיחה צבעוניות, מעוטרות בפרחים.
בראש כתב היד ובסופו נכרכו דפים ריקים (נייר), כדי לשמש כ"פנקס מוהל". בשנים מאוחרות יותר נרשמו בדפים אלו רישומים משפחתיים (נישואין ולידות) בעברית וגרמנית, מהעיר פעצל (Petzel; Pécel, הונגריה) בין השנים 1842-1846.
[10] דפי קלף + [19] דפי נייר, שנכרכו בתחילה ובסוף הכרך. דפי הקלף משוחים בחומר מבריק. 11 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. רישומים. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוטבעים. נקב עש בכריכה.
שער בכתיבה קליגרפית, באותיות גדולות, בו מופיע שם הכותב והשנה: "נכתב ע"י הק' קלמן בן כ"ה יצחק איצק ז"ל בשנת תקפ"ד". פרט השנה מתייחס לזמן הכנת הפנקס; לאחר מכן נוספו בו רישומים במהלך השנים. הרישום האחרון הוא משנת תרנ"ב.
בשער אף נכתב כי הפנקס הוכן לבקשת מנהיגי הקהילה: "האנשים מנהיגים אשר הכינו ליסד ספר זכרון הזה, המה העומדים על תפקידים[!], הנקראים בשמם: כש"ת כ"ה ליבר מן בן הרב מו"ה משה נ"ש זצוק"ל פו"מ [=פרנס ומנהיג] (יתכן והוא בנו של רבי משה נ"ש אב"ד שוואל, הנזכר בחלק הזכרת הנשמות, ראה להלן), וחברו כ"ה יהודא ליב בן כ"ה משה לוי ז"ל ג"צ [=גבאי צדקה]".
בראש הפנקס תפילות שונות הנאמרות על הבימה בבית הכנסת (ברכת החודש, "אב הרחמים", מי שברך ל"מתנת יד", מי שברך לאשה המקשה ללדת); וכן נוסח "פדיון נפש כפי הרמב"ן ז"ל" (נדפס במספר ספרים, כגון "שם טוב קטן" ו"אמתחת בנימין").
לאחר מכן מופיעים רישומי הזכרת נשמות. חלק זה פותח בשניים מרבני הולנד (הכותב לא ידע את שנת הפטירה המדויקת ולכן השאיר מעט רווח): רבי משה ב"ר יואל נ"ש אב"ד שוואל (זוולה Zwolle, מחוז אוברייסל; נפטר תקס"ז) ורבי יעקב משה ב"ר שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם (נפטר תקע"ה). אחריהם נרשמו רבני ליוורדן (Leeuwarden, מחוז פריסלנד), שקהילת בולסוואלד היתה כפי הנראה תחת רבנותם: רבי נחמן ב"ר יעקב סג"ל (נפטר תקכ"ט); רבי כתריאל ב"ר יהודה ליפשיץ (נפטר תקנ"ב, חידושי תורה ממנו נדפסו בקובץ "תל תלפיות"); רבי יחיאל אריה ליב ב"ר יעקב משה לוונשטאם (נפטר תקס"ז, בחיי אביו הנ"ל); רבי אברהם ב"ר יצחק טיקטין (נפטר תקפ"א, מקופנהגן); רבי חיים ב"ר אריה ליב לוונשטאם (נפטר תקצ"ו, בנו של רבי אריה ליב ברסלא אב"ד רוטרדם). מלבדם נרשמו שמות נוספים, של גברים ונשים מבני הקהילה וסביבתה.
[5] דפי קלף (8 עמודים כתובים). 31.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
כתב-יד נאה, מעוטר בכתיבה קליגרפית. בראש כתב-היד שני שערים מעוטרים ביד אמן, האחד בשפה האנגלית והשני בעברית, בהם נכתב כי כתב-היד הוקדש על ידי שאול צבי לוריא לעילוי נשמת אביו, אמו ואשתו (עם פרטי שנות פטירתם): "מתנה לבית הכנסת ק"ק ברייטאן תרס"ה", "מאתי שאול צבי לוריא". כתובת הקדשה נוספת בשולי העמוד האחרון.
כתב-היד כולל: נוסח הזכרת נשמות, מי שברך, ברכת הגומל, יהי רצון לשני וחמישי, רשות לחתן תורה ולחתן בראשית, ברכות ההפטרה, יקום פורקן, תפילת "הנותן תשועה" לשלום המלכות בנוסח העברי ובנוסח האנגלי (למלך אדוארד השביעי, לאשתו המלכה אלכסנדרה, ולמשפחת המלוכה), "יזכור", ועוד.
בשער העברי ובהקדשה בעמוד האחרון מופיעה השנה תרס"ד, שתוקנה מאוחר יותר ל-תרס"ה. בשער האנגלי מופיעים פרטי השנה: 5666 [תרס"ו], 1905.
בפתח הקונטרס נכרכו מספר דפי נייר. באחד מהם מופיעים שני נוסחי "מי שברך" נוספים. בשולי העמוד חתום "משה היילפערין, סופר בית דין ובעל מגיה". כתב-היד נתון בכריכת עור, בשוליה עיטור מוזהב.
[9] דפי נייר (מתוכם אחד כתוב), [11] דפי קלף. 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים בדפי הקלף. קרעים וכתמים בדפי הנייר. הכריכה רופפת. קרעים ופגמים בכריכה. הכריכה משוקמת בשדרתה.
דיו אדומה, זהובה וכסופה על קלף; כתיבה מערבית רהוטה, המילה "חי" הובלטה בהגדלה. חתימות העדים נמחקו.
כתובות אלו נדפסו לרוב על נייר ולפנינו הדפסה על קלף. הכתובה מעוטרת בתמונות חותם של המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, בעיטורים צמחיים, בצמד אריות ובפסוקים.
58X46 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, פגמים וקרעים (אחד מהם מתוקן בנייר דבק) בשוליים. כתמים קלים, חלקם עקב התפשטות הדיו האדומה.
ספר תורה זה, המתוארך לתקופה שקדמה לגירוש ספרד, משמר מסורת ייחודית של כתיבת אותיות משונות, בצורות יוצאות דופן (בהן אותיות לפופות, מנוזרות, מוזרקות, ועוד). הספר שלפנינו מכיל מאות רבות של אותיות מן הסוג הזה. כמו כן, מופיעות אותיות רבות עם תיוג מיוחד, המכונה "תיוג מרובה" (מלבד התיוג הרגיל של אותיות שטענ"ז ג"ץ). בסך הכל לפנינו למעלה מ-1800 מופעים ייחודיים של אותיות משונות ותיוג מרובה.
ספרי תורה ספרדיים מן התקופה שלפני הגירוש נדירים מאד. שרדו מהם רק בודדים. הספר שלפנינו נבדק על ידי מומחים והושווה לספרי תורה הידועים כיום. ראה על כך בחוות דעת מומחה המצורפת (מאת החוקר אפרים בנימין כספי), בה מפורטות ייחודיותו וחשיבותו של ספר התורה שלפנינו, ומסורות יחידאיות המופיעות בו ואינן ידועות ממקורות אחרים.
ברוב ספרי התורה הספרדיים הקדומים לא מופיעה מסורת האותיות המשונות והתיוג המרובה (ראה להלן). ספר תורה מקביל לזה שלפנינו, מן המאה ה-15, נמכר בבית המכירות Christie's ניו יורק (דצמבר 1999, פריט 171); ובהמשך נמכר שוב בבית המכירות Sotheby's ניו יורק (דצמבר 2017, פריט 168).
בספר התורה שלפנינו נמצאו מקבילות לרשימה בתיקון הסופרים שכתב רבינו מנחם המאירי בספרו "קרית ספר", וכן מקבילות למופעי אותיות משונות ותיוג מרובה בשירת הים, אשר בחיבור "מלאכת הסופר, שנכתב על ידי רבי משה זאברה, ממגורשי ספרד. עם זאת, קיימים בספר התורה שלפנינו מופעים ייחודיים שאינם מופיעים במקורות אחרים הידועים כיום.
ספר זה נכתב לפי מסורה ומנהג הסופרים הקדמונים וכמפורט בספר קדמון המכונה "ספר תאגי", אשר לו גרסאות שונות. מסורת זו הזכירה הרמב"ם (הלכות ספר תורה פרק ז' הלכה ח'): "...ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות, כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה...". צורת כתיבה זו נעלמה בהדרגה במהלך הדורות, עקב אי האחידות שבגרסאות השונות למסורה זאת. הרמב"ם מתאר באחת מתשובותיו את היעלמות המסורת של תיוג המרובה ואותיות המשונות (תשובות הרמב"ם, ירושלים תש"ך, סימן קנד) וכותב כי ספר תורה איננו נפסל בהעדרה. בדורות האחרונים לא נכתבו ספרי תורה עם תיוג מרובה ואותיות משונות. בתשובה הנ"ל כותב הרמב"ם "וכל הספרים שבמערב כותבים בהן התגין" – כלומר ש"במערב", דהיינו בספרד ובצפון אפריקה, עדיין נהגה בתקופתו מסורת זו. עם זאת, בספרי ספרד הקדומים הידועים כיום כמעט ולא מוצאים מופעים כאלה.
ספר תורה על גוויל בגוון חום, מעובד ומשוח. מורכב מ-71 יריעות (כל היריעות מקוריות, למעט אחת שהוחלפה בזמן קרוב, כנראה במאה ה-16, ובה הועתקה במדויק מסורת הכתיבה כפי שהופיעה ביריעה המקורית). גובה היריעות: 67 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים. קרעים, נקבים ופגמים (שיקומים במספר מקומות).
מצורפת חוות דעת מומחה מפורטת מאת החוקר אפרים בנימין כספי על ייחודיותו וחשיבותו של ספר התורה שלפנינו.
לספר התורה נערכה בדיקת פחמן 14 במכון ויצמן, ועל פי התוצאות ספר התורה מתאים למחצית המאה ה-15 (מסמכי הבדיקה נספחים לחוות הדעת).
דיו, צבעי שמן וגואש על קלף.
מגילה גדולה בכתיבה אשכנזית נאה עם עיטורי תגים דמויי כתר. 40 שורות בעמודה; 11 עמודות; שלוש יריעות. לראשי העמודות ולרגליהן נוספו בתאריך מאוחר יותר (ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-19) ציורי שמן אימפרסיוניסטיים, עשויים ביד אמן, המתארים סצנות מן המגילה. לאורך העמודה של שמות עשרת בני המן מצויר סולם, ובו מטפס התליין מן הציור שבתחתית העמודה – שם תומך רעהו בסולם – אל עמודי התלייה הנראים בראש העמודה. בין העמודות מפרידים עיטורים צמחיים וגיאומטריים ודמויות ליצנים.
גובה הקלף: 49 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. כתמים. קמטים. חלק מן התפרים בין היריעות פרומים. נקבי תפירה בשולי היריעה האחרונה.
מקור: לפי עדות המשפחה מקור המגילה בעיזבון הרב ד"ר מאיר (מרקוס) להמן (תקצ"א-תר"ן), רבה של מיינץ (מגנצא) – מגדולי רבני גרמניה, עורך ה"איזרעלייט" וקברניט מלחמות היהדות האורתודוקסית בגרמניה.
דיו והדפס משי על קלף. המגילה חתומה בידי אגם וממוספרת, 17/180.
מגילה גדולה, כתובה על גבי שמונה יריעות קלף (42 שורות בעמודה); מעוטרת בקומפוזיציות צבעוניות, בסגנון הגיאומטרי המזוהה עם אגם.
גובה הקלף: 49.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. פיסות נייר דבק בגב, בחיבור בין היריעות. פינות היריעה האחרונה חתוכות.
מצורף אישור מקוריות.