ספר תורה בכתיבה ספרדית קדומה, עם מסורת ייחודית של תיוג מרובה ואותיות משונות, כולל מופעים נדירים של אותיות אלה. [מחצית המאה ה-15 בקירוב].
ספר תורה זה, המתוארך לתקופה שקדמה לגירוש ספרד, משמר מסורת ייחודית של כתיבת אותיות משונות, בצורות יוצאות דופן (בהן אותיות לפופות, מנוזרות, מוזרקות, ועוד). הספר שלפנינו מכיל מאות רבות של אותיות מן הסוג הזה. כמו כן, מופיעות אותיות רבות עם תיוג מיוחד, המכונה "תיוג מרובה" (מלבד התיוג הרגיל של אותיות שטענ"ז ג"ץ). בסך הכל לפנינו למעלה מ-1800 מופעים ייחודיים של אותיות משונות ותיוג מרובה.
ספרי תורה ספרדיים מן התקופה שלפני הגירוש נדירים מאד. שרדו מהם רק בודדים. הספר שלפנינו נבדק על ידי מומחים והושווה לספרי תורה הידועים כיום. ראה על כך בחוות דעת מומחה המצורפת (מאת החוקר אפרים בנימין כספי), בה מפורטות ייחודיותו וחשיבותו של ספר התורה שלפנינו, ומסורות יחידאיות המופיעות בו ואינן ידועות ממקורות אחרים.
ברוב ספרי התורה הספרדיים הקדומים לא מופיעה מסורת האותיות המשונות והתיוג המרובה (ראה להלן). ספר תורה מקביל לזה שלפנינו, מן המאה ה-15, נמכר בבית המכירות Christie's ניו יורק (דצמבר 1999, פריט 171); ובהמשך נמכר שוב בבית המכירות Sotheby's ניו יורק (דצמבר 2017, פריט 168).
בספר התורה שלפנינו נמצאו מקבילות לרשימה בתיקון הסופרים שכתב רבינו מנחם המאירי בספרו "קרית ספר", וכן מקבילות למופעי אותיות משונות ותיוג מרובה בשירת הים, אשר בחיבור "מלאכת הסופר, שנכתב על ידי רבי משה זאברה, ממגורשי ספרד. עם זאת, קיימים בספר התורה שלפנינו מופעים ייחודיים שאינם מופיעים במקורות אחרים הידועים כיום.
ספר זה נכתב לפי מסורה ומנהג הסופרים הקדמונים וכמפורט בספר קדמון המכונה "ספר תאגי", אשר לו גרסאות שונות. מסורת זו הזכירה הרמב"ם (הלכות ספר תורה פרק ז' הלכה ח'): "...ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות, כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות, כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש. ויזהר בתגין ובמניינן יש אות שיש עליה תג אחד ויש אות שיש עליה שבעה...". צורת כתיבה זו נעלמה בהדרגה במהלך הדורות, עקב אי האחידות שבגרסאות השונות למסורה זאת. הרמב"ם מתאר באחת מתשובותיו את היעלמות המסורת של תיוג המרובה ואותיות המשונות (תשובות הרמב"ם, ירושלים תש"ך, סימן קנד) וכותב כי ספר תורה איננו נפסל בהעדרה. בדורות האחרונים לא נכתבו ספרי תורה עם תיוג מרובה ואותיות משונות. בתשובה הנ"ל כותב הרמב"ם "וכל הספרים שבמערב כותבים בהן התגין" – כלומר ש"במערב", דהיינו בספרד ובצפון אפריקה, עדיין נהגה בתקופתו מסורת זו. עם זאת, בספרי ספרד הקדומים הידועים כיום כמעט ולא מוצאים מופעים כאלה.
ספר תורה על גוויל בגוון חום, מעובד ומשוח. מורכב מ-71 יריעות (כל היריעות מקוריות, למעט אחת שהוחלפה בזמן קרוב, כנראה במאה ה-16, ובה הועתקה במדויק מסורת הכתיבה כפי שהופיעה ביריעה המקורית). גובה היריעות: 67 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים. קרעים, נקבים ופגמים (שיקומים במספר מקומות).
מצורפת חוות דעת מומחה מפורטת מאת החוקר אפרים בנימין כספי על ייחודיותו וחשיבותו של ספר התורה שלפנינו.
לספר התורה נערכה בדיקת פחמן 14 במכון ויצמן, ועל פי התוצאות ספר התורה מתאים למחצית המאה ה-15 (מסמכי הבדיקה נספחים לחוות הדעת).