זכרון דברים (Memorandum), המעביר את זכויות היוצרים לאחת מיצירותיו של פליקס מנדלסון – לחן למזמור תהילים קי"ד (בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) לידי מו"ל המוזיקה ג'וזף אלפרד נובלו. חתום בחתימת-ידו של פליקס מנדלסון. לונדון, 29 בספטמבר 1840. אנגלית.
טופס רשמי, מודפס וממולא בכתב-יד, המצהיר שפליקס מנדלסון קיבל מהמו"ל ג'וזף אלפרד נובלו חמש עשרה 'גינאות' (מטבע זהב שהוצא מהמחזור בראשית המאה ה-19, ונותר בשימוש ברכישות 'אריסטוקרטיות': אמנות, חפצי ערך, סוסים, אדמות) – עבור זכויות היוצרים למנגינה שחיבר מנדלסון למזמור קי"ד בספר תהילים. חתום בשוליים התחתונים: Felix Mendelssohn Bartholdy.
המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי (1809-1847), נכדו של הפילוסוף משה מנדלסון ומגדולי המלחינים במאה ה-19, הותיר אחריו שבעה לחנים לפרקי תהילים. אף שגדל והתחנך כנוצרי, ואף שהרבה לחבר יצירות בנושאים וסגנונות המזוהים עם אירופה הנוצרית, נחשבות מנגינותיו למזמורי התהילים ליצירות בעלות 'גוון יהודי', ובעיקר היצירה שלפנינו, עליה כתב חוקר המוזיקה ג'ורג' גרוב (עורכו ומייסדו של מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים): "דמו היהודי של מנדלסון מוכרח היה, בזו הפעם, לְפָעֵם בפראות לנוכח תמונה זו של נצחון אבותיו הכביר" (Dictionary of Music and Musicians מאת George Grove, לונדון, 1890, כרך שני, עמ' 304).
ג'וזף אלפרד נובלו (Joseph Alfred Novello, 1810-1896), בנו בכורו של המלחין ונגן העוגב וינסנט נובלו, היה מחשובי המו"לים ומדפיסי התווים במאה ה-19. תחת ידיו, הפכה ההוצאה שייסד אביו – נובלו ושות', לכוח מרכזי בעולם המוזיקה של אותן שנים, והראשונה להציע חוברות תווים במחירים מוזלים לרוכשים שאינם מנויים. עמד בקשרי מכתבים ארוכי שנים עם פליקס מנדלסון והדפיס תווים ליצירותיו.
[1] דף (גיליון מקופל לשניים) 33.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים לאורך סימני הקיפול. כתמים קלים. כרוך בכריכה חדשה עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה ודפי בטנה מנייר איכותי. פגמים קלים בכריכה.