מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של משה מונטיפיורי, אל הרב נתן אדלר, בנושא "הנכס היפואי" (פרדס מונטיפיורי). כתוב על נייר מכתבים רשמי. [אנגליה?, סוף שנות ה-60 של המאה ה-19?]. אנגלית.
המכתב – שלושה עמודים בכתב-ידו של משה מונטיפיורי – עוסק במצבו של "פרדס מונטיפיורי", הפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל, בעקבות אחת ממכות הארבה שפקדו את הארץ במהלך המאה ה-19.
מונטיפיורי כותב: " עתה, משהקצנו את הכספים שייחדה הוועדה לטובת הנכס היפואי, אולי תראה בעין יפה כינוס ועידה שתדווח על ההתקדמות [...] הבצורת והארבה מטילים את צילם הכהה לפנים, אבל עלינו לקוות לברכת שמיים ולכך שהדיווחים הבאים יהיו בהירים יותר. אדיב מצדך עד מאוד להקדיש מתשומת לבך, שרבים מתחרים עליה, לעניינם ולהקלת סבלם של בני דתנו המתייסרים בארץ הקודש" (ייתכן שהמכתב מתייחס לבצורת, מכת הארבה ומגיפת הכולרה של שנת 1866 – מהשנים הקשות ביותר בתולדות היישוב הישן, שבעקבותיה ננטשו יישובים רבים ונספו מאות יהודים).
המכתב מסתיים באיחולי בריאות שלמה לאדלר ורעייתו, וחתום: "Your faithful servant, Moses Montefiore".
"פרדס מונטיפיורי", או "גן מונטיפיורי", נחשב לפרדס היהודי הראשון על אדמת ארץ ישראל. הוא ניטע בשנת 1842 בידי יהודה הלוי מרגוזה, ממנהיגי קהילת יהודי יפו, ובשנת 1855, במהלך ביקורו הרביעי בארץ, ראה מונטיפיורי את הפרדס והחליט לקנותו. החזקת הפרדס באותן השנים הצריכה משאבים בלתי נדלים – הגנה מפני התקפות פורעים, בנייה והתקנת מכונות וכלים חקלאיים, שיקום חוזר ונשנה לאחר אסונות טבע, אולם מונטיפיורי סירב בכל תוקף להחכירו או למוכרו, גם בניגוד לעצתם של מקורביו (ובהם הרב אדלר), ומאות עצי הפרי שלו – תפוזים, לימונים, אתרוגים, רימונים, תמרים וגפנים, הוסיפו להניב פרות עד יום מותו.
לאורך עשרות שנים התקיימו קשרי ידידות בין מונטיפיורי, שעמד בראש עדת הספרדים בלונדון, ובין רבי נתן מרקוס אדלר (תקס"ג-תר"נ), הרב הראשי של האימפריה הבריטית. מערכת היחסים הלבבית ביניהם, שלוותה בהתכתבות ענפה, הובילה לשיתוף פעולה בפרויקטים קהילתיים מגוונים, ובהם איסוף כספי תרומה עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. אדלר, שמתוקף תפקידו כרב ראשי עמד בראש איגוד בתי הכנסת ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue), ארגון שאיגד את כל הקהילות האורתודוקסיות בבריטניה, דאג לרכז את התרומות שהתקבלו בבתי הכנסת ולשלוח אותן לארץ ישראל באמצעות נציגיו של מונטיפיורי.
[1] דף, מקופל לשניים (שלושה עמודים כתובים), 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקמטים. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך קווי הקיפול (פגיעה קלה בכיתוב).