מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים
- יד (49) Apply יד filter
- manuscript (49) Apply manuscript filter
- book (40) Apply book filter
- chassid (37) Apply chassid filter
- כתבי (35) Apply כתבי filter
- ספרי (33) Apply ספרי filter
- חסידות (25) Apply חסידות filter
- ומכתבים (20) Apply ומכתבים filter
- letter (20) Apply letter filter
- וכתבי (14) Apply וכתבי filter
- גדולי (12) Apply גדולי filter
- החסידות (12) Apply החסידות filter
- luminari (12) Apply luminari filter
- עתיקים (11) Apply עתיקים filter
- centuri (11) Apply centuri filter
- document (11) Apply document filter
- earli (11) Apply earli filter
- th (11) Apply th filter
- גרפיקה, (10) Apply גרפיקה, filter
- וחפצים (10) Apply וחפצים filter
- אמנות (10) Apply אמנות filter
- גרפיקה (10) Apply גרפיקה filter
- art (10) Apply art filter
- art, (10) Apply art, filter
- ceremoni (10) Apply ceremoni filter
- draw (10) Apply draw filter
- drawings, (10) Apply drawings, filter
- graphic (10) Apply graphic filter
- jewish (10) Apply jewish filter
- object (10) Apply object filter
- various (10) Apply various filter
- וספרי (9) Apply וספרי filter
- בהלכה (8) Apply בהלכה filter
- אסתר (8) Apply אסתר filter
- אישים (8) Apply אישים filter
- במוסיקה (8) Apply במוסיקה filter
- aggadah (8) Apply aggadah filter
- esther (8) Apply esther filter
- halachah (8) Apply halachah filter
- kabbalah (8) Apply kabbalah filter
- kabbalah, (8) Apply kabbalah, filter
- manuscripts, (8) Apply manuscripts, filter
- music (8) Apply music filter
- music, (8) Apply music, filter
- parchment (8) Apply parchment filter
- religion (8) Apply religion filter
- research (8) Apply research filter
- research, (8) Apply research, filter
- scienc (8) Apply scienc filter
- scroll (8) Apply scroll filter
דיו וצבע על קלף; עץ חרוט ומנוסר.
מגילת אסתר בפורמט גדול, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי חמש יריעות קלף, 17 עמודות, 24 שורות בכל עמודה. שולי יריעת הקלף הפותחת והשוליים הימניים של יריעת דף הברכות - מעוגלים. צוואריהן של חלק מאותיות הלמ"ד שבראשי העמודות מעוטרים וארוכים במיוחד. הוספות של מלים שנשמטו מופיעות בכתב יד שונה. המגילה גלולה על ידית עץ.
אל המגילה מצורף דף קלף גדול הכולל את הברכות הנאמרות עם קריאת המגילה ואת הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא. הטקסטים ערוכים בתוך מסגרת ארכיטקטונית הכוללת שלוש קשתות הנתמכות בארבעה עמודים מאסיביים, עם אגרטלים ופרחים בראש כל עמוד, ועיטור פני אדם עטורים זר עלי דפנה בראש כל קשת. הכותרות "ברוך", "ברוך" ו"קוראי" נכתבו בדיו זהובה באותיות גדולות ומעוטרות; חלק מהעיטורים (עלים וענפים) נצבעו בצהוב ובזהב; צביעתם של מרבית האיורים המקיפים את הטקסט לא נשלמה והם מופיעים בקווי המתאר בלבד (בעפרון).
גובה הקלף: 32 ס"מ. הידית: 52 ס"מ. דף הברכות: 70X32.5 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. קרעים, כתמים וקמטים בדף הברכות (קרע ארוך בשוליים). כתמים ופגמים קלים במגילה. חלקה העליון של הידית חסר; מספר שברים חסרים.
דיו וצבע על קלף; עץ חרוט ומנוסר.
מגילת אסתר מיניאטורית, כתובה בכתיבה איטלקית על גבי שש יריעות קלף דק ובהיר, 38 עמודות, 15 שורות בכל עמודה. שולי יריעת הקלף הפותחת נגזרו בצורה אמנותית. המגילה גלולה על ידית עץ עם עיטורים מנוסרים בראשה.
אל המגילה מצורף דף קלף הכולל את הברכות הנאמרות עם קריאת המגילה ואת הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא. הטקסטים ערוכים בשש עמודות, שביניהן מפרידים שבעה עיטורים צבעוניים: זרי פרחים גדולים נתונים באגרטלים, הניצבים על בסיסי עמודים מעוטרים; בראש כל עמודה עיטור מקושת המורכב מעלים ומפרחים. מסגרת מלבנית בגוני ירוק מקיפה את הטקסט ואת העיטורים.
גובה הקלף: 9 ס"מ. הידית: 28 ס"מ. דף הברכות: 9X39 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים בדף הברכות. כתמים וקרעים קלים במגילה. קרע ארוך בסוף המגילה (הדבקות נייר לחיזוק בגב). תיקונים בטקסט.
דיו וצבע על קלף; עץ חרוט ומנוסר.
מגילת אסתר בפורמט גדול, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי שתי יריעות קלף, 21 עמודות, 19 שורות בכל עמודה. שולי יריעת הקלף הפותחת נגזרו בצורה אמנותית ולפני העמודה הראשונה מופיע איור גדול וצבעוני של ענפים ופרחים. תיבת הפתיחה "ויהי" נכתבה באותיות גדולות ומעוטרות. המגילה גלולה על ידית עץ עם עיטורים מנוסרים בראשה.
אל המגילה מצורף דף קלף גדול ומפואר הכולל את הברכות הנאמרות עם קריאת המגילה ואת הפיוט "קוראי מגילה" לרבי אברהם אבן עזרא, מעוטר כולו בצבעוניות עשירה. הטקסטים ערוכים בתוך מסגרת ארכיטקטונית המחולקת לארבע קשתות שיש. כל אחת מהקשתות מעוטרת בענפים עם פרחים, ובין ארבע הקשתות מפרידים חמישה עמודי שיש נוספים, מאסיביים ומסוגננים. בראש הדף מופיע איור המתאר את המן מוביל את מרדכי על הסוס, כשמלפניו שתי דמויות תוקעות בחצוצרות ומאחוריו ארבע דמויות נוספות; בתחתית הדף מופיעים שני עיטורים נוספים: האחד מתאר את המן תלוי על קורה שלצדה שתי דמויות והשני מתאר שלוש דמויות נוספות. משמאל ומימין לאיור העליון מופיעים שני מגנים הראלדיים עם סמל משפחת עמרון (Ambron), אריה וסהר. תיבות הפתיחה, "ברוך", "ברוך", "קוראי" ו"קוראי" נכתבו באותיות גדולות ומעוטרות.
בשוליים התחתונים של ברכות המגילה ושל הפיוט מופיע קולופון: " בעזרת אל נורא עלילה, נשלמה כתיבת ברכות אלו עם המגילה, בעשור לחדש אדר הראשון שנת תקכ"ז לפ"ק, הכל בכתב כיד ה' אשר השכיל אל הנערה צנועה / ונעימה, מרת לונא תמה, בת הגביר הנכבד, כ' יאודה עמרון יצ"ו והיא / בשנת ארבע עשרה למולדתה ולחייה, תנו לה מפרי ידיה / ויהללוה בשערים מעשיה, ונזכה לראות נסים ונפלאות במהרה בימינו ובימיה".
מנוסח הקולופון עולה כי המגילה ונוסח הברכות הועתקו על-ידי הנערה לונא עמרון. מבין כתבי היד המתועדים שהועתקו בידי נשים ידועות רק שתי מגילות אסתר, שתיהן איטלקיות: א"מ הברמן, במאמרו "נשים מעתיקות" (קרית ספר יג, א, תרצ"ג, עמ' 114-120), מציין מגילה שכתבה חנה בת דוד יוסף פיפירנו (1840). באוסף ברגינסקי מצויה מגילה נוספת מעשה ידי אסטלינה בת הקצין מנחם מוונציה (1564; מגילת אסתר 102).
חתונתה של לונא בת יהודה עמרון (Leone Ambron) עם יעקב דוד בן מרדכי מסיניי (Angelo Di Segni) התקיימה בליוורנו ביום 14 בניסן תקל"ו (1776) וכתובתה מתועדת בספר Le Ketubbòt della famiglia Ambron מאת Lionella Viterbo Neppi Modona (פירנצה, 2016).
גובה הקלף: 25.5 ס"מ. הידית: 40 ס"מ. דף הברכות: 26X57 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים, קמטים וקרעים קלים בדף הברכות. כתמים ופגמים קלים במגילה. חלקה התחתון של הידית חסר.
דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.
מגילת אסתר מיניאטורית, כתובה בכתיבה ספרדית-איטלקית על גבי שלוש יריעות קלף, 19 עמודות, 22 שורות בכל עמודה. מגילת "המלך" – מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך", עם הדגשה של אותיות הוי"ה ואותיות נוספות במספר מקומות. גלולה על ידית עץ. אל המגילה מצורף דף קלף קטן הכולל את הברכות הנאמרות עם קריאת המגילה.
בשוליים הימניים של יריעת הקלף הפותחת מופיעים שלושה איורים צבעוניים, שניים מהם מתארים מבנים – בתים ומגדלים עם צריחים (בסגנון אירופי) – ובין שניהם איור המתאר את המן מוביל את מרדכי על הסוס, עם הכיתוב "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". שרידי עיטורי עמודים ומסגרות ירוקות-זהבהבות מופיעים סביב לכל עמודות המגילה (חלקם דהויים מאד) ושרידי עיטור גדול בצורת פרח אחרי העמודה האחרונה.
גובה הקלף: 7 ס"מ. הידית: 20 ס"מ. דף הברכות: 7.5X6.5 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים ודהיות צבע במגילה; קרע גס בקלף בין עמודות 13-14. המגילה מנותקת מהידית. שבר קל, חסר, בידית. כתמים בדף הברכות.
דיו על קלף; עץ חרוט.
5 יריעות, 27 עמודות, 19 שורות בעמודה; כתיבה ספרדית. ידית עץ בעלת כותרת מעוטרת.
המגילה מעוטרת בדיו במסגרת נאה, דמוית תחריט, סביב הטקסט. בין העמודות מפרידים עמודים אדריכליים שעליהם כרוכים שריגים ועלים, ולרגלי כל עמודה, בתוך קרטוש מעוטר, מופיעה סצנה מיניאטורית מסיפור המגילה. בחלק מן הסצנות ניכרת השפעתם של האיורים המעטרים את מגילת התחריט שנדפסה בוונציה (מעשה ידי Griselini, המחצית הראשונה של המאה ה-18).
בבסיסי העמודים ובראשי העמודות נראה קנקן מים, מוטיב שלרוב מעיד על היותה של המשפחה משבט לוי. סביר שבמקרה זה מוטיב הקנקן לקוח יחד עם חלק ניכר מן העיטור הסובב אותו משערי ספרים (עיטור דומה מאוד נמצא בשערי ספריו של המדפיס נפתלי הירץ לוי רופא, שפעל באמשטרדם בשנים 1726-1766).
בראש המגילה ובסופה מופיע סמל משפחת האצולה הספרדית פימנטל, שמשפחת אנריקס-פימנטל (Henriques Pimentel; בכתובות ובכתבי יד מארכיוני קהילות הולנד נפוץ האיות 'אינריקיץ פימינטיל') השתמשה בו גם כשלטה, על פי רשיון ממלך ספרד, שניתן על סמך היותם צאצאים למשפחה זו. אבי המשפחה, מנואל-יצחק אנריקס-פימנטל, (נולד 1657) היגר עם הוריו ממלגה שבספרד לאמשטרדם בעודו נער, ושם חזר ליהדותו בפומבי.
גובה הקלף: 20 ס"מ בקירוב. גובה הידית: 38 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים בקלף. פגעי תילוע קלים. היריעה הראשונה חתוכה על גבול המסגרת המאוירת. שברים חסרים ופגמים בידית.
דיו על קלף; כסף יצוק, מנוסר, מנוקב וחקוק.
המגילה כתובה בכתיבת סת"ם ספרדית נאה, על קלף בהיר ודק, 32 עמודות, 12 שורות בכל עמודה.
נתונה בנרתיק כסף מתומן, מעוטר בדגמים צמחיים, שחלקו העליון מעוצב ככיפה, עם חרוז כתום (דמוי קורל) בקצהו. הידית כפופה ומעוטרת אף היא.
גובה הקלף: 5 ס"מ. הנרתיק: 6.5 ס"מ (כולל הידית: 20 ס"מ). מצב כללי טוב. קרעים קלים. תיקונים קלים בטקסט.
להשוואה, ראו:
כתיבת סת"ם, עם ניקוד וטעמים (עם כותרות ב"כתב רש"י"). לפנינו ההפטרות לפרשיות התורה. המגילה חסרה בסופה (נקטעה באמצע הפטרת האזינו). תיבות פתיחה בכתיבה קליגרפית נאה.
גובה הקלף: 57 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים. פגמים, בלאי וקמטים. המגילה חסרה בסופה. שתי יריעות ניתקו זו מזו והמגילה נחלקה לשניים.
כתב סת"ם ספרדי, על גוויל רך בצבע חום. המגילה גלולה על ידית עץ ("עץ חיים"), מגולפת.
יהודי בבל נהגו לקרוא מתוך מגילה דוגמת זו שלפנינו בעת ההשתטחות על קבר יחזקאל הנביא בכפר אל-צ'יפל (כונה בפיהם "כפר אדוננו הנביא יחזקאל"), ב"זייארה" – העלייה לרגל אל הקבר בחג השבועות (שנקרא בפיהם "עיד אל זייארה") ובחודש אלול.
קבר יחזקאל הנביא התקדש אצל יהודי בבל והארצות הסמוכות, ובמשך מאות שנים היה למוקד עלייה לרגל. רבי בנימין מטודלה, שביקר בקבר יחזקאל בשנת ד'תתק"ל (1170), כותב על המקום: "...ואותו המקום עד היום מקודש לישראל מקדש מעט, ובאים מארץ מרחק להתפלל מראש השנה ועד יום הכפורים, ועושים שם שמחה גדולה; וגם ראש גולה וראשי ישיבות שבאים שם מבגדאד וחונים על פני השדה כשני מילין...". בשנת ד'תתק"מ (1180) ביקר במקום רבי פתחיה מרגנסבורג ואף הוא מתאר את העלייה ההמונית לקבר ומספר על פלאות שנעשים במקום: "...ובחג הסוכות באין מכל הארצות שמה והפתח מרחיב ומגביה מאליו את עצמו עד שנכנסין בו הגמלים, ובאים שם כששים אלף או כשמונים אלף יהודים לבד מישמעאלים, ועושים סוכות בחצרו של יחזקאל, ואחר כך מקטין הפתח כבתחילה וכולם רואים..." (על קבר יחזקאל והמנהגים סביבו, ואזכורים שלו לאורך השנים, ראה: אברהם בן-יעקב, קברים קדושים בבבל, ירושלים תשל"ד, עמ' לח ואילך).
סיפורי מופת רבים נקשרו בקבר יחזקאל, ויהודים רבים נהגו לפקוד אותו כמקום תפילה ובקשה לישועה. מנהג עתיק היה להגיע אל קברו של יחזקאל הנביא בחג השבועות, מפני שביום הראשון של החג קריאת ההפטרה היא במעשה המרכבה שבראש ספר יחזקאל. בהילולא זו נהגו להשתתף אלפי יהודים מהאזור. זמן נוסף שיוחד לעלייה לרגל היה חודש אלול ומועדי תשרי שאחריו. בביקורם בקבר נהגו העולים לקרוא נוסח מיוחד של פסוקים ותפילות מתוך מגילות שנכתבו על קלף (ראה: קברים קדושים בבבל, שם, עמ' פ-פא).
תוכן המגילה שלפנינו: שתי פרשיות מתוך ספר יחזקאל (פרשת מעשה המרכבה מפרק א ופרשת העצמות היבשות מפרק לז); תפילה ארוכה – "שלום עליך מרנא ורבנא, שלום לך ושלום לכבוד גופך הטהור והקדוש הנקבר במקום הזה... ובכן באנו לפניך במר נפש להשתטח קבר הצדיק הזה יחזקאל הנביא ע"ה זיע"א..."; מספר פרקי תהלים ומאמרי חז"ל; ותפילה קצרה נוספת – "יהי רצון... שכל מה שבקשנו מלפניך יהיו בעיניך כקטורת...".
בראש המגילה כתובת הקדשה: "קודש לה' הקדיש אותה ה"ר אברהם עזרא ציון רחמים יחש"ל אכי"ר [יחי שמו לעד אמן כן יהי רצון]".
גובה הקלף: 10.5 ס"מ בקירוב. כתמים, קרעים ופגמים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. שרוך סגירה בראש המגילה.
כרך מתוך מהדורת התלמוד הראשונה של המדפיס דניאל בומברג בוונציה. במהדורה זו נדפס לראשונה התלמוד הבבלי בשלמותו. מהדורה נודעת זו ("דפוס ונציה") היתה למהדורת האֵם של כל מהדורות הש"ס שבאו אחריה. בה נקבע לדורות נוסח הגמרא, וכן "צורת הדף" עם מספור הדפים שנוהג עד ימינו.
בעמוד האחרון (צז/2) מופיע ה"ריגיסטרו" – רשימת הקונטרסים עם הטקסט הפותח של כל גליון (כעזר לכורכי הספר).
מספר הגהות. רישומים רבים בכתב-יד בשולי הדפים. חתימה קצוצה (בכתיבה ספרדית, מסולסלת) בדף מז/2: "[--] ן' מרדכי הדיין זלה"ה". הגהה ארוכה (קצוצה) בדף סג/2, מסתיימת: "...היגי"ע ס"ט". רישומים נוספים בדף האחרון (אזכור בית המדרש של "כמהר"ר ישעיה דבח יצ"ו", ועוד).
עותק חסר ופגום. כה-צז דף. חסרים כד הדפים הראשונים (כולל דף השער). 32 ס"מ בקירוב. מצב גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במספר דפים כתמים רבים). סימני עובש קלים בדפים הראשונים. קרעים חסרים וסימני עש קשים עם פגיעות רבות בטקסט. שיקומים רבים בהדבקות נייר שקוף (חלקם על גבי הטקסט). חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. כריכה חדשה.
בדף המגן הערות בכתב-ידו של ד"ר ישראל מהלמן.
חמישה חומשי תורה וחמש מגילות, עם ניקוד וטעמים.
ללא דף שער. במפעל הביבליוגרפיה נרשם: "בכל הטפסים הידועים לנו אין שער".
בחלק מעותקי מהדורה זו נכרכו הפטרות כמנהג "קהלות רומניא" ובחלק מהעותקים הפטרות כמנהג הספרדים. בעותק שלפנינו לא נכרכו ההפטרות.
[210] דף. ללא ס דף של ההפטרות. 15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים, חלקם חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט. דף אחד מנותק ומספר דפים רופפים (הדף המנותק נקרע באמצעו וחובר באמצעות שעווה ופיסות נייר). חיתוך דפים על גבול כותרות הדפים (עם פגיעות קלות במספר דפים). רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה. בלאי ופגמים בכריכה.
מהדורה נדירה. ידועים עותקים בודדים. נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי צילום מאוסף ספריית הבודליאנה (גם בקטלוג הספריה הלאומית מופיע צילום בלבד).
הברמן, בובמברג, מס' 100.
עותק נאה במיוחד; דפים שלמים ונקיים, עם שוליים רחבים.
לפנינו ספר הפסקים ההלכתי של רבי מנחם בן בנימין קרנאטי (ה'י' - ה'ע"א, 1250-1310), מראשוני המקובלים באיטליה. חיבור זה שימש מקור חשוב לפסיקת הלכה בדורות שאחריו, והוא מובא בדברי הפוסקים כדוגמת הבית יוסף, הש"ך והמגן אברהם.
רישומים קצרים בכתב יד, בעברית ובלטינית, במספר דפים.
[12], סב דף. 20 ס"מ. נייר בהיר ואיכותי, שוליים רחבים. מצב טוב. קצות הדפים נצבעו בכחול. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. סימני עש קלים בדפים האחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה.
ספר "אלה הדברים", אודות פרשת הגירושין של בני הזוג תמרי-ונטורוצו והפולמוס סביבה, עם גרסת החתן, חליפת אגרות בין הרבנים ופסקי דין. מנטובה, [שכ"ו 1566]. [דפוס מאיר בן אפרים מפאדובה]. מהדורה יחידה.
"אלה הדברים נהיו בין הבחור כמ"ר שמואל בכמה"ר משה מפירושא זצ"ל וארוסתו מויניציאה, הוצעו לפני שני הגאונים כמוהר"ר משה פרווינצאלו יצ"ו וכמהר"ר פנחס אליא ממילי יצ"ו ממנטובה...".
נדפס במסגרת הפולמוס בפרשת תמרי-ונטורוצו (ראה להלן). ספר זה יצא מצדו של החתן – שמואל ב"ר משה מפירושא, המכונה ונטורוצו, ולכן מציג את הדברים מנקודת מבטו ומפרסם את הפסקים שניתנו לטובתו. בראש הספר הקדמה עם השתלשלות הפרשה לפי גרסת החתן. בהמשך מובאת חליפת אגרות בין רבני מנטובה לרבנים אחרים מרחבי איטליה, בהם עדויות, פסקים ומכתבים שונים בפרשה זו.
[46] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר איכותי. דפים שלמים. כתמים, בהם מספר כתמים כהים. רישומים בכתב-יד. חתימת צנזור בדף האחרון. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם.
מקור: אוסף ספריית קרן ולמדונה.
"שערורית הגט" תמרי-ונטורוצו – פרשה שהסעירה את יהדות איטליה
פרשת תמרי-ונטורוצו היתה מן הפרשיות שהסעירו את הציבור היהודי באיטליה במאה ה-16. היה זה פולמוס הלכתי על פרשת גירושין שהתפתח לפולמוס חריף בו השתתפו רוב רבני איטליה, ואף רבנים מחוצה לה, משאלוניקי, קושטא וארץ ישראל. בפולמוס עורבו גם שלטונות הכנסייה והרשויות בערים שונות באיטליה.
שתי הדמויות המרכזיות בפרשה זו היו הרופא יוסף בן משה הכהן תמרי ושמואל שלומיאל הקטן – המכונה ונטורה או ונטורוצו – בן משה מפרוג'ה. תמרי היה אחד מרופאי העיר ונציה ובעל מעמד והשפעה בקרב הציבור היהודי והציבור הנוצרי בעיר. בשנת ש"כ (1560) אירס שמואל ונטורוצו את תמר, בתו של יוסף תמרי, אך בינו לבין אבי כלתו פרצו חילוקי דעות וכעבור שלושה חודשים עזב ונטורוצו את ונציה. לפי טענתו של ונטורוצו הוא נאלץ לברוח מוונציה לאחר שחמיו לעתיד הלשין עליו בפני השלטונות. גם אחרי בריחתו רדף אותו תמרי בכל מקום אליו הגיע, כשהוא תובע ממנו סכום כסף שלטענתו התחייב לשלם לו. לאחר כארבע שנים פנה תמרי אל המהר"ם מפאדובה וביקש ממנו שיתערב בפרשה. בד' אדר שכ"ד פסק המהר"ם מפאדובה כי על ונטורוצו לכנוס את ארוסתו או לגרשה בתוך חודש ימים (באותה התקופה באיטליה נערך טקס הקידושין בזמן האירוסין ועקב כך נחשבה בתו כנשואה). לאחר דיונים משפטיים רבים, התרצה ונטורוצו לחזור לוונציה, ולגרש את ארוסתו. אך בכך לא תמה הפרשה, שכן לאחר נתינת הגט החל ונטורוצו לטעון כי הגט הוצא ממנו שלא ברצונו וכי ביטל אותו מראש ב"מודעא" שמסר קודם לכן, ולמעשה הגט איננו תקף. שני הצדדים עירבו במחלוקת את השלטונות הכנסייתיים והחילוניים בוונציה ובפירנצה, בפיררה ובמנטובה, ועוד. במחנה היהודי היו מעורבים במחלוקת רוב רבניה של איטליה. כל אחד מן הצדדים זכה לסיעה של רבנים שעמדה לצדו. בראש סיעתו של תמרי עמדו רבני ונציה, ובראש סיעתו של ונטורוצו עמד רבי משה פרובינצאלו – רבה של מנטובה, ועמו רבנים נוספים. מצדם של רבני ונציה הוטל חרם על ונטורוצו ובמקביל הם פסקו כי הגירושין תקפים. מאידך, רבי משה פרובינצאלו, שעמד בראש התומכים בוונטורוצו, פסק כי הגט בטל וכי בתו של תמרי אינה רשאית להינשא כל עוד יתבררו הדברים בבית דין. הדבר עורר כעס גדול על רבי משה פרובינצאלו ומשסירב להופיע בפני רבני ונציה ולהסביר את עמדתו, הוציאו נגדו פסק המורידו מגדולתו. במקביל שלחו שתי הסיעות חוזר אל רבני קהילות ברחבי איטליה, ובכך הצטרפו רבנים רבים לפולמוס. מרבני ארץ ישראל עמדו לצדו של רבי משה פרובינצאלו רבי יוסף קארו וחכמי צפת, ולרבני ונציה הצטרף רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). כל אחד מן הצדדים אף הדפיס עלונים וספרים שתמכו בגרסתו, ופרסם את פסקי הרבנים המצדדים בו.
לפנינו שלושה ספרים שנדפסו במהלך הפולמוס, בשנת שכ"ו: "הצעה על אודות הגט" (פריט 14) שנדפס בוונציה מטעם סיעתו של תמרי (קונטרסים שנדפסו לחוד ונאספו בהמשך לספר), הספר "אלה הדברים" שנדפס במנטובה מטעם סיעתו של ונטורוצו (פריט 12), ו"ביאור זה יצא ראשונה" – פסקו של רבי משה פרובינצאלו באותו עניין, שנדפס אף הוא במנטובה (פריט 13).
על הפרשה בהרחבה ראה: ש' סימונסון, פרשת הגט תמרי-וינטורוצו, תרביץ, כח, תשי"ט, עמ’ 375-388; הנ"ל, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, ב, ירושלים תשכ"ה, 367-364; י' יודלוב, הערות ביבליוגרפיות לפרשת הגט תמרי-וינטורוצו, עלי ספר, ב, תשל"ו, עמ' 114-115; א' קופפר, הבהרות נוספות לשערורית הגט תמרי-ונטורוצו, תרביץ, לח, תשכ"ט, עמ' 54-59; הרב צ' גרטנר, פרשת הגט תמרי-ונטורוצו – גילויים חדשים מבית מדרשו של מרן הבית יוסף, מוריה, שנה טז, אייר תשמ"ח, עמ' ט ואילך.