כתב יד שומרוני, חמישה חומשי תורה (מִצְחָף). שכם, [המאה ה-19].
כתב-יד נאה במיוחד, על נייר איכותי, עם שוליים רחבים. המעתיק: הכהן שלמה בן עמרם בן שלמה בן טביה הלוי ("ממשפחת קהת"). קולופון בסוף כל אחד מספרי החומש.
כרך זה מקורו באוסף החכם יצחק בנימין יחזקאל יהודה (1863-1941), מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית. בראשית המאה ה-20 חי חכם יהודה בדרמשטאט שבגרמניה וסחר בספרים ובכתבי יד בעברית ובלשונות המזרח. בשנת 1906 התיישב בקהיר ופתח בקרבת מסגד אל-אזהר חנות לספרים ולכתבי יד מהספרות הערבית הקלאסית והדתית. שמו כמלומד בספרות הערבית יצא למרחוק והוא שימש כמדריך וכעוזר לחכמי המוסלמים ולמזרחנים ששהו בקהיר. חכם יהודה חיבר מספר ספרים, בהם "הכותל המערבי" (ירושלים, תרפ"ט), "משלי ערב" (שלושה חלקים, ירושלים, תרצ"ב-תש"ן), וספרים נוספים. מלבד עברית וערבית, שלט חכם יהודה גם בשפות לאדינו, יידיש, גרמנית, טורקית, פרסית, אנגלית וצרפתית. חתנו, פרופ' יוסף יואל ריבלין, העיד עליו שהיה "בקי עד להפליא בכל ספרות ערב ואחד החוקרים היותר גדולים מבין היהודים".
בפתח הכרך שלפנינו חותמת-דיו של חנות הספרים של חכם יהודה בקהיר, וכן חתימתו (מירושלים). בסופו, כרך חכם יהודה דף בכתב-ידו, בו מובאים מספר פסוקים, ולפניהם הערה מעניינת וייחודית, על מנהג יהודי ספרד (ובעקבותיהם הרש"ש) לומר פסוקים אלה כשמוציאים שלושה ספרי תורה: "מנהג ק"ק סאראגוסטא מימי קדם ע"פ רבותינו קדמונים ז"ל לומר הפסוקים האלה כשמוציאים שלשה ספרי תורה בשבת או ביו"ט; אחריהם החרה החזיק כמנהגם זה הרב החסיד הרש"ש ז"ל". לפני דף זה כרוכים חמישה דפי-תפילה (מודפסים) מתוך סידורים. מספר הערות בכתב ידו (בעפרון) של חכם יהודה מופיעות בשולי פרק א' מספר בראשית.
[428] עמ'. 15.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים וכתמים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים ובדפי הבטנה. מעט כתמים בשולי הדפים. כריכת עור מקורית ואופיינית בצבע אדום כהה, עם עיטורים מוטבעים וסוגר עור, פגומה מעט בשוליה, עם קרעים בשדרה.
נדיר.
מקור: אוסף יצחק בנימין יהודה.