מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים

ספר שו"ת רבינו יצחק הלוי, לאחי הט"ז – נייאי וויט, תצ"ו – העותק של רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטרהא, בעל "מאיר נתיבים", תלמיד הבעל שם טוב ומה"ששים גבורים" שלו – הקדשה עצמית של בנו רבי בצלאל אב"ד אוסטרהא, עם פירוט יחוסם עד למשפחת הט"ז

פתיחה: $8,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $10,000
כולל עמלת קונה
ספר שו"ת רבינו יצחק הלוי (אחיו ורבו של הט"ז), חלק ראשון. נייאי וויט (נויוויד, גרמניה), תצ"ו [1736]. מהדורה ראשונה.
העותק של רבי מאיר מרגליות בעל "מאיר נתיבים", תלמיד הבעל שם טוב ומה"ששים גבורים" שלו, אותו העניק לבנו רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא. בראש דף י/1 (עם שימוש באות י' של מספור העמוד), חתימה: " מא[י] ר", באותיות מרובעות, כפי הנראה בכתב-יד קדשו של ה"מאיר נתיבים". בדף השער הקדשה עצמית בכתב-ידו של רבי בצלאל מרגליות, המעיד כי קיבל את הספר מיד אביו בעל ה"מאיר נתיבים", בתוספת ייחוסם הקדוש עד לרבי ישעיה הלוי אב"ד דובנא, אחיהם של מחבר הספר שלפנינו ושל בעל הט"ז: " זה השו"ת ניתנו לי במתנה מכבוד אדוני אבי הגאון החסיד יחיד בדורו שלשלת יוחסין איש אלקים מוה' מאיר מרגליות, נ[כד] הגאון הגדול מוה' ישעי' זצללה"ה אב"ד דק' דובנא, אחיו של הגאון המחבר והגאון ט"ז זצללה"ה. כ"ד בנו הצעיר בצלאל מרגליות".
בדף ההסכמות שאחרי השער (בצדו הריק) רושם רבי בצלאל בכתב-ידו את סדר ייחוסו ביתר פירוט: " הצעיר בצלאל בהגאון בוצינא קדישא מו' מאיר נר"ו, בהגאון החסיד המובהק מוה' צבי הירש זצללה"ה מרגליות, חתן הגאון רבן של בני הגולה מאור הגולה שלשלת יוחסין מוה' מרדכי מארדוש זצולה"ה אויערבך מאשכנז, חתן הגאון הגדול מוה' צדוק שעברשינר פרנס הוועד דד"א [=דד' ארצות], חתן הגאון הגדול מוה' ישעיהו הלוי אב"ד דק' דובנא רבתי, אחיו של הגאון הגדול המפורסם מו' יצחק הלוי בה"מ [בעל המחבר] ספר שו"ת זה".
בחלקו העליון של אותו עמוד רישום נוסף בכתב-ידו של רבי בצלאל, קרוע וחסר בחלקו.
רבי מאיר מרגליות (ת"ס/תס"ח-תק"נ), מגדולי תלמידי רבינו ישראל בעל שם טוב, וממקורביו הראשונים, עוד מהימים בהם טרם נודע והתפרסם בעולם. כבר בשנת תצ"ז היה ממקורביו של הבעש"ט. מסופר שרבו הבעש"ט ביקש ממנו שיכתוב את שמו בסידור שנהג להתפלל בו – כדי שיוכל להזכירו בתפילותיו, וכך עשה רבי מאיר. חתימתו בסידור הבעש"ט השתמרה עד לימינו (קבוצת יעקב, ברדיטשוב תרנ"ו, דף נב/2; מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' רל). רבי מאיר מזכיר את רבו הבעש"ט בכמה מקומות בספריו בתארים "מורי" ו"ידידי". בספרו "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא, תקנ"ד) הוא כותב על מדרגת לימוד תורה לשמה: "...כאשר הזהירו אותי לזה מורי הגדולים בתורה ובחסידות, ובראשם ידידי הרב החסיד מופת הדור מוהר"ר ישראל בעל שם טוב... ומילדותי מיום שנתחברתי בדביקות אהבה עם מורי ידידי הרב החסיד מו"ה ישראל בעל שם טוב... ידעתי נאמנה שזה היו הנהגותיו בקדושה ובטהרה, ברוב חסידות ופרישות וחכמתו, צדיק באמונתו יחיה, דמטמרין גליין ליה, כבוד ה' הסתר דבר". בספרו "מאיר נתיבים" (חלק ב', בסוף פרשת ויגש), הוא מביא סגולה מרבו לביטול הכעס: "שקבלתי ממורי שסגולה נפלאה לבטל הכעס, לומר הפסוק במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך...". בנו רבי בצלאל, ממלא מקומו ברבנות אוסטרהא (ראה עליו להלן), כתב בהסכמתו לספר "שבחי הבעש"ט" (מהדורת ברדיטשוב תקע"ה): "...וכפי ששמעתי מפה קדוש אדוני אבי... שהוא היה מילדותו אחד ממחצדי חקלא חבורה קדישא מאילנא דחיי עם הבעש"ט ז"ל, ומרגלה בפומה דר' מאיר שהרבה לספר בשבחו...". האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא כותב בספרו "נתיב מצוותיך" (נתיב התורה, שביל א'): "מרן אלקי הרב ישראל בן אליעזר... נתנו לו ששים גבורים, נשמות צדיקים לשמרו, ואחד מהם היה הגאון מוהר"ר מאיר נתיבים".
רבי מאיר מרגליות היה מגדולי וחשובי הרבנים בדורו. בצעירותו כיהן ברבנות בערים יאזלוביץ והורודנקה. בשנת תקט"ו התמנה לאב"ד גליל לבוב. בשנת תקכ"ו התמנה מטעם מלך פולין לרב ראשי על אוקראינה וגליציה. בשנת תקל"ו קיבל כתב מינוי רשמי מאת מלך פולין, סטניסלאב אוגוסט פוינטובסקי (כתב הרבנות, באותיות מוזהבות, השתמר עד לימינו בארכיון דובנוב בניו-יורק). בשנת תקל"ז התמנה, בנוסף לרבנות גליל לבוב, לאב"ד אוסטרהא וגלילותיה. רוב ימיו היה רבי מאיר מחכמי הקלויז המפורסם בברודי. הוא היה מיודד בקשרי עבותות אהבה עם חכמי הקלויז ומרבה להביא בספרו מדבריהם.
רבי מאיר כתב מספר חיבורים חשובים בנגלה ובנסתר, בהלכה ובדרוש. סדרת ספריו נקראה בשם כולל "אור עולם", והיא כוללת את ספריו בהלכה, דרוש, קבלה ורמז: ספרו החשוב והנודע שו"ת "מאיר נתיבים", שני חלקים (פולנאה תקנ"א), "סוד יכין ובועז" (אוסטרהא תקנ"ד), "הדרך הטוב והישר" (פולנאה תקנ"ה) ו"כתנות אור" (ברדיטשוב תקע"ו).
בנו רבי בצלאל מרגליות (נפטר תקפ"א), כיהן בתחילה כאב"ד זוויהל. לאחר פטירת אביו בתק"נ מילא את מקומו ברבנות אוסטרהא עד לפטירתו (למעלה משלושים שנה). נודע כגאון ומקובל, חסיד ועניו. בשנות רבנותו נדפסו ממנו עשרות הסכמות. רבי בצלאל היה "סופר ומליץ בעל לשון צח ומשורר בחרוזים, והרבה מהסכמותיו כתב בדרך שיר" (מזכרת לגדולי אוסטרהא, עמ' 271). כתב חיבור בשם "כתר שבת" (לא נדפס). רבי בצלאל היה קשור מאד אל הרה"ק רבי זושא מאניפולי, ובכל פעם שהיה רבי זושא מגיע לאוסטרהא, היה מתאכסן בביתו של רבי בצלאל.
כתב הייחוס שלפנינו נדפס וצולם בקובץ "כרם שלמה", אייר-סיון תשמ"ט, עמ' מד-מה.
[2], לא דף. חסרים שני דפים אחרונים. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש וקרעים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעה בטקסט.
וריאנט: ההסכמות שבגב דף השער לא מופיעות בחלק מהעותקים. בחלק מהעותקים הודבק דף עם ההסכמות בגב דף השער.
הספר כרוך עם:
ספר תורת חיים, חידושים על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, עירובין, סנהדרין, שבועות, פסחים, עבודה זרה וחולין, מאת רבי אברהם חיים שור. פרנקפורט דאודר, [תצ"ד 1734].
[1], קג, קה-קמח דף. דף שער מאוייר. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. קרעים בדף השער, עם פגיעה באיורים. קרעים בדפים נוספים, עם פגיעה בטקסט.
2 ספרים בכרך אחד. כריכת עור חדשה.
קטגוריה
כתבי יד ומכתבים – גדולי החסידות