מכירה 79 - חפצי יודאיקה מאוסף משפחת פינקלשטיין
ארד יצוק וחקוק.
כתובת חקוקה: "משה בר [בן ר'] יוסף נע [נוחו עדן] אבן נעמאן". הכתובת מקיפה עיטור הכולל פרח, כוכב וסהר (עיטורי הכוכב והסהר מופיעים גם בחותמים אחרים מהתקופה, שמקורם באימפריה הרומית, בארצות גרמניה וצרפת).
השם "אבן נעמאן" מופיע גם במסמכים מהמאות ה-12 וה-13, שנמצאו בגניזת קהיר (ראו, לדוגמה, פרויקט הגניזה של אוניברסיטת פרינסטון, פריט מס' T-S 10J8.3). הופעת השם "נעמן" בספרד של ימי הביניים מוזכרת במאמר Names of Jews in Medieval Navarre (13th-14th centuries), מאת Lidia Becker (ראו חומר מצורף).
למידע נוסף אודות חותמים ספרדיים מימי הביניים ולפריטים דומים, ראו: Daniel M. Friedenberg, Medieval Jewish Seals from Europe (הוצאת Wayne State University Press, דטרויט, 1987), עמ' 121-143.
ראו גם פריט הבא.
קוטר: 2.5 ס"מ.
מצורף דו"ח מקצועי מבדיקת הפטינה של החותם, מטעם המכון Institut für Ur- und Frühgeschichte und Archäologie des Mittelalters, אוניברסיטת טיבינגן.
ארד יצוק וחקוק.
כתובת חקוקה: "בנבנשת[י] בר [בן ר'] משה נע [נוחו עדן] אלגנדול", באותיות ברורות. הכתובת מקיפה עיטור הכולל מגדל ושני כוכבים.
השם "בנבנשתי", המוכר בעיקר כשם משפחה, שימש גם כשם פרטי במספר אזורים ותקופות (ראו, לדוגמה, Medieval Jewish Seals from Europe, מאת Daniel M. Friedenberg, עמ' 78 ו-134). השם אלגנדול (Alguandul) נזכר במסד הנתונים לשמות יהודי ספרד באתר Sephardicgen.com, על פי הספר The Tortosa disputation: regesta of documents from the Archivo de la Corona de Aragon, Fernando I1412-1416, (ירושלים, 1998).
עיטור מגדל מופיע גם על חותם מהמאה ה-14 של קהילת יהודי סביליה ("אשביליה"), אשר היתה קהילה יהודית מרכזית באנדלוס (ראו: אוסף המוזיאון הבריטי, פריט OA.1566; Medieval Jewish Seals from Europe, עמ' 133).
ראו גם פריט קודם.
קוטר: 2.5 ס"מ.
מצורף דו"ח מקצועי מבדיקת הפטינה של החותם, מטעם המכון Institut für Ur- und Frühgeschichte und Archäologie des Mittelalters, אוניברסיטת טיבינגן.
כסף (חתום, חותמות מלאות; יצרן: Pieter Mourits), יצוק, רקוע, מוחתם וחקוק; הזהבה.
"רימונים" מרשימים, גדולים ומאסיביים, מעוצבים בסגנון ארכיטקטוני כמגדלים, צורה האופיינית ל"רימונים" של הקהילה הפורטוגזית בהולנד.
כל "רימון" ניצב על רגל גלילית ארוכה ורחבה, שבקצה טבעות עם כדוריות קטנות, ומעליהן חוליה גדולה בעלת שש צלעות – מעוטרת בעלי אקנתוס ובחרירים סגלגלים – המהווה את הבסיס של גוף ה"רימון". חלקו הרחב של ה"מגדל" מעוטר בשישה מפתחים בהם ממוקמים פעמונים, וביניהם עיטורים בדגמים צמחיים ועיטורים בעלי קצה מאונקל, המעוצבים כראשי דולפינים, שזנבותיהם משמשים כמתלים לפעמונים. בחלל חלקו התחתון של כל "רימון" תלוי פעמון גדול, בודד. חלקו העליון של כל "רימון" בעל עיצוב דומה, עם חלונות בהם תלויים פעמונים נוספים, חרירים סגלגלים ומלבניים ועיטורי שריגים בולטים, שבקצותיהם העליונים סיומת דמוית עמוד, עם קצה מחודד. בראש כל "רימון" עיטור בצורת כתר (מוזהב) עם קצה מחודד, ממוקם בין שריגים אשר כולאים שישה פעמונים נוספים.
ה"רימונים", המעוצבים ועשויים בקפידה רבה, מעוטרים ב-50 פעמונים בגדלים שונים, המשמיעים יחד צליל דומיננטי והרמוני.
לא ידועים פריטי יודאיקה נוספים מעשה ידי האומן Pieter Mourits וייתכן כי זוג "רימונים" זה הנו עבודת היודאיקה היחידה שיצר.
לזוג רימונים דומה, שנעשה בידי Pieter van Hoven באמשטרדם בשנת 1705, ראו: Gifts from the Heart, Ceremonial Objects From the Jewish Historical Museum, Amsterdam, פריט מס' 12.
גובה: 43 ס"מ. משקל: 4.36 ק"ג.
מקור: נרכש בשנת 1965 ישירות מבית הכנסת הספרדי-פורטוגזי באנטוורפן.
מצורף דו"ח עם תיאור מפורט של מצב הרימונים ובחינה של איכות הכסף.
כסף (חתום, חותמות מלאות; יצרן לא מזוהה), יצוק, רקוע וחקוק; הזהבה.
כל "רימון" כולל פעמונים התלויים על שריגים מתפתלים. בקצה העליון כתר שבראשו עיטור דמוי ניצן. על רגלי שני הרימונים חקוקה הכתובת "YYS".
דגם הולנדי זה מכונה "טיל רימונים" (הולנדית: "רימונים להגבהה"), להבדיל מרימוני ה"מגדל" ההולנדיים, המאסיביים והכבדים. רימונים אלה, שהם תמיד קטנים וקלים יותר, שימשו בקהילות הפורטוגזיות בהולנד בשעת הגבהת ספר התורה בלבד, לפני הקריאה בתורה.
גובה: 29 ס"מ. פעמון אחד חסר. ההזהבה חסרה בחלקה.
מקור: אוסף מוזס היימן גנז, אמשטרדם.
כסף (חתום, חותמות מלאות; יצרן לא מזוהה) יצוק וחקוק.
"יד" הולנדית לספר תורה. חלקה העליון של הידית משושה ומעוטר בקצהו בשישה פסים מחורצים ובגולה. חלקה התחתון של הידית גלילי וחלק, הולך וצר כלפי החפת. כף יד קפוצה, עם אצבע מורה ארוכה.
"יד" עם עיטור דומה בחלקה העליון, שנעשתה באמשטרדם בשנת 1818, מופיעה בקטלוג Crowning Glory, פריט 858.
אורך: 23 ס"מ.
כסף (חתום; עם חותמת יצרן – H. M. Mansvelt?) יצוק, מוטבע, מנוסר, רקוע וחקוק; אבני זכוכית; הזהבה.
כתר מפואר וגדול, הנושא כתובת הקדשה: "לכבוד ה' ולתורתו, נדב כ' יהודה בן כ' חיים היימאנס ביום מ'ל'א'ת לו ש'בעים ש'נה לפ"ק" [תרע"א-1910/1911].
בסיס הכתר מעוטר בתריסר אבני-זכוכית צבעוניות, אשר מעליהן עיטור בדגם צמחי ותריסר "חלונות" מקושתים שבתוכם ממוקמים תריסר פעמונים. בחלקו העליון של הכתר – המעוטר אף הוא בדגם צמחי – ממוקם כתר נוסף, קטן יותר, המעוטר בגולות כסף ובראשו קישוט דמוי ניצן.
בחזית, מעל כתובת ההקדשה, נושא הכתר עיטור גדול בצורת זוג אריות זקופים האוחזים בלוחות הברית (חקוקים עם עשרת הדברות).
באתר "פרויקט ארכיון האבן" (Project Het Stenen Archief) המתעד מצבות מבתי-עלמין יהודיים בהולנד מופיעות מספר מצבות מהעיר רוטרדם הנושאות את השם היימאנס (Hijmans / Hymans), ביניהן גם מצבת קברה של "מרת גודכא... אשת כ' חיים היימאנס" אשר נפטרה בשנת תרנ"ה (1895), וכפי הנראה היתה אמו של יהודה היימאנס אשר הקדיש את הכתר שלפנינו.
גובה: 43 ס"מ, קוטר מרבי: 30 ס"מ. משקל: 3.98 ק"ג.
כסף יצוק (חתום בחותמת האומן, בחותמות העיר אמשטרדם והשנה ובחותמת מס מאוחרת).
מנורה זעירה במתכונת מנורת השבת ששימשה בבתי יהודי הולנד. מורכבת מוו תלייה, עיטור בדמות כתר, משקולת אמצעית, אגן שמן בעל שבעה בזיכים, אגן נטף ומשקולת תחתונה בדמות ניצן.
הצורף ארנולדוס ואן חפן (Arnoldus van Geffen, פעל באמשטרדם בשנים 1728-1769) מוכר בשל חפצי הכסף המיניאטוריים החינניים שיצאו תחת ידיו. במחצית הראשונה של המאה ה-18 הגיעה אופנת איסוף חפצי הנוי הזעירים העשויים כסף לשיאה, ואספנים עשירים הציגו בבתיהם בתי בובות שלמים עשויים כסף, מאובזרים ברהיטים ובכלים העשויים על כל פרטיהם ודקדוקיהם. מבין צורפי המיניאטורות שפעלו בהולנד בתקופה זו, בלט ואן חפן כאומן הטוב ביותר בתחומו.
אורך: 23 ס"מ.
למנורה דומה ראו: מכירת סות'ביס, 19 בדצמבר 2018, פריט 26.
כסף (חתום) חקוק.
קופסה מלבנית לטבק הרחה. מכסה הקופסה מעוטר בדגמים צמחיים והתחתית מעוטרת בקווים. בצדו הפנימי של המכסה חקוקה כתובת הקדשה: "מן ק'ק' אוטרעכט / להחבר כ' משה בן כ' אליעזר פון / ליהר, סופר דקהלתינו, בעת / נסיעתו לעיר לונדן".
נמען כתובת ההקדשה הוא בן למשפחת ואן-ליר (נמצא גם הכתיב: פון לעער, פאן לעהר, לער, Leer ו-Lier), משפחה יהודית-הולנדית ידועה, אשר תפסה מקום חשוב בחיי הקהילה היהודית באוטרכט במאות ה-18 וה-19, ואשר כמה מבניה מילאו תפקידים רשמיים בהנהגת הקהילה.
אורך: 5 ס"מ, רוחב: 8 ס"מ, עובי: 1.3 ס"מ.
נחושת רקועה. חתומה "M.R. Jacobson 19".
הקופסה מחולקת לשני תאים בעלי מכסה הנע על ציר, ורק באחד מן המכסים קיימים חריץ למטבעות ונקבים להתקנת מנעול (חסר). על דופן הקופסה האחת תבליט פרופיל של איש ואישה מבוגרים, ביניהם דלת, ומעליהם ומתחתיהם כתובת: "N. ISR. ZIEKENHIUS / OUDE MANNEN-VROUWENHUIS" [בית החולים היהודי ההולנדי / מושב זקנים]. על הדופן הנגדית נראית אחות רחמניה מטפלת בחולה, ובתחתית הכתובת "N. ISR. ZIEKENHIUS" [בית החולים היהודי ההולנדי]. חתומה בתבליט. על תחתיתה מוטבעת האות "B" והמספר "2031".
בית החולים ומושב הזקנים היהודי של הקהילה האשכנזית באמשטרדם נוסדו שניהם בשנת 1833. במשך שנים רבות שכנו שני המוסדות באגפים נפרדים באותו בניין.
מרים רוזה יעקבסון (1887-1945), ציירת ואמנית תחריט, למדה בבית הספר לאמנויות ולאומנויות ובאקדמיה לאמנויות יפות באמשטרדם. עסקה בציור, בעיצוב גרפי ובהוראת אמנות. נספתה במחנה הריכוז בברגן בלזן בדרכה להונדורס.
גובה: 9.5 ס"מ. רוחב: 13.5 ס"מ. עומק: 7 ס"מ. פגמים קלים. ללא מנעול.
דיורמה המתארת את אירוע חנוכת בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי באמשטרדם (נחנך בשנת 1675), עשויה תחריטים צבועים ביד, על-פי ברנאר פיקאר; התחריטים נעשו בידי I. Wachsmuht.
הדיורמה שלפנינו עשויה שש שכבות: כל שכבה כוללת תחריט ובו פרטים שונים מן התמונה הכללית. העמדת התחריטים יחד בתיבת הצצה ("peep show") יוצרת אשליית עומק. התחריטים שלפנינו נתונים זה אחר זה בתיבה שקופה המאפשרת מבט דומה לאופן שבו היו אמורים להיות מוצגים.
בשכבה הראשונה נראים צמד עמודים מקדמת בית הכנסת; בשכבה השנייה נראים חלק מאנשי הקהילה עטופי טליתות לצד מעקה נמוך; בשכבה השלישית מתפללים מקיפים את הבימה, ועליה החזן וספר התורה; בשכבה הרביעית נראים מתפללים נוספים, נושאים ספר תורה; בשכבה החמישית עומדים מתפללים על מדרגות ארון הקודש שאחת מדלתותיו פתוחות, ובידיהם ספר תורה נוסף; בשכבה השישית נראה ארון הקודש מנקודת מבט קרובה יותר, וכל דלתותיו פתוחות. שכבה אחת, שבה נראים נשים וגברים נוצרים המבקרים בבית הכנסת ובראשו מופיעה הכותרת "Temple des Juifs / Juden-Synagoge ", והיא השניה בסדר העמדת התחריטים, חסרה.
שני התחריטים האחרונים נועדו לשמש כשכבת הרקע; ככל הנראה נדפסו שתי גרסאות שונות לתחריט זה ואפשר היה לבחור בין השתיים.
תחריטים (דף): 22X18 ס"מ בקירוב. תיבת תצוגה: 46X24.5X21 ס"מ. מצב טוב. התחריטים נתונים בתיבה ולא נבדקו מחוץ לה. התחריטים אינם חתוכים במלואם: קווי החיתוך אינם צמודים לקווי המתאר של הפרטים.
ספרות: Image and Impression, Rare Prints from the Collection of the Library of the Jewish Theological Seminary of America, ניו יורק, 2002. עמ' 32.
עשרה מכתבים ומסמכים משפטיים מן הקהילות הפורטוגליות בהמבורג ובאמשטרדם. 1643 עד 1787. פורטוגלית וספרדית.
קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בהמבורג עמדה בקשר הדוק עם אחותה הגדולה והמבוססת שבאמשטרדם. מן המסמכים שלפנינו, ובייחוד מן המכתבים שנשלחו מן המעמד (ועד הקהילה) של קהילת המבורג למעמד של קהילת אמשטרדם, עולה תמונה של קשר שוטף וקרוב בין שתי הקהילות, ושל מעורבותן הגדולה בחיי היום-יום זו של זו. הקהילה בהמבורג נועצה בקהילת אמשטרדם בצמתים חשובים שונים בחיי הציבור, ובין הערים הייתה תנועה ערה של יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל, קשרי משפחה, נישואין, מסחר, ועוד, הנידונים אף הם במכתבים ובמסמכים שלפנינו.
חמישה מן המכתבים נשלחו מן המעמד של הקהילה הפורטוגלית בהמבורג למקבילו בקהילה היהודית באמשטרדם: • מכתב בעניין תוכניות ההתאגדות של הקהילה הפורטוגזית בהמבורג, בעקבות התאגדותה המוצלחת של הקהילה באמשטרדם. 1643. • מכתב שתוכנו בקשת עזרה בעניין פלוני יצחק פנסו המבוקש באשמת רצח וסוחט את קהילת המבורג. 1658. • מכתב בעניין בית דין שהועמד לדון בעניינו הכספי של ד"ר בנימין מוספיא. המתדיין חולק על הרכב בית הדין והמעמד מבקש סיוע בשכנועו להכיר בהרכב. 1658. • מכתב המודה על שכנוע פלוני, יצחק קאלבו, שלא לשוב להמבורג. 1670. • מכתב המלצה למעמד של קהילת אמשטרדם בעניין רבי יעקב ששפורטש העוזב את המבורג אל הלבנט עקב קשיי פרנסה וזקוק לסיוע. 1670.
חמשת המסמכים הנוספים הם מכתבים אישיים ומסמכים משפטיים בענייני מסחר, נישואין ועוד: • מסמך ובו מעידים החתומים כי רעואל ישורון מהמבורג מינה בנוכחותם את בתו, אשת משה בן גדעון אבודיינטי, ליורשתו. 1664. • מכתב המסכם את עניין נישואיהם של אברהם אבנדנה די בריטו וחנה נחמיאס די קאסטרו. חתום בידי ד"ר יצחק פימנטל ויוסף אבנדנה, דודי אבי החתן שמונו בידי האב לתווך בינו ובין אבי הכלה; דוד די נחמיאס אבי הכלה; וד"ר ברוך נחמיאס. 1671. • מכתב ברכה מדוד אבנדנה מנדז מהמבורג לדודנו יצחק דה קוסטה מאמשטרדם לרגל נישואיו לחנה אבנדנה נחמיאס. 1749. ספרדית. • חוזה בין רבי שלמה שלם ואברהם חזקיהו בסן, ולפיו בסן נכנס כשותף ברישיון לאפיית מצות שהעניקה הקהילה לבנו הקטין של שלם, יצחק שלם, למשך 10 שנים. י"ד בטבת תקכ"ה, 7 בינואר 1765. • מכתב מאברהם צוריאל בואנו ממארסן (Maarsen), הולנד, למשה ריקרדו מאמסטרדם, בעניין שכירת דירה. 1787.
מצורף: שני שירים עממיים – רומנסה ספרדית-יהודית ושיר אהבה בפורטוגזית – בכתב יד, על דף נייר מקופל. שני השירים מתועדים במכלולי כתבי יד יהודיים. בכתב יד זה נוסף על השיר הפורטוגזי בית נוסף, שאינו מוכר מן המקורות שבו מופיע השיר. [אמשטרדם, סוף המאה ה-17 או המאה ה-18].
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
כמה מן האנשים הנזכרים במסמכים שלפנינו או חתומים עליהם מוכרים כדמויות מרכזיות בתולדות הקהילות באמשטרדם ובהמבורג, וחלקם אף בתולדות העם היהודי בכללו.
רבי יעקב ששפורטש (1610-1698), מחכמי קהילת אמשטרדם ומגדולי הלוחמים בשבתאות. נולד באוראן שבאלג'יר, התגורר ופעל לסירוגין באמשטרדם, בהמבורג, בלונדון ובליוורנו, והלך לעולמו באמשטרדם. תוכניתו להגר אל המזרח (ייתכן שלארץ ישראל) הנזכרת במכתב שלפנינו כפי הנראה לא יצאה אל הפועל. במסגרת מלחמתו בשבתי צבי כתב את ספרו, "ציצת נובל צבי" (נשלם תל"ג).
רעואל ישורון (1575-1634) נולד בפורטוגל כאנוס בשם פאולו דה פינה. בגיל 20 יצא לרומא כדי להיעשות נזיר, ושם פגש בקרובו שהשיבו ליהדות. ישורון התיישב באמשטרדם, שם אימץ את שמו העברי. בשנת 1624 הועלה בבית הכנסת של קהל "בית יעקב" באמשטרדם מחזה דתי פרי עטו, "שיח ההרים" (Dialogo dos Montes), שנסב על מדרש חז"ל בעניין ריב ההרים לפני מתן תורה. חתנו, המשורר משה בן גדעון אבודיינטי (1610-1688), פעל בהמבורג והיה שבתאי נלהב.
ד"ר בנימין מוספיא (1606-1675), יליד ספרד, היה רב, רופא, בלשן וסופר, ומחסידי שבתי צבי.
רבי שלמה שלם (1705-1781), רב וסופר, נולד באדירנה שבאימפריה העות'מאנית. כיהן כרב קהילות וידין (בולגריה), סופיה, בבלגרד ולבסוף באמשטרדם.
ברוך (בנדיקט) נחמיאס (די קאסטרו) (1597-1684), רופא וסופר, היה מנשיאי קהילת המבורג, רופאה של כריסטינה מלכת שבדיה, ומחסידי שבתי צבי.
רשימת המכתבים
1. מכתב מן המעמד של קהילת המבורג למעמד של קהילת אמשטרדם, בענין התאגדות הקהילה. בשנת 1652 התאחדו שלוש הקהילות לקהילה אחת בשם "בית ישראל". כ"ו אייר ת"ג (15 במאי 1643).
2. מכתב בעניין פלוני יצחק פנסו, המבוקש בידי הרשויות באשמת רצח, וסוחט את הקהילה בהמבורג. הנ"ל מפעיל לחץ רב על הקהילה להעביר לידיו מסמכים שעלולים לגרום לה נזק רב אם יתגלו. הקהילה שיחדה אותו בממון רב ומבקשת את עזרת קהילת אמשטרדם בעניין. י"ב באלול תי"ח, 16 בספטמבר 1658.
3. מכתב מקהילת המבורג לקהילת אמשטרדם בעניין בית דין שהורכב לדון בעניינו של דוקטור בנימין מוספיה. הנ"ל חולק על הרכב בית הדין, והמעמד מבקש את עזרת קהילת אמשטרדם בשכנועו. ד' באייר תי"ח, 7 במאי 1658.
4. אישור כי רעואל ישורון מהמבורג מינה את בתו היחידה, אשת חכם משה גדעון אבודיינטי, ליורשתו. המבורג, ט בשבט תכ"ד, 5 בפברואר 1664.
5. מכתב מן המעמד של קהילת המבורג למעמד של קהילת אמשטרדם, מודה על עזרתם בשכנועו של פלוני יצחק קאלבו לא לחזור להמבורג עקב היותו איש מחלוקת ומדון שהשיב באלימות להכנסת האורחים שהוצעה לו בהמבורג. י"ט באייר ת"ל, 9 במאי 1670.
6. מכתב ממעמד המבורג למעמד אמשטרדם, המלצה על רבי יעקב ששפורטש העוזב את המבורג אל הלבנט עקב קשיי פרנסה, וצערה של הקהילה שאמצעיה לא מספיקים לשלם לו כראוי. י"ט באב ת"ל, 5 באוגוסט 1670.
7. מכתב בעניין נישואיהם של אברהם אבנדנה די בריטו וחנה נחמיאס די קאסטרו. חתום בידי ד"ר יצחק פימנטל ויוסף אבנדנה, דודי אבי החתן שמונו בידי האב לתווך בינו ובין אבי הכלה; דוד די נחמיאס אבי הכלה; וד"ר ברוך נחמיאס. כ"ו באייר תל"א, 6 במאי 1671.
8. מכתב ברכה מדוד אבנדנה מנדז מהמבורג לדודנו יצחק דה קוסטה מאמשטרדם לרגל נישואיו. י"ט באייר תק"ט, 7 במאי 1749. ספרדית.
9. חוזה בין רבי שלמה שלם ואברהם חזקיהו בסן, ובו בסן נכנס כשותף ברישיון לאפיית מצות שניתן לבנו הקטין של שלם, יצחק שלם, למשך 10 שנים. י"ד בטבת תקכ"ה, 7 בינואר 1765. אמסטרדם.
10. מכתב מאברהם צוריאל בואנו ממארסן למשה ריקרדו מאמסטרדם, בעניין שכירת דירה. 18 באפריל 1787.
תריסר חוברות שנדפסו על ידי הקהילה היהודית-פורטוגזית "תלמוד תורה" באמשטרדם ועבורה, ובהן דרשות לרגל זמנים ומאורעות שונים, תקנות חברת "משענת זקנים" שעל ידי הקהילה ותקנות הקהילה. ברובן מצוין בדף השער כי נדפסו ברשות חברי המעמד (ועד הקהילה). אמשטרדם, 1720 עד 1788.
1. "Triumphos da Virtude" (ניצחון המידות הטובות), דרשה שנשא רבי דוד הכהן דאזיווידו, חכם הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, לרגל יום הולדתו של ווילם החמישי, הסטאדהאודר של הולנד, נסיך אוראנז' ונסאו בשמונה במרס 1788. באותה שנה, לאור המאבק שהתחולל בהולנד בין הפטריוטים שחתרו למשטר דמוקרטי והאורנז'יסטים שצידדו בהותרת סמכויות נרחבות בידי הנסיך, הכריזה הקהילה על נאמנותה לבית אוראנז'. והנסיך גמל לה על כך בביקור באסנוגה – בית הכנסת של הקהילה (ביקור שלכבודו, ככל הנראה, נישא נאום זה), ובדברי ברכה שנשא, חלקם בעברית. פורטוגלית ומעט עברית.
2-8. שבע דרשות שנישאו בבית הכנסת של קהילת "תלמוד תורה" באמשטרדם בשנים 1720 עד 1786 בידי דרשנים שונים, בהם חכמי בית המדרש "עץ חיים", רבני הקהילה ואחרים. פורטוגלית ומעט עברית.
אחת מדרשות אלו נשא רבי יהושע חזקיהו דה קורדובה, רבה של קהילת יהודי ג'מייקה. דה קורדובה נולד באמשטרדם, 1720. היגר לקורסאו בשנת 1749 והיה מלמד ודרשן בקהילה. בשנת 1755 עבר לג'מייקה והיה רבן של הקהילות הספרדיות-פורטוגליות בקינגסטון, בספניש טאון ובפורט רויאל ומנהיג יהודי ג'מייקה כולה עד פטירתו ב-1797.
9. דרשה שנשא רבי יצחק מנדס בליסאריו (Belisario), דרשן בקהילת קודש "שער השמיים" ומנשיאי ישיבת "עץ חיים" שעל ידי קהילת "שער השמיים" בלונדון, בבית הכנסת "שערי רחמים" בבורדו. נדפסה באמשטרדם ברשות חברי המעמד ורב קהילת "תלמוד תורה" רבי שלמה שלם, בשנת 1765. ספרדית ומעט עברית.
10-11. שתי חוברות המונות את תקנות חברת "משענת זקנים", בית המחסה לזקנים ולזקנות שעל ידי קהילת "תלמוד תורה" באמשטרדם. 1750, 1753. פורטוגלית ומעט עברית.
ראשיתה של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל באמשטרדם בזרם גובר של יהודים שמצאו בה סובלנות דתית יחסית וכר פורה למסחר. אמנת אוטרכט מ-1579 הכריזה כי איש לא יירדף ולא ייחקר מסיבות דתיות, ומשכך הייתה העיר מחוז חפצם של אנוסים מחצי האי האיברי ומדרום צרפת שבהולנד יכלו לשוב ליהדותם בגלוי. בשנים הראשונות – משלהי המאה ה-16 – לא קיבלה הקהילה הכרה רשמית ונאסר עליה להקים בית כנסת. לקראת אמצע המאה ה-17 כבר ישבו בעיר כ-2500 יהודים; הקהלים הקטנים – "נווה שלום", "בית ישראל" ו"בית יעקב" – התאגדו בשנת 1639 לכדי קהילה ספרדית בשם "תלמוד תורה", ובשנת 1675 חנכה הקהילה את בית הכנסת המפואר שלה, ה"אסנוגה", העומד על תילו עד היום. האליטה החברתית הספרדית תרמה רבות לכלכלת העיר ולפעילות הקולוניאלית של הרפובליקה, והתועלת הרבה שהביאה למדינה הביאה את השלטונות להעניק לקהילה חופש פעולה נרחב וזכויות אוטונומיות. בני הקהילה התפרסמו כרופאים, פילוסופים, משוררים ורבנים. אמשטרדם הייתה מרכז דפוס מהחשובים באירופה, ופעלו בה מדפיסים יהודים שנודעו בעבודתם המעולה. בחוברות שלפנינו בולטות זמינותו הגבוהה של הדפוס ואיכותו.
12 חוברות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
רשימת החוברות:
1. Sermam Moral, Pregado neste K.K. de T.T. pello docto H.R. Daniel Cohen Rodriguez, דפוס שלמה פרופס, ת"פ [1720]. 27 עמ', 18.5 ס"מ.
2. Sermam Moral, que neste K.K. de T.T. prégou Jeossuah Hisquiau de Cordova. תק"ד [1744]. 19 עמ', 23.5 ס"מ.
3. Sermaõ Exhortatorio, Pregado no K.K. de T.T. em Amsterdam, por O Doctissimo Senhor Haham Morenu A-Rab R. Ishac Haim Abendana de Britto. תקי"ג [1753]. 29 עמ', 23.5 ס"מ.
4. Sermaõ do Nada Moralmente Simbolizado, Que pregou neste K.K. de Talmud Torá, Em Sabath Nassó, 4 de Sivan, Ao. 5521. Ishac de Eliau Cohen Belinfante. תקכ"א [1761]. IV, 22 עמ', 23 ס"מ.
5. Sermon Penitencial Predicado en Bordeus […] por R. Ishac Mendes Belisario, quien fue Predicator en el […]Santa Congrega [Shaar HaShamayim] en Londres . נדפס ברשות רב קהילת "תלמוד תורה", אמשטרדם, רבי שלמה שלם. דפוס Gerhard Johan Janson בבית Israel Mandovy, אמשטרדם, תקכ"ו (1765). [1], 27 עמ', 23 ס"מ.
6. Sermaô da Liberdade. Pregado neste K.K. de Talmud Tora em quarta feira 28 Jiar, Anno 5527. Por R. David de Abraham Haim de Jahacob de Selomoh de Meza. דפוס Gerhard Johan Janson בבית Israel Mondovy, תקכ"ז [1767]. 15 עמ', 22.5 ס"מ.
7. Sermaô Moral, Pregado neste K.K. de Talmud Tora, Em Sabat Emor, 13 Jiar, Anno 5532. Por R. David de Abraham Haim de Jahacob de Selomoh de Meza. דפוס Gerhard Johan Janson בבית Israel Mondovy, תקל"ב (1772). 15 עמ', 22 ס"מ.
8. Sermaõ Moral Sobre o Pezo do Pecado, que neste K.K. T.T. pregou Dd. de ABm. Hm. de JAb. De [David de Abraham Haim de Jahacob] Selomoh de Meza. דפוס David de H.H.R. Rephael Meldola, תקמ"ז [1787]. [4], 12 עמ', 22 ס"מ.
9. Triumphos da Virtude. Sermaõ pregado, a occasioaõ do natalicio de sua Altesa Serenissima Guillermo Vo, Principe de Orange e Nassau, Stadhouder Hereditario das Sete ProvIncias Unidas, &c. &c. &c. Solemnemente Celebrado na Synagoga des Judeus Portugueses de Amsterdam em dia de 8 de Março do Anno 1788. Por o Doctissimo Senhor HHm. Morenu Verabenu Acohen D'Azevedo. דפוס David de H.H.R. Rephael Meldola, [1788]. [2] דף, 26 עמ', 27 ס"מ.
10. Novo Reglamento para à Irmandade de T.T. & Es-Haim. דפוס Ishac Jeuda Leao Templo, [תפ"ח 1728]. 55 עמ', 21.5 ס"מ.
11. Escamoth, Reglamentos, e Ordenças para o bom governo da Santa Irmandade Mishenet Zequenim, Bordaò dos Velhos, Istituida nesta cidade Amsterdam, para amparo de Velhos, e Velhas, desvalidos. תק"י [1750]. [3] דף, 10 עמ'. 19.5 ס"מ.