מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove יד, filter יד,
- (-) Remove גדולי filter גדולי
- וחתימות (61) Apply וחתימות filter
- יד (61) Apply יד filter
- כתבי (61) Apply כתבי filter
- מכתבים (61) Apply מכתבים filter
- letter (61) Apply letter filter
- manuscript (61) Apply manuscript filter
- manuscripts, (61) Apply manuscripts, filter
- signatur (61) Apply signatur filter
- rabbi (31) Apply rabbi filter
- החסידות (30) Apply החסידות filter
- chassid (30) Apply chassid filter
- luminari (30) Apply luminari filter
- וגליציה (23) Apply וגליציה filter
- ליטא (23) Apply ליטא filter
- ליטא, (23) Apply ליטא, filter
- פולין (23) Apply פולין filter
- galician (23) Apply galician filter
- lithuanian (23) Apply lithuanian filter
- lithuanian, (23) Apply lithuanian, filter
- polish (23) Apply polish filter
- אשכנז (8) Apply אשכנז filter
- גרמניה (8) Apply גרמניה filter
- והולנד (8) Apply והולנד filter
- dutch (8) Apply dutch filter
- german (8) Apply german filter
מציג 25 - 36 of 61
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $4,000
לא נמכר
שאלות ותשובות מהר"ח אור זרוע, מאת רבינו חיים בן רבינו יצחק מוינה בעל ה"אור זרוע". ליפסיא (לייפציג), [תר"כ 1860]. מהדורה ראשונה, על פי כתב יד ש"היה ספון וטמון קרוב לשש מאות שנה".
העותק של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" ובנו רבי משה פינקל. בדף לפני השער הקדשה בכתב יד: "מתנה לגיסי הרב הג' המפורסם ברוב פרישותו ומידותיו, אשר קדוש יאמר לו, כקש"ת מ"ה ר' נתן צבי פינקעל שליט"א". חותמות בעלות של בנו רבי "משה פינקעל – ר"מ דהישיבה הק'[דושה] כנסת ישראל – סלובודקא, קובנה". חתימה בשער: "צבי מאיר הכהן".
הגאון הצדיק רבי נתן צבי פינקל – "הסבא מסלבודקה" (תר"ט-תרפ"ז), מגדולי תנועת המוסר. מתלמידי רבי ישראל מסלנט, וממקימי "כולל הפרושים" בקובנא. מקים ומייסד ישיבות רבות. מייסד ישיבת סלבודקה, שלימים נקראה "כנסת ישראל" על שם רבו רבי ישראל מסלנט. בשנותיו האחרונות עלה לארץ ישראל לסניף הישיבה שהוקם בעיר חברון. העמיד אלפי תלמידים, שרבים מהם היו לגדולי דורם, ונודע בהשפעתו המוסרית העמוקה. מקבץ משיחותיו העמוקות נדפסו בסדרת ספרי "אור הצפן". איש קדוש שהתנהג בפשטות ובפרישות. התנהג בצניעות מופלגת, לא הופיע על במות ציבוריות, ושמו וחתימתו אינם מופיעים כלל במסמכים הרשמיים של ישיבת סלבודקה ומוסדות התורה שהנהיג. מיעט בכתיבת מכתבים פרטיים, וגם באלו שכתב היה חותם בדרך כלל בראשי-תיבות (הצפ"ן; נצ"פ) ולא בשמו המלא. ביתו היה פתוח לרווחה, ותלמידיו בני הישיבה הסתובבו בו כ"בעלי הבית". רכושו האישי היה מועט, ונדיר מאד למצוא ספר שהיה שייך לספרייתו הפרטית.
בנו הגאון רבי משה פינקל, מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, והגר"ח מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק התפעלו מלמדנותו והבנתו העמוקה, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם התורה. בשנת תרע"ג החל להשמיע את שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרפ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג].
XIV,י 91 דף, [1] דף. חסרים 3 דפים בסופו מ"מפתח התשובות" ו"לוח הטעות". 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. נזקי וכתמי רטיבות. רצועות נייר לחיזוק שולי חלק מהדפים. דפים מנותקים וכריכה קרועה ומנותקת.
העותק של רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" ובנו רבי משה פינקל. בדף לפני השער הקדשה בכתב יד: "מתנה לגיסי הרב הג' המפורסם ברוב פרישותו ומידותיו, אשר קדוש יאמר לו, כקש"ת מ"ה ר' נתן צבי פינקעל שליט"א". חותמות בעלות של בנו רבי "משה פינקעל – ר"מ דהישיבה הק'[דושה] כנסת ישראל – סלובודקא, קובנה". חתימה בשער: "צבי מאיר הכהן".
הגאון הצדיק רבי נתן צבי פינקל – "הסבא מסלבודקה" (תר"ט-תרפ"ז), מגדולי תנועת המוסר. מתלמידי רבי ישראל מסלנט, וממקימי "כולל הפרושים" בקובנא. מקים ומייסד ישיבות רבות. מייסד ישיבת סלבודקה, שלימים נקראה "כנסת ישראל" על שם רבו רבי ישראל מסלנט. בשנותיו האחרונות עלה לארץ ישראל לסניף הישיבה שהוקם בעיר חברון. העמיד אלפי תלמידים, שרבים מהם היו לגדולי דורם, ונודע בהשפעתו המוסרית העמוקה. מקבץ משיחותיו העמוקות נדפסו בסדרת ספרי "אור הצפן". איש קדוש שהתנהג בפשטות ובפרישות. התנהג בצניעות מופלגת, לא הופיע על במות ציבוריות, ושמו וחתימתו אינם מופיעים כלל במסמכים הרשמיים של ישיבת סלבודקה ומוסדות התורה שהנהיג. מיעט בכתיבת מכתבים פרטיים, וגם באלו שכתב היה חותם בדרך כלל בראשי-תיבות (הצפ"ן; נצ"פ) ולא בשמו המלא. ביתו היה פתוח לרווחה, ותלמידיו בני הישיבה הסתובבו בו כ"בעלי הבית". רכושו האישי היה מועט, ונדיר מאד למצוא ספר שהיה שייך לספרייתו הפרטית.
בנו הגאון רבי משה פינקל, מראשי ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה ובחברון (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, והגר"ח מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק התפעלו מלמדנותו והבנתו העמוקה, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם התורה. בשנת תרע"ג החל להשמיע את שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרפ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול [ידועים הסיפורים על שליטתו המוסרית של הסבא מסלבודקה על רגשותיו, והתמודדותו עם האבל הכבד בימי החג].
XIV,י 91 דף, [1] דף. חסרים 3 דפים בסופו מ"מפתח התשובות" ו"לוח הטעות". 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. נזקי וכתמי רטיבות. רצועות נייר לחיזוק שולי חלק מהדפים. דפים מנותקים וכריכה קרועה ומנותקת.
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
ששת חלקי "משנה ברורה", פירוש על שו"ע אורח חיים, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים". [ווארשא-פיעטרקוב, תרמ"ד-תרס"ז 1884-1907. כרכים ראשון, שלישי, רביעי וחמישי הנם כנראה מן המהדורה הראשונה. כרכים שני וששי הם דפוסים סטראוטיפיים].
בחלק מהכרכים רישומי "מוגה" בעפרון, בכתב יד קדשו של רבינו המחבר בעל ה"חפץ חיים". בכרך של הלכות שבת רישום בעלות בדף שלפני השער, שהספר שייך לראש הישיבה הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ: "לד' הארץ ומלואה. שייך לאדמו"ר הרב הגאון מוהר"ר ברוך דובער לייבאוויטש ר"מ במתיבתא רבתא כנסת בית יצחק". בחמשת הכרכים האחרים חתימות ורישומי בעלות של הגאון רבי משה פינקל, מראשי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ובחברון. בחלק ג' עמ' 42 הגהה בכתב יד.
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
הגאון הצעיר רבי משה פינקל (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, והגר"ח מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק התפעלו מלמדנותו והבנתו העמוקה, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם התורה. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרפ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול
ששה כרכים. חלק ראשון: קנא, [1] דף. חלק שני: קנה דף. חלק שלישי: [1], ב-קצה דף (חסר דף א עם ההקדמה להלכות שבת). חלק רביעי: [1], קצו-רצ דף. חלק חמישי: קנג, [1] דף. חלק שישי: קסד דף. כ-23 ס"מ. נייר יבש. מצב משתנה, בינוני עד טוב-בינוני. פנים חלק מהכרכים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש. דפים מנותקים ומעט קרעים. כריכות מקוריות, רובן מנותקות. פגמים ופגעי עש בכריכות.
סדרת ספרי המשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך כעשרים ושבע שנה. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיא שוב ושוב למעלה מ-36 פעמים). הספרים נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות. רבינו המחבר היה נוהג לבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גליונות, ועל כל ספר שיצא מתחת ידו היה רושם בעצם כתב ידו, כי הוא "מוגה".
בחלק מהכרכים רישומי "מוגה" בעפרון, בכתב יד קדשו של רבינו המחבר בעל ה"חפץ חיים". בכרך של הלכות שבת רישום בעלות בדף שלפני השער, שהספר שייך לראש הישיבה הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ: "לד' הארץ ומלואה. שייך לאדמו"ר הרב הגאון מוהר"ר ברוך דובער לייבאוויטש ר"מ במתיבתא רבתא כנסת בית יצחק". בחמשת הכרכים האחרים חתימות ורישומי בעלות של הגאון רבי משה פינקל, מראשי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ובחברון. בחלק ג' עמ' 42 הגהה בכתב יד.
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
הגאון הצעיר רבי משה פינקל (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, והגר"ח מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק התפעלו מלמדנותו והבנתו העמוקה, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם התורה. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרפ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול
ששה כרכים. חלק ראשון: קנא, [1] דף. חלק שני: קנה דף. חלק שלישי: [1], ב-קצה דף (חסר דף א עם ההקדמה להלכות שבת). חלק רביעי: [1], קצו-רצ דף. חלק חמישי: קנג, [1] דף. חלק שישי: קסד דף. כ-23 ס"מ. נייר יבש. מצב משתנה, בינוני עד טוב-בינוני. פנים חלק מהכרכים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש. דפים מנותקים ומעט קרעים. כריכות מקוריות, רובן מנותקות. פגמים ופגעי עש בכריכות.
סדרת ספרי המשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך כעשרים ושבע שנה. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיא שוב ושוב למעלה מ-36 פעמים). הספרים נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות. רבינו המחבר היה נוהג לבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גליונות, ועל כל ספר שיצא מתחת ידו היה רושם בעצם כתב ידו, כי הוא "מוגה".
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
ספר מסילת ישרים, עניני מוסר ויראת ה', עם ספר דרך עץ החיים, מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. ווילנא, תרכ"ט 1869.
בשער הספר חתימת ידו של מהרי"ל חסמן, החתום: "יה"ל---". בשולי הדפים: הגהות רבות בכתב ידו, קצרות וארוכות.
מסילת ישרים הינו ספר המוסר העיקרי בהיכלי הישיבות ואצל אנשי תנועת המוסר. המהדורה שלפנינו נדפסה עפ"י המהדורה שנדפסה (בקניגסברג, תרי"ח) ביזמת רבי ישראל מסלנט. היה זה בעקבות ההדרכה שקיבל רבי ישראל מסלנט מרבו רבי יוסף זונדל מסלאנט. רבי יוסף זונדל סיפר לתלמידו הגדול, כי כשקיבל ברכת פרידה מרבו רבי חיים מוואלוז'ין בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את מורו ורבו: באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו הגר"ח: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ד), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הגאון ר' שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודזנסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ.
בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[7], ב-מב דף. כ-17.5 ס"מ. נייר דק ואיכותי. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה ומהודרת.
מצורף מכתב אישור מאת הרב יצחק ישעי' ווייס, על זיהוי החתימה וההגהות כ"עצם כתב ידו האופייני של מהרי"ל חסמן". הרב ווייס כותב כי ניתן לקרוא את החתימה שבשער: "יה"ליבמן" כפי שם משפחתו בצעירותו, שהיה נקרא "יהודה ליב ליבמן".
בשער הספר חתימת ידו של מהרי"ל חסמן, החתום: "יה"ל---". בשולי הדפים: הגהות רבות בכתב ידו, קצרות וארוכות.
מסילת ישרים הינו ספר המוסר העיקרי בהיכלי הישיבות ואצל אנשי תנועת המוסר. המהדורה שלפנינו נדפסה עפ"י המהדורה שנדפסה (בקניגסברג, תרי"ח) ביזמת רבי ישראל מסלנט. היה זה בעקבות ההדרכה שקיבל רבי ישראל מסלנט מרבו רבי יוסף זונדל מסלאנט. רבי יוסף זונדל סיפר לתלמידו הגדול, כי כשקיבל ברכת פרידה מרבו רבי חיים מוואלוז'ין בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את מורו ורבו: באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו הגר"ח: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ד), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הגאון ר' שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודזנסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ.
בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[7], ב-מב דף. כ-17.5 ס"מ. נייר דק ואיכותי. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה ומהודרת.
מצורף מכתב אישור מאת הרב יצחק ישעי' ווייס, על זיהוי החתימה וההגהות כ"עצם כתב ידו האופייני של מהרי"ל חסמן". הרב ווייס כותב כי ניתן לקרוא את החתימה שבשער: "יה"ליבמן" כפי שם משפחתו בצעירותו, שהיה נקרא "יהודה ליב ליבמן".
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "ברוך דוב לייבאוויץ, ר"מ בישיבה הק' בית יצחק מסלאבדקא בווילנא". ווילנא, אדר תרפ"ה [1925].
נשלח לירושלים אל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק - "אל כבוד הגאון הגדול... פאר הדור... ר' אברהם יצחק נ"י הכהן שליט"א". פניה ובקשה להשגת "דרישות" לעליה לארץ ישראל לארבעה בחורים אשר "המה דחוקים ולחוצים לנסוע עבור פקוח נפש" [באותה תקופה התקבלו חוקי גיוס חדשים בפולין וליטא, שאיימו על קיומן של הישיבות בחו"ל, ובשל אותה גזירה (שהתבטלה לבסוף בשלהי שנת תרפ"ה) הוקמה ישיבת סלבודקה בעיר חברון].
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
המכתב שלפנינו הוא מהתקופה שישיבת "כנסת בית יצחק" היתה בעיר ווילנא, לפני שעברה לעיר קמניץ, ובשולי המכתב מופיעות חותמות (נדירות) של רבי ברוך דוב מתקופה זו.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
נשלח לירושלים אל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק - "אל כבוד הגאון הגדול... פאר הדור... ר' אברהם יצחק נ"י הכהן שליט"א". פניה ובקשה להשגת "דרישות" לעליה לארץ ישראל לארבעה בחורים אשר "המה דחוקים ולחוצים לנסוע עבור פקוח נפש" [באותה תקופה התקבלו חוקי גיוס חדשים בפולין וליטא, שאיימו על קיומן של הישיבות בחו"ל, ובשל אותה גזירה (שהתבטלה לבסוף בשלהי שנת תרפ"ה) הוקמה ישיבת סלבודקה בעיר חברון].
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
המכתב שלפנינו הוא מהתקופה שישיבת "כנסת בית יצחק" היתה בעיר ווילנא, לפני שעברה לעיר קמניץ, ובשולי המכתב מופיעות חותמות (נדירות) של רבי ברוך דוב מתקופה זו.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,000
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
מכתב מעניין בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שְקאפּ, ראש ישיבת גרודנא. לונדון, קיץ תרצ"ו [1936].
מכתב אל תלמידו "מיודעי מימי חרפי" רבי ישראל ברוך זינובר מרבני מנצ'סטר. רבי שמעון כותב לו בענווה ובשמחה על ההזדמנות לפגוש את אחד מתלמידיו הותיקים: "והנני מלא עונג כאשר יופיע לנגד עיני איזה צורב ות"ח מאשר עזרני העליון להתאבק בעפר התלמידים, ומה גם אם עזרו העליון לשבת על כסא ההוראה". הוא מזכיר גם את שמחתו לפגוש גם את הרב זילברשטאם, שהתראה עמו בהיותו בליברפול.
מכתב זה נכתב בימי מסעו של הגרש"ש לאנגליה בימי זקנותו, על מנת להציל את ישיבת גרודנא מהתמוטטות כלכלית. במכתב שלפנינו כותב רבי שמעון על קשיי מסעו, ועל כך שהוא אמור להתעכב בלונדון יותר משבועיים לפני שיסע למנצ'סטר: "וד' היודע ועֵד, עד כמה היה כבד עלי לעשות דבר זה, רק כאשר הלחץ והדחק בישיבתנו הגיעו עד מרום קצם, נאלצתי לבלי הבט על שום דבר הנוגע אלי, ד' הטוב יראה בעניי וייטיב להישיבה להחיש עזרה למען תוכל להחזיק מעמד... אתאחר פה כשבועיים ימים עד שיהיה באפשרי ליסע מנשסתרה... הנני דוש"ת המברכו בהצלחה בכל הענינים - שמעון יהודא הכהן שקאפ".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש, אוצר הרבנים 19962), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. 15 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקרעים קלים. הדבקות נייר דבק (לא חומצי) בצדו השני של הדף.
מכתב אל תלמידו "מיודעי מימי חרפי" רבי ישראל ברוך זינובר מרבני מנצ'סטר. רבי שמעון כותב לו בענווה ובשמחה על ההזדמנות לפגוש את אחד מתלמידיו הותיקים: "והנני מלא עונג כאשר יופיע לנגד עיני איזה צורב ות"ח מאשר עזרני העליון להתאבק בעפר התלמידים, ומה גם אם עזרו העליון לשבת על כסא ההוראה". הוא מזכיר גם את שמחתו לפגוש גם את הרב זילברשטאם, שהתראה עמו בהיותו בליברפול.
מכתב זה נכתב בימי מסעו של הגרש"ש לאנגליה בימי זקנותו, על מנת להציל את ישיבת גרודנא מהתמוטטות כלכלית. במכתב שלפנינו כותב רבי שמעון על קשיי מסעו, ועל כך שהוא אמור להתעכב בלונדון יותר משבועיים לפני שיסע למנצ'סטר: "וד' היודע ועֵד, עד כמה היה כבד עלי לעשות דבר זה, רק כאשר הלחץ והדחק בישיבתנו הגיעו עד מרום קצם, נאלצתי לבלי הבט על שום דבר הנוגע אלי, ד' הטוב יראה בעניי וייטיב להישיבה להחיש עזרה למען תוכל להחזיק מעמד... אתאחר פה כשבועיים ימים עד שיהיה באפשרי ליסע מנשסתרה... הנני דוש"ת המברכו בהצלחה בכל הענינים - שמעון יהודא הכהן שקאפ".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש, אוצר הרבנים 19962), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. 15 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקרעים קלים. הדבקות נייר דבק (לא חומצי) בצדו השני של הדף.
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $4,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי "יוסף ראזין" - "הרוגוצ'ובר". דווינסק, י"א ניסן תרפ"ה [1925].
מכתב תנחומים ["שפעת שלום ואלפי ניחומים לידידי היקר באדם ה' ר' דוד נ"י"], עם תשובה הלכתית קצרה בדיני אבלות, וסיום בדברי ברכה "וד' ית'[ברך] יגדור פרצות עמו ב[י]ת ישרא'[ל] כו', ויחוג חהמ"צ [חג המצות] בכשרות. כ"ד ידידו עוז יוסף ראזין רב דפה הי"ו".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף. 21 ס"מ. 13 שורות בכתב ידו. מצב טוב-בינוני. כתם רטיבות. בלאי וקמטים.
מכתב תנחומים ["שפעת שלום ואלפי ניחומים לידידי היקר באדם ה' ר' דוד נ"י"], עם תשובה הלכתית קצרה בדיני אבלות, וסיום בדברי ברכה "וד' ית'[ברך] יגדור פרצות עמו ב[י]ת ישרא'[ל] כו', ויחוג חהמ"צ [חג המצות] בכשרות. כ"ד ידידו עוז יוסף ראזין רב דפה הי"ו".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף. 21 ס"מ. 13 שורות בכתב ידו. מצב טוב-בינוני. כתם רטיבות. בלאי וקמטים.
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $1,500
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו המלאה של הגאון רבי אלחנן בונם וסרמן. ברנוביץ, [תר"צ 1930].
נשלח לרעו הגביר ר' דוד פוטאש מתל אביב. בתחילת המכתב מספר לו ר' אלחנן על ביקורו ההיסטורי של החפץ חיים אצל נשיא פולין [בשנת תר"צ – בהשתדלות לביטול גזירת לימודי חול בתלמודי התורה]: "היום שבתי מוורשא וגם כ"ק רבינו בעל חפץ חיים שליט"א היה שם ונתקבל לראיון אצל שרי הממשלה. השרים קבלו את פניו בחביבות יתירה ומיוחדה במינה, והבטיחו למלאות בקשותיו כפי האפשרי".
בהמשך המכתב מבקש ר' אלחנן מרבי דוד לברר על הצעת שידוך לבתו של רבי צבי גוטמן משגיח הישיבה בברנוביץ, שהציעו עבורה את הבחור שמואל פֶלמן "אשר הוא מגיד שיעור גפ"ת באחת הישיבות בתל אביב, והוא בנו של המנוח ז"ל הגאב"ד דזגר-ישן... ועתה נבקש מכ"ה להודיענו את מהותו של המדובר מה טיבו, כי אנכי לא ראיתיו זה כעשר שנים...". ר' אלחנן מאריך במעלותיה של המדוברת, וכותב בעניין הדרישות של אם הבחור לסידור המעמד הכלכלי של הזוג: כי בימינו "אין סכום הכסף מכריע כלל, ובימינו אלו קשה מאד להשיג נערה צעירה ההולכת בדרך הישר, וראוי לוותר על דרישתה... כדי לגמור את הדבר בכי טוב אי"ה". [הגאון רבי שמואל פלמן מראשי ישיבת "אור זורח" ביפו-תל אביב, נשא לבסוף את בתו של הצדיק רבי צבי הירש גוטמן מברנוביץ. בנם הוא הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל מגדולי הרבנים בבני ברק].
בסיום המכתב חותם רבי אלחנן בדברי ידידות וברכה: "המוקירו ומכבדו כערכו הנשגב, קשור אליו באהבה נאמנה, מברכו שימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה ויזכה לראות בתשועת ישראל ע"י גואל צדק... הדורש שלומו וטובתו כל הימים – אלחנן בונם וסרמן".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ורבי דוד פוטאש שהיה אז מעשירי רוסיה, היה אחד מהתומכים הגדולים של הישיבה. לאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ.
מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 17 שורות בכתב יד-קדשו. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף. כתמים קלים.
נשלח לרעו הגביר ר' דוד פוטאש מתל אביב. בתחילת המכתב מספר לו ר' אלחנן על ביקורו ההיסטורי של החפץ חיים אצל נשיא פולין [בשנת תר"צ – בהשתדלות לביטול גזירת לימודי חול בתלמודי התורה]: "היום שבתי מוורשא וגם כ"ק רבינו בעל חפץ חיים שליט"א היה שם ונתקבל לראיון אצל שרי הממשלה. השרים קבלו את פניו בחביבות יתירה ומיוחדה במינה, והבטיחו למלאות בקשותיו כפי האפשרי".
בהמשך המכתב מבקש ר' אלחנן מרבי דוד לברר על הצעת שידוך לבתו של רבי צבי גוטמן משגיח הישיבה בברנוביץ, שהציעו עבורה את הבחור שמואל פֶלמן "אשר הוא מגיד שיעור גפ"ת באחת הישיבות בתל אביב, והוא בנו של המנוח ז"ל הגאב"ד דזגר-ישן... ועתה נבקש מכ"ה להודיענו את מהותו של המדובר מה טיבו, כי אנכי לא ראיתיו זה כעשר שנים...". ר' אלחנן מאריך במעלותיה של המדוברת, וכותב בעניין הדרישות של אם הבחור לסידור המעמד הכלכלי של הזוג: כי בימינו "אין סכום הכסף מכריע כלל, ובימינו אלו קשה מאד להשיג נערה צעירה ההולכת בדרך הישר, וראוי לוותר על דרישתה... כדי לגמור את הדבר בכי טוב אי"ה". [הגאון רבי שמואל פלמן מראשי ישיבת "אור זורח" ביפו-תל אביב, נשא לבסוף את בתו של הצדיק רבי צבי הירש גוטמן מברנוביץ. בנם הוא הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל מגדולי הרבנים בבני ברק].
בסיום המכתב חותם רבי אלחנן בדברי ידידות וברכה: "המוקירו ומכבדו כערכו הנשגב, קשור אליו באהבה נאמנה, מברכו שימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה ויזכה לראות בתשועת ישראל ע"י גואל צדק... הדורש שלומו וטובתו כל הימים – אלחנן בונם וסרמן".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ורבי דוד פוטאש שהיה אז מעשירי רוסיה, היה אחד מהתומכים הגדולים של הישיבה. לאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ.
מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 17 שורות בכתב יד-קדשו. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף. כתמים קלים.
קטגוריה
גדולי ליטא, פולין וגליציה – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $15,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $42,500
כולל עמלת קונה
מסמך בחתימת יד קדשו של הגאון רבי פנחס הלוי הורביץ בעל ה"הפלאה". פרנקפורט דמיין, ח"י אלול תקנ"ה [1795].
שטר בית דין בעניין העברת בעלות על בית בעיר פרנקפורט דמיין, שניתן כנדוניה לחתן. כתיבת יד סופר ואחריה חתימת יד קדשו של אב"ד העיר - הגאון בעל ה"הפלאה": "הק' פנחס הלוי איש הורויץ". אחריו חתם: "הקטן דוד בלא"א יחיאל מיכל שווארץ שילד שמש דק"ק הנ"ל".
"הן אמת יצדק שהשמינית בית... שהיה שייך להמנוח כ' אהרן בהמנוח כ"ה יעקב אופנהיי' ז"ל ועכשיו ניתן מן היורשי' כ' אהרן הנ"ל לנדן בשעת החופה להחתן כ' משה בהמנוח כ' אהרן ז"ל הנ"ל, בשיור יד העליונה של האשה מרת גאלדה אש' המנוח כ' אהרן ז"ל הנ"ל כל ימי חייה כמבואר בהתנאים שלו, והוכרז בבהכ"י [בבית הכנסת ישן] וחדש שלשה פעמים רצופים... כתקון הקהלה פה פ"פ דמיין...".
הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש [אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג]. כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. בתקופה זו למד אצלו תלמידו הגאון בעל ה"חתם סופר". מחבר ספרים חשובים, ביניהם ספר "המקנה" - על מסכת קידושין, ספר "כתובה" - על מסכת כתובות, וספר "הפלאה" - על מספר מסכתות ושולחן ערוך. על שם ספרו האחרון נקרא לדורות: "בעל ההפלאה".
דף מקופל, 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני קיפול.
שטר בית דין בעניין העברת בעלות על בית בעיר פרנקפורט דמיין, שניתן כנדוניה לחתן. כתיבת יד סופר ואחריה חתימת יד קדשו של אב"ד העיר - הגאון בעל ה"הפלאה": "הק' פנחס הלוי איש הורויץ". אחריו חתם: "הקטן דוד בלא"א יחיאל מיכל שווארץ שילד שמש דק"ק הנ"ל".
"הן אמת יצדק שהשמינית בית... שהיה שייך להמנוח כ' אהרן בהמנוח כ"ה יעקב אופנהיי' ז"ל ועכשיו ניתן מן היורשי' כ' אהרן הנ"ל לנדן בשעת החופה להחתן כ' משה בהמנוח כ' אהרן ז"ל הנ"ל, בשיור יד העליונה של האשה מרת גאלדה אש' המנוח כ' אהרן ז"ל הנ"ל כל ימי חייה כמבואר בהתנאים שלו, והוכרז בבהכ"י [בבית הכנסת ישן] וחדש שלשה פעמים רצופים... כתקון הקהלה פה פ"פ דמיין...".
הגאון הנודע רבי פנחס הלוי איש הורוויץ בעל ה"הפלאה" (תצ"א-תקס"ה), תלמידו המובהק של רבי דוב בער המגיד ממעזריטש [אצלו למד יחד עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג]. כיהן למעלה מ-30 שנה כרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין, שהיתה באותה תקופה מרכז התורה הגדול בגרמניה. בתקופה זו למד אצלו תלמידו הגאון בעל ה"חתם סופר". מחבר ספרים חשובים, ביניהם ספר "המקנה" - על מסכת קידושין, ספר "כתובה" - על מסכת כתובות, וספר "הפלאה" - על מספר מסכתות ושולחן ערוך. על שם ספרו האחרון נקרא לדורות: "בעל ההפלאה".
דף מקופל, 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני קיפול.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $150,000
הערכה: $180,000 - $220,000
נמכר ב: $225,000
כולל עמלת קונה
מכתב (כ-12 שורות) בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי "יצחק אייזיק טויב". קאלוב (קאליב, Nagykallo), תקע"ג [1813].
מכתב הזמנה לדין תורה אודות דמי-מזונות ליתום קטן, שדודו העשיר גר בעיר אחרת. במכתב מסביר לו הרב מדוע עליו להגיע לדון בעיר קאליב. בסיום המכתב חותם האדמו"ר: "הק' יצחק אייזיק טויב אב"ד גליל סאבאלטש".
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק טויב (תקי"א-תקפ"א), ראשון האדמו"רים החסידיים בהונגריה. גאון מופלג ומקובל קדוש. תלמיד מובהק של הרב הקדוש רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ותלמידו של רבי אלימלך מליזנסק. מסורת חסידית מייחסת את הגעתו לתנועת החסידות ע"י רבי לייב שרה'ס, שבמסעותיו להונגריה בשליחות הבעש"ט, פגש את הילד בן השמונה רועה אווזים ושר שירי רועים ברגש נפלא. רבי לייב שרה'ס לקח את הילד והביאו לגליציה אל הרב הקדוש רבי שמעלקא הורביץ (שלימים כיהן כאב"ד ניקלשבורג ומורביה), כשהוא אומר עליו כי יש לו "נשמה גבוהה וקדושה". בביתו של רבי שמעלקא הכיר רבי יצחק אייזיק את רבי אלימלך מליז'נסק, ותקופה ארוכה נסע אליו לעיר ליז'נסק להסתופף במחיצתו. בשנת תקמ"א חזר לארץ מולדתו ונתמנה לרב העיר קאליב (קאלוב, קאליף Nagykallo) וכל מחוז סאבולץ' (Szabolcs), משרה בה כיהן כארבעים שנה.
רבי יצחק אייזיק – אבי תנועת החסידות בהונגריה - החזיר אלפי אנשים בתשובה ונודע כאיש מופת. רבים נהרו לקאליב לקבל ממנו עצות, ברכות וישועות. עסק רבות בחכמת הקבלה. בין תלמידיו הגדולים נמנו רבי חיים יוסף מסטרופקוב, רבי יחזקאל פאנט ה"מראה יחזקאל", רבי מנדל ורבי וואלף - שגדולי החסידות העידו עליהם ששגורים בפיהם כל דברי האר"י הקדוש בעל פה. התפרסמו עליו סיפורי-פלא על התגלויות מלאכים, לימוד תורה עם אליהו הנביא, "קפיצת הדרך", פקידת עקרות וריפוי חולים, ועוד מופתים וגילויי רוח הקודש.
הגאון הקדוש בעל "מנחת אלעזר" כותב עליו באחד מספריו: "הגה"ק מקאלוב זי"ע [הגאון הקדוש מקאלוב זכותו יגן עלינו], אשר היה מפורסם ועד היום מוחזק באמת מפי רבותינו ואבותינו זי"ע לבעל רוח הקודש נורא, ומדרגות נפלאות בתורתו ועבודתו ובהצנע לכת בסתר ובגלוי. לימד דעת את גדולי החסידים ת"ח [תלמידי חכמים] מובהקים ומקובלים גדולים, עובדי ה' באמת ובמסירות נפש, הנודעים אז באונגארן הישנה, וממנו יתד ממנו פינה, התייסדות החסידות והאמונה, אשר למד מפי רבו רשכבה"ג אא"ק [רבן של כל בני הגולה איש אלוקים קדוש] הגאון ר' ר' [רבנו רבי] שמעלקא הורוויץ זי"ע אבד"ק נ"ש [אב"ד דקהילת ניקלשבורג] והמדינה. ומקובלני אשר שמעו (מגידי אמת) מפי רבינו הגה"ק א"א [הגאון הקדוש איש אלוקים] מצאנז זי"ע בעל דברי חיים, שאמר כי שלש פרסאות סביב עיר קאלוב גם עד היום מרגישים קדושת הגה"ק מהרי"א מקאלוב זי"ע הנ"ל, ומקום מנוחתו קדושת הציון שלו..." (נימוקי אורח חיים, מונקאטש תר"צ, סימן רמג, סעיף קטן א', עמ' 113).
ב"אגרות סופרים" (וינה, תרפ"ח, עמ' 38, אגרת מ'), מובאת אגרת ה"חתם סופר" אליו, בה הוא מתארהו בתארי הערצה רבה: "צדיק ונשגב חסידא ופרישא, הרב המאור הגדול מו"ה אייזיק נ"י אב"ד דק"ק קאליף והגליל". גם בחתימת המכתב (שם, עמ' 39) כותב החת"ס: "דברי אוהבו בנפש מאד".
היה נוהג לשיר שירי קודש ושירי משלים בשפה ההונגרית, כדוגמת השיר "סולו קוקוש מאר" ["קורא התרנגול" - המושר עד היום בשפת המקור ההונגרית, בשולחנות האדמו"רים בימי חג ומועד]. מפורסמים הם גם שיריו: "הרועה והאדון", "יער יער" [בשיר זה שבמקורו הוא שיר רועים הונגרי על היער הגדול וריחוקו מן העיר, ממשיך רבי יצחק אייזיק וממשיל את ציפייתם של ישראל לצאת כבר מן הגלות, לציפיית התועה ביער הגדול לצאת ממנו: "גלות! גלות! מה גדולה את! שכינה! שכינה! מה רחוקה את? אילו היתה הגלות קטנה, היתה השכינה קרובה, אז אילו מן הגלות הוציאוני, היינו שנינו קרובים..." - תרגום חופשי מהונגרית].
[1] דף. 17X22 ס"מ. 12 שורות בכתב יד קדשו. מעבר לדף רישום כתובת מקבל המכתב [כנראה ג"כ בכתב יד קדשו]. מצב בינוני-טוב. פגעי בלאי בקפלי הנייר. כתמים.
מכתב הזמנה לדין תורה אודות דמי-מזונות ליתום קטן, שדודו העשיר גר בעיר אחרת. במכתב מסביר לו הרב מדוע עליו להגיע לדון בעיר קאליב. בסיום המכתב חותם האדמו"ר: "הק' יצחק אייזיק טויב אב"ד גליל סאבאלטש".
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק טויב (תקי"א-תקפ"א), ראשון האדמו"רים החסידיים בהונגריה. גאון מופלג ומקובל קדוש. תלמיד מובהק של הרב הקדוש רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ותלמידו של רבי אלימלך מליזנסק. מסורת חסידית מייחסת את הגעתו לתנועת החסידות ע"י רבי לייב שרה'ס, שבמסעותיו להונגריה בשליחות הבעש"ט, פגש את הילד בן השמונה רועה אווזים ושר שירי רועים ברגש נפלא. רבי לייב שרה'ס לקח את הילד והביאו לגליציה אל הרב הקדוש רבי שמעלקא הורביץ (שלימים כיהן כאב"ד ניקלשבורג ומורביה), כשהוא אומר עליו כי יש לו "נשמה גבוהה וקדושה". בביתו של רבי שמעלקא הכיר רבי יצחק אייזיק את רבי אלימלך מליז'נסק, ותקופה ארוכה נסע אליו לעיר ליז'נסק להסתופף במחיצתו. בשנת תקמ"א חזר לארץ מולדתו ונתמנה לרב העיר קאליב (קאלוב, קאליף Nagykallo) וכל מחוז סאבולץ' (Szabolcs), משרה בה כיהן כארבעים שנה.
רבי יצחק אייזיק – אבי תנועת החסידות בהונגריה - החזיר אלפי אנשים בתשובה ונודע כאיש מופת. רבים נהרו לקאליב לקבל ממנו עצות, ברכות וישועות. עסק רבות בחכמת הקבלה. בין תלמידיו הגדולים נמנו רבי חיים יוסף מסטרופקוב, רבי יחזקאל פאנט ה"מראה יחזקאל", רבי מנדל ורבי וואלף - שגדולי החסידות העידו עליהם ששגורים בפיהם כל דברי האר"י הקדוש בעל פה. התפרסמו עליו סיפורי-פלא על התגלויות מלאכים, לימוד תורה עם אליהו הנביא, "קפיצת הדרך", פקידת עקרות וריפוי חולים, ועוד מופתים וגילויי רוח הקודש.
הגאון הקדוש בעל "מנחת אלעזר" כותב עליו באחד מספריו: "הגה"ק מקאלוב זי"ע [הגאון הקדוש מקאלוב זכותו יגן עלינו], אשר היה מפורסם ועד היום מוחזק באמת מפי רבותינו ואבותינו זי"ע לבעל רוח הקודש נורא, ומדרגות נפלאות בתורתו ועבודתו ובהצנע לכת בסתר ובגלוי. לימד דעת את גדולי החסידים ת"ח [תלמידי חכמים] מובהקים ומקובלים גדולים, עובדי ה' באמת ובמסירות נפש, הנודעים אז באונגארן הישנה, וממנו יתד ממנו פינה, התייסדות החסידות והאמונה, אשר למד מפי רבו רשכבה"ג אא"ק [רבן של כל בני הגולה איש אלוקים קדוש] הגאון ר' ר' [רבנו רבי] שמעלקא הורוויץ זי"ע אבד"ק נ"ש [אב"ד דקהילת ניקלשבורג] והמדינה. ומקובלני אשר שמעו (מגידי אמת) מפי רבינו הגה"ק א"א [הגאון הקדוש איש אלוקים] מצאנז זי"ע בעל דברי חיים, שאמר כי שלש פרסאות סביב עיר קאלוב גם עד היום מרגישים קדושת הגה"ק מהרי"א מקאלוב זי"ע הנ"ל, ומקום מנוחתו קדושת הציון שלו..." (נימוקי אורח חיים, מונקאטש תר"צ, סימן רמג, סעיף קטן א', עמ' 113).
ב"אגרות סופרים" (וינה, תרפ"ח, עמ' 38, אגרת מ'), מובאת אגרת ה"חתם סופר" אליו, בה הוא מתארהו בתארי הערצה רבה: "צדיק ונשגב חסידא ופרישא, הרב המאור הגדול מו"ה אייזיק נ"י אב"ד דק"ק קאליף והגליל". גם בחתימת המכתב (שם, עמ' 39) כותב החת"ס: "דברי אוהבו בנפש מאד".
היה נוהג לשיר שירי קודש ושירי משלים בשפה ההונגרית, כדוגמת השיר "סולו קוקוש מאר" ["קורא התרנגול" - המושר עד היום בשפת המקור ההונגרית, בשולחנות האדמו"רים בימי חג ומועד]. מפורסמים הם גם שיריו: "הרועה והאדון", "יער יער" [בשיר זה שבמקורו הוא שיר רועים הונגרי על היער הגדול וריחוקו מן העיר, ממשיך רבי יצחק אייזיק וממשיל את ציפייתם של ישראל לצאת כבר מן הגלות, לציפיית התועה ביער הגדול לצאת ממנו: "גלות! גלות! מה גדולה את! שכינה! שכינה! מה רחוקה את? אילו היתה הגלות קטנה, היתה השכינה קרובה, אז אילו מן הגלות הוציאוני, היינו שנינו קרובים..." - תרגום חופשי מהונגרית].
[1] דף. 17X22 ס"מ. 12 שורות בכתב יד קדשו. מעבר לדף רישום כתובת מקבל המכתב [כנראה ג"כ בכתב יד קדשו]. מצב בינוני-טוב. פגעי בלאי בקפלי הנייר. כתמים.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $80,000
הערכה: $100,000 - $200,000
נמכר ב: $112,500
כולל עמלת קונה
שני דפים בכתב יד - מסמכי העברת בעלות על קרקעות - אחד מהם בחתימת יד קדשו של האדמו"ר רבי חיים טירר בעל ה"באר מים חיים" ו"סידורו של שבת", המעביר את נכסיו בחו"ל לבניו, לרגל עלייתו לארץ ישראל, בשלהי שנת תקע"ג (קיץ 1813):
· שטר מכר, העברת בעלות נכסים לרשותו של אב"ד בוטושאן האדמו"ר רבי חיים ב"ר שלמה טירר מטשרנוביץ, בחתימת ידו של המוכר "משה במ' יהודא ליב זצוק'ל". באטשאן (בוטושני, מולדובה), ט"ו באב, תקס"ד [1804].
· שטר מתנה והעברת בעלות נכסי האדמו"ר רבי חיים טירר בעיר בוטושאן, לרשות בניו רבי יוסף יעקב, וקלונימוס קלמן. בחתימת יד קדשו: "הק' חיים מבאטשאן", חתימת אשתו הרבנית "דרעזיל בת מו' שמשון ז"ל", ובחתימת שלשת בניו: "הק' שלמה בהרב מ"ה חיים יצ"ו מבאטשאן"; "הק' ישראל בהרב א"א הגאון מו"ה חיים יצ"ו"; "הק' קלונימס קלמן ישעיה טירער מק"ק באטשאן". בוטושאן (בוטושוני, מולדובה), כ"ו סיון תקע"ג [1813].
שטר זה נכתב (כפי הנראה) על רקע הכנותיו של ה"באר מים חיים" ואשתו לעלייתם לארץ ישראל בשלהי אותה שנה. המסמך נערך ונכתב ע"י סופר בית הדין שבבוטשאן: "זכרון עדות שהיתה בפנינו עדי'[ם] הח"מ... איך באו הזוג הנ"ל לפנינו, ה"ה האשה הרבנית מרת דרעזי'[ל] בת מו"ה שמשון ז"ל, והדר בעלה הרב הגאון הגדול האמתי הצדיק המפורסם איש האלקי מו"ה חיים נ"י, ואמרו לנו: הוו עלינו עדי'[ם]... וקנו מכל א' מאתנו הזוג הנ"ל... וכתבו... ואף חתמו ותנו ליד בנינו ה"ה הרבני הנכבד מו"ה יוסף יעקב נ"י, להיות בידו וביד ב"כ ויו"ח [באי כוחו ויוצאי חלציו] לעדות ולזכות ולראי'[ה]... והנני מודיע בפניכם היום... איך היות שהנחלאות שיש לנו בק' באטשאן העומדי' ברחוב הנקרא ציגאני... נותנים לבנינו הרבני הנגיד מו"ה יוסף יעקב נ"י במתנת בריא את החלק והנחלאות העומדי'[ן] פניהם למערב... והחלק השני דהיינו הנחלאות העומדי'[ן] פניהם למזרח הקרקע, וכל הבנינים שעליה, שייכים לבנינו מו"ה קלונימוס קלמן נ"י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו הזוג הנ"ל...". בסיום שטר הקנאה זה חתומים שני עדים: "נא' הק' אהרן בא"א מו"ה דוד זללה"ה", "נא' הק' צבי הירש בהאמ"ו מאיר סגל זלה"ה".
השטר מפרט את גבולות הנכס מכל ארבע רוחותיו, את שמות השכנים היהודים והגויים הגובלים עמו, וכן סימון מדוייק של השטחים המתחלקים בין שני האחים רבי יוסף יעקב וקלונימוס קלמן.
לאחר חתימת העדים, נוספה שורה: "וליתר שאת ותוקף ועוז כל הנ"ל לנימוסי המדינה באו הזוג הנ"ל ובניהם על החתום... שנת הנ"ל פה באטשאן". לאחריה חתומים בכתב ידם: "הק' חיים מבאטשאן"; "דרעזיל בת מו' שמשון ז"ל"; "הק' שלמה בהרב מ"ה חיים יצ"ו מבאטשאן"; "הק' ישראל בהרב א"א הגאון מו"ה חיים יצ"ו"; "הק' קלונימס קלמן ישעי' טירער מק"ק באטשאן".
בשולי השטר חותמים עדי קיום על החתימות שנחתמו בפניהם: "בפנינו עדי'[ם] הח"מ חתמו עצמם הזוג הנ"ל ה"ה הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו"ה חיים נ"י, וזוגתו הרבנית מרת דרעזיל תחי', ובניהם ה"ה הרבני מו"ה שלמה נ"י, ואחיו הרבני מו"ה ישראל נ"י, ע"כ המבואר לעיל בחתימת ידיהם ממש ובמ"ק [ובמסירת קנין], ואישרניהו וקיימינהו כדחזי למהוי. נאום הק' צבי הירש בהמ' מ"ה מאיר סגל זלה"ה, ונאום הק' משה ישראל בהרב מוה"ר יונה הכהן".
מעבר לדף, מופיע רישום נוסף בחתימות שלשת דייני העיר: "ולהיות שבפנינו נעשה כל הנ"ל ובקגא"ס, באנו להעיד על זה, דהיינו על כל גוף הענין ועל כל חתימתם, יום דמעב"ל [דמעבר לדף], פה ק' באטשאן. נא' הק' מרדכי בה-- מהור"ר שמעון ז"ל, נא' הק' משה במ"ה נתן שפירא, נא' יהודא ליב במ"ה שרגא סגל".
בראש העמוד האחורי מספר שורות, כפי הנראה אישור נוטריוני (ברומנית).
בדף הראשון משנת תקס"ד, נמצא שטר המכר שבו קנה רבי חיים טירר את הנכסים הנ"ל: "זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים הח"מ, בשני בשבת בחמשה עשר יום לחודש מנחם אב שנת חמשת אלפים וחמש מאות וששים וארבע לבריאת עולם... כאן עיר באטשאן. איך שבא לפנינו ה"ה הרבני מו"ה משה בה"ה מו"ה יהודא ליב, ואמר לנו הוי עלי עדים כשרים... חתמו ותנו ליד הרב הגאון המפורסי' מו"ה חיים בה"ה מו"ה שלמה, להיות בידו... שמכרתי אני את הבית שלי העומד פ"ק באטשאן, ברחוב הנקרא רחוב השחורין [=אולי הכוונה לרחוב הצוענים, המוזכר בשטר השני משנת תקע"ג: "ברחוב הנקרא ציגאני"] הידוע במצריו... ומהיום והלאה הוא בחזקת הרב הגאון מו"ה חיים הנ"ל... וכבר קבלתי מן הרמ"ח [=הרב מורינו חיים] הנ"ל כל דמי המכירה עד גמירא... את הכל קבלתי מידו לידי עד פרוטה אחרונה...". על השטר לא חתומים העדים, אלא המוכר בלבד: "משה במ' יהודא ליב זצוק'"ל".
האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (שנות התק"כ-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. כיהן ברבנות בערים: קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי על עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה), ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א) ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג) ו"באר מים חיים" (סדילקוב, תק"פ) מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות. השפעתו בכל הנוגע להעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה, הייתה רבה ביותר. בספריו נדפסו כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה"נודע ביהודה".
בנו הגאון רבי יוסף יעקב טירר - המוזכר בשטר כמקבל חצי מהנכסים - חתנו של רבי יצחק מקאלוש, בנו של ה"דגל מחנה אפרים". לאחר שעלה אביו לארץ ישראל, מילא רבי יוסף יעקב את מקומו ברבנות. נפטר בשנת תרכ"ו.
על בנו רבי שלמה טירר החתום במסמך שלפנינו לא ידועים כל פרטים. בנו רבי ישראל, החתום לפנינו, אינו מוזכר אצל כותבי כותבי תולדותיו של בעל ה"באר מים חיים" ואינו ידוע כלל.
בנו קלונימוס קלמן ישעיה טירר - החתום שלישי במסמך שלפנינו - היה בתחילת דרכו חתן של זקן האדמו"רים רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "האוהב ישראל". לאחר נישואיו [בסוף שנות התק"נ בערך] הוא יצא לתרבות רעה. עקב כך התגרש מאשתו יוכבד [והיא נישאה בשנית לאדמו"ר רבי דן מראדוויל]. אך למרות זאת לא זז אביו מאהבתו אליו, הוא היה שולח אליו מתנות, והיה משכים בבוקר להכין לו מאכל ומשתה, וכל אשר שאל לא מנע ממנו. ע"פ המסורת החסידית, לעת זקנתו "נעשה בעל תשובה גמור" לאחר פטירת אביו, "ע"י שנתגלה אליו רבינו הקדוש [אביו] ועוררו לתשובה", ונקבר בצפת.
בספר "בית קומרנא" מסופר כי קלונימוס קלמן הנ"ל שהה מספר שנים בעיר קומרנא, שם התחבר עם פוחזים וקלי דעת. "בשנת תקס"א בא ר' חיים בעצמו לקומרנא לבקר את בנו, וכשמצא אותו יושב בבית מרזח מהביל מבישול מאכלות אסורות, משחק בקלפים וזיעתו ניגרת לו על פניו, ניגב אביו ר' חיים את הזיעה בממחטתו מפניו, נשק לו על מצחו, ואז גם פעל אצלו שיעזוב את קומרנא ויחזור אתו לצ'רנוביץ". כשעזבו האב ובנו את קומרנא, "אנשי העיר זרקו אבנים אחריהם... ואז יצאה כשגגה היוצאת מפי השליט, קללה מפיו, שהעיר תישרף. ובעודו עוזב גבול העיר, יצאה אש ותאכל כל בתי העיר...". (בית קומרנא, מאת רבי ברוך ישר שליכטר, ירושלים תשכ"ה, עמ' 16-17). עוד מסופר שם, כי אמרו בשם רבי חיים טירר שהדרדרותו של בנו, הוא נסיון מן השמים עבורו אם ימשיך לאהוב אותו "מכיון שתמיד היה ממליץ טוב על ישראל והיה טוען: רבונו של עולם ואם בניך חטאו, האם לא תרחם עליהם? סוף סוף אף על פי שחטאו בניך הם! ואז ניסו אותו מן השמים לראות אם הוא בעצמו כשבנו ילך בדרכים נלוזות, יוסיף לאהוב את הבן ולרחם עליו" (בית קומרנא, עמ' 16). בספר ענף עץ אבות, מובאת שמועה מוסמכת בשם האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב על פשרה של הנהגה זאת של רבי חיים: "...למען יוכל להמליץ לפני הקב"ה ראה כי אני בשר ודם ואוהב את בני ומקרבו בטרם הולך בדרך הישר, כן גם אתה תרחם על בניך, כי בין כך ובין כך קרויים בנים. כן אמר האדמו"ר הקדוש זצ"ל" (ענף עץ אבות, ירושלים תשל"ב, עמ' רד, בשם רבי שמואל הילפרין מאמשטרדם, שאביו רבי יוסף הילפרין שמע כן מהאדמו"ר מטשורטקוב).
בשטר המתנה שלפנינו אנו רואים שרבי חיים ורעייתו אכן קירבו באהבה את בנם קלונימוס הנ"ל והקנו לו במתנה מחצית מנכסיהם בעיר, שוה בשוה עם אחיו רבי יוסף יעקב: "והחלק השני... שייכים לבנינו מו"ה קלונימוס קלמן נ"י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו...".
[2] דפים. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. בדף משנת תקע"ג קרע בשוליים השמאליים, עם פגיעה קלה מאד בטקסט, משוקם בהדבקת סרט נייר.
אוטוגרף חתימת ידו של רבי חיים טירר הינו נדיר ביותר. בעולם ידועים מספר ספרים עם חתימות, שמשערים שהן חתימות ידו, אך במסמך שלפנינו מופיעה חתימה אוטוגרפית ברורה בכתב יד קדשו, על גבי מסמך מקורי, עם עדויות חתומות ומקוריות של עדים המעידים על מהימנות חתימת ידו של "הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו"ה חיים נ"י" שחתם בפניהם.
· שטר מכר, העברת בעלות נכסים לרשותו של אב"ד בוטושאן האדמו"ר רבי חיים ב"ר שלמה טירר מטשרנוביץ, בחתימת ידו של המוכר "משה במ' יהודא ליב זצוק'ל". באטשאן (בוטושני, מולדובה), ט"ו באב, תקס"ד [1804].
· שטר מתנה והעברת בעלות נכסי האדמו"ר רבי חיים טירר בעיר בוטושאן, לרשות בניו רבי יוסף יעקב, וקלונימוס קלמן. בחתימת יד קדשו: "הק' חיים מבאטשאן", חתימת אשתו הרבנית "דרעזיל בת מו' שמשון ז"ל", ובחתימת שלשת בניו: "הק' שלמה בהרב מ"ה חיים יצ"ו מבאטשאן"; "הק' ישראל בהרב א"א הגאון מו"ה חיים יצ"ו"; "הק' קלונימס קלמן ישעיה טירער מק"ק באטשאן". בוטושאן (בוטושוני, מולדובה), כ"ו סיון תקע"ג [1813].
שטר זה נכתב (כפי הנראה) על רקע הכנותיו של ה"באר מים חיים" ואשתו לעלייתם לארץ ישראל בשלהי אותה שנה. המסמך נערך ונכתב ע"י סופר בית הדין שבבוטשאן: "זכרון עדות שהיתה בפנינו עדי'[ם] הח"מ... איך באו הזוג הנ"ל לפנינו, ה"ה האשה הרבנית מרת דרעזי'[ל] בת מו"ה שמשון ז"ל, והדר בעלה הרב הגאון הגדול האמתי הצדיק המפורסם איש האלקי מו"ה חיים נ"י, ואמרו לנו: הוו עלינו עדי'[ם]... וקנו מכל א' מאתנו הזוג הנ"ל... וכתבו... ואף חתמו ותנו ליד בנינו ה"ה הרבני הנכבד מו"ה יוסף יעקב נ"י, להיות בידו וביד ב"כ ויו"ח [באי כוחו ויוצאי חלציו] לעדות ולזכות ולראי'[ה]... והנני מודיע בפניכם היום... איך היות שהנחלאות שיש לנו בק' באטשאן העומדי' ברחוב הנקרא ציגאני... נותנים לבנינו הרבני הנגיד מו"ה יוסף יעקב נ"י במתנת בריא את החלק והנחלאות העומדי'[ן] פניהם למערב... והחלק השני דהיינו הנחלאות העומדי'[ן] פניהם למזרח הקרקע, וכל הבנינים שעליה, שייכים לבנינו מו"ה קלונימוס קלמן נ"י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו הזוג הנ"ל...". בסיום שטר הקנאה זה חתומים שני עדים: "נא' הק' אהרן בא"א מו"ה דוד זללה"ה", "נא' הק' צבי הירש בהאמ"ו מאיר סגל זלה"ה".
השטר מפרט את גבולות הנכס מכל ארבע רוחותיו, את שמות השכנים היהודים והגויים הגובלים עמו, וכן סימון מדוייק של השטחים המתחלקים בין שני האחים רבי יוסף יעקב וקלונימוס קלמן.
לאחר חתימת העדים, נוספה שורה: "וליתר שאת ותוקף ועוז כל הנ"ל לנימוסי המדינה באו הזוג הנ"ל ובניהם על החתום... שנת הנ"ל פה באטשאן". לאחריה חתומים בכתב ידם: "הק' חיים מבאטשאן"; "דרעזיל בת מו' שמשון ז"ל"; "הק' שלמה בהרב מ"ה חיים יצ"ו מבאטשאן"; "הק' ישראל בהרב א"א הגאון מו"ה חיים יצ"ו"; "הק' קלונימס קלמן ישעי' טירער מק"ק באטשאן".
בשולי השטר חותמים עדי קיום על החתימות שנחתמו בפניהם: "בפנינו עדי'[ם] הח"מ חתמו עצמם הזוג הנ"ל ה"ה הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו"ה חיים נ"י, וזוגתו הרבנית מרת דרעזיל תחי', ובניהם ה"ה הרבני מו"ה שלמה נ"י, ואחיו הרבני מו"ה ישראל נ"י, ע"כ המבואר לעיל בחתימת ידיהם ממש ובמ"ק [ובמסירת קנין], ואישרניהו וקיימינהו כדחזי למהוי. נאום הק' צבי הירש בהמ' מ"ה מאיר סגל זלה"ה, ונאום הק' משה ישראל בהרב מוה"ר יונה הכהן".
מעבר לדף, מופיע רישום נוסף בחתימות שלשת דייני העיר: "ולהיות שבפנינו נעשה כל הנ"ל ובקגא"ס, באנו להעיד על זה, דהיינו על כל גוף הענין ועל כל חתימתם, יום דמעב"ל [דמעבר לדף], פה ק' באטשאן. נא' הק' מרדכי בה-- מהור"ר שמעון ז"ל, נא' הק' משה במ"ה נתן שפירא, נא' יהודא ליב במ"ה שרגא סגל".
בראש העמוד האחורי מספר שורות, כפי הנראה אישור נוטריוני (ברומנית).
בדף הראשון משנת תקס"ד, נמצא שטר המכר שבו קנה רבי חיים טירר את הנכסים הנ"ל: "זכרון עדות שהיתה בפנינו עדים הח"מ, בשני בשבת בחמשה עשר יום לחודש מנחם אב שנת חמשת אלפים וחמש מאות וששים וארבע לבריאת עולם... כאן עיר באטשאן. איך שבא לפנינו ה"ה הרבני מו"ה משה בה"ה מו"ה יהודא ליב, ואמר לנו הוי עלי עדים כשרים... חתמו ותנו ליד הרב הגאון המפורסי' מו"ה חיים בה"ה מו"ה שלמה, להיות בידו... שמכרתי אני את הבית שלי העומד פ"ק באטשאן, ברחוב הנקרא רחוב השחורין [=אולי הכוונה לרחוב הצוענים, המוזכר בשטר השני משנת תקע"ג: "ברחוב הנקרא ציגאני"] הידוע במצריו... ומהיום והלאה הוא בחזקת הרב הגאון מו"ה חיים הנ"ל... וכבר קבלתי מן הרמ"ח [=הרב מורינו חיים] הנ"ל כל דמי המכירה עד גמירא... את הכל קבלתי מידו לידי עד פרוטה אחרונה...". על השטר לא חתומים העדים, אלא המוכר בלבד: "משה במ' יהודא ליב זצוק'"ל".
האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (שנות התק"כ-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו המובהק של המגיד מזלוטשוב. כיהן ברבנות בערים: קריפץ, טשרנוביץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. ידוע ומפורסם בעולם החסידי על עוצם דביקותו בקדושת השבת, בה העפיל למדרגות נשגבות ביותר. רבו המגיד מזלוטשוב העיד עליו: "הוא יונק את חיותו מקדושת השבת". במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. על כך ישנה עדות מאת רבי משולם נתן מרגליות אב"ד ברדיטשוב: "אומר אני לך בעדות ברורה, כי ראיתי אותו בכל ערב שבת קודש בלכתו אל המרחץ ובבואו משם, וממש לא בא אותו האיש שהלך, ונדמה כליל לאיש אחר בצורתו ובקומתו, ובכל תואר גופו הקדוש היה משונה מבראשונה" (קבוצת יעקב). בשלהי שנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספריו "שער התפלה" (סדילקוב, תקפ"ה), ו"ארץ החיים" (טשרנוביץ, תרכ"א) ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" (מאהלוב, תקע"ג) ו"באר מים חיים" (סדילקוב, תק"פ) מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות. השפעתו בכל הנוגע להעמדת הדת על תילה בגלילות בוקבינה, הייתה רבה ביותר. בספריו נדפסו כמה תשובות ופלפולים בסוגיות עמוקות. נודעת במיוחד תשובתו בעניין אמירת "לשם יחוד" לפני קיום מצוה, בה השיב בחריפות על השגותיו של בעל ה"נודע ביהודה".
בנו הגאון רבי יוסף יעקב טירר - המוזכר בשטר כמקבל חצי מהנכסים - חתנו של רבי יצחק מקאלוש, בנו של ה"דגל מחנה אפרים". לאחר שעלה אביו לארץ ישראל, מילא רבי יוסף יעקב את מקומו ברבנות. נפטר בשנת תרכ"ו.
על בנו רבי שלמה טירר החתום במסמך שלפנינו לא ידועים כל פרטים. בנו רבי ישראל, החתום לפנינו, אינו מוזכר אצל כותבי כותבי תולדותיו של בעל ה"באר מים חיים" ואינו ידוע כלל.
בנו קלונימוס קלמן ישעיה טירר - החתום שלישי במסמך שלפנינו - היה בתחילת דרכו חתן של זקן האדמו"רים רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא בעל "האוהב ישראל". לאחר נישואיו [בסוף שנות התק"נ בערך] הוא יצא לתרבות רעה. עקב כך התגרש מאשתו יוכבד [והיא נישאה בשנית לאדמו"ר רבי דן מראדוויל]. אך למרות זאת לא זז אביו מאהבתו אליו, הוא היה שולח אליו מתנות, והיה משכים בבוקר להכין לו מאכל ומשתה, וכל אשר שאל לא מנע ממנו. ע"פ המסורת החסידית, לעת זקנתו "נעשה בעל תשובה גמור" לאחר פטירת אביו, "ע"י שנתגלה אליו רבינו הקדוש [אביו] ועוררו לתשובה", ונקבר בצפת.
בספר "בית קומרנא" מסופר כי קלונימוס קלמן הנ"ל שהה מספר שנים בעיר קומרנא, שם התחבר עם פוחזים וקלי דעת. "בשנת תקס"א בא ר' חיים בעצמו לקומרנא לבקר את בנו, וכשמצא אותו יושב בבית מרזח מהביל מבישול מאכלות אסורות, משחק בקלפים וזיעתו ניגרת לו על פניו, ניגב אביו ר' חיים את הזיעה בממחטתו מפניו, נשק לו על מצחו, ואז גם פעל אצלו שיעזוב את קומרנא ויחזור אתו לצ'רנוביץ". כשעזבו האב ובנו את קומרנא, "אנשי העיר זרקו אבנים אחריהם... ואז יצאה כשגגה היוצאת מפי השליט, קללה מפיו, שהעיר תישרף. ובעודו עוזב גבול העיר, יצאה אש ותאכל כל בתי העיר...". (בית קומרנא, מאת רבי ברוך ישר שליכטר, ירושלים תשכ"ה, עמ' 16-17). עוד מסופר שם, כי אמרו בשם רבי חיים טירר שהדרדרותו של בנו, הוא נסיון מן השמים עבורו אם ימשיך לאהוב אותו "מכיון שתמיד היה ממליץ טוב על ישראל והיה טוען: רבונו של עולם ואם בניך חטאו, האם לא תרחם עליהם? סוף סוף אף על פי שחטאו בניך הם! ואז ניסו אותו מן השמים לראות אם הוא בעצמו כשבנו ילך בדרכים נלוזות, יוסיף לאהוב את הבן ולרחם עליו" (בית קומרנא, עמ' 16). בספר ענף עץ אבות, מובאת שמועה מוסמכת בשם האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב על פשרה של הנהגה זאת של רבי חיים: "...למען יוכל להמליץ לפני הקב"ה ראה כי אני בשר ודם ואוהב את בני ומקרבו בטרם הולך בדרך הישר, כן גם אתה תרחם על בניך, כי בין כך ובין כך קרויים בנים. כן אמר האדמו"ר הקדוש זצ"ל" (ענף עץ אבות, ירושלים תשל"ב, עמ' רד, בשם רבי שמואל הילפרין מאמשטרדם, שאביו רבי יוסף הילפרין שמע כן מהאדמו"ר מטשורטקוב).
בשטר המתנה שלפנינו אנו רואים שרבי חיים ורעייתו אכן קירבו באהבה את בנם קלונימוס הנ"ל והקנו לו במתנה מחצית מנכסיהם בעיר, שוה בשוה עם אחיו רבי יוסף יעקב: "והחלק השני... שייכים לבנינו מו"ה קלונימוס קלמן נ"י, כמבואר בהשטר מתנה שלו שיש בידו מאתנו...".
[2] דפים. 32.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים וסימני קיפול. בדף משנת תקע"ג קרע בשוליים השמאליים, עם פגיעה קלה מאד בטקסט, משוקם בהדבקת סרט נייר.
אוטוגרף חתימת ידו של רבי חיים טירר הינו נדיר ביותר. בעולם ידועים מספר ספרים עם חתימות, שמשערים שהן חתימות ידו, אך במסמך שלפנינו מופיעה חתימה אוטוגרפית ברורה בכתב יד קדשו, על גבי מסמך מקורי, עם עדויות חתומות ומקוריות של עדים המעידים על מהימנות חתימת ידו של "הרב האלוקי הגאון האמתי המפורסם מו"ה חיים נ"י" שחתם בפניהם.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $5,000
הערכה: $6,000 - $8,000
לא נמכר
דף עם רישום בעלות חתום "הק' משה בר"ג נ"י מזאלשין יע"א". כסלו תקפ"א (1820).
הרב הקדוש רבי משה מזאלשין ב"ר גרשון (תקמ"ט-תקצ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעו), בעל סידור "תיקוני שבת", פירוש "משפט צדק" על תהילים, וספר "גאולת ישראל" על הגדה של פסח, שנדפסו בעשרות מהדורות.
מגדולי צדיקי פולין, אביהם של האדמ"ורים רבי יעקב אהרן מזאלושין ורבי יוסף גרשון מדווהארט. לפי מספר מקורות היה רבי משה מזאלושין מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין", אולם דבר זה שנוי בחילוקי דעות בין כותבי תולדות החסידות (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעד). ידוע בבירור, כי החוזה מלובלין החשיבו והעריכו ביותר, ואף התבטא עליו "מגיל עשר קידש עצמו להשם". בנו האדמו"ר רבי יעקב אהרן מזאלושין אב"ד אלכסנדר, היה מתלמידי "החוזה מלובלין" ומתלמידי רבי בונים מפשיסחא (ראה אנצי' לחסידות, ב', עמ' רנב). גם בנו השני, רבי יוסף גרשון אב"ד דווהארט כיהן באדמו"רות (אנצי' לחסידות, ב', עמ' קמ).
ספרו תקון שבת נדפס בחייו בווארשא תקפ"ו, בעילום שם מחברו. הספר קיבל הסכמה נלבבת מרעק"א, הכותב עליו "צדיק... הרב המופלג בתורה ובחסידות, ירא וחרד לדבר ה'". הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות כותב עליו בהסכמתו לספר הנ"ל: "...ובשמו ובמקומו יודע כל שער עמו, כי הוא קדוש מרחם לעבודה תמה, ומשחר עלומיו הוא שוקד על דלתי התורה, ודרכו בקודש לבוא חדר בחדר להתבודד... והנה הרב החסיד המחבר לפי רוב הענוה נפשו בחלה ביותרת הכבוד ולא יחפוץ בהתגלות שמו".
האדמו"ר הקדוש רבי יוסף "היהודי הטוב מניישטאט", שהיה דבוק כל ימי חייו באמירת תהילים, לא היה מש מתחת ידו ספר התהילים עם הפירוש "משפט צדק" שחיברו רבי משה מזאלושין.
כשנפטר הספידו רבי מאיר ישעיה מייזלר מזלוטשוב, וסיפר כי היה מרבה בכיות בתפילותיו ומעורר את הקהל "והיה בעל בכי ומתעורר גדול". עסק הרבה בצדקה, והיה מכתת רגליו להכנסת כלה. זריזותו והידורו לעשיית מצוה היו בלתי רגילים. לא היה דבר אשר לא עשה במסירות נפש לאהבת הבורא. שנים רבות נהג בשתיקה ולצרכיו היה כותב בפתקים. בשבתות ובימים טובים לא דיבר שום דיבור של חול, ואף לא בלשון הקודש.
[1] דף. 14.5 ס"מ, מצב טוב, פגיעות קלות.
הרב הקדוש רבי משה מזאלשין ב"ר גרשון (תקמ"ט-תקצ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעו), בעל סידור "תיקוני שבת", פירוש "משפט צדק" על תהילים, וספר "גאולת ישראל" על הגדה של פסח, שנדפסו בעשרות מהדורות.
מגדולי צדיקי פולין, אביהם של האדמ"ורים רבי יעקב אהרן מזאלושין ורבי יוסף גרשון מדווהארט. לפי מספר מקורות היה רבי משה מזאלושין מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין", אולם דבר זה שנוי בחילוקי דעות בין כותבי תולדות החסידות (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעד). ידוע בבירור, כי החוזה מלובלין החשיבו והעריכו ביותר, ואף התבטא עליו "מגיל עשר קידש עצמו להשם". בנו האדמו"ר רבי יעקב אהרן מזאלושין אב"ד אלכסנדר, היה מתלמידי "החוזה מלובלין" ומתלמידי רבי בונים מפשיסחא (ראה אנצי' לחסידות, ב', עמ' רנב). גם בנו השני, רבי יוסף גרשון אב"ד דווהארט כיהן באדמו"רות (אנצי' לחסידות, ב', עמ' קמ).
ספרו תקון שבת נדפס בחייו בווארשא תקפ"ו, בעילום שם מחברו. הספר קיבל הסכמה נלבבת מרעק"א, הכותב עליו "צדיק... הרב המופלג בתורה ובחסידות, ירא וחרד לדבר ה'". הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות כותב עליו בהסכמתו לספר הנ"ל: "...ובשמו ובמקומו יודע כל שער עמו, כי הוא קדוש מרחם לעבודה תמה, ומשחר עלומיו הוא שוקד על דלתי התורה, ודרכו בקודש לבוא חדר בחדר להתבודד... והנה הרב החסיד המחבר לפי רוב הענוה נפשו בחלה ביותרת הכבוד ולא יחפוץ בהתגלות שמו".
האדמו"ר הקדוש רבי יוסף "היהודי הטוב מניישטאט", שהיה דבוק כל ימי חייו באמירת תהילים, לא היה מש מתחת ידו ספר התהילים עם הפירוש "משפט צדק" שחיברו רבי משה מזאלושין.
כשנפטר הספידו רבי מאיר ישעיה מייזלר מזלוטשוב, וסיפר כי היה מרבה בכיות בתפילותיו ומעורר את הקהל "והיה בעל בכי ומתעורר גדול". עסק הרבה בצדקה, והיה מכתת רגליו להכנסת כלה. זריזותו והידורו לעשיית מצוה היו בלתי רגילים. לא היה דבר אשר לא עשה במסירות נפש לאהבת הבורא. שנים רבות נהג בשתיקה ולצרכיו היה כותב בפתקים. בשבתות ובימים טובים לא דיבר שום דיבור של חול, ואף לא בלשון הקודש.
[1] דף. 14.5 ס"מ, מצב טוב, פגיעות קלות.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג
מכירה 63 - פריטים נדירים ומיוחדים
13.11.2018
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $20,000
כולל עמלת קונה
מכתב אישור (בפולנית) בעניני הקהילה בראדומסק, בחתימת יד קדשו (בעברית) של רב העיר, האדמו"ר הראשון מראדומסק "הק' שלמה הכהן אב"ד ק' ראדמסק ראבנאוויץ" וחותמתו עם איור כתר וידי כהונה. ראדומסק Radomsko, [תקצ"ד] פברואר 1834.
אישור זה נכתב בתקופה הראשונה לכהונתו כאב"ד ראדומסק. האדמו"ר מאשר כי שלשת האנשים: וואלף זולמן, מיכאל פוזננסקי ויואל הוכמן, הנם [חברים?/בעלי תפקיד?] בקהילת ראדומסק (של "בני הדת הישנה").
האדמו"ר הראשון מראדומסק - הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא.. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
[1] דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. פגע עש גדול בשולי הדף.
אישור זה נכתב בתקופה הראשונה לכהונתו כאב"ד ראדומסק. האדמו"ר מאשר כי שלשת האנשים: וואלף זולמן, מיכאל פוזננסקי ויואל הוכמן, הנם [חברים?/בעלי תפקיד?] בקהילת ראדומסק (של "בני הדת הישנה").
האדמו"ר הראשון מראדומסק - הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, בעל "תפארת שלמה" (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא.. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").
[1] דף. 19.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. פגע עש גדול בשולי הדף.
קטגוריה
גדולי החסידות – כתבי יד, מכתבים וחתימות
קָטָלוֹג