מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו המלאה של הגאון רבי אלחנן בונם וסרמן. ברנוביץ, [תר"צ 1930].
נשלח לרעו הגביר ר' דוד פוטאש מתל אביב. בתחילת המכתב מספר לו ר' אלחנן על ביקורו ההיסטורי של החפץ חיים אצל נשיא פולין [בשנת תר"צ – בהשתדלות לביטול גזירת לימודי חול בתלמודי התורה]: "היום שבתי מוורשא וגם כ"ק רבינו בעל חפץ חיים שליט"א היה שם ונתקבל לראיון אצל שרי הממשלה. השרים קבלו את פניו בחביבות יתירה ומיוחדה במינה, והבטיחו למלאות בקשותיו כפי האפשרי".
בהמשך המכתב מבקש ר' אלחנן מרבי דוד לברר על הצעת שידוך לבתו של רבי צבי גוטמן משגיח הישיבה בברנוביץ, שהציעו עבורה את הבחור שמואל פֶלמן "אשר הוא מגיד שיעור גפ"ת באחת הישיבות בתל אביב, והוא בנו של המנוח ז"ל הגאב"ד דזגר-ישן... ועתה נבקש מכ"ה להודיענו את מהותו של המדובר מה טיבו, כי אנכי לא ראיתיו זה כעשר שנים...". ר' אלחנן מאריך במעלותיה של המדוברת, וכותב בעניין הדרישות של אם הבחור לסידור המעמד הכלכלי של הזוג: כי בימינו "אין סכום הכסף מכריע כלל, ובימינו אלו קשה מאד להשיג נערה צעירה ההולכת בדרך הישר, וראוי לוותר על דרישתה... כדי לגמור את הדבר בכי טוב אי"ה". [הגאון רבי שמואל פלמן מראשי ישיבת "אור זורח" ביפו-תל אביב, נשא לבסוף את בתו של הצדיק רבי צבי הירש גוטמן מברנוביץ. בנם הוא הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל מגדולי הרבנים בבני ברק].
בסיום המכתב חותם רבי אלחנן בדברי ידידות וברכה: "המוקירו ומכבדו כערכו הנשגב, קשור אליו באהבה נאמנה, מברכו שימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה ויזכה לראות בתשועת ישראל ע"י גואל צדק... הדורש שלומו וטובתו כל הימים – אלחנן בונם וסרמן".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ורבי דוד פוטאש שהיה אז מעשירי רוסיה, היה אחד מהתומכים הגדולים של הישיבה. לאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ.
מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 17 שורות בכתב יד-קדשו. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף. כתמים קלים.