דף עם רישום בעלות חתום "הק' משה בר"ג נ"י מזאלשין יע"א". כסלו תקפ"א (1820).
הרב הקדוש רבי משה מזאלשין ב"ר גרשון (תקמ"ט-תקצ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעו), בעל סידור "תיקוני שבת", פירוש "משפט צדק" על תהילים, וספר "גאולת ישראל" על הגדה של פסח, שנדפסו בעשרות מהדורות.
מגדולי צדיקי פולין, אביהם של האדמ"ורים רבי יעקב אהרן מזאלושין ורבי יוסף גרשון מדווהארט. לפי מספר מקורות היה רבי משה מזאלושין מגדולי תלמידי "החוזה מלובלין", אולם דבר זה שנוי בחילוקי דעות בין כותבי תולדות החסידות (ראה אנצי' לחסידות, ג', עמ' רעג-רעד). ידוע בבירור, כי החוזה מלובלין החשיבו והעריכו ביותר, ואף התבטא עליו "מגיל עשר קידש עצמו להשם". בנו האדמו"ר רבי יעקב אהרן מזאלושין אב"ד אלכסנדר, היה מתלמידי "החוזה מלובלין" ומתלמידי רבי בונים מפשיסחא (ראה אנצי' לחסידות, ב', עמ' רנב). גם בנו השני, רבי יוסף גרשון אב"ד דווהארט כיהן באדמו"רות (אנצי' לחסידות, ב', עמ' קמ).
ספרו תקון שבת נדפס בחייו בווארשא תקפ"ו, בעילום שם מחברו. הספר קיבל הסכמה נלבבת מרעק"א, הכותב עליו "צדיק... הרב המופלג בתורה ובחסידות, ירא וחרד לדבר ה'". הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות כותב עליו בהסכמתו לספר הנ"ל: "...ובשמו ובמקומו יודע כל שער עמו, כי הוא קדוש מרחם לעבודה תמה, ומשחר עלומיו הוא שוקד על דלתי התורה, ודרכו בקודש לבוא חדר בחדר להתבודד... והנה הרב החסיד המחבר לפי רוב הענוה נפשו בחלה ביותרת הכבוד ולא יחפוץ בהתגלות שמו".
האדמו"ר הקדוש רבי יוסף "היהודי הטוב מניישטאט", שהיה דבוק כל ימי חייו באמירת תהילים, לא היה מש מתחת ידו ספר התהילים עם הפירוש "משפט צדק" שחיברו רבי משה מזאלושין.
כשנפטר הספידו רבי מאיר ישעיה מייזלר מזלוטשוב, וסיפר כי היה מרבה בכיות בתפילותיו ומעורר את הקהל "והיה בעל בכי ומתעורר גדול". עסק הרבה בצדקה, והיה מכתת רגליו להכנסת כלה. זריזותו והידורו לעשיית מצוה היו בלתי רגילים. לא היה דבר אשר לא עשה במסירות נפש לאהבת הבורא. שנים רבות נהג בשתיקה ולצרכיו היה כותב בפתקים. בשבתות ובימים טובים לא דיבר שום דיבור של חול, ואף לא בלשון הקודש.
[1] דף. 14.5 ס"מ, מצב טוב, פגיעות קלות.