מכתב (כ-12 שורות) בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר רבי "יצחק אייזיק טויב". קאלוב (קאליב, Nagykallo), תקע"ג [1813].
מכתב הזמנה לדין תורה אודות דמי-מזונות ליתום קטן, שדודו העשיר גר בעיר אחרת. במכתב מסביר לו הרב מדוע עליו להגיע לדון בעיר קאליב. בסיום המכתב חותם האדמו"ר: "הק' יצחק אייזיק טויב אב"ד גליל סאבאלטש".
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק טויב (תקי"א-תקפ"א), ראשון האדמו"רים החסידיים בהונגריה. גאון מופלג ומקובל קדוש. תלמיד מובהק של הרב הקדוש רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג ותלמידו של רבי אלימלך מליזנסק. מסורת חסידית מייחסת את הגעתו לתנועת החסידות ע"י רבי לייב שרה'ס, שבמסעותיו להונגריה בשליחות הבעש"ט, פגש את הילד בן השמונה רועה אווזים ושר שירי רועים ברגש נפלא. רבי לייב שרה'ס לקח את הילד והביאו לגליציה אל הרב הקדוש רבי שמעלקא הורביץ (שלימים כיהן כאב"ד ניקלשבורג ומורביה), כשהוא אומר עליו כי יש לו "נשמה גבוהה וקדושה". בביתו של רבי שמעלקא הכיר רבי יצחק אייזיק את רבי אלימלך מליז'נסק, ותקופה ארוכה נסע אליו לעיר ליז'נסק להסתופף במחיצתו. בשנת תקמ"א חזר לארץ מולדתו ונתמנה לרב העיר קאליב (קאלוב, קאליף Nagykallo) וכל מחוז סאבולץ' (Szabolcs), משרה בה כיהן כארבעים שנה.
רבי יצחק אייזיק – אבי תנועת החסידות בהונגריה - החזיר אלפי אנשים בתשובה ונודע כאיש מופת. רבים נהרו לקאליב לקבל ממנו עצות, ברכות וישועות. עסק רבות בחכמת הקבלה. בין תלמידיו הגדולים נמנו רבי חיים יוסף מסטרופקוב, רבי יחזקאל פאנט ה"מראה יחזקאל", רבי מנדל ורבי וואלף - שגדולי החסידות העידו עליהם ששגורים בפיהם כל דברי האר"י הקדוש בעל פה. התפרסמו עליו סיפורי-פלא על התגלויות מלאכים, לימוד תורה עם אליהו הנביא, "קפיצת הדרך", פקידת עקרות וריפוי חולים, ועוד מופתים וגילויי רוח הקודש.
הגאון הקדוש בעל "מנחת אלעזר" כותב עליו באחד מספריו: "הגה"ק מקאלוב זי"ע [הגאון הקדוש מקאלוב זכותו יגן עלינו], אשר היה מפורסם ועד היום מוחזק באמת מפי רבותינו ואבותינו זי"ע לבעל רוח הקודש נורא, ומדרגות נפלאות בתורתו ועבודתו ובהצנע לכת בסתר ובגלוי. לימד דעת את גדולי החסידים ת"ח [תלמידי חכמים] מובהקים ומקובלים גדולים, עובדי ה' באמת ובמסירות נפש, הנודעים אז באונגארן הישנה, וממנו יתד ממנו פינה, התייסדות החסידות והאמונה, אשר למד מפי רבו רשכבה"ג אא"ק [רבן של כל בני הגולה איש אלוקים קדוש] הגאון ר' ר' [רבנו רבי] שמעלקא הורוויץ זי"ע אבד"ק נ"ש [אב"ד דקהילת ניקלשבורג] והמדינה. ומקובלני אשר שמעו (מגידי אמת) מפי רבינו הגה"ק א"א [הגאון הקדוש איש אלוקים] מצאנז זי"ע בעל דברי חיים, שאמר כי שלש פרסאות סביב עיר קאלוב גם עד היום מרגישים קדושת הגה"ק מהרי"א מקאלוב זי"ע הנ"ל, ומקום מנוחתו קדושת הציון שלו..." (נימוקי אורח חיים, מונקאטש תר"צ, סימן רמג, סעיף קטן א', עמ' 113).
ב"אגרות סופרים" (וינה, תרפ"ח, עמ' 38, אגרת מ'), מובאת אגרת ה"חתם סופר" אליו, בה הוא מתארהו בתארי הערצה רבה: "צדיק ונשגב חסידא ופרישא, הרב המאור הגדול מו"ה אייזיק נ"י אב"ד דק"ק קאליף והגליל". גם בחתימת המכתב (שם, עמ' 39) כותב החת"ס: "דברי אוהבו בנפש מאד".
היה נוהג לשיר שירי קודש ושירי משלים בשפה ההונגרית, כדוגמת השיר "סולו קוקוש מאר" ["קורא התרנגול" - המושר עד היום בשפת המקור ההונגרית, בשולחנות האדמו"רים בימי חג ומועד]. מפורסמים הם גם שיריו: "הרועה והאדון", "יער יער" [בשיר זה שבמקורו הוא שיר רועים הונגרי על היער הגדול וריחוקו מן העיר, ממשיך רבי יצחק אייזיק וממשיל את ציפייתם של ישראל לצאת כבר מן הגלות, לציפיית התועה ביער הגדול לצאת ממנו: "גלות! גלות! מה גדולה את! שכינה! שכינה! מה רחוקה את? אילו היתה הגלות קטנה, היתה השכינה קרובה, אז אילו מן הגלות הוציאוני, היינו שנינו קרובים..." - תרגום חופשי מהונגרית].
[1] דף. 17X22 ס"מ. 12 שורות בכתב יד קדשו. מעבר לדף רישום כתובת מקבל המכתב [כנראה ג"כ בכתב יד קדשו]. מצב בינוני-טוב. פגעי בלאי בקפלי הנייר. כתמים.