פנקס בית העלמין של חברא קדישא - ירושלים, תר"ב-תרי"ח

פתיחה: $3,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, פנקס הנפטרים של "חברא קדישא" בירושלים. כתיבה מזרחית-ספרדית בעברית ולאדינו. ירושלים, תשרי תר"ב-טבת תרי"ח [1841-1857].
כרך גדוש באלפי רשימות ופרטים הקשורים לקבורת נפטרים בירושלים במחצית המאה ה-19. מקור היסטורי רב ערך על יהודי ירושלים באותה תקופה. רבים מן הפרטים המתועדים כאן אינם ידועים ממקורות אחרים. הפנקס כולל: אלפי שמות של נפטרים מיהודי העיר, תאריך ומקום קבורתם, ורישומים על תשלומים שונים. אצל חלק מהנפטרים נוסף גם מקומם בעיר (רישום מקום מגורי הנפטר או מקום יציאת ההלוויה, לפי שמות ה"חצרות" או ה"הוספיטאל").
מלבד רשימות הנפטרים מופיעים בפנקס גם רישומים על העברות כספים וחשבונות שונים הקשורים לחכמי העיר וממוני הקהל; רישומים על קניית חלקות קבורה מראש; תשלומים על הוצאות קבורה, בניית מצבות וקניית תכריכים; חשבונות עם ה"כוללים" וקופות הצדקה בעיר ("קופת עניים", "קופת ביקור חולים", "קופת יתומות", ועוד - שהשתתפו בתשלומי ההוצאות לקבורת נפטרים שאין ידם משגת לשלם).
הפנקס נכתב בשעתו לצורך בדיקה ותיאום החשבונות בין כל הגורמים המעורבים בעניני הקבורה: קבלני העבודה, משפחות הנפטרים, הרבנים וקופות הצדקה בעיר, וסבך הבעלויות על חלקות הקבורה (שהתחלקו בין גורמים שונים בעיר, אנשים פרטיים ומוסדות) שהכותב נדרש לתאם בין כולם. בפנקס נרשמו גם תיאומים עם ממוני הקהילה האשכנזית ומול ממוני הקהילות בערי הקודש, חברון צפת וטבריה [יהודים מערים אחרות באו להתרפא בבתי החולים בירושלים, וחלקם נקברו בירושלים].
התאריכים המוזכרים בפנקס הם לפי יום הקבורה [שבדרך כלל הוא גם יום הפטירה, עפ"י המנהג ש"אין מלינין את המת בירושלים", והיו קוברים את הנפטרים בו ביום].
ברשימות מוזכרות החלקות ("קביר" בערבית-יהודית) לפי שמות המגרשים (או בעלי המגרש): "חסידים" [ליד קברי המקובלים הרש"ש וה"אור החיים" הקדוש]; "מאג'אריס"; "בוראק"; "קבר זכריה הנביא"; "יד אבשלום"; "בית החיים ישן"; "חדש"; "כהנים"; "עטייאס" (או "עטייאז"); "ארייה"; "טייא"; "קאנפיקו"; "מאחג'אר"; "פולניס", "מיזרחיס", "סאנבוסקי" (או "זאנבוסקי") [באותן השנים לא נקברו כל הנפטרים בהר הזיתים, ורבים מהם נקברו בבית הקברות "סמבוסקי" במורדות הדרום-מזרחיים של הר ציון. בית קברות זה נקרא "סמבוסקי" - על שם קברי משפחות "סמבוסקי" הנמצאים באותו בית קברות].
בפנקס שלפנינו מופיעות רשימות של אלפי נפטרים שנקברו באותן השנים, ביניהן שמות של חכמים ידועים בירושלים, לדוגמה: · בשנת תר"ז אנו מוצאים רישום על פטירתו של רבי יעקב ענתבי מדמשק "הרב ח"ר יעקב אינטיבי נ"ע, יום ה' [ד' תשרי תר"ז], קביר מג'אריס" [הגאון רבי יעקב ענתבי, מרבני דמשק. בזמן עלילת הדם בדמשק בשנת ת"ר (1840), ישב במאסר ועמד בגבורה מול העינויים הקשים. לאחר שהשתחרר מבית הסוהר, עזב את הרבנות ועלה לירושלים, בה נפטר בתשרי תר"ז (1846), ועל מצבתו נכתב: "הרה"ג המפורסם בקדושתו וחסידותו, שמסר עצמו גופו ונפשו, וקידש שם שמים ברבים... בהיותו רב ומו"צ בעיר דמשק"]. · בשנת תר"ח מופיע רישום על פטירת הרב הראשי "עט"ר מרן מלכא הרב נסים חיים אברהם גאגין, יום ג' 20 אייר [תר"ח], קביר מאג'אריס". · לאחר כחצי שנה אנו מוצאים רישום על קבורת אשתו: "הרבנית מרת כו' דודא אלמ'[נת] הרב הגדול עט"ר הרב אג"ן זצ"ל, יום ו' 18 טבת [תר"ט], קבר מאג'אריס" [בספר "אור השמש" עמ' פט מוזכרת פטירתה ונוסח מצבתה, אך נפלה טעות בתאריך המופיע שם, "ח' לח'[ודש] טבת", ואילו בפנקס שלפנינו מתגלה התאריך הנכון ביום ו' י"ח טבת]. · בחודש חשון תר"י מופיע רישום על "ח"ר יעקב פארדו, בח'[צר] ח'[כם] יצחק יפה, יום ד' 29 חשון, קבר מאג'אריס". · בשנת תרי"ב מופיע רישום על פטירתו של "הרב עט"ר בנימין רפאל מרדכי נבון ז"ל, יום א' 5 טבת, קבר חסידים" [רבי בנימין מרדכי נבון, בעל "בני בנימין" נפטר בשבת ד' טבת תרי"ב, ולכבודו הלינו את קבורתו עד יום א' בבוקר, למרות מנהג ירושלים שלא להלין בה את המת]. · ביום ד' ג' אייר תרי"ג נקבר הרב יצחק פרחי ב"קבר חסידים" ["המגיד הירושלמי" רבי יצחק פרחי הנ"ל, בעל "מתוק מדבש" ו"מרפא לעצם" (ראה אודותיו לעיל פריט 12), היה דודו של כותב הפנקס, והוא מוזכר בתואר "מור דודי" במספר מקומות בפנקס, בחשבונות התשלומים ובהחלטות שונות הקשורות לנהלי הקבורה].
הנפטרים מבני הקהילה האשכנזית המופיעים בפנקס (רובם ברשימות נפרדות) נרשמו בדרך כלל רק בשמם הפרטי ולפעמים רק בשם החצר בה התגוררו (לדוגמה: "אישכנזי בחצר..."). בין האישים המוזכרים רבות בפנקס הוא "רבי ישראל מדפיס" [רבי ישראל בק] ומופיע בו גם תאריך פטירתם של שניים מחתניו.
לא התבררה לנו זהותו של כותב הפנקס ותפקידיו בחברא-קדישא ובניהול בתי העלמין בירושלים. בדף [110/ב] מופיע רישום בלאדינו בחתימת "הצעיר יאודה חיים הלוי...". בדף [237/ב] מופיע שטר [בכתב-יד שונה] בחתימת רבי "מרדכי חיים ב"ר יוסף מיוחס", שמאשר את סילוק חשבונותיו מול בעל הפנקס. מתוך אותו שטר נראה ששמו של האחראי היה "חיים". יתכן שבעל הפנקס הוא רבי חיים יעקב פרנס מרבני ירושלים, שעמד בשנת תרי"ד בראש חברת "ארבע המשמרות" של חברא קדישא לעדת הספרדים.
בעמוד הראשון של רשימות הנפטרים מופיעה הכותרת "פנקס די נפטרים די פרנס" [=פנקס הנפטרים של פרנס]. ידוע כי משפחת פרנס מירושלים [צאצאי רבי חיים יעקב הנזכר] היו מוחזקים בתפקידם כקבלני בית העלמין בירושלים במשך יותר ממאה שנה. ידועים פנקסי הקברנים של משפחת פרנס מתקופה מאוחרת יותר, בשנות התר"נ-תש"ח בקירוב (פנקסים אלה, הנמצאים כיום ב"ארכיון העיר" ירושלים, הם המקורות החשובים ביותר לבירור מיקום הקברים בהר הזיתים מאותן השנים), ואולם הפנקס שלפנינו הוא מתקופה מוקדמת בהרבה [אמצע המאה ה-19], ויש בו מידע רב שאינו ידוע מכל מקור אחר. להבדיל מהפנקסים הידועים של משפחת פרנס, שנכתבו בקצרה כתיעוד לעבודת הקברן ומיקום הקברים, הפנקס שלפנינו כתוב בסגנון שונה ומכיל מידע רב, מסודר ומפורט.
[295] דף, מתוכם כ-[410] עמ' כתובים (בכתב קטן ובצפיפות). 13.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי רב. כריכת עור מקורית, עם הטבעת עיטורים, מעט פגומה.