ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, ענייני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), [דפוס צבי זאב בן דוד רבין שטיין, תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
המחבר, הרה"ק רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ראשית שנות הת"ק – תקע"ד בקירוב), מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטושאן, קישינב וטשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו. במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג, בערוב ימיו, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "באר מים חיים" ו"שער התפלה" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
הספר שלפנינו נדפס טרם נסיעתו של בעל ה"באר מים חיים" לארץ והוא ספרו הראשון שראה את אור הדפוס והיחיד שנדפס בחייו. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
בדף האחרון חותמת האדמו"ר רבי יצחק מבענדר (קצוצה): "יצחק ווערטהיים ---".
האדמו"ר רבי יצחק וורטהיים מבענדר (נפטר תרע"א), נכדו של האדמו"ר רבי אריה ליב מבענדר (בנדרי) שהיה אחיו של רבי משה צבי מסאווראן (שם משפחתם וורטהיים כשם סבם המפורסם רבי שמשון וורטהיימר מוינה). חתן האדמו"ר ר' יוסף מראדיוויל. נפטר בשנת תרע"א ושלושה ימים לאחר פטירתו נשרף בניין בית מדרשו. ספרו "בארות המים" יצא לאור מכתבי-ידו ע"י מכון בית אהרן וישראל (ירושלים, תשנ"ח). אדמו"רי בית בנדר היו קשורים לחצרות בית רוז'ין וסדיגורא לדורותיהם.
בדף השער חותמות (מטושטשות): "אברהם אביש סג"ל קאננער חופ"ק יאססי" – האדמו"ר רבי אברהם אביש קנר מטשחויב. אביו האדמו"ר רבי יעקב שמשון קנר ייסד את חסידות טשחויב. רבי אברהם אביש הוכתר לאדמו"ר בשנת תרפ"ט בבוטושאן, ולאחר מכן הקים את חצרו בעיר יאסי. לאחר מלחמת העולם השניה עלה לארץ ישראל וכיהן כאדמו"ר בעיר חיפה.

שני חלקים בכרך אחד; חלק ראשון חסר 6 דפים: [1], ב-יב; קח; [1], סד דף. חסרים [5] דפים לאחר דף השער של החלק הראשון, עם הקדמת המחבר לחלק זה, וחסר [1] דף בסוף החלק הראשון עם "דברי המעתיק והמסדר" ולוח הטעות. דפים ב-יב, עם הקדמת המחבר לחלק השני, נכרכו בראש החלק הראשון. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים וכתמים כהים. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער של החלק הראשון ובשולי דפים רבים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים הושלמו מעותק אחר (בהם הדף האחרון עם חותמת האדמו"ר רבי יצחק מבענדר). חותמות. כריכת עור חדשה.