כתב-יד, חידושי סוגיות, מאת רבי יהודה סג"ל, כולל חידושים מרבו ה"חתם סופר". [פרשבורג ו"עיר חדש" (נוישטאדט, נאוואמעסטא, Nové Mesto), תקצ"ט-תר"ג].
חידושי סוגיות, על מסכתות ביצה, כתובות, יבמות, חולין ועוד, שנכתבו בעת לימודיו של הכותב בעיר הולדתו "עיר חדש" ולאחר מכן בפרשבורג, בשלהי ימי חייו של ה"חתם סופר" ובתחילת כהונתו של ה"כתב סופר".
הכרך מכיל שני חלקים, בכתיבות שונות, שניהם מאותו כותב (בראש הכרך רשם תוכן עניינים לשני החלקים, עם מספור דפים רציף בכל הכרך). החלק שנכרך שני הוא מתקופת צעירותו, ובראשו (דף סה/1) הוא רושם את שמו: "זה הפנקס שייך לי לשמי הצעיר יהודה סג"ל, רבונא דעלמא כולו תן לי פרנסתי וצרכי הק' יהודה סג"ל". כפי הנראה, מדובר ברבי יהודה סג"ל (נפטר תרל"ו), יליד "עיר חדש". היה תלמיד החתם סופר ולאחר מכן תלמיד בנו הכתב סופר, ובהמשך כיהן בעיר הולדתו כדיין (בנו הוא רבי משה שמעון סג"ל אב"ד יאקא ופרויקירכען, בעל "ישמח לב").
מרבית החידושים הם של הכותב עצמו מתקופת לימודיו בפרשבורג ומתקופות מוקדמות יותר, אך במספר מקומות הוא מביא דברים בשם רבותיו, בהם חידושים מרבו החתם סופר - אותו הוא מכנה: "אמ"ו מהרמ"ס" [=אדוני מורי ורבי מרן הרב רבי משה סופר]. חידושים אלו נדפסו בנוסח שונה בספרי ה"חתם סופר" (חידוש בדף ו/2, על דברי הרמב"ם במסוכנת, נדפס בנוסח שונה בחידושי חת"ס על חולין לג ע"א; חידושים בדף סג על ביצה דפים ג-ד, נדפסו בנוסח שונה בחידושי חתם סופר לביצה דף ג ע"ב ודף ד' ע"ב ובתורת משה לפר' וישב).
כאמור, החלק השני בכרך נכתב בנערותו, בעירו עיר-חדש. במפתח העניינים שבראש הכרך הוא מפנה לקטעים בחלק השני כשהוא מציין כי כתב או אמר זאת "בילדות", או "בילדותי". לעומת זאת, החלק הראשון נכתב מאוחר יותר, כאשר למד המחבר בישיבת פרשבורג, וכפי שעולה מן החידושים לאורך החלק הראשון, הנפתחים לרוב בציון העיר פ"ב [=פרשבורג], לצד התאריכים תקצ"ט-תר"א. לדוגמה, בראש בדף א (המשמש כעין שער לחידוש הראשון) נכתב: "מה שחנני ה' פ"ב שנת תקצ"ט בקיץ ובתחילת שנת ת"ר לפ"ק". מרבית החידושים נושאים תאריכים המאוחרים לתחילת שנת ת"ר, כלומר אחר פטירת ה"חתם סופר".
נראה כי תוך כדי לימודיו בפרשבורג חזר מדי פעם לביתו. באמצע החלק הראשון (נט/1) הוא רושם: "שיל"ת מה שחנני השם בסוגי' דחרש פה פ"ב מה שדרשתי ברבים בע"ח [=בעיר חדש] אצל הרב דפה שנת תא"ר [=תר"א] לפ"ק ביום ש"ק ל"ט למב"י". מקטע אחר עולה כי שהה שנתיים בפרשבורג ולאחר מכן חזר לביתו (סב/2): "הנה הדרשה הזו בסוגי' דחרש גם הי' תחילת דרשה שדרשתי ברבים כשבאתי מק"ק פ"ב לביתי שהיתי שם ב' שנים ובאתי לבית לכבד אב ואם ואמרתי ג"כ דרשה זו בשביל... לבאר היטב הפסוק... כבד את אביך...". בסיום הקטע (אחרי שני דפים), כתב: "ועתה ה' כשם שעזרתני לכבד אבות... ולא תמוש תורת השם מפי ומפי זרעי... אמן אמן סלה ועד". בדף סו/1: "בסוגי' דפסח פסוח(!) כתובת דף ט ע"ב... והקשה אמ"ו כאן ג' קושיות... ודוק היטב כי נכון הוא זו מה ששמעתי מהרב הגאון אב"ד ק"ק ע"ח" [באותן שנים כיהן בעיר רבי אלעזר שטראסער (תק"נ?-תר"ט), תלמיד רבי אלעזר לעוו בעל ה"שמן רוקח". הוא התמנה לרב בעיר חדש בשנת תקצ"ד ונפטר שם בשנת תר"ט; ראה אודותיו: אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עז].
אישים נוספים שחידושיהם מובאים בכתב-היד הם: "מאמ"ו דק"ק שאכטיץ מו' מאיר סאבטיש... איזה דברים נחמדים מ"ש ממנו בילדות כשלמדת[י] אצלו ברבוצה" (תוכן העניינים, בהפניה לדף סו) - רבי מאיר סאבטיש (נפטר תקצ"ח), מחכמי קהילת עיר-חדש בשנת תקע"ט בקירוב, ומשנת תקפ"א אב"ד שאכטיץ (נזכר בשו"ת חת"ס, סי' פז; שם, אה"ע ח"א, סי' קמו; החתם סופר ותלמידיו, עמ' שז); "שיל"ת יום ג י"ט מנחם תר"ג לפ"ק. מה שחנני ה' כשלמדתי הלכות יו"ט עם הגאון מו"ה זלמן באנהארד..." (ז/1) - רבי שלמה זלמן באניהאד (נפטר תרי"ח), תלמיד רבי מאיר א"ש אב"ד אונגוואר. דיין בפרשבורג החל משנת תקצ"א. לאחר פטירת רבי דניאל פרוסטיץ ראב"ד פרשבורג, בשנת תר"ו, מילא את מקומו בתפקיד זה (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תכט-תל).
החידושים מתוארכים בכתב-היד לשנים תקצ"ט-תר"ג, מלבד מקום אחד בו מופיעה תוספת מאוחרת (בראש הכרך, בדף השני שלאחר המפתחות), בראשה נכתב: "שיל"ת... עש"ק פ' מקץ תרל"ה לפ"ק... כ' לי גיסי הצדיק מו"ה דוד שפיגלר...". רבי דוד שפיגלר אב"ד דיאנדיאש, נפטר תרנ"ח (ראה אודותיו: שם הגדולים מארץ הגר, מערכת גדולים, דף כו ע"א).
[116] דף (מספור דפים משובש). 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קלים ובלאי. מספר דפים מנותקים. כריכה ישנה, פגומה ומנותקת בחלקה.