השטריימל של האדמו"ר מטריסק רבי יעקב אריה טברסקי מלונדון ובני ברק.
שטריימל שבמרכזו כיפת קטיפה מוגבהת (בסגנון אדמו"רי בית רוז'ין), ששימש את האדמו"ר ולאחר מכן עבר לבנו רבי יצחק דוד טברסקי. השטריימל הגיע ממשפחת האדמו"ר, ומצורף אישור מבן המשפחה.
אל השטריימל מצורפים מספר פריטים: • טס כסף מבית מדרשו של האדמו"ר, עם חריטה: "לבית הכנסת בית יעקב של אדמו"ר יעקב ארי' טווערסקי שליט"א". • כרטיס שנה טובה מודפס, מאת האדמו"ר, עם כתובתו בבני ברק. • שלושה תצלומים של האדמו"ר.
האדמו"ר רבי יעקב אריה טברסקי מטריסק-לונדון (תרמ"ה-תשרי תש"מ, אנצי' לחסידות, ב, עמ' רנז-רנח), מגדולי וזקני האדמו"רים באנגליה וארץ ישראל. נולד בעיר טריסק, בבית סבו-זקנו "המגיד מטריסק" האדמו"ר הנודע רבי אברהם טברסקי בעל ה"מגן אברהם" (תקס"ו-תרמ"ט). אביו האדמו"ר רבי מרדכי זוסיא טברסקי מהאצאלס-יאסי (נפטר תרצ"ו), היה בנו של האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מבריסק (בנו של "המגיד מטריסק"). מצד אמו היה נכד האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש-רוז'ין. חתן האדמו"ר רבי פנחס השל מזינקוב.
כיהן כאדמו"ר בזינקוב ובקמניץ-פודולסק. בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה וברלין, מאימת השלטון הקומוניסטי, ומשם הגיע ללונדון והקים בה את בית מדרשו. בכך היה לאדמו"ר החסידי הראשון שהשתקע באנגליה. בלונדון ניהל עדת חסידים גדולה ונודע בשם האדמו"ר מטריסק ("דער טריסקער רבי"). אוהב ישראל בכל נפשו ובכל מאודו, והיה "טוב לשמים וטוב לבריות". במיוחד התפרסם במידת הכנסת האורחים שלו שלא ידעה גבולות. ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה כאהלו של אברהם אבינו, ותמיד היה מלא באורחים ממדינות שונות. כל ימיו היה מדוכא ביסורים ולמרות יסוריו לא פסקה עבודת הקודש שלו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל בשנת תשכ"ד והקים את בית מדרשו בבני ברק. עמד בקשר רב עם בני דודיו משפחות האדמו"רים בתל אביב משושלות רוז'ין, סדיגורה ובוהוש.
שטריימל, קוטר: 28 ס"מ בקירוב (נתון בתיק נשיאה תואם). מצב בינוני-טוב. + פריטים נוספים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

"והיו עיניך רואות את מוריך" - כרזה עם דיוקנאות גדולי ישראל. הדפסה ליטוגרפית. וינה, דפוס Isidor Knopf, [מפנה המאה ה-20 בקירוב].
במרכז הכרזה דמותו של הגאון מווילנא ומשני צדיו רבי עקיבא איגר ורבי משה סופר בעל "חתם סופר". סביבם דמויות רבנים נוספים, רובם מצדיקי החסידות: המגיד מקוז'ניץ, רבי דוד מטולנא, רבי יוחנן מרחמסטריווקא, רבי יהונתן אייבשיץ, ה"בעל שם" ממיכלשטאט, רבי אברהם מטריסק, רבי יצחק מנסכיז, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי מנחם מנדל מויז'ניץ, רבי שניאור זלמן מלאדי, רבי יעקב יצחק ממאקרוב ורבי אהרן מטשרנוביל.
38X52 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט ובאיור. תיקונים בנייר דבק חומצי.

שבע גלויות עם דיוקנאות רבנים וברכות לראש השנה. דפוס S. Schottlaender, ברסלאו, [סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
על כל גלויה מופיע דיוקן נאה במסגרת מעוטרת - דיוקנאות רבי עקיבא איגר, רבי שמעון סופר, רבי יהונתן אייבשיץ, רבי נפתלי כ"ץ, רבי אברהם טיקטין, רבי אריה ליב ברעסלוי ורבי דובעריש מייזליש. לצד הדיוקנאות מופיעות ברכות "כתיבה וחתימה טובה!" ו"לשנה טובה תכתבו" (גלויה אחת ללא ברכה).
הגלויות נשלחו בדואר בראשית המאה ה-20 ונושאות מכתבים קצרים בשפות שונות. בגבן רישום כתובות הנמענים וחותמות דואר.
7 גלויות. 4X9 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן.

סדר האושפיזין, כרזה ליטוגרפית נאה ומפורטת. דפוס מונזון עבור אשר הויזמאן, ירושלים, [ראשית המאה ה-20].
בראש הכרזה נוסח "יהי רצון" לליל א' של סוכות. במרכזה נראה הר הבית ותחתית הכותל המערבי, מוקפים מסגרת מסוגננת, עצים ופרחים. סביב משובצות סצנות המתארות כל אחד מן האושפיזין לצד הפסוק המתאים, ולצד כל תמונה נוסח ההזמנה לסוכה ליום זה.
60X47 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים, קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף, ללא פגיעה בהדפס.

עקידת יצחק, ליטוגרפיה צבעונית גדולה מעשה ידי משה בן יצחק שאה מזרחי (לפני 1870 - 1940). [ירושלים? העשורים הראשונים של המאה ה-20].
הכרזה, המפורטת יותר מתמונות העקדה המוכרות של מזרחי, נחלקת לארבע רצועות רוחב: ברצועה הראשונה שלוש תמונות, כל אחת משובצת בתוך קשת מעוטרת: הר הזיתים, מראה כללי של ירושלים, ובתווך אברהם, יצחק ושרה, לצד ציטוט מן הפיוט "עת שערי רצון להפתח" העוסק בעקדת יצחק, ומבוסס על המדרש המתאר את חילופי הדברים בין אברהם ושרה טרם העקדה: "אברהם אמר לשרה / כי חמודך יצחק גדל ולא למד עבודת שחק / אלך ואורהו אשר לו אל חק / אמרה לכה אדון אבל אל תרחק". ברצועה השניה נראים אברהם המניף את המאכלת, יצחק העקוד על גבי המזבח, המלאך והאיל הנאחז בסבך בקרניו. כמו כן נראה "מלבוש של יצחק תלוי על האילן"; ברצועה השלישית נראים אברהם ובידו האש והמאכלת, יצחק הנושא את העצים, שני הנערים המתוארים בשמם - ישמעאל ואליעזר, והחמור. ברצועה הרביעית, שלרוב אינה מופיעה בתיאורי עקדת יצחק של מזרחי, נראית רבקה המשקה את אליעזר, ולצדו אורחת גמלים. לצד מרבית הדמויות - ובכלל זאת החמור - כתוב שמן, ובין הרצועות מופיעים הפסוקים המתאימים מן המקרא.
שלום צבר, במאמרו "עקדת יצחק בעבודותיו של משה שאה מזרחי", קובע שיש לייחס את העבודה למזרחי, אף שאינה חתומה.
56X43 ס"מ. מצב בינוני-טוב. שולי הכרזה מקופלים. קרעים ארוכים לאורך הכרזה, מתוקנים בנייר דבק חומצי. קרעים וקרעים חסרים קלים לשולי הכרזה. כתמים. סימני קיפול.
ספרות: שלום צבר, עקדת יצחק בעבודותיו של משה שאה מזרחי: מחלוצי האמנות העממית בארץ ישראל. בתוך: אביעד הכהן, חנה עמית וחיים באר (עורכים), מנחה למנחם, קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם כהן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, רעננה, 2007. עמ' 465-487.