טס לספר תורה. [צרפת, המאה ה-19]. כתובת הקדשה (מאוחרת) מאלג'יריה.
כסף יצוק וחקוק (חתום בחותמות צרפתיות: Minerva's head; ראשי תיבות היצרן או בוחן הכסף בתוך מעוין זעיר: האותיות JS עם עיטור ביניהן); מוזהב בחלקו.
טס מרשים, עבה וכבד במיוחד. מעוצב כקרטוש קמור, ששוליו מעוטרים בדגמים צמחיים עשירים; בחלקו העליון עיטור בצורת כתר ובחלקו התחתון עיטור בצורת שני יצורים ימיים (דולפינים?) שמפיהם נמשכים ענפים עם עלים ופרחים. חמישה פעמונים משתלשלים מחלקו התחתון (מעוטרים וכפי הנראה אינם מקוריים). שרשרת לתליה.
לפי איכותו, נראה כי טס זה נוצר בצרפת במהלך המאה ה-19, וכי במקור היה שטח הפנים שלו חלק, כפי שנמצא בטסים צרפתיים דומים מהתקופה, וכי כל העיטורים והכתובות החקוקים על גביו נוספו במחצית המאה ה-20, בשנת תשי"ג, לאחר שקודם לכן מצא את דרכו לאלג'יריה. שלושה טסים המזכירים בעיצובם את הטס שלפנינו, שנוצרו בידי הצורף הפריזאי המפורסם Maurice Mayer (פעל החל משנת 1846 ועד שנות ה-70 של המאה ה-19), נמצאים באוסף הקונסיסטואר בפריז (ראו להלן), וניתן לשער כי היו מוכרים לצורף שיצר טס זה.
כתובת הקדשה (מאוחרת): "זו נדבת הנכבד ומעולה ר' אברהם / בר נסים אטבול לעלוי נשמת אביו ואמו / שנת תשי"ג". ייתכן כי מדובר באברהם טובול (Touboul) מהעיר אוראן שבאלג'יריה, אשר נולד בשנת 1892 ונפטר בשנת 1957; שם אביו היה נסים ושם אמו יאקוט לבית בן חיים (ראו חומר מצורף). כפי הנראה, הקדיש אטבול את הטס שלפנינו לבית הכנסת (יחד עם זוג "תפוחים" - ראו פריט הבא), ובאותה עת נוספו על הפריטים כתובות ההקדשה.
גובה: 30 ס"מ, עם השרשרת: 61 ס"מ, רוחב: 25 ס"מ. משקל: 1.62 ק"ג. מצב טוב.
ספרות: אוצרות יהודיים מפאריס, מאוספי מוזיאון קלוני והקונסטיטואר, מאת אביגדור קלאגסבאלד (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1982), פריטים 30, 40, 43.
להשוואה, ראו טסים צרפתיים דומים: Kestenbaum, auction 63 (2014), lot 387; Sotheby's, important Judaica, 19 December 2018, lot 133; J. Greenstein, Spring 2021 auction, lot 79.

חפצי קודש מאוסף משפחה אלג'יראית
יהדות אלג'יריה, הנחשבת לאחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר שהתקיימו בארצות האסלאם, מנתה בשיאה כ-130,000 יהודים, אשר רובם נטשוה עם נסיגת כוחות הצבא הצרפתיים משטחה ועם זכייתה בעצמאות, בשנת 1962. מרביתם היגרו לצרפת, וחלקם למדינת ישראל.
תשעת הפריטים שלפניכם (פריטים 288-296) מקורם באוסף פרטי של משפחה רבנית ממערב אלג'יריה. פריטים אלה – אשר חלקם נמצאו נטושים בבתי הכנסת של אלג'יריה לאחר עזיבתם המאסיבית של יהודיה – נאספו בידי בני אותה משפחה, אשר צאצאיה היגרו בהמשך לצרפת, ואחר כך למדינת ישראל.

חותמות-כסף באלג'יריה הצרפתית
משנת 1830 ועד 1962 היתה אלג'יריה תחת שליטה צרפתית, והחל משנת 1838 נהגו בה גם חוקי הצורפות וכללי חותמות-הכסף הרשמיים שהיו נהוגים בצרפת (ראו: טרדי, עמ' 29-30; 197-200).
חלק מחפצי הכסף בקבוצת הפריטים שלפנינו נושאים חותמות-כסף צרפתיות, אשר על פי רוב נראה כי הוטבעו בידי הצורפים או בוחני-הכסף האלג'יראיים באלג'יריה, עוד במהלך המאה ה-19. עם זאת, בכמה מקרים, נראה כי הפריטים נוצרו בצרפת, והוחתמו שם עוד קודם הגעתם לאלג'יריה.
הקשר הצרפתי החזק כמו גם המגוון התרבותי של יהודי אלג'יריה (ביניהם חיו, בין היתר, מהגרים יהודים מספרד, ממרוקו, מאיטליה ומצרפת) משתקפים היטב בפריטים שלפנינו, עד שלעתים קשה להכריע, למשל, האם מקורו של פריט בסדנתו של צורף יהודי מאלג'יריה, ממרוקו הספרדית, מקהילת יהודי תיטואן (תטואן) אשר חיה באוראן שבאלג'יריה, מלוב או מצרפת. כמו כן, בכמה מהמקרים קשה לקבוע באופן חד משמעי האם פריט מסוים הוחתם בחותמות-הכסף קודם שהובא מצרפת לאלג'יריה במהלך המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20, לאחר כניסתו לאלג'יריה, או שמא הוחתם עשרות שנים לאחר מכן, עם כניסתו לצרפת במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20.

תודה לחיה בנג'מין ולפרופ' שלום צבר על עזרתם בבדיקת הפריטים ובתיאורם.