מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים

שלשה מכתבים מרבי גרשון מיאדניק - מראשי ה"תלמוד תורה" בקלם - קלם, תרפ"ט-תרצ"ט - ברכות שנה טובה

פתיחה: $800
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים מהגאון הצדיק רבי גרשון מיאדניק, מראשי ה"תלמוד תורה" הגדול בקלם, שנשלחו אל ידיד הישיבה ר' אריה לייב פקטר מאמשטרדם. קלם (ליטא), תרפ"ט-תרצ"ט בקירוב [1929-1939].
• מכתב ארוך (2 עמ' גדולים) בכתב ידו וחתימתו של רבי גרשון מיאדניק. קלם, [כסלו] תר"צ [1929].
• גלוית דואר בכתב ידו וחתימתו של רבי גרשון מיאדניק (עם ברכת "שנה טובה"). קלם, אלול תרפ"ט [1929].
• דף מודפס עם ברכת שנה טובה מישיבת ה"תלמוד תורה" בקלם, עם חתימת ידו המלאה של רבי גרשון: "גרשון בן לא"א מו"ר מוהר"י שליט"א מיאדניק". קלם, אלול תרצ"[ט].
שני המכתבים שבכתב-יד עוסקים בעיקר בענייני המגביות בהולנד עבור ה"תלמוד תורה" בקלם, ומוזכר בהם כמה פעמים ראש הישיבה - "מרן הרה"ג מוהרר"ד שליט"א דסלער" [רבי ראובן דוב דסלר, אביו של גיסו בעל ה"מכתב מאליהו"].
בתחילת המכתב הארוך כותב רבי גרשון על משלוח ספר פירוש רבינו יונה על משלי: "יקבל נא עתה בזה הספר החביב הוא פירוש רבינו יונה זצ"ל גירונדי על ספר החכמה... מאד ינעם לי להמציאו לידי נבון דבר כמו הו"כ, יתענג כ"ג על רוב טוב החכמה הצפונה בספר היקר הזה, והי'[ה] מדי בואו יסור שמה לדלות רב פנינים, יערב ויבסם לחכו לתועלת רב בקנין התורה במועצות חכמה ודעת".
המכתב הארוך כולל גם התעוררות מוסרית על דרך עבודת השם באיסוף הכסף: " מה מאד קלע אל המטרה במהירות מעשיו לטובת מוסדינו יצ"ו... ויודע גם אני עד כמה לא בנקל עלתה לו העבודה בזה. אמנם כן דרך הדברים היותר טובים, מסובבים במחיצות עכובים ומפריעים ר"ל, ואשרי שיזכה ויבחין איזה דרך ישכון אור לישרים, והיא הנותנת, כאמרם ז": אם ראית דור שמתרפה מן התורה עמוד והחזיק בה ואתה מקבל שכר כנגד כולם, ופשוט הוא שכ"כ [שכמו כן] ב החזקת התורה כי היינו הך. ועיקר הכל עלינו לדעת כי לא בכח יגבר איש ולה' אין מעצר להושיע בכל עת ובכל זמן, ועלינו אך לעשות, ולעומת זה נסתייע בתוצאות משמחות אשר ברינה נקצור בע"י [בעזרתו יתברך]...".
בהוספות שבסוף המכתב, כותב רבי גרשון לנמען על בירורים גנאלוגיים שערך עבורו אצל ידידו רבי יעקב פקטר מגארגזד הסמוכה לקלם (שאחותו המתגוררת בקלם - "נשואה פה לאחד הבעלי בתים החשובים דעירנו"), לבירור הקשר המשפחתי ביניהם. הוא כותב לו ש"אביו של הר"י פאקטער הנ"ל כתב אלי'[ו] מאמעריקא, שזקנו של הו"כ שהי'[ה גר] בטלז, הר"ר יהודה ליב פקטר הי'[ה] דודו של אבי ר' יעקב הנ"ל...". רבי גרשון משבח את ידידו ר' יעקב פקטר הנ"ל וכותב עליו ש"הוא מופלג גדול בתורה ועדין הרוח".
רבי גרשון מיאדניק (תרמ"ח-נספה בשואה תש"א). גאון וצדיק, מגדולי המוסר הנודעים בליטא. למד בישיבת ראדין אצל ה"חפץ חיים" ואצל הגאון רבי נפתלי טרופ - הגרנ"ט. בתקופה בה כיהן רבי ירוחם ליבוביץ כמשגיח בישיבת ראדין התקרב לתורת המוסר ועבר ללמוד בישיבת קלם. נשא לאשה את בתו השניה של רבי נחום זאב ראש ה"תלמוד תורה" הגדול בקלם (בנו של ה"סבא מקלם"), וכבר משנת תר"פ בערך השתתף בהנהלת ה"תלמוד תורה", לצדו של ראש הישיבה רבי ראובן דוב דסלר, אשר באהבת נפש העלה את קרנו של רבי גרשון הצעיר ופרסם את גדולתו ברבים [ראה מכתב רבי ראובן דוב, בפריט הקודם]. בשנת תרצ"א נסע רבי ראובן דוב לאנגליה, ורבי גרשון מונה לעמוד בראשות ה"תלמוד תורה" הגדול, יחד עם גיסו הגדול, הגאון הצדיק רבי דניאל מובשוביץ (שניהם היו חתניו של רבי נחום זאב מקלם; החתן השלישי היה רבי אליהו אליעזר דסלר שנסע לאנגליה).
רבי גרשון היה מוסר שיחות שבועיות בישיבה, ולפעמים שיעורי עיון, על פי דרך רבו רבי נפתלי טרופ, אשר אצלו למד בישיבת ראדין. בשנות השואה נמשכו סדרי הישיבה כסדרם, רבי גרשון המשיך במסירת השיעורים, עד היום בו הוצא להורג ע"י הרוצחים הארורים, יחד עם צאצאיו ובני משפחתו, חבריו ותלמידי הישיבה - שהלכו יחדיו בריקוד וזמר אל גיא ההרגה. ה' יקום דמם.
3 מכתבים. המכתב הארוך על נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צדיו. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים