מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- (-) Remove print filter print
- book (62) Apply book filter
- דפוסים (51) Apply דפוסים filter
- שנות (51) Apply שנות filter
- 17 (51) Apply 17 filter
- centuri (51) Apply centuri filter
- earli (51) Apply earli filter
- th (51) Apply th filter
- והש (39) Apply והש filter
- עתיקים (39) Apply עתיקים filter
- ערש (39) Apply ערש filter
- הר (39) Apply הר filter
- ודפוסי (39) Apply ודפוסי filter
- 15 (39) Apply 15 filter
- 15th-17th (39) Apply 15th-17th filter
- incunabula (39) Apply incunabula filter
- הת (12) Apply הת filter
- (המאות (12) Apply (המאות filter
- מוקדמים (12) Apply מוקדמים filter
- והתק (12) Apply והתק filter
- והת (12) Apply והת filter
- וה (12) Apply וה filter
- המאות (12) Apply המאות filter
- וה-18) (12) Apply וה-18) filter
- והת"ק (12) Apply והת"ק filter
- 17- (12) Apply 17- filter
- 18 (12) Apply 18 filter
- 18th (12) Apply 18th filter
- mid (12) Apply mid filter
- mid-17th (12) Apply mid-17th filter
- מאויירים (6) Apply מאויירים filter
- לוחות (6) Apply לוחות filter
- וזיטומיר (6) Apply וזיטומיר filter
- ודפים (6) Apply ודפים filter
- דפוסי (6) Apply דפוסי filter
- סלאוויטא (6) Apply סלאוויטא filter
- שיויתי (6) Apply שיויתי filter
- "שיויתי" (6) Apply "שיויתי" filter
- ketubot (6) Apply ketubot filter
- ketubot, (6) Apply ketubot, filter
- plaqu (6) Apply plaqu filter
- plaques, (6) Apply plaques, filter
- shiviti (6) Apply shiviti filter
- slavita (6) Apply slavita filter
- zhitomir (6) Apply zhitomir filter
- דפוס (5) Apply דפוס filter
- eretz (5) Apply eretz filter
- israel (5) Apply israel filter
- jerusalem (5) Apply jerusalem filter
- matter (5) Apply matter filter
"תורה מציון" יצא לאור בירושלים בין השנים תרמ"ז-תרס"ב, על ידי המו"ל והמדפיס רבי שמואל צוקרמן ובעריכת רבי יעקב אורנשטיין. קובץ זה שימש כבמה תורנית חשובה לפרסום חידושי תורה והלכה של רבים מחכמי ישראל בני התקופה, בירושלים ובכל העולם התורני. בין הכותבים היו הגאונים המהרי"ל דיסקין, רבי יצחק אלחנן ספקטור, הנצי"ב מוולוז'ין, רבי שמואל סלנט, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי רפאל מאיר פניז'ל, רבי יעקב שאול אלישר, ועוד.
אחרי שנה של פעילות, ולאחר יציאתה לאור של החוברת הרביעית, פרסם המו"ל רבי שמואל צוקרמן את ה"קול קורא" שלפנינו, הקורא לרבני ישראל ולנדיבי עם לשאת בתמיכה בהוצאות ההדפסה. הוא מספר כי הקובץ יוצא לאור במתכונת וכהמשך לכתב-העת "תבונה" שייסד רבי ישראל סלנטר. עוד הוא מספר על תפוצתו של הקובץ בקרב כלל ישראל, ועל השבחים המרובים להם הוא זוכה. במספר סעיפים הוא מסביר את אופן ההוצאה לאור ודרך הפרסום בקובץ. הוא מפרט את הצורך בתמיכת העם במפעל זה. בסיום הדברים מובאת רשימה ארוכה של עשרות רבנים שעוררו בדבריהם לתמוך ולסייע בהוצאת הקובץ.
[1] דף (2 עמ'). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשוליים. סימני קיפול.
כרך גיליונות "הצבי" - כתב-עת בעריכת אליעזר בן-יהודה, שנים ג-ה. ירושלים, תרמ"ז-תרמ"ט [1886-1889].
"הצבי" היה כתב-עת עברי שהתפרסם בירושלים העות'מאנית בין השנים 1884-1915, במתכונת משתנה, ועקב קשיים שהטילה הצנזורה הטורקית גם תחת שמות שונים [בזמנים מסוימים נקרא בשם "האור"]. בכותרת העיתון הוא הוגדר "גליון לשבועות [=לשבועיים] לעניני היהודים בארץ ישראל, לתחית הלשון, לספרות, לחדשות ועניני המדינות". "הצבי" נודע במאבקו נגד היישוב הישן וערכיו, ושימש את בן-יהודה כבמה להפצת ערכי הציונות והחייאת הלשון העברית. בכתב-העת השתתפו רבים ממשכילי היישוב החדש.
לפנינו מרבית עיתוני השנה השלישית, הרביעית והחמישית: שנה שלישית - גיליונות ו-כו (ללא 5 גיליונות ראשונים); שנה רביעית - גיליונות א-ל, לב (ללא גיליון לא); שנה חמישית - גיליונות ב-כד, כו-כט (ללא גיליונות א, כה). למרבית הגיליונות מצורפים דפי ה"הוספה לגיליון" שנוספו בדרך כלל לגליונות (רשימה מפורטת תישלח לכל דורש).
כא-קב; קכ, קכה-קכח; ה-צד, צט-קיד עמ' (וביניהם נוספו [1] עמ'; [46] עמ'; [48] עמ'). סה"כ [407] עמ'. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר דבק. במקומות רבים חיתוך הדפים על גבול הטקסט, לעתים חסרות כמה שורות. כריכה חדשה.
עיתון הצבי - כלי מבטאו של אליעזר בן יהודה - תיעוד פרשיות חשובות בחיי העיר ירושלים ובעולם היהודי
"הצבי" היה כלי מבטאו של אליעזר בן יהודה, אשר שימש אותו לפעילותו הציבורית ולמאבקו להנחלת העברית כשפה מדוברת. במסגרת זו מתעד העיתון את המאבק של אנשי היישוב הישן בירושלים נגד בן יהודה. בעיתון מובאות ידיעות שונות והתייחסויות לחרם שהוטל על קריאת העיתון מטעם היישוב הישן. מצד אחד, העיתון לועג לחרם, אך מאידך אנו קוראים בו על המאמצים לקבל את הסכמת רבני העדה הספרדית (שהתנגדותם לבן יהודה היתה פחותה יותר). בן יהודה משתדל להראות את תמיכת הרבנים החרדים במפעליו. כך לדוגמה, על אגודת "שפה ברורה" שייסד, הוא מביא מכתבי רבנים תומכים, ומוסיף עדות על רבי שמואל סלנט שאמר כי אין כל סיבה להתנגדות לחברה אלא שהוא עשה לעצמו חוק שלא לחתום על חברות חדשות לפני שרואה את פעולתן (ראה על כך בקטלוג זה, חלק ב', פריט 343). ככלל, הרבה עיתונו של בן יהודה ללעוג ולהתפלמס עם חרמות ופשקווילים שיצאו מבתי רבנים שונים, דוגמת האיסור להיכנס ל"בית הספרים לבני ישראל" (לימים הספריה הלאומית).
על דפי העיתון החל בן יהודה בפרסום קטעים מהמילון שלו, בהמשכים, בתחתית עמודי העיתון. לעתים פרסם דיונים מורחבים אודות מילים שביקש לחדש, מילים שהתקבלו בשפה העברית עד לימינו, דוגמת המילה 'ריבה' או המילה 'פרוָה' לכל בגד מחמם.
בנוסף, מתועדים בעיתון פולמוסים שונים, מאמרים ודיווחים מקורות היישוב בארץ ישראל ומקהילות שונות בעולם. כך לדוגמה, מדווח העיתון על דבר פטירתו של הרש"ר הירש, כשהוא מציין את דאגתו לכלל ישראל, השתלמותו בתורה ובחכמה, ויראתו הקודמת לחכמתו. כן הגיעו מגרמניה ידיעות על המצאת השפופרת לצורך ה"מציצה" בברית המילה, שזכתה להסכמת רבי יצחק אלחנן מקובנה, הרש"ר הירש, ורבי עזריאל הילדסהיימר. מספר חודשים לאחר מכן דיווח העיתון על גזירת הממשלה בגרמניה שרק לרופא מותר לבצע ברית מילה.
בשנת תרמ"ח, לקראת שנת השמיטה תרמ"ט, הופיעו בגליונות העיתון דיונים על שאלת השמיטה בארץ ישראל והיתר המכירה. בהקשר זה בלטו במיוחד מאמריו המתמשכים של רבי יעקב מרדכי הירשנזון אודות חיוב השמיטה בזמן הזה. על היתר המכירה הובאו מכתביהם והסכמותיהם של מספר רבנים, דוגמת רבי יצחק אלחנן, רבי שמואל מוהליבר, רבי יהושע מקוטנא, רבי יעקב שאול אלישר, רבי רפאל מאיר פאניז'ל ועוד.
דיו על נייר.
בראשו קשת עם הכיתוב "דע לפני מי אתה עומד...". משמאל ומימין עמודים עם הכיתוב "ברוך שנתן תורה / לעמו ישראל בקדשתו" ו"ברוך אתה בבאך / ברוך אתה בצאתך". במרכזו מופיע הכיתוב "שויתי ה' לנגדי תמיד" בתוך עיטור בצורת כתר, ומתחתיו מופיעים לוחות הברית (עם עשרת הדברות), משולבים בראשו של עץ המורכב מעיטורים בצורת עלים ומפסוקים שונים מתהלים, בהם פרק קכ"ח מתהלים העוסק בדימוי המשפחה היהודית האידילית ולפיכך הולם את שימושו של הדף: "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ". במרכזו מופיע הכיתוב "מזרח". למרגלות העץ, משמאל ומימין לגזע, מאוירות שתי תלוליות שבראשיהן כפות ידיים, עם שמות החתן והכלה ומועד החתונה: "כ' נתן ב"ר יהודא שוארס (?), מ' יענט בת הירש גרין, החתונה היתה ל"ג לעומר תרכ"ה לפ"ק".
23X21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים וקרעים, בעיקר בשוליים. נתון במסגרת עץ, פגומה. לא נבדק מחוץ לה.
דיו, צבעי מים וצבע זהב על נייר.
במרכז הלוח צורת המנורה על גביעיה, כפתוריה ופרחיה, ובתוך הקנים מילות תהלים ס"ז. מעליה מילות הפסוק "שויתי", פסוקים נוספים וצירופי שמות. סביב המנורה, כמסגרת, עיטורים נוספים: שני שערים ובהם המילים "היה" ו"הווה"; מגן דוד עשוי צירופי אותיות ובתוכו השם "שד-י"; שתי ח'מסות ובתוכן מילות ברכת כהנים; דמויות משה ואהרן; מעלות המנורה והכיור. רגל המנורה ניצבת על הכותל המערבי, ומשני צדיה הברושים האייקוניים האופייניים לייצוגים סמליים של הכותל; מימין הכותל נראית "צורת מדרש שלמה המלך ע"ה" (אל אקצה) ומשמאלו "צורת בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן כיה"ר". סביב הלוח פסוקים נוספים ונוסח סגולה לעין הרע המבוסס על "לחש לעין הרע מהרב החיד"א ז"ל" המופיע דרך קבע בדפי שמירה אולם מוסיף על המקור ומונה סוגים רבים ושונים של עין הרע.
55X37.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. מוצמד לבד פשתן. קרעים חסרים בשולי הדף. קרעים בשוליים; קרעים לאורך הדף שתוקנו באמצעות ההצמדה לבד. כתמי רטיבות. קמטים.
דיו וצבעי גואש על קלף.
במרכז הלוח מנורה, עשויה ממילות תהלים ס"ז - "למנצח בנגינות מזמור...". מעליה מילות הפסוק "שויתי" ומצדדיה שני מגיני דוד ובתוכם המילה "ציון". המנורה מוקפת בפסוקים ובצירופי שמות, וכן בדגמים צמחיים נאים. בתחתית הלוח הקדשה ל"מו' [מורנו] שמעון יצחק בן אברהם" וחתימת הסופר "כ"י הסופר חיים מחבוב כ"ו אדר תרצ"ג".
חיים מחבוב (1902-1963) נזכר בקטלוג "בצלאל של שץ". למד ב"בצלאל" בשנים 1919-1920. עבודותיו מצויות באוסף מוזיאון ישראל.
23X29 ס"מ. מצב בינוני. הקלף מקומט וגלי ביותר. קילופים בדיו ובצבע.
דפוס ליטוגרפי; צבעי גואש; ניירות מבריקים.
לוח גדול, מחולק לשלוש קשתות מחודדות. במפתח הקשת המרכזית מופיע הפסוק "שויתי" ותחתיו מנורה מעוטרת ובתוך קניה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה מילות פרק ס"ז בתהילים, ובבסיסה חתום שם האמן. סביב המנורה מצוירים כליה. במפתח הימני נראית דמותו של משה רבינו בתוך גומחה, ומשמאל נראה אהרן הכהן. שני הדיוקנאות דמויי תחריטים, ודומים ביותר לדיוקנאות משה ואהרן המופיעים בשער הגדת אמשטרדם. הלוח צבוע ביד ברישול ומעוטר בהדבקת פיסות נייר מבריקות, בתוך מפתחים שנגזרו ביד לא-אמונה.
הקומפוזיציה ובחירת הטקסטים שונים מן המקובל, וניכרת השפעתם של מקורות שונים ומגוונים: השפעתם של לוחות שויתי מירושלים מתבטאת בעיטור הלוח בדמויות משה ואהרן, בנוסח ההקדשה המופיע בתחתיתו - "מנחה היא שלוחה למעלת השם הטוב הגיביר(!) המרומם..." (המקובל במזכרות ופריטי דפוס מירושלים שנוצרו לצורך איסוף תרומות) - ובתפילה על הבנים המשובצת במפתח הקשת השמאלית - "רבון כל העולמים מלך רחמן רחם על בני הנולדים לי מאשתי...", הלקוחה מן הסידור בנוסח יהודי אשכנז ופולין. לעומת מרכיבים אלו, הטיפוגרפיה אופיינית למרחב הפרסי, ועיטור הלוח בניירות מבריקים מוכר ממגזרות שמקורן בצפון אפריקה.
60X46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים. קרעים חסרים בשולי הדף. כתמים. על גב הדף מודבקים לחיזוק דפי מחברת ועליהם רשימות ניהול חשבונות בצרפתית.
מסגרת מודפסת בצבע ירוק, וצבועה ביד בצבעים נוספים. בחלקה העליון של הכתובה (במרכז) חותמת (בצבע אדום) של "בית הכנסת מגן דוד" בבומביי.
נוסח הכתובה נדפס בליטוגרפיה. מילוי פרטים וחתימות בכתב-יד.
בצדה השני של הכתובה מודפס חוזה נישואין באנגלית, עם מילוי בכתב-יד וחתימות.
32 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות (דהייה, כתמי דיו וצבע). סימני קיפול. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול (עם פגיעה קלה בטקסט), משוקמים בחלקם בנייר דבק (בגב הכתובה).
התחריט, הלקוח מתוך הספר "T Groot' Waerelds tafereel…" הסוקר את תולדות העולם החל מבריאתו, מבוסס על מפת ירושלים מאת חואן בטיסטה ויאלפנדו (Juan Bautista Villalpando), ומציג את מקדש שלמה ואת העיר סביבו על חייה השוקקים. בקדמת התחריט נראית חומת העיר. מתחת לתחריט מפתח לאתרים חשובים בעיר.
תחריט: 37X22 ס"מ בקירוב (דף: 47X41 ס"מ). מצב טוב. כתמים קלים. קמטים. קרעים קלים בשוליים.
לאור 1045.