מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
מציג 1 - 12 of 13
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
שני מכתבים שנשלחו אל הגאון הקדוש רבי אברהם אב"ד טשכנוב, מאת בניו האדמו"רים:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי זאב וואלף. סטריקוב, כ"א אדר כת"ר [=תר"כ 1860].
במכתב אל "ידידי אבי מורי עטרת ראשי הרב הגאון... המפורסם, נזר הקודש שר התורה, בוצינא קדישא, יסוד העולם..." מודיע הבן לאביו על נסיעתו לשמחת נישואי בנו, דרך העיר טשכנוב ["דרך מחניכם הטהורה"]. הוא מספר לו על כך שאשתו לא תסע עמם ל"שמחת פרי בטנה" עקב מצב בריאותה, "וה' ישלח לה מהרה רפואה שלימה וישלם שמחות לי תחת עמלי, כי גם אנכי חלש מרוב טרדה".
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוב בעריש. ביאלה, תשרי תרכ"ו [1865].
במכתב "אל כבוד אהובי אבי אדומו"ר הרב הגאון... הצדיק המפורסים, קדוש ה' מכובד", מספר הבן לאביו, על רכישת בית בעירו ביאלה, ועל שידוך שעשה לבנו ר' אהרן צבי עם בת הנגיד רבי פישל ליצבארסקי ממלאווא, שהיא נכדת רבי אריה לייבוש חריף הרב מפולוצק.
האדמו"ר מסטריקוב - רבי זאב וואלף לנדא (תקס"ז-תרנ"א), תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק ושל ממשיך-דרכו בעל "חידושי הרי"מ". בשנת תרכ"ו לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ", נטו רוב החסידים אחר הנהגתו של האדמו"ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר, אך מיעוטם החלו לנסוע לאביו של ר' זאב וואלף - הגאון הקדוש אב"ד טשכנוב. בשנת תרל"ח לאחר פטירת אביו, הוכתר רבי זאב וואלף לאדמו"ר ואלפי חסידים קבלו את מרותו והנהגתו, שהיתה בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה.
האדמו"ר רבי דוב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ-תרל"ו), תלמיד אביו הגדול, וחסיד מקושר של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא ובנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. רבו האדמו"ר רמ"מ מוורקא היה ממעט בדיבור ומפורסם בשתיקתו. רבי דוב בעריש שהיה ראש התלמידים היה מפרש את עומק כוונת רבו בדבריו הקצרים. בשנת תרכ"ח נפטר האדמו"ר מוורקא ורוב החסידים נטו אחרי רבי דוב בעריש והכתירוהו לאדמו"ר. היה שופע דברי תורה והשמיע את דבריו אף בימי חול, שלא כדרכם של אדמו"רים אחרים. מבניו: האדמו"ר רבי אהרן צבי מביאלה (נפטר תר"ע), והאדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדיל לנדא מסטריקוב, מגדולי אדמו"רי פולין - ואבי שושלת אדמו"רי סטריקוב בזמננו.
2 מכתבים (כל אחד על דף מקופל). כ-21 ס"מ. רישומי כתובת בדף האחורי של כל אחד מהמכתבים. סימני קיפול.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48, פריט 48.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי זאב וואלף. סטריקוב, כ"א אדר כת"ר [=תר"כ 1860].
במכתב אל "ידידי אבי מורי עטרת ראשי הרב הגאון... המפורסם, נזר הקודש שר התורה, בוצינא קדישא, יסוד העולם..." מודיע הבן לאביו על נסיעתו לשמחת נישואי בנו, דרך העיר טשכנוב ["דרך מחניכם הטהורה"]. הוא מספר לו על כך שאשתו לא תסע עמם ל"שמחת פרי בטנה" עקב מצב בריאותה, "וה' ישלח לה מהרה רפואה שלימה וישלם שמחות לי תחת עמלי, כי גם אנכי חלש מרוב טרדה".
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי דוב בעריש. ביאלה, תשרי תרכ"ו [1865].
במכתב "אל כבוד אהובי אבי אדומו"ר הרב הגאון... הצדיק המפורסים, קדוש ה' מכובד", מספר הבן לאביו, על רכישת בית בעירו ביאלה, ועל שידוך שעשה לבנו ר' אהרן צבי עם בת הנגיד רבי פישל ליצבארסקי ממלאווא, שהיא נכדת רבי אריה לייבוש חריף הרב מפולוצק.
האדמו"ר מסטריקוב - רבי זאב וואלף לנדא (תקס"ז-תרנ"א), תלמידו המובהק של האדמו"ר רבי מנדלי מקוצק ושל ממשיך-דרכו בעל "חידושי הרי"מ". בשנת תרכ"ו לאחר פטירת ה"חידושי הרי"מ", נטו רוב החסידים אחר הנהגתו של האדמו"ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר, אך מיעוטם החלו לנסוע לאביו של ר' זאב וואלף - הגאון הקדוש אב"ד טשכנוב. בשנת תרל"ח לאחר פטירת אביו, הוכתר רבי זאב וואלף לאדמו"ר ואלפי חסידים קבלו את מרותו והנהגתו, שהיתה בדרכי קוצק - דרך החריפות וההבנה.
האדמו"ר רבי דוב בעריש לנדא מביאלה (תק"פ-תרל"ו), תלמיד אביו הגדול, וחסיד מקושר של האדמו"ר רבי יצחק מוורקא ובנו האדמו"ר רבי מנחם מנדל מוורקא. רבו האדמו"ר רמ"מ מוורקא היה ממעט בדיבור ומפורסם בשתיקתו. רבי דוב בעריש שהיה ראש התלמידים היה מפרש את עומק כוונת רבו בדבריו הקצרים. בשנת תרכ"ח נפטר האדמו"ר מוורקא ורוב החסידים נטו אחרי רבי דוב בעריש והכתירוהו לאדמו"ר. היה שופע דברי תורה והשמיע את דבריו אף בימי חול, שלא כדרכם של אדמו"רים אחרים. מבניו: האדמו"ר רבי אהרן צבי מביאלה (נפטר תר"ע), והאדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדיל לנדא מסטריקוב, מגדולי אדמו"רי פולין - ואבי שושלת אדמו"רי סטריקוב בזמננו.
2 מכתבים (כל אחד על דף מקופל). כ-21 ס"מ. רישומי כתובת בדף האחורי של כל אחד מהמכתבים. סימני קיפול.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48, פריט 48.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $6,000
לא נמכר
מכתב בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "יצחק יעקב בהרה"ק ה"מ נתן דוד זצלה"ה זי"ע". בייאלע (ביאלה, פולין), תרמ"ו [1886].
מכתב ברכות שנה-טובה: "...שנזכר ונפקד בדבר ישועה ורחמים ממעין הברכות... בכתיבה וחתימה טובה כפולה בגוף ונפש, ובני חיי ומזוני, שלימות הבריאות... שנה טובה ומתוקה, וחיי נחת ולב שמח והרחבת הדעת לתורתו ועבודתו...".
האדמו"ר הראשון מביאלה - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תר"ז-תרס"ה), מגדולי אדמו"רי פולין. בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצה, נכד "היהודי הקדוש" רבי יצחק יעקב מפשיסחא. עוד בהיותו ילד ניכר בכשרונותיו ובנשמתו הגדולה [אביו העיד עליו כי היה לו גילוי-אליהו בהיותו ילד, ועוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" ורבי אלעזר מדזיקוב נתן לו לקרוא "פיתקא", וכשהיה עם אביו אצל בעל ה"דברי חיים" מצאנז, קם האדמו"ר מפני הילד וכיבדהו]. בשנת תרל"ג עלה למלא באדמו"רות את מקום חותנו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה-לנטשנה. בפקודת האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, קיבל עליו את עול ההנהגה, ורבים נהרו לחצר הקודש שעברה אח"כ לביאלה.
מקובל ונערץ על כל גדולי החסידות בפולין. האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין אמר עליו: "לא האמנתי כי אחר הרבי מקוצק יהיה אדם עם מוח שכזה". הרב מגוסטינין אף היה רגיל לשלוח לו מכתב בכל ערב ראש השנה בבקשה שיזכרהו "בתפלותיו הצלולים" לקראת הימים הקדושים הממשמשים ובאים. האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב אמר עליו "חכם עדיף מנביא". האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין, שהיה מזקני האדמו"רים בדורו, כבדהו פעם לומר "תורה" על שולחנו, זאת למרות גילו הצעיר, ולאחר שסיים הגיב האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין ואמר: "אמת! אמת! אמת!". דברי תורתו נדפסו בסדרת ספריו: "דברי בינה" ו"ישרי לב".
נפטר באמצע תפילת ערבית, ונשמתו יצאה מגופו בטהרה בהגיעו לתיבות "ויקבלו כולם את עול מלכותך" שבתפילת "עלינו לשבח".
בניו ונכדיו היו לאדמו"רים מפורסמים בפולין, אשר נהרו אליהם עדות גדולות: בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ (זקנם של אדמו"רי ביאלה בדורנו), בנו האדמו"ר רבי נתן דוד מפארציבה (אבי האדמו"ר ממונקטש-פתח תקוה), בנו האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה ממזריטש, בנו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין, וחתנו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של העיר בני ברק.
[1] דף. כתיבת יד סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר יבש. נקבי תיוק ובלאי קל בקפלי הנייר.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 49.
מכתב ברכות שנה-טובה: "...שנזכר ונפקד בדבר ישועה ורחמים ממעין הברכות... בכתיבה וחתימה טובה כפולה בגוף ונפש, ובני חיי ומזוני, שלימות הבריאות... שנה טובה ומתוקה, וחיי נחת ולב שמח והרחבת הדעת לתורתו ועבודתו...".
האדמו"ר הראשון מביאלה - רבי יצחק יעקב רבינוביץ (תר"ז-תרס"ה), מגדולי אדמו"רי פולין. בנו של האדמו"ר רבי נתן דוד משידלובצה, נכד "היהודי הקדוש" רבי יצחק יעקב מפשיסחא. עוד בהיותו ילד ניכר בכשרונותיו ובנשמתו הגדולה [אביו העיד עליו כי היה לו גילוי-אליהו בהיותו ילד, ועוד בטרם הגיע לגיל בר-מצוה רבי יחזקאל מקוזמיר קראו "רבי" ורבי אלעזר מדזיקוב נתן לו לקרוא "פיתקא", וכשהיה עם אביו אצל בעל ה"דברי חיים" מצאנז, קם האדמו"ר מפני הילד וכיבדהו]. בשנת תרל"ג עלה למלא באדמו"רות את מקום חותנו האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה-לנטשנה. בפקודת האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, קיבל עליו את עול ההנהגה, ורבים נהרו לחצר הקודש שעברה אח"כ לביאלה.
מקובל ונערץ על כל גדולי החסידות בפולין. האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין אמר עליו: "לא האמנתי כי אחר הרבי מקוצק יהיה אדם עם מוח שכזה". הרב מגוסטינין אף היה רגיל לשלוח לו מכתב בכל ערב ראש השנה בבקשה שיזכרהו "בתפלותיו הצלולים" לקראת הימים הקדושים הממשמשים ובאים. האדמו"ר רבי חיים ישראל מפילוב אמר עליו "חכם עדיף מנביא". האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין, שהיה מזקני האדמו"רים בדורו, כבדהו פעם לומר "תורה" על שולחנו, זאת למרות גילו הצעיר, ולאחר שסיים הגיב האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזמין ואמר: "אמת! אמת! אמת!". דברי תורתו נדפסו בסדרת ספריו: "דברי בינה" ו"ישרי לב".
נפטר באמצע תפילת ערבית, ונשמתו יצאה מגופו בטהרה בהגיעו לתיבות "ויקבלו כולם את עול מלכותך" שבתפילת "עלינו לשבח".
בניו ונכדיו היו לאדמו"רים מפורסמים בפולין, אשר נהרו אליהם עדות גדולות: בנו האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי משדליץ (זקנם של אדמו"רי ביאלה בדורנו), בנו האדמו"ר רבי נתן דוד מפארציבה (אבי האדמו"ר ממונקטש-פתח תקוה), בנו האדמו"ר רבי מאיר שלמה יהודה ממזריטש, בנו האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מלובלין, וחתנו האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, רבה הראשון של העיר בני ברק.
[1] דף. כתיבת יד סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20 ס"מ. מצב טוב. נייר יבש. נקבי תיוק ובלאי קל בקפלי הנייר.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 49.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
לא נמכר
מכתב ארוך (3 עמ' גדולים) בכתב יד קדשו של האדמו"ר הראשון מסלונים, רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה". [סלונים], יום ה' תענית אסתר [אחרי תרל"ה].
מכתב ל"ידידיי אהוביי" חסידי סלונים שעלו לארץ ישראל והתגוררו בעיר הקודש טבריה. האדמו"ר מציין בפתיחת המכתב שלפנינו שמות ארבעה מן החסידים: רבי צבי יחיאל [מקוידינוב], רבי שמואל שמעיה [הכהן כ"ץ], רבי מרדכי "הממונה" [מוילייקא], ורבי יהודה ליב [קסטילניץ]. רוב המכתב הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על עניני פורים ומחיית עמלק. בפתיחת המכתב ארבע שורות עם ברכות, ובסיום המכתב חמש שורות עם ברכות לרגל חג המצות המתקרב. המאמר החסידי שבמכתב נדפס [בשינויים קלים] בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב ג). פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו כלל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" - בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תרי"ט-תרל"ה שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצות נבחרות של בני עליה מתלמידיו, שהתאחדו כקהילה מאורגנת של חסידי סלונים, תחת דגל "כולל רייסין". האדמו"ר אירגן בעבורם התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו למלא את ייעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). כ-32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה, משוקמים במילוי נייר.
תארוך המכתב הוא אחרי שנת תרל"ה, שכן רבי יהודה ליב קסטלניץ המוזכר במכתב עלה לטבריה רק בשנת תרל"ה. בתקופה זו בחיי האדמו"ר חלה תענית אסתר ביום חמישי בשבוע בשנים תרל"ה-תרל"ו, תרל"ט, ותרמ"ב-תרמ"ג.
מכתב ל"ידידיי אהוביי" חסידי סלונים שעלו לארץ ישראל והתגוררו בעיר הקודש טבריה. האדמו"ר מציין בפתיחת המכתב שלפנינו שמות ארבעה מן החסידים: רבי צבי יחיאל [מקוידינוב], רבי שמואל שמעיה [הכהן כ"ץ], רבי מרדכי "הממונה" [מוילייקא], ורבי יהודה ליב [קסטילניץ]. רוב המכתב הוא מאמר חסידי-קבלי עמוק ועיוני, על עניני פורים ומחיית עמלק. בפתיחת המכתב ארבע שורות עם ברכות, ובסיום המכתב חמש שורות עם ברכות לרגל חג המצות המתקרב. המאמר החסידי שבמכתב נדפס [בשינויים קלים] בספרו "יסוד העבודה" (במדור "מכתבי קודש", מכתב ג). פתיחת המכתב וקטעים מסיומו לא נדפסו שם, וכפי הנראה לא נדפסו כלל.
האדמו"ר הראשון מסלונים - רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. היה לומד כ-18 שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק מַשְֹבִּיעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם: "חסד לאברהם" - ספר עמוק וקשה להבנה בקבלה ופילוסופיה; "יסוד העבודה" - בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה". מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תרי"ט-תרל"ה שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצות נבחרות של בני עליה מתלמידיו, שהתאחדו כקהילה מאורגנת של חסידי סלונים, תחת דגל "כולל רייסין". האדמו"ר אירגן בעבורם התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו למלא את ייעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רציף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). כ-32 ס"מ. מצב בינוני. קרעים חסרים גדולים, עם פגיעות בטקסט ובחתימה, משוקמים במילוי נייר.
תארוך המכתב הוא אחרי שנת תרל"ה, שכן רבי יהודה ליב קסטלניץ המוזכר במכתב עלה לטבריה רק בשנת תרל"ה. בתקופה זו בחיי האדמו"ר חלה תענית אסתר ביום חמישי בשבוע בשנים תרל"ה-תרל"ו, תרל"ט, ותרמ"ב-תרמ"ג.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $6,000
נמכר ב: $16,250
כולל עמלת קונה
מכתב בחתימת יד-קדשו של האדמו"ר רבי "מרדכי דוב באמו"ר הרמ"ז זצ"ל". [הורוניסטייפול, שנות התר"נ בערך].
בקשה לעצירת תהליך מכירת בית, מאחר שהמוכר מתחרט והדבר כרוך בפיקוח נפש, "ולכן כאשר מושלש הקנינים תחת יד כבודו לא יתנם להקונה, כי לא נכון שתמכר, שלא יחבל נפשו מזה, ועל דבר הטענות מהקונה ילכו לדין תורה...".
האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי [חנוכה ת"ר-אלול תרס"ג], בנו של רבי משולם זושא מטלומטש וחתנו הגדול של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. נתייתם בילדותו מאמו והתחנך בבית אבי-אמו האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס. הצטיין מילדותו בכשרונותיו וביראתו הקודמת לחכמתו. גאון מופלג בהלכה וחכמת הנסתר, איש קדוש ומורם מעם. חותנו ה"דברי חיים" העיד עליו כי הוא לומד "תורה לשמה". בשנת תרכ"ג מונה ע"י סבו שעבר לטשרקאס לאדמו"ר ורב בעיר הורוניסטייפול, ולשם החלו נוהרים חסידים רבים. בשנת תרל"ו לאחר פטירת סבו, גבר מספר החסידים הנוהרים לבית מדרשו, ושמו נודע לאחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה.
היה מפורסם גם לאחד מגדולי ההוראה בדורו, ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בארצו ובארצות אחרות [ה"שואל ומשיב", מהרי"ל דיסקין, רבי חיים ברלין ועוד]. מספריו: שו"ת "עמק שאלה"; "תורי זהב" על דיני ריבית; "עמק החכמה", דרוש ופלפול בהלכה ובחסידות; "כד הזהב", עניני קבלה [ספר שנותר בכתב-יד והושחת בידי פורעים באחד הפוגרומים באוקראינה].
[אחד מבני עירו המפורסמים הוא הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, שנולד בשנת תרנ"ט, לאחר שהוריו נישאו עפ"י עצתו בקודש וברכתו של האדמו"ר. התגדל בילדותו בעיר הורוניסטייפול (סטייפלא), שעל שמה נודע לדורות בשם ה"סטייפלער"].
[1] דף. כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 50.
בקשה לעצירת תהליך מכירת בית, מאחר שהמוכר מתחרט והדבר כרוך בפיקוח נפש, "ולכן כאשר מושלש הקנינים תחת יד כבודו לא יתנם להקונה, כי לא נכון שתמכר, שלא יחבל נפשו מזה, ועל דבר הטענות מהקונה ילכו לדין תורה...".
האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי [חנוכה ת"ר-אלול תרס"ג], בנו של רבי משולם זושא מטלומטש וחתנו הגדול של בעל ה"דברי חיים" מצאנז. נתייתם בילדותו מאמו והתחנך בבית אבי-אמו האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מטשרקאס. הצטיין מילדותו בכשרונותיו וביראתו הקודמת לחכמתו. גאון מופלג בהלכה וחכמת הנסתר, איש קדוש ומורם מעם. חותנו ה"דברי חיים" העיד עליו כי הוא לומד "תורה לשמה". בשנת תרכ"ג מונה ע"י סבו שעבר לטשרקאס לאדמו"ר ורב בעיר הורוניסטייפול, ולשם החלו נוהרים חסידים רבים. בשנת תרל"ו לאחר פטירת סבו, גבר מספר החסידים הנוהרים לבית מדרשו, ושמו נודע לאחד מגדולי האדמו"רים ברוסיה.
היה מפורסם גם לאחד מגדולי ההוראה בדורו, ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הרבנים בארצו ובארצות אחרות [ה"שואל ומשיב", מהרי"ל דיסקין, רבי חיים ברלין ועוד]. מספריו: שו"ת "עמק שאלה"; "תורי זהב" על דיני ריבית; "עמק החכמה", דרוש ופלפול בהלכה ובחסידות; "כד הזהב", עניני קבלה [ספר שנותר בכתב-יד והושחת בידי פורעים באחד הפוגרומים באוקראינה].
[אחד מבני עירו המפורסמים הוא הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, שנולד בשנת תרנ"ט, לאחר שהוריו נישאו עפ"י עצתו בקודש וברכתו של האדמו"ר. התגדל בילדותו בעיר הורוניסטייפול (סטייפלא), שעל שמה נודע לדורות בשם ה"סטייפלער"].
[1] דף. כתיבת ידי סופר, עם חתימת יד-קדשו. 20.5 ס"מ. מצב טוב. קמטים קלים.
מקור: אוסף פרטי חשוב של אוטוגרפים, ניו-יורק. נקנה ב"קדם", מכירה מס' 48 , פריט 50.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
גלוית דואר עם מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". מונקאטש, [תרצ"ג, דצמבר 1932].
הגלויה נשלחה אל קרוב-משפחתו רבי דוד פרקוביץ מירושלים. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלומו] הטוב, ש"ב [שאר בשרי] יקירי נ"י [נרו יאיר] ומצפה לב"ט [לבשורות טובות] בקרוב בכ"י [בתוך כלל ישראל] ובביאת מ"צ ב"ב בכ"י [משיח צדקנו במהרה בימינו בתוך כלל ישראל]. ש"ב [שאר בשרו] ידידושו"ט [ידידו דורש שלומו וטובתו] כל הימים. חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב ארוך מנאמן-ביתו של האדמו"ר, הגאון רבי חיים דוב גראס - "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א", ובו אישור על קבלת מכתב קוויטל עם ציצית מארץ הקודש: "הנה יקרת מכתבו עם הציצית באו ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבורו שיוושע בכל משאלות לבו לטובה ולברכה". בהמשך המכתב הוא מברך בשם האדמו"ר את אשת הנמען בלידה קלה: "...וז'[וגתו] שינדל רחל בת תרצה שתמלא הריונה בנקל ותלד בנקל זש"ק בש"ט [זרע של קיימא בשעה טובה] ומוצלחת, ויבשר לנו ב"ט בכ"ע [בשורות טובות בכל עניניו]...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
הנמען: רבי דוד פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים, מחסידי מודז'יץ וביאלה, שעלה מוורשא לירושלים. אשתו מרת שינדל רחל, המוזכרת במכתב, היתה בת רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין, מגזע אדמו"רי זידיטשוב, פשיסחא ורמ"ל מסאסוב (נפטרה בשנת תשל"ח).
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
הגלויה נשלחה אל קרוב-משפחתו רבי דוד פרקוביץ מירושלים. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "ב"ה [בעזרת השם], הנני פב"ש [פורס בשלומו] הטוב, ש"ב [שאר בשרי] יקירי נ"י [נרו יאיר] ומצפה לב"ט [לבשורות טובות] בקרוב בכ"י [בתוך כלל ישראל] ובביאת מ"צ ב"ב בכ"י [משיח צדקנו במהרה בימינו בתוך כלל ישראל]. ש"ב [שאר בשרו] ידידושו"ט [ידידו דורש שלומו וטובתו] כל הימים. חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב ארוך מנאמן-ביתו של האדמו"ר, הגאון רבי חיים דוב גראס - "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א", ובו אישור על קבלת מכתב קוויטל עם ציצית מארץ הקודש: "הנה יקרת מכתבו עם הציצית באו ליד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבורו שיוושע בכל משאלות לבו לטובה ולברכה". בהמשך המכתב הוא מברך בשם האדמו"ר את אשת הנמען בלידה קלה: "...וז'[וגתו] שינדל רחל בת תרצה שתמלא הריונה בנקל ותלד בנקל זש"ק בש"ט [זרע של קיימא בשעה טובה] ומוצלחת, ויבשר לנו ב"ט בכ"ע [בשורות טובות בכל עניניו]...".
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד.
הנמען: רבי דוד פרקוביץ (תרנ"ח-תשל"ו), מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים, מחסידי מודז'יץ וביאלה, שעלה מוורשא לירושלים. אשתו מרת שינדל רחל, המוזכרת במכתב, היתה בת רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין, מגזע אדמו"רי זידיטשוב, פשיסחא ורמ"ל מסאסוב (נפטרה בשנת תשל"ח).
גלויית דואר. 10.5X15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $400
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי אליעזר הגר מויז'ניץ. תל אביב, שבט תש"ו [1946].
מכתב המלצה, בו מבקש האדמו"ר בשם גיסו האדמו"ר מקופיטשניץ, לקבל את מחזיק המכתב לעבודה "באחד מבתי החרושת שלכם, והיותר נכון בירושלים". האדמו"ר כותב כי "המוכ"ז הוא דבר יוצא מן הכלל, כי מומחא הוא לאותו דבר כאשר אבאר לך פא"פ [פנים אל פנים]... הק' אליעזר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 9 שורות בכתב-יד קדשו. כ-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
מכתב המלצה, בו מבקש האדמו"ר בשם גיסו האדמו"ר מקופיטשניץ, לקבל את מחזיק המכתב לעבודה "באחד מבתי החרושת שלכם, והיותר נכון בירושלים". האדמו"ר כותב כי "המוכ"ז הוא דבר יוצא מן הכלל, כי מומחא הוא לאותו דבר כאשר אבאר לך פא"פ [פנים אל פנים]... הק' אליעזר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה".
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויז'ניץ (תרנ"א-אלול תש"ו, אנצ' לחסידות א' עמ' רנב-רנג). בנו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ וחתנו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויז'ניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו התמנה לאדמו"ר בוויז'ניץ. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בשנת תש"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה הקים מחדש את ישיבת ויז'ניץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 9 שורות בכתב-יד קדשו. כ-17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,500
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (2 עמ'; לא חתום) בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר. [סאטמר, שנות התר"צ בקירוב].
כפי הנראה נכתב אל אחד מאדמו"רי דורו, אך זהותו לא התבררה לנו. רבי יואל כותב אודות אברך תלמיד חכם מהעיר סאטמר היושב במאסר בבית הכלא בעיר קראקא. האדמו"ר מאריך לכתוב על הצורך הגדול לתמוך כלכלית באברך ובמשפחתו האומללה, הן להוצאות המחיה והן להוצאות הכספיות הכרוכות בניסיון לחלצו ממאסר. בנוסף, רבי יואל מבקש ממקבל המכתב: "להתפלל עליו ולעורר רחמים עבורו... ולאשר שהמה סמוכים ונראים אצלי, ידעתי את מכאוביהם וצר לי בצערם, באתי גם אנכי להזכירם לפני כ"ק שליט"א". רבי יואל מבקש ממנו: "גם אולי יוכל להשתדל... שיעמדו לימינו בכל אופן ואופן יוכל להיות שיצמח לו טובה מזה".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וקמטים.
כפי הנראה נכתב אל אחד מאדמו"רי דורו, אך זהותו לא התבררה לנו. רבי יואל כותב אודות אברך תלמיד חכם מהעיר סאטמר היושב במאסר בבית הכלא בעיר קראקא. האדמו"ר מאריך לכתוב על הצורך הגדול לתמוך כלכלית באברך ובמשפחתו האומללה, הן להוצאות המחיה והן להוצאות הכספיות הכרוכות בניסיון לחלצו ממאסר. בנוסף, רבי יואל מבקש ממקבל המכתב: "להתפלל עליו ולעורר רחמים עבורו... ולאשר שהמה סמוכים ונראים אצלי, ידעתי את מכאוביהם וצר לי בצערם, באתי גם אנכי להזכירם לפני כ"ק שליט"א". רבי יואל מבקש ממנו: "גם אולי יוכל להשתדל... שיעמדו לימינו בכל אופן ואופן יוכל להיות שיצמח לו טובה מזה".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף (כתוב משני צדיו). 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות וקמטים.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
מכתב ברכות לנישואין, בחתימת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ניו יורק, [שנות הת"ש בקירוב].
נשלח אל רבי שלום עוזר ברוין, לרגל חתונת בתו: "והנני בזה לברכו בברכת מזל טוב שהשי"ת יעזור שזיווגם יעלה יפה ובנין עדי עד ויזכה לבנות בית נאמן לה' ולתורתו הקדושה ותזכו לרוות מזוג הזה ומכיו"ח רב עונג ונחת בדורות ישרים יבורך כחפץ לבבו...". המכתב כתוב בכתיבת ידי סופר, עם שורת סיום בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר: " ידידו דו"ש באה"ר [דורש שלומו באהבה רבה] מצפה להצלחתו, הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול עם קרעים קלים, משוקמים בחלקם בדבק סלוטייפ.
נשלח אל רבי שלום עוזר ברוין, לרגל חתונת בתו: "והנני בזה לברכו בברכת מזל טוב שהשי"ת יעזור שזיווגם יעלה יפה ובנין עדי עד ויזכה לבנות בית נאמן לה' ולתורתו הקדושה ותזכו לרוות מזוג הזה ומכיו"ח רב עונג ונחת בדורות ישרים יבורך כחפץ לבבו...". המכתב כתוב בכתיבת ידי סופר, עם שורת סיום בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר: " ידידו דו"ש באה"ר [דורש שלומו באהבה רבה] מצפה להצלחתו, הק' יואל טייטלבוים".
האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא העדה החרדית וממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, מעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות באזור מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. לאחר חתונתו עם בת האדמו"ר רא"ח הורביץ הרב מפלאנטש, התיישב בסאטמר והרביץ תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. כיהן ברבנות בערים אורשיווא, קרָאלי (משנת תרפ"ה), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנות השואה ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן את העדה החסידית הגדולה בעולם - חסידות סאטמר שהיא עד היום העדה הדומיננטית ביהדות האורתודוקסית בארה"ב. כיהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים. עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול עם קרעים קלים, משוקמים בחלקם בדבק סלוטייפ.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $500
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
שלשה מכתבים, בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מקרטשניף רבי צבי הירש רוזנבוים. [קרית אתא?], תש"ל-תשל"ב [1970-1972].
מכתבים עם תוכן מעניין: • מכתב מחודש טבת תש"ל ובו דברי הדרכה בעבודת החסידות. נשלח אל מייסדי בית מדרש חסידי בברוקלין, המיועד "להרוצים וחפצים בדרכי אבות הק'[דושים] נ"ע, להיות בצוותא חדא בכח ובפועל, ולילך בעקבי הצאן רועי ישראל הנאמנים, המה צדיקי אלפי ישראל...". • מכתב הדרכה כללי מחודש שבט תש"ל, אל "אחי ורעי ותלמידי ישיבתנו", בו כותב האדמו"ר: "...והנה לא הספקתי להיות ביחד יותר זמן, לתת בכם דרך האמת שקבלתי מזקני הק'[דושים] נ"ע זיע"א, אשר העבודה שהוא מקרב לב עולה רק לד', ואז אין עוד מלבדו...". • מכתב משנת תשל"ב, אודות מאבק של ארגון שוחטים, שפגעו ב"כבוד סאטמער".
הרה"ק רבי צבי הירש רוזנבוים (תרע"ב-תשס"ו), האדמו"ר מקרטשניף-סיגט, בעל "תורת חיים ואמונה", בנו של האדמו"ר רבי ניסן חיים מברודטשין ונכדו ותלמידו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרטשניף. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה. אדמו"ר בסיגט, בקרית אתא ובירושלים. ירא וחרד לדבר השם, קנאי לשם שמים ללא התפעלות משינויי התקופה, ומקורב גם לחוגי סאטמר. נודע כפועל ישועות בתפלתו מעומק הלב, על צרות הכלל והפרט.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי, כ-21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמי נייר דבק.
מכתבים עם תוכן מעניין: • מכתב מחודש טבת תש"ל ובו דברי הדרכה בעבודת החסידות. נשלח אל מייסדי בית מדרש חסידי בברוקלין, המיועד "להרוצים וחפצים בדרכי אבות הק'[דושים] נ"ע, להיות בצוותא חדא בכח ובפועל, ולילך בעקבי הצאן רועי ישראל הנאמנים, המה צדיקי אלפי ישראל...". • מכתב הדרכה כללי מחודש שבט תש"ל, אל "אחי ורעי ותלמידי ישיבתנו", בו כותב האדמו"ר: "...והנה לא הספקתי להיות ביחד יותר זמן, לתת בכם דרך האמת שקבלתי מזקני הק'[דושים] נ"ע זיע"א, אשר העבודה שהוא מקרב לב עולה רק לד', ואז אין עוד מלבדו...". • מכתב משנת תשל"ב, אודות מאבק של ארגון שוחטים, שפגעו ב"כבוד סאטמער".
הרה"ק רבי צבי הירש רוזנבוים (תרע"ב-תשס"ו), האדמו"ר מקרטשניף-סיגט, בעל "תורת חיים ואמונה", בנו של האדמו"ר רבי ניסן חיים מברודטשין ונכדו ותלמידו של האדמו"ר רבי אליעזר זאב מקרטשניף. חתן האדמו"ר רבי חיים מרדכי מנדבורנה. אדמו"ר בסיגט, בקרית אתא ובירושלים. ירא וחרד לדבר השם, קנאי לשם שמים ללא התפעלות משינויי התקופה, ומקורב גם לחוגי סאטמר. נודע כפועל ישועות בתפלתו מעומק הלב, על צרות הכלל והפרט.
3 מכתבים, על נייר מכתבים רשמי, כ-21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וכתמי נייר דבק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בחתימת האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלטר. [תל אביב?], אב תשל"ב [1972].
מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. נשלח אל הגאון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, מכתב תודה על פעילותו "לחיזוק תורתנו הקדושה ולהרמת קרנו של הציבור החרדי בבני ברק", על ידי שילובה של סיעת "אגודת ישראל" במסגרת הגוש החרדי בבחירות לעירייה.
האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן-זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור ה"אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, ה"בית ישראל" (שנפטר באדר תשל"ז) וה"לב שמחה" (שנפטר בתמוז תשנ"ב), הוכתר רבי פנחס מנחם על מקומם, וכיהן קרוב לארבע שנים כאדמו"ר לחסידות גור, עד לפטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת יד קדשו. נשלח אל הגאון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק, מכתב תודה על פעילותו "לחיזוק תורתנו הקדושה ולהרמת קרנו של הציבור החרדי בבני ברק", על ידי שילובה של סיעת "אגודת ישראל" במסגרת הגוש החרדי בבחירות לעירייה.
האדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם" - רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ"ו-תשנ"ו), בן-זקוניו של האדמו"ר הזקן מגור ה"אמרי אמת". קדוש וגאון. כיהן בראשות ישיבת "שפת אמת" בירושלים. חבר מועצת גדולי התורה. פעל רבות בעסקי ציבור ושימש כחבר הנהלת מוסדות אגודת ישראל. לאחר פטירת אחיו האדמו"רים מגור, ה"בית ישראל" (שנפטר באדר תשל"ז) וה"לב שמחה" (שנפטר בתמוז תשנ"ב), הוכתר רבי פנחס מנחם על מקומם, וכיהן קרוב לארבע שנים כאדמו"ר לחסידות גור, עד לפטירתו הפתאומית במוצאי פורים שנת תשנ"ו.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $13,750
כולל עמלת קונה
שתי תעודות של האדמו"ר רבי יעקב לייזר (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק, עם תמונותיו וחתימות ידו.
1. תעודה (Certificat) שהונפקה מטעם הנציגות הבלגית של נציבות האו"ם לפליטים, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר (Leiser Jakob). בריסל (בלגיה), מאי 1958. צרפתית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו ותאריך לידתו, ועוד; עם תמונת פני קדשו, ולצדה חתימת יד קדשו באותיות לטיניות. חתימה וחותמת רשמיים.
11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
2. תעודת מסע (Titre de Voyage / Reisdocument), שהונפקה מטעם משרד החוץ ולשכת הסחר של בלגיה, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר. בריסל, 6 בינואר 1982. צרפתית והולנדית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו, מקום ותאריך לידתו (Rogach, רויג, פולין; 23 דצמבר 1906), תיאור פיזי, מקצוע (Rabbijn, רבי), כתובת מגורים, שם האשה (Glanz Alta, גלנץ אלטא - הרבנית אלטא בינה, בת האדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן, חתנו של הרב ישכר דב הכהן גלאנץ).
בעמ' 3 תמונת פני קדשו ומתחתיה חתימת-יד קדשו באותיות לטיניות. חותמת דיו רשמית.
מקום ותאריך הנפקת התעודה: אנטוורפן, 6 בינואר 1982. תוקף התעודה עד ה-6 בינואר 1983. תוקף התעודה הוארך שלוש פעמים, עד לתאריך 4 לנובמבר 1986. כולל חותמות רשמיות ובולים של תשלומי אגרה.
התעודה כוללת אישורי ויזות לאוסטריה, לאנגליה, לארצות הברית והולנד. ומופיעות בו חותמות ורישומים רבים מנסיעותיו השונות של האדמו"ר למדינות אלה.
14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
האדמו"ר רבי יעקב לייזר (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק (תרס"ו-תשנ"ז), האדמו"ר השני לשושלת פשעווארסק. תלמיד רבי דוד טעבלי מדוקלא ורבי חנה הלברשטאם מקולשיץ, שימש לפני השואה כרב בעיר יאשליסק. חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק, וממלא מקומו באדמו"רות בעיר אנטוורפן שבבלגיה.
1. תעודה (Certificat) שהונפקה מטעם הנציגות הבלגית של נציבות האו"ם לפליטים, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר (Leiser Jakob). בריסל (בלגיה), מאי 1958. צרפתית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו ותאריך לידתו, ועוד; עם תמונת פני קדשו, ולצדה חתימת יד קדשו באותיות לטיניות. חתימה וחותמת רשמיים.
11 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
2. תעודת מסע (Titre de Voyage / Reisdocument), שהונפקה מטעם משרד החוץ ולשכת הסחר של בלגיה, עבור האדמו"ר רבי יעקב לייזר. בריסל, 6 בינואר 1982. צרפתית והולנדית.
התעודה כוללת פרטים מזהים של האדמו"ר, שמו, מקום ותאריך לידתו (Rogach, רויג, פולין; 23 דצמבר 1906), תיאור פיזי, מקצוע (Rabbijn, רבי), כתובת מגורים, שם האשה (Glanz Alta, גלנץ אלטא - הרבנית אלטא בינה, בת האדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן, חתנו של הרב ישכר דב הכהן גלאנץ).
בעמ' 3 תמונת פני קדשו ומתחתיה חתימת-יד קדשו באותיות לטיניות. חותמת דיו רשמית.
מקום ותאריך הנפקת התעודה: אנטוורפן, 6 בינואר 1982. תוקף התעודה עד ה-6 בינואר 1983. תוקף התעודה הוארך שלוש פעמים, עד לתאריך 4 לנובמבר 1986. כולל חותמות רשמיות ובולים של תשלומי אגרה.
התעודה כוללת אישורי ויזות לאוסטריה, לאנגליה, לארצות הברית והולנד. ומופיעות בו חותמות ורישומים רבים מנסיעותיו השונות של האדמו"ר למדינות אלה.
14.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
האדמו"ר רבי יעקב לייזר (ר' יענקל'ה) מפשעווארסק (תרס"ו-תשנ"ז), האדמו"ר השני לשושלת פשעווארסק. תלמיד רבי דוד טעבלי מדוקלא ורבי חנה הלברשטאם מקולשיץ, שימש לפני השואה כרב בעיר יאשליסק. חתן האדמו"ר רבי איציק'ל מפשעווארסק, וממלא מקומו באדמו"רות בעיר אנטוורפן שבבלגיה.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 88 - חלק א' - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
6.9.2022
פתיחה: $300
נמכר ב: $550
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן היילפרין, מגדולי רבני לונדון. [לונדון?], אדר ב' תשמ"ט [1989].
נשלח אל רבי יהודה מאיר אברמוביץ "יו"ר הועד הפועל של אגודת ישראל העולמית". כפי העולה מהמכתב, הרב היילפרין - שהיה מקובל אצל כל החוגים, התבקש מאת הרב אברמוביץ לפעול להשבת השלום בחוגי "אגודת ישראל" [בתשרי של אותה שנה, הקים הרב שך את תנועת "דגל התורה" ופרש מ"אגודת ישראל", כחלק ממאבקו בתנועת חב"ד].
רבי אלחנן היילפרין מתייחס למחלוקת שנוצרה בעקבות התנגדותו הנחרצת של הרב שך לדרכו של האדמו"ר מליובאוויטש, וטוען כי אין סיכוי להשכנת שלום בין הצדדים, בין היתר מכיון שקשה לשכנע את הרב שך לחזור בו מהתנגדותו: "...מעשי שטן הצליח ע"י שלוחיו הקטנים, מחרחרי ריב ואנשי מדון, להטות לב ולבלבל ראש גאון בתורה ויראה, ע"י זיופים, עד כדי הטלת מום בקדשים... ואם כל חכמי ישראל הם כקליפת השום, מי מדמה בדעתו להשפיע עליו, שלכל הפחות מפני הצלת ענינים חשובים... יחזור ממהלכו - שבוודאי דעתו [=של הרב שך], לשם שמים, דיבר ועשה מה שדיבר ועשה".
מאידך גיסא - כותב הרב היילפרין - אי אפשר להעלות על הדעת שרב חסידי יסכים לתת יד להחרמה מפלגתית של תנועת חב"ד, כפי שדרש אז הרב שך: "ומצד אחר, הכי מי מאתנו, כלומר חניכי ברכי ת"ח וחסידים מגזע עץ החיים בעשטוה"ק [בעל שם טוב הקדוש] וענפיו וענפי-ענפיו זי"ע, יסכים לשתף פעולה כל שהיא, לנדות ולהבדיל עדת חסידים ומלכם בראשם, גם אם אין דרכם דרכנו, חס מלהזכיר. וממילא איני רואה בשכלי הדל, תקוה לפעול למען השלום...".
הרב היילפרין חותם בכאב: "הכו"ח בצער וכאב על עלבון התורה וגדולי'[ה], ומחכה בציפי'[ה] לישועה להרמת קרן התורה וישראל, הק' אלחנן בהר"ר דוד היילפרין".
בשולי המכתב מבקש הרב היילפרין: "נ.ב. בבקשה לשמור על סודיות מכתבי, ששפכתי שיח צערי לפני מעכתה"ר...".
הגאון רבי אלחנן היילפרין (תרפ"ב-תשע"ה), מגדולי רבני לונדון, רבה של שכונת גולדרס-גרין. נולד בעיר קאשוי (קושיצ'ה) לאביו רבי דוד היילפרין אב"ד דובשיץ, ולאמו הרבנית בתו של הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא. הגיע בשנת תרצ"ט ללונדון, בה כיהן ברבנות למעלה משבעים שנה. בשנת תש"ב הקים את בית מדרשו "בית שמואל" בשכונת גולדרס-גרין, בו הקים ישיבה, וכיהן בה כר"מ. הקים בתי ספר "פרדס" לבנים ולבנות בעיר. בהמשך כיהן כדיין בבית הדין של "התאחדות קהלות החרדים", ומאוחר יותר כראב"ד "התאחדות קהלות החרדים". נודע בגדלותו הרבה ובהנהגתו בחן ובחכמה בכל ענין שהיה מעורב בו. כונה בחיבה בפי כל "ר' חוּנֶע". מחבר הספרים "שדה אלחנן" ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב.
נשלח אל רבי יהודה מאיר אברמוביץ "יו"ר הועד הפועל של אגודת ישראל העולמית". כפי העולה מהמכתב, הרב היילפרין - שהיה מקובל אצל כל החוגים, התבקש מאת הרב אברמוביץ לפעול להשבת השלום בחוגי "אגודת ישראל" [בתשרי של אותה שנה, הקים הרב שך את תנועת "דגל התורה" ופרש מ"אגודת ישראל", כחלק ממאבקו בתנועת חב"ד].
רבי אלחנן היילפרין מתייחס למחלוקת שנוצרה בעקבות התנגדותו הנחרצת של הרב שך לדרכו של האדמו"ר מליובאוויטש, וטוען כי אין סיכוי להשכנת שלום בין הצדדים, בין היתר מכיון שקשה לשכנע את הרב שך לחזור בו מהתנגדותו: "...מעשי שטן הצליח ע"י שלוחיו הקטנים, מחרחרי ריב ואנשי מדון, להטות לב ולבלבל ראש גאון בתורה ויראה, ע"י זיופים, עד כדי הטלת מום בקדשים... ואם כל חכמי ישראל הם כקליפת השום, מי מדמה בדעתו להשפיע עליו, שלכל הפחות מפני הצלת ענינים חשובים... יחזור ממהלכו - שבוודאי דעתו [=של הרב שך], לשם שמים, דיבר ועשה מה שדיבר ועשה".
מאידך גיסא - כותב הרב היילפרין - אי אפשר להעלות על הדעת שרב חסידי יסכים לתת יד להחרמה מפלגתית של תנועת חב"ד, כפי שדרש אז הרב שך: "ומצד אחר, הכי מי מאתנו, כלומר חניכי ברכי ת"ח וחסידים מגזע עץ החיים בעשטוה"ק [בעל שם טוב הקדוש] וענפיו וענפי-ענפיו זי"ע, יסכים לשתף פעולה כל שהיא, לנדות ולהבדיל עדת חסידים ומלכם בראשם, גם אם אין דרכם דרכנו, חס מלהזכיר. וממילא איני רואה בשכלי הדל, תקוה לפעול למען השלום...".
הרב היילפרין חותם בכאב: "הכו"ח בצער וכאב על עלבון התורה וגדולי'[ה], ומחכה בציפי'[ה] לישועה להרמת קרן התורה וישראל, הק' אלחנן בהר"ר דוד היילפרין".
בשולי המכתב מבקש הרב היילפרין: "נ.ב. בבקשה לשמור על סודיות מכתבי, ששפכתי שיח צערי לפני מעכתה"ר...".
הגאון רבי אלחנן היילפרין (תרפ"ב-תשע"ה), מגדולי רבני לונדון, רבה של שכונת גולדרס-גרין. נולד בעיר קאשוי (קושיצ'ה) לאביו רבי דוד היילפרין אב"ד דובשיץ, ולאמו הרבנית בתו של הגאון הנודע רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישלא. הגיע בשנת תרצ"ט ללונדון, בה כיהן ברבנות למעלה משבעים שנה. בשנת תש"ב הקים את בית מדרשו "בית שמואל" בשכונת גולדרס-גרין, בו הקים ישיבה, וכיהן בה כר"מ. הקים בתי ספר "פרדס" לבנים ולבנות בעיר. בהמשך כיהן כדיין בבית הדין של "התאחדות קהלות החרדים", ומאוחר יותר כראב"ד "התאחדות קהלות החרדים". נודע בגדלותו הרבה ובהנהגתו בחן ובחכמה בכל ענין שהיה מעורב בו. כונה בחיבה בפי כל "ר' חוּנֶע". מחבר הספרים "שדה אלחנן" ועוד.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב.
קטגוריה
מכתבים - חסידות
קָטָלוֹג