מכירה מקוונת 40 - חב"ד
מכירת חב"ד מיוחדת לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז של רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ח [1958].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הגה"ח ר' אלתר ישכר דב הלוי ליברמן (נפטר תשע"ב) בברוקלין: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' משה בצלאל "וקשטיין" [כנראה הרה"ח ר' משה בצלאל וקסלשטיין מירושלים, חמיו של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא רבה של בני ברק]: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת מילים בכתב ידו.
נשלח אל מרת אלטע רויזע (רוזה) גנעשע דוכמן (בת הרה"ח ר' הלל פבזנר ואשת הרה"ח ר' ברוך דוכמן) בבני ברק. במכתבו מברך הרבי לקראת השנה החדשה: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילים: "בריף ערהלטן [מכתבה התקבל]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. רישום בשוליים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' מימון מלכא בצפרו (מרוקו): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 18 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. רישום בעט בשוליים (חלקו התחתון של הדף גזור).
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל השו"ב הרה"ח ר' יעקב אשר טלר בלונדון: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 17.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. רישום בעט בשוליים (חלקו התחתון של הדף גזור).
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ח ר' יודא צבי שטרנפלד בפתח תקווה: "ולקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. רצועות נייר דבק בשוליים העליונים והתחתונים (ללא פגיעה בטקסט).
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו באנגלית.
נשלח אל מרת M. Schoenberg בנורוויצ' (Norwich), קונטיקט ארה"ב: "בהתקרב ראש השנה, ראשיתה של השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לה ולכל אשר לה, לשנה טובה ושמחה בגשמיות וברוחניות" (אנגלית).
מעל חתימת-ידו (באנגלית) נוספה ברכת "כתיבה וחתימה טובה" (בעברית).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל בשוליים.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, עם תוספת מילים ותיקונים בכתב ידו.
נשלח אל הגה"ח ר' מאיר צבי (מונק'ע) גרוזמן (תרצ"ד-תשע"ז; מראשי ישיבת "תומכי תמימים" כפר חב"ד במשך קרוב ליובל שנים ובעמח"ס "אמרי צבי"): "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את המילים: "מכ' נתקבל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשמ"ג [1983].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל "הרה"צ והרה"ח... בנש"ק [הרב הצדיק והרב החסיד... בנם של קדושים] וכו' מוה"ר אהרן יחיאל" לייפר האדמו"ר מנדבורנה-צפת: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי, לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
רבי אהרן יחיאל לייפר האדמו"ר מנדבורנה-צפת (תרע"ב-תש"ס), בן רבי דוד לייפר מנדבורנה הי"ד (תרנ"א-תש"ד), ונצר לשושלת אדמו"רי פרמישלאן-נדבורנה. חתן הרב זאב וולף הלוי טירנואר אב"ד שאמקוט, סוצ'אבה ופלטיצ'ן. לאחר השואה, בשנת תש"י עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה הקים את בית המדרש "נזר הקודש". קירב רבים לתורה ולחסידות. היה מקורב לרבי מליובאוויטש ולחסידי חב"ד בעיר צפת. נפטר בסיון תש"ס ומנוחתו כבוד בבית העלמין החדש בצפת.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קמטים ובלאי רב. נקבים בקווי הקפל. פגם בהדפסת הבלאנק (השם "מנחם" ומספר הבית "770" נשמטו מנוסח הבלאנק הרשמי).
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. אוטבוצק, כ"ה תמוז תרצ"ה [1935].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", עם תוספת בכתב ידו.
נשלח אל שאר בשרו הגה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בפתח מכתבו כותב הריי"ץ: "נהניתי לשמוע משלומו ושלום ב"ב שי' ואצטער על אשר טרם השיג כלי לפרנסה וטוב הדבר שמתלמד והשי"ת יזמין לו פרנסתו בריוח ובמנוחה בגו"ר שיוכל לקבוע עתים לתורה ויגדלו ילידיהם שי' מתוך פרנסה בריוח".
בהמשך מוסיף הריי"ץ: "תודה רבה וברכה מרובה על אשר הנהיג דבר אמירת השיעור תהלים אחר התפילה", וכותב: "גודל הזכות אשר בזה אין לשער ואין לתאר בדברים כלל, ובבקשה על להבא לעורר בזה בכל מקום ומקום שידו מגעת ע"י מכיריו ומכירי מכיריו, ואשרי לי אם כל תלמידי התמימים וידידנו אנ"ש שי' היו משתדלים בזה "
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המכתב נדפס בהשמטות באגה"ק של הריי"ץ (כרך ג', אגרת תשפז).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק. סימני קיפול. כתמים ובלאי. התכהות שולי הדף. קרע חסר גדול בשוליים (ללא פגיעה בטקסט) משוקם במילוי נייר.
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת תרצ"ט נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה, ולאחר כעשרה חודשים, באמצע שנת ת"ש, שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. אוטבוצק, י' טבת תרצ"ו [1 בינואר 1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, וחתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק".
נשלח אל שאר בשרו הגה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בפתח דבריו כותב הריי"ץ כי קיבל ממנו פרישת שלום באמצעות המשפיע הנודע ר' אלתר שמחוביץ' ("ידידנו הנעלה והכי נכבד משכיל על דבר טוב ועוסק בעבודה וו"ח אי"א מוהר"א שי' סימחאוויטש"), ומברכו: "השי"ת ישלח לו רפו"ש בקרוב ויחזקהו ויאמצהו בגו"ר שיוכל להתעסק בעבודתו בהשפעת דא"ח ברבים ולהורות לידידנו אנ"ש שי' באה"ק ת"ו בעניני ודרכי החסידות והחסידים לטובה ולברכה בגו"ר".
בהמשך כותב הריי"ץ כי שמח לשמוע אודות ההתוועדויות שנערכו בירושלים לרגל חגי הגאולה יו"ד וי"ט כסלו, ומביע את תקוותו כי התקבלו במהלכן החלטות טובות: קביעות בלימוד חסידות, אמירת תהלים כל יום אחר התפלה במנין, ושמירת הסדר הנהוג בשבת מברכים - אמירת תהלים, לימוד חסידות ועריכת התוועדות. הריי"ץ מבקש מהרע"ז סלונים להמשיך לדווח לו על פעולות מעין אלו: "לשמחני בידיעות מנעימות כאלו אשר לבי נפשי ומאדי נתונים נתונים[!] המה לטובתן של ישראל שי' בכלל וידידנו אנ"ש שי' בפרט, אשר תמיד אהגה בטובתם וטובת ביתם וילידיהם ויו"ח... ועל עניניהם ועניני ב"ב שי' בגו"ר נודע לי בעומק ופנימיות לבבי, וכל ידיעה טובה משמח את לבבי וגורם לי עונג רב".
בהמשך המכתב מברכו הריי"ץ בפרנסה ברווח ובמנוחה, "שיוכל לשקוד בתורה ועבודה ובהחזקת עניני ודרכי החסידות והחסידים וידריך את ב"ב שי' ברוב טוב בגו"ר", ומוסיף: "כבר מלתי אמורה אשר כל אחד מאנ"ש ותלמידי התמימים שי' צריכים כאו"א להיות ממזכי הרבים איש איש באשר יוכל כי כל אחד ואחד מאנ"ש ותלמידי התמימים שי' הם ענף מאילנא דחייא".
בחלקו האחרון של המכתב מנחה הריי"ץ את הרע"ז סלונים, שפעל בשליחותו שנים רבות בכמה מדינות ברחבי העולם, להמשיך לשמור על קשר עם מקורביו במדינות אלו, ובייחוד עם אלו מגזע אנ"ש שהתרחקו מתורה ומצוות, ולעוררם על קיום התורה והמצוות ולימוד תורת החסידות: "באשר ידידי שי' נסע בכמה וכמה מדינות ויש לו כמה מכירים מאנ"ש ומגזע אנ"ש... נכון הדבר אשר מזמן לזמן יבוא עמהם בחליפות כתובים לעוררם איש איש לפי ערכו, את אלו בקביעות לימוד דא"ח והתועדות, ואת אלו באמירת תהלים, ובפרט אלו הדרושים התעוררות וחיזוק בשמירת קיום המצות הנה בודאי צריכים לעשות זאת והוא זכות גדול עד מאד".
המכתב נדפס באגה"ק של הריי"ץ (כרך ג', אגרת תתכד).
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים, פגמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ובקווי הקפל (עם פגיעה קלה בטקסט). רצועות דבק בגב לחיזוק. רישומים בשוליים ובגב.
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת תרצ"ט נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה, ולאחר כעשרה חודשים, באמצע שנת ת"ש, שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. אוטבוצק, כ"ה אדר תרצ"ו [1936].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", עם תוספת בכתב ידו.
נשלח אל שאר בשרו הגה"ח ר' עזריאל זליג (רע"ז) סלונים. בראשית מכתבו מודה לו הריי"ץ עבור הברכה שמסר בשם אנ"ש והתמימים בארץ ישראל לרגל שמחת בר המצוה של נכדו יחידו הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' (בן בתו הבכורה הרבנית חנה וחתנו הרב שמריהו גורארי' - הרש"ג), שהתקיימה בכ"ה שבט תרצ"ו באוטבוצק שבפולין: "במענה על מכתבו בברכת מז"ט בעד הבר מצוה של נכדי שי' בשמו ובשם כל אנ"ש והתמימים שי', הנה כל המברכים יתברכו ברוב טוב בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
בהמשך המכתב מברך הריי"ץ את העוסקים בקיום סדר מנהגי שבת מברכים [אמירת תהלים, לימוד חסידות ועריכת התוועדות]: "והנני בתודה רבה ובברכה כפולה לכל העוסקים בזה, וגדול שכרם בגו"ר"; ממשיך בענין חזרת מאמר חסידות בשעת סעודה שלישית: "הסידור אשר כל א' מהצעירים שי' יחזור דא"ח בע"פ [דברי אלוהים חיים בעל פה] בסעודה ג' הוא טוב מאד והוי תועלת כפולה ומשולשת והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר"; ומסיים בפרישת שלום ל"מוהר"ר אייזיק" (הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג?): "יעזרהו השי"ת בהמצטרך לו בגשמיות וברוחניות".
בסוף המכתב הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המכתב שלפנינו לא פורסם באגה"ק של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נקבי תיוק. סימני קיפול וקמטים. כתמים, פגמים ובלאי. רישום בעט בגב.
הרב עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.
נולד בעיר חברון לאביו הרב זאב דב, נכד הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. בצעירותו התייתם מאביו, ובהיותו כבן 15, לקראת שנת תרע"ג נסע ללמוד בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש. הרע"ז נעשה בן בית אצל הרבי הרש"ב וסעד על שולחנו בשבתות וחגים. בשנת תרע"ח, בעקבות מלחמת האזרחים, נסע ללמוד בסניף "תומכי תמימים" שבעיר חרסון באוקראינה, שם התקרב אל החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד ובעידודו סבב בקולוניות היהודיות שבפלך חרסון ומסר שיעורי חסידות. היה נוסע מעת לעת לחגים אל הרש"ב בעיר רוסטוב, ולאחר הסתלקות הרש"ב, המשיך לנסוע אל בנו וממלא מקומו הריי"ץ. לאחר חג הפסח תרפ"ב חזר לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא מונה למשפיע בית-הכנסת "צמח צדק" בעיר העתיקה, ונשא לאשה את מרת חיה פייגל (בת אחותו שיינא מושקא ובעלה הרה"ח משה שלמה כהנא שפירא, צאצא לבעל ה"מגלה עמוקות").
בעידודו והוראתו של הריי"ץ החל בשנת תרפ"ד את פעילותו כשד"ר ויצא למסע נדודים ברחבי העולם כולו. בשליחותו זו הוא עסק בגיוס כספים ובהפצת היהדות והחסידות וקירוב רחוקים. הוא פעל בקרב הקהילות הנדחות ביותר, בכל רחבי תבל, להקמת מקוואות, מינוי רבנים ושו"בים וקביעת שיעורים בתורה ובחסידות. נטל חלק בהקמת "אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה". בתום אחת משליחויותיו העיר האדמו"ר הריי"ץ: "זעליג קען דורכברעכען א זאך" (זליג מסוגל לחולל דבר). בהזדמנות נוספת התבטא הריי"ץ: "ביי דיר זעליג איז א נסיעה גארנישט [אצלך זליג נסיעה היא כלום]". בשנת תרצ"ט נסע בשליחות הריי"ץ לאוסטרליה, ולאחר כעשרה חודשים, באמצע שנת ת"ש, שב לירושלים והתמסר לפעילות למען קהילות חב"ד בארץ ישראל.
הרע"ז היה האפוטרופוס של נכסי "בית רבי" בארץ, ועמד בחלופת מכתבים הדוקה עם הרבנית שטערנא שרה אשת הרש"ב ועם הרבנית נחמה דינה אשת הריי"ץ. נפטר בחול המועד סוכות ונטמן בהר המנוחות בירושלים. הותיר דור ישרים מבורך. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בעולם.