ספר לוח ברכת הנהנין, עם סדר נטילת ידים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא, עם תרגום ליידיש מאת רבי מרדכי ב"ר שלמה זלמן. [סדילקוב, תק"פ 1820].
במהדורה שלפנינו נדפסו ההלכות בחלקם העליון של העמודים, ובחלקם התחתון של העמודים נדפס תרגומן ליידיש.
מהדורה זו היא למעשה "סדר ברכות הנהנין" שהדפיס האדמו"ר הזקן בסידורו, ולא "לוח ברכת הנהנין" (ראה פריט 111). עם זאת, במהדורה שלפנינו לא נדפסו פרקים יא-יג שב"סדר ברכות הנהנין". שינוי נוסף במהדורה זו: "סדר נטילת ידים" נדפס לפני הלכות ברכות הנהנין, ולא בסופן כמו במהדורות הקודמות.
[132] דף (במקור: [135] דף). חסרים 3 דפים: שני הדפים הראשונים (כולל דף השער), ודף [7]. שני הדפים הראשונים הושלמו בצילום. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש בדפים רבים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות הדפים ובטקסט במספר דפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות מס' 266; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, עמ' 212-213.

לוח ברכת הנהנין
"לוח ברכת הנהנין" נועד להביא בקצרה את פסקי הלכות ברכות כהכרעת האדמו"ר הזקן. הביבליוגרף ר' חיים ליברמן העלה השערה כי החיבור נקרא בשם "לוח", מפני שבמקור נדפס כלוח שנועד לתליה על כותלי בתי כנסת ובתי מדרש (כדוגמת לוחות שנה וכיו"ב).
האדמו"ר הזקן כתב תחילה בהרחבה את פסקיו בהלכות ברכות הנהנין בשלחן ערוך שחיבר (בהיותו במזריטש, בשנים תקל"ב-תקל"ג). השלחן ערוך נדפס רק לאחר פטירתו, בקאפוסט תקע"ו. אך קודם לכן (בשנות התק"נ או בראשית שנות התק"ס) כבר הדפיס האדמו"ר את ה"לוח" ובו קיצר את הפסקים שכתב בשלחן ערוך, שישמשו הלכה למעשה. חיבור זה נדפס כאמור כבר בחייו והוא תואם להכרעות של האדמו"ר הזקן בשלחן ערוך שלו.
מאוחר יותר כתב האדמו"ר הזקן חיבור שלישי בהלכות ברכות, שנקרא "סדר ברכת הנהנין". חיבור זה נדפס אף הוא מספר פעמים בחיי האדמו"ר הזקן, בתוך סידורו, ובו שינה הרבה מן הפסקים וההכרעות שפסק בשלחן ערוך וב"לוח". בעוד שבחיבורים הנ"ל פסק על פי דעות הפוסקים האחרונים ובראשם ה"מגן אברהם", הרי שב"סדר ברכת הנהנין" חזר בו והכריע על פי דעות הראשונים.