מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים

כתב-יד, ארבעה חיבורים קצרים של ה"ישמח משה" על המגילות ועל ספר משלי – הוספות והגהות עריכה רבות בכתב-יד קדשם של צאצאיו האדמו"רים העורכים: בעל ה"ייטב לב" מסיגט ורבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש

פתיחה: $15,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $52,500
כולל עמלת קונה

צרור דפים בכתב-יד, ארבעה חיבורים קצרים על המגילות אסתר, קהלת ורות, ועל ספר משלי, מאת הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, בעל ה"ישמח משה". כתיבת סופר, עם הגהות עריכה, משפטי קישור והוספות רבות, בכתב-ידם של צאצאיו – האדמו"רים רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט, בעל ה"ייטב לב", ורבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפאש.
דפים בפורמט גדול, כתובים משני צדיהם (שני טורים בעמוד).
החיבורים שלפנינו נערכו והובאו לדפוס בסיגט בשנת תרס"ו על ידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפאש, ונדפסו בספר "ישמח משה" על נ"ך ומגילות.
קודם לכן, בשנים תר"ט-תרכ"א, כשערך ה"ייטב לב" את הספר "ישמח משה" על פרשיות התורה, הוא לקח קטעים מהדפים שלפנינו, ושיבצם בספר על התורה. בחלק מקטעים אלו הוסיף ה"ייטב לב" הגהות עריכה ומשפטי קישור, המופיעים לפנינו בכתב-יד קדשו.
ארבעת החיבורים בדפים שלפנינו הם:
• חיבור על מגילת אסתר. יב דף (24 עמודים כתובים).
נדפס בשם "עסיס רמני". העורך כותב בהקדמתו שקרא את החיבור בשם "עסיס רמני", כי ראה את השם הזה מופיע בכתב היד (ואכן, לפנינו מופיע שם זה בראש דף ג; עם זאת, בראש דף א ובראש דף ה מופיע השם "עסיס רמונים"). העורך משער שהסיבה לבחירת המחבר בשם זה היא התאמת הגימטריה של שם החיבור לשם המחבר: "וחשבתי דרכי והוא עולה בגימ'[טריה] משה בן צבי" [כשם המחבר].
• חיבור על מגילת קהלת. י דף (19 עמודים כתובים).
נדפס בשם "מור ולבונה" (בגימטריה משה, שם המחבר).
בדפי החיבור שלפנינו מספר הגהות בכתב-יד קדשו של האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט, בדפים: ה/2-ו/1 (שלוש מן ההגהות מתפרסות על שני הדפים; ההגהות נדפסו בספר ישמח משה בפרשת לך לך); ח/1-ח/2 (נדפסו בישמח משה פרשת ראה).
• חיבור על מגילת רות. ג דף (5 עמודים כתובים).
נדפס בשם "כליל תפארת".
• שני דפים מתוך חיבור על ספר משלי.
בדף השני (בשני צדיו) מספר הגהות בכתב-יד ה"ייטב לב" (רובן נדפסו בישמח משה פרשת אחרי, אחת נדפסה בישמח משה על נ"ך).
בכל דפי החיבורים הנ"ל עשרות הגהות עריכה בכתב-יד העורך האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפאש.
סך הכל 27 דף. 41-42 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשוליים, עם פגיעה בטקסט במספר דפים.


האדמו"ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, שו"ת "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.


האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – בעל ה"ייטב לב"
(תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל ה"ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת מחוז מרמרוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.


האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים (תרט"ו-תרצ"ה), נכדו ותלמידו המובהק של האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט. הוא וזקנו ערכו יחד את הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה". בשנים תרס"ו-תרס"ח הוציא לאור שני כרכים של "ישמח משה" על נ"ך ועניינים נוספים. כמו כן, ערך והוציא לאור חלק מספרי זקנו ה"ייטב לב". בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד ור"מ בלאפאש (מאדיאר-לאפאש, כיום: רומניה). בסוף ימיו התגורר בארה"ב, שם כיהן כאדמו"ר מוולאווע.


בעל ה"ישמח משה" כתב כל ימיו חידושים בכל חלקי התורה – הלכה, אגדה דרוש וחסידות. את חידושיו אלה כתב בצורה מזדמנת, על גבי ניירות ופתקאות, ולא באופן מסודר. לאחר פטירתו, עברו כתביו לנכדו ותלמידו ה"ייטב לב", שמסר את הכתבים לידי סופר, שיעתיקם בצורה מסודרת. לאחר העתקת הכתבים החל ה"ייטב לב" לערוך ולסדר את החידושים לפי נושאים. תוך כדי העריכה, הוסיף הגהות, משפטי פתיחה וקישור ומראי מקומות רבים. מכתבים אלו הדפיס ה"ייטב לב", בין השנים תר"ט-תרכ"א, את סדרת הספרים "ישמח משה" על פרשיות התורה. בהמשך, כשנעשה ה"ייטב לב" טרוד בענייני רבנותו וישיבתו ובהרבצת תורה לתלמידיו הרבים, מסר את יתר הכתבים לחתנו – רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד גורליץ ולנכדו רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, כדי שיערכו ויסדרו חיבורים נוספים מתורת ה"ישמח משה" להדפסה. רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מגורליץ ערך את שו"ת "השיב משה" (נדפס בלבוב, תרכ"ו). רבי משה דוד טייטלבוים מלאפאש ערך את החיבור "תפלה למשה" על תהלים (נדפס בקראקא, תר"מ), ובשנים תרס"ו ותרס"ח ערך והדפיס שני כרכים חדשים בשם "ישמח משה", בהם לקט של עשרה חיבורים קטנים על נ"ך, מגילות, אגדות חז"ל ועוד.


הדפים שלפנינו היו הבסיס לחיבוריו השונים של ה"ישמח משה". ניתן לראות בהם את השלב הראשוני של כתבי ה"ישמח משה", קודם העריכה והחלוקה לנושאים ולספרים שונים. עקבות העריכה בכתב-יד קדשם של צאצאיו הקדושים הנ"ל מופיעים על הדפים שלפנינו.

קטגוריה
כתבי יד ומכתבים – גדולי החסידות