מכירה 83 - חלק א' - פריטים נדירים ומיוחדים

כתב-יד, חישוב הקץ שכתב ה"ישמח משה", אך הושמט ושונה בדפוס על ידי נכדו העורך האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט / חמשה חידושים שהתחדשו לבעל ה"ישמח משה" בחלום – עם הגהות עריכה בכתב-יד קדשם של צאצאיו האדמו"רים ה"ייטב לב" מסיגט ורבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש

פתיחה: $10,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $75,000
כולל עמלת קונה

אוסף דפים בכתב-יד, מחידושי בעל ה"ישמח משה" בעת עריכתם לדפוס, עם הגהות צאצאיו האדמו"רים ה"ייטב לב" מסיגט ורבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, עם שינויים מהנדפס וקטעים שלא נדפסו:
• שני דפים בכתב-יד, חידושי אגדה ודרוש על פרשיות התורה, נ"ך ומגילות, מאת הגה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – בעל ה"ישמח משה". כתיבת סופר. עם שתי הגהות עריכה בכתב-ידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט – בעל ה"ייטב לב", [גורליץ? בין השנים תר"ט-תרי"א 1849-1851]; ועם הגהות עריכה רבות בכתב-ידו של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, [מאדיאר-לאפאש, שנות התר"ס 1900].
שני דפים בפורמט גדול, כתובים משני צדיהם (שני טורים בעמוד), העתקה לצורך הדפסה מתוך חידושיו באגדה ובדרוש של בעל ה"ישמח משה".
בסוף הדף הראשון מתחיל קטע העוסק בענייני מלך המשיח וזמן ביאתו, והוא ממשיך בתחילת הדף השני. הקטע נדפס ב"ישמח משה" בפרשת כי תשא (בקטע המתחיל "ועוד אמרתי"). בנוסח שלפנינו חישב ה"ישמח משה" את מועד הקץ, שאמור להיות בשנות הת"ק. לפי דבריו, נרמז הקץ באות ו' משם הוי"ה: "...וא"ו היינו באלף הששי ובמאה הששית [כלומר, בשנות הת"ק] ובשנה הששית לאיזה עשירית באותו המאה [כלומר, תקס"ו או תקע"ו או תקפ"ו וכו'] והעשירית נעלם [כלומר, אין לדעת אם זה יהיה בשנות התק"ע או התק"פ וכו']..."; אך מאחר וקטע זה נדפס בשנת תרי"א סימן העורך האדמו"ר בעל "ייטב לב" סוגריים למחיקה, ובמקום זאת כתב: "והזמן בפרטיות באותו אלף נעלם". בתחילת אותו קטע מופיעה הגהה נוספת בכתב-ידו של ה"ייטב לב" (שורת פתיחה לקטע).
• ששה דפים, חידושי אגדה ודרוש, בהם חמשה חידושים שהתגלו לבעל ה"ישמח משה" בחלומותיו. ברובם משפטי קישור והגהות עריכה בכתב-יד קדשו של בעל ה"ייטב לב", [גורליץ? בין השנים תר"ט-תרי"א 1849-1851]; עם הגהות עריכה רבות בכתב-ידו של האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, [מאדיאר-לאפאש, שנות התר"ס 1900].
ששה דפים בפורמט גדול, כתובים משני צדיהם (שני טורים בעמוד), העתקה לצורך הדפסה מתוך חידושיו באגדה ובדרוש של בעל ה"ישמח משה". בדפים אלה מופיעים החלומות הבאים:
1. "במוצאי חג השבועות אלי דבר יגונב בחלומי, דהאר"י ז"ל חי ל"ד שנין משום דתיקן מה שקלקל בלעם הרשע בל"ד שנין דחי... ואתבונן אליו בבוקר והנה הוא אמתי...". הדברים נדפסו ב"ישמח משה" על התורה, פרשת בלק, ד"ה "איעצך". בתחילת הקטע הגהה בכתב-יד ה"ייטב לב" (שהוסיף את הפסוק אליו מתייחס הקטע).
חלום זה הוא מחלומותיו המפורסמים של ה"ישמח משה", והוא הובא והתבאר בספרים רבים. בספרים רבים טרחו לתרץ כמה קושיות העולות מהדברים. ראה חומר מצורף.
2. "באור ליום ד' פ[רשת] בא תקנ"ד לפ"ק נתגלה לי בחלום תיר[ו]ץ על קושית התוס' בר"פ לולב הגזול...". הדברים נדפסו ב"ישמח משה" על התורה, פרשת אמור, ד"ה "ולקחתם". בראש הקטע ובהמשכו מופיעים לפנינו מספר משפטי קישור והגהות עריכה בכתב-יד קדשו של ה"ייטב לב". בדף שלפנינו מופיע משפט נוסף של ה"ייטב לב", שלא נדפס, שהועבר עליו קו למחיקה (קרעים בחלק מההגהות, עם פגיעה בטקסט).
3. "נתגלה לי בחלום הא דאמרו רז"ל החמיר הקב"ה בכבודו של צדיק יותר מכבודו... ונתגלה לי הטעם...". הדברים נדפסו בשינויים, לאחר עריכה, ב"ישמח משה" על התורה, פרשת בהעלותך, ד"ה "וישמע ה'". בקטע זה הגהה בכתב-יד ה"ייטב לב". הגהה נוספת בכתב-ידו בסוף הקטע (הוראה לעורך היכן להכניס קטע זה).
4. "כן אמרתי בחלומי אור ליום ו' עש"ק [ערב שבת קודש] פ'[רשת] מקץ יום ה' חנוכה ער"ח [ערב ראש חודש] טבת תקס"ב לפ"ק פה שינאווא". הדברים נדפסו ב"ישמח משה" על התורה, פרשת בשלח, סוף ד"ה "עוד ביאור". בתחילת הקטע ובסופו הגהות בכתב-ידו של ה"ייטב לב".
בהמשך העמוד מופיע אזכור של חלום נוסף: "...ועפ"ז לך ה' הגדולה שנתגלה לי בחלום...".
בדף זה ישנם קטעים נוספים עם הגהות בכתב-ידו של ה"ייטב לב". אל הדף מצורף הדף העוקב לו (הדפים מסומנים יא-יב), וגם בו הגהות בכתב-יד ה"ייטב לב".
5. "נתגלה לי בחלום שהקורא בתורה בציבור צריך למחול מקודם לכל ישראל שלא יהא בלבו שום טינא על אחד מישראל". הדברים נדפסו בספר "יין הרקח" לבעל ה"ישמח משה", אורח חיים, סימן קמא.
בכתבי ה"ישמח משה" מופיעים חידושים מופלאים רבים שהתגלו לו בחלום. על כך כותב בן נינו רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש בספרו "תהלה למשה": "חזיונותיו וחלומותיו היו נפלאים, ואמר כי חלומותיו המה כענין נבואה, וכמה פעמים דרש דרש משה בחלומו דברים חריפים ושנונים".
[8] דף. 41-42 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים, עם פגיעה בטקסט.


האדמו"ר הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשיניווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו (ר"ב לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רצא, בשם רבי זלמן וובר. האדמו"ר מקלויזנבורג מביא עדות מעניינת מאותו ביקור, מה שסיפר סבו זקנו ה"ישמח משה" בעניני הנהגת הגר"א עם תלמידיו – שו"ת דברי יציב, ח"ד, יורה דעה, סימן קלא). במשך השנים התקרב רבי משה אל החסידות, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ מווישניצא, מחבר שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיצי תורתה בגלילותיו. מהפך זה חל אצלו בשנות רבנותו בשיניווא. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה. "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".
מכתביו נדפסו ספרי הדרוש הנודעים שלו "ישמח משה" על התורה והמגילות ועל אגדות הש"ס, "תפילה למשה" על תהלים, שו"ת "השיב משה", ועוד ספרים. בסידורים רבים נספח ספרו "מעין טהור" על הלכות נדה, שנכתב ביידיש עבור נשות ישראל.


האדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל ה"ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת מחוז מרמרוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: ספר ייטב לב על התורה, ספר ייטב פנים על המועדים, ספר רב טוב על התורה ושו"ת אבני צדק.


האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים
(תרט"ו-תרצ"ה), נכדו ותלמידו המובהק של האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט. הוא וזקנו ערכו יחד את הספר "תפלה למשה" על תהלים מאת זקנם ה"ישמח משה". בשנים תרס"ו-תרס"ח הוציא לאור שני כרכים של "ישמח משה" על נ"ך ועניינים נוספים. כמו כן, ערך והוציא לאור חלק מספרי זקנו ה"ייטב לב". בשנת תרמ"ב התמנה לאב"ד ור"מ בלאפאש (מאדיאר-לאפאש, כיום: רומניה). בסוף ימיו התגורר בארה"ב, שם כיהן כאדמו"ר מוולאווע.


בעל ה"ישמח משה" כתב כל ימיו חידושים בכל חלקי התורה – הלכה, אגדה דרוש וחסידות. את חידושיו אלה כתב בצורה מזדמנת, על גבי ניירות ופתקאות, ולא באופן מסודר. לאחר פטירתו, עברו כתביו לנכדו ותלמידו ה"ייטב לב", שמסר את הכתבים לידי סופר, שיעתיקם בצורה מסודרת. לאחר העתקת הכתבים החל ה"ייטב לב" לערוך ולסדר את החידושים לפי נושאים. תוך כדי העריכה, הוסיף הגהות, משפטי פתיחה וקישור ומראי מקומות רבים. מכתבים אלו הדפיס ה"ייטב לב", בין השנים תר"ט-תרכ"א, את סדרת הספרים "ישמח משה" על פרשיות התורה. בהמשך, כשנעשה ה"ייטב לב" טרוד בענייני רבנותו וישיבתו ובהרבצת תורה לתלמידיו הרבים, מסר את יתר הכתבים לחתנו – רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד גורליץ ולנכדו רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד לאפאש, כדי שיערכו ויסדרו חיבורים נוספים מתורת ה"ישמח משה" להדפסה. רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים מגורליץ ערך את שו"ת "השיב משה" (נדפס בלבוב, תרכ"ו). רבי משה דוד טייטלבוים מלאפאש ערך את החיבור "תפלה למשה" על תהלים (נדפס בקראקא, תר"מ), ובשנים תרס"ו ותרס"ח ערך והדפיס שני כרכים חדשים בשם "ישמח משה", בהם לקט של עשרה חיבורים קטנים על נ"ך, מגילות, אגדות חז"ל ועוד.


הדפים שלפנינו היו הבסיס לחיבוריו השונים של ה"ישמח משה". ניתן לראות בהם את השלב הראשוני של כתבי ה"ישמח משה", קודם העריכה והחלוקה לנושאים ולספרים שונים. עקבות העריכה בכתב-יד קדשם של צאצאיו הקדושים הנ"ל מופיעים על הדפים שלפנינו.

קטגוריה
כתבי יד ומכתבים – גדולי החסידות