פריט 1

כלי כסף של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש – ניתן לו בעת התיישבותו בליובאוויטש בשנת תקע"ג – ניתן בהמשך כמתנת נישואים מהמהר"ש לבנו הרש"ב – עם אישור חתום בידי נכדת הרש"ב הרבנית חנה גורארי'

פתיחה: $5,000
לא נמכר

כלי כסף שקיבל רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, מאת הנסיך לובומירסקי בעת התיישבותו בליובאוויטש בשנת תקע"ג; הוענק לאחר מכן מהאדמו"ר המהר"ש כמתנה לרגל נישואי בנו האדמו"ר הרש"ב עם הרבנית שטערנא שרה.

חתום בחותמת יצרן (?Thomas Jenkinson) ובחותמות אנגליות – לונדון, סוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19.

מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את כלי הכסף לחלב. הוא ניתן במתנה לזקני האדמו"ר האמצעי מאת הנסיך לובומירסקי, בשעה שהאדמו"ר האמצעי העתיק את מגוריו לעיירה ליובאוויטש. סבתי שטערנא שרה מסרה לי את המידע הזה. היא קיבלה אותו [את הכלי] יחד עם בעלה הרש"ב לרגל נישואיהם מאת [חמיה] האדמו"ר המהר"ש. נישואיה של אחותי מוסיא [הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש] עוררו בי הרגשה חמוצה-מתוקה. חתונתה הייתה גדולה, בעוד החתונה שלי הייתה קטנה מאוד בשל הנסיבות ששררו ברוסיה באותה שעה. סבתי [שטערנא שרה] הבחינה בכך. היא העניקה לי כלי לחלב זה במתנה". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.


רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה ביום ח"י אלול תקע"ג (1813). היה זה חודשים ספורים לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג, במהלך בריחתו מפני צבא נפוליאון, ועלותו על כס אביו בראש חסידות חב"ד. האדמו"ר האמצעי חיפש מקום מגורים קבוע לו ולחסידיו, לאחר שהעיירה ליאדי בה התגורר אביו האדמו"ר הזקן חרבה בזמן המלחמה. באותה עת, הנסיך לובומירסקי, מבני משפחת האצולה הרוסית-פולנית הנודעת לובומירסקי (Lubomirski) ובעל אחוזות וקרקעות רבות ברוסיה, הציע לאדמו"ר האמצעי לבוא ולהתיישב בעיירה ליובאוויטש שהייתה בבעלותו. הנסיך, שהתייחס באהדה רבה ליהודים ורצה בפריחה הכלכלית שתביא עמה התיישבותו של רבי חסידי גדול בתחומו, הורה לספק עצים לבניית בתי מגורים לאדמו"ר ומשפחתו ולהקמת מבני ציבור עבור מרכז החסידות. מאה ושתיים שנה (תקע"ג-תרע"ו, 1813-1915) שכנה חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה.


תמיכתם של בני משפחת האצולה לובומירסקי באדמו"רי חב"ד החלה עוד בימי האדמו"ר הזקן, שהתיישב בליאדי בהשתדלותו של הנסיך לובומירסקי: "ארבעה ימים נסע הוד כ"ק אדמו"ר [הזקן]...לעיר ליאדי, במרכבה כבודה אשר התכבד הנסיך ליובאמירסקי לתת להוד כ"ק אדמו"ר, עם שני פרשים רוכבים בסוסים ללוותו... ויום הששי ערב שבת נחמו, ארבעה עשר לחדש מנחם אב תקס"א בא לעיר ליאדי, פלך מאהליב" (רשימת הריי"ץ, דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. עמ' נו). גם בשעה שנאסר האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז השתדל הנסיך לובומירסקי להקל את תנאי מאסרו, והשיג לאדמו"ר היתר לקיים מניין שלוש פעמים ביום בהשתתפות עשרים אנשים ולומר דברי חסידות פעמיים בשבוע בפני חמישים מחסידיו (ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי. עמ' 111). מסופר כי בשעה שפרצה שרפה בליובאוויטש בתקופת ה"צמח צדק" וכלתה בתים רבים: "האדון ליובמירסקי הורה למנהל אחוזתו, לתת מהיער שלו כל הנדרש לבנין בית הרבי, קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו –בחנם" (ספר התולדות למהר"ש. עמ' 5).


על פי האישור המצורף (וכפי שסיפרה הרבנית שטערנא שרה), האדמו"ר האמצעי קיבל את כלי הכסף שלפנינו מהנסיך לובומירסקי, בשעה שהתיישב בעיירה ליובאוויטש בשנת תקע"ג.


בהמשך האישור מסופר כיצד עבר כלי הכסף שלפנינו בירושה ב"בית רבי" מדור לדור. בתחילה, בשנת תרל"ה, הוענק הכלי כמתנת נישואין מהאדמו"ר המהר"ש (נכד האדמו"ר האמצעי) לבנו האדמו"ר הרש"ב ולכלתו הרבנית שטערנא שרה (אירוסי הזוג נערכו בשנת תרכ"ה, בביתו של הסבא ה"צמח צדק"; הנישואין נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה). לאחר יותר מחמישים שנה, בשנת תרפ"ט, הכלי ניתן במתנה מהרבנית שטערנא שרה לנכדתה הרבנית חנה גורארי'. כמתואר באישור, לאחר החתונה הגדולה של הרבנית חיה מושקא עם רבי מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש), הבחינה הרבנית שטערנא שרה בעצבות קלה שנתעוררה בלבה של אחות הכלה, נכדתה הבכורה חנה גורארי'. בעוד חתונת הרבנית חיה מושקא נערכה בוורשה בפאר גדול ובהשתתפות גדולי האדמו"רים והרבנים, חתונתה של הרבנית חנה הייתה צנועה וקטנה, והתקיימה בעיר רוסטוב בשנת תרפ"א, מעט לאחר הסתלקות סבה האדמו"ר הרש"ב, תחת התנאים הקשים ששררו ברוסיה הסובייטית לאחר מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית. כמעין "מתנת ניחומים" העניקה הרבנית שטערנא שרה לנכדתה את כלי הכסף שלפנינו, שהועבר במשפחה מדור לדור, מאז התיישבותו של האדמו"ר האמצעי בעיירה ליובאוויטש בשנת תקע"ג.


8.5X7X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חריטה בחזית ("M").

Category
חב"ד