מכירת חב"ד מיוחדת לרגל היום הקדוש והבהיר "ח"י אלול"
כלי כסף שקיבל רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, מאת הנסיך לובומירסקי בעת התיישבותו בליובאוויטש בשנת תקע"ג; הוענק לאחר מכן מהאדמו"ר המהר"ש כמתנה לרגל נישואי בנו האדמו"ר הרש"ב עם הרבנית שטערנא שרה.
חתום בחותמת יצרן (?Thomas Jenkinson) ובחותמות אנגליות – לונדון, סוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את כלי הכסף לחלב. הוא ניתן במתנה לזקני האדמו"ר האמצעי מאת הנסיך לובומירסקי, בשעה שהאדמו"ר האמצעי העתיק את מגוריו לעיירה ליובאוויטש. סבתי שטערנא שרה מסרה לי את המידע הזה. היא קיבלה אותו [את הכלי] יחד עם בעלה הרש"ב לרגל נישואיהם מאת [חמיה] האדמו"ר המהר"ש. נישואיה של אחותי מוסיא [הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש] עוררו בי הרגשה חמוצה-מתוקה. חתונתה הייתה גדולה, בעוד החתונה שלי הייתה קטנה מאוד בשל הנסיבות ששררו ברוסיה באותה שעה. סבתי [שטערנא שרה] הבחינה בכך. היא העניקה לי כלי לחלב זה במתנה". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.
רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי קבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה ביום ח"י אלול תקע"ג (1813). היה זה חודשים ספורים לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג, במהלך בריחתו מפני צבא נפוליאון, ועלותו על כס אביו בראש חסידות חב"ד. האדמו"ר האמצעי חיפש מקום מגורים קבוע לו ולחסידיו, לאחר שהעיירה ליאדי בה התגורר אביו האדמו"ר הזקן חרבה בזמן המלחמה. באותה עת, הנסיך לובומירסקי, מבני משפחת האצולה הרוסית-פולנית הנודעת לובומירסקי (Lubomirski) ובעל אחוזות וקרקעות רבות ברוסיה, הציע לאדמו"ר האמצעי לבוא ולהתיישב בעיירה ליובאוויטש שהייתה בבעלותו. הנסיך, שהתייחס באהדה רבה ליהודים ורצה בפריחה הכלכלית שתביא עמה התיישבותו של רבי חסידי גדול בתחומו, הורה לספק עצים לבניית בתי מגורים לאדמו"ר ומשפחתו ולהקמת מבני ציבור עבור מרכז החסידות. מאה ושתיים שנה (תקע"ג-תרע"ו, 1813-1915) שכנה חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה.
תמיכתם של בני משפחת האצולה לובומירסקי באדמו"רי חב"ד החלה עוד בימי האדמו"ר הזקן, שהתיישב בליאדי בהשתדלותו של הנסיך לובומירסקי: "ארבעה ימים נסע הוד כ"ק אדמו"ר [הזקן]...לעיר ליאדי, במרכבה כבודה אשר התכבד הנסיך ליובאמירסקי לתת להוד כ"ק אדמו"ר, עם שני פרשים רוכבים בסוסים ללוותו... ויום הששי ערב שבת נחמו, ארבעה עשר לחדש מנחם אב תקס"א בא לעיר ליאדי, פלך מאהליב" (רשימת הריי"ץ, דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. עמ' נו). גם בשעה שנאסר האדמו"ר האמצעי בשנת תקפ"ז השתדל הנסיך לובומירסקי להקל את תנאי מאסרו, והשיג לאדמו"ר היתר לקיים מניין שלוש פעמים ביום בהשתתפות עשרים אנשים ולומר דברי חסידות פעמיים בשבוע בפני חמישים מחסידיו (ספר התולדות לאדמו"ר האמצעי. עמ' 111). מסופר כי בשעה שפרצה שרפה בליובאוויטש בתקופת ה"צמח צדק" וכלתה בתים רבים: "האדון ליובמירסקי הורה למנהל אחוזתו, לתת מהיער שלו כל הנדרש לבנין בית הרבי, קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו –בחנם" (ספר התולדות למהר"ש. עמ' 5).
על פי האישור המצורף (וכפי שסיפרה הרבנית שטערנא שרה), האדמו"ר האמצעי קיבל את כלי הכסף שלפנינו מהנסיך לובומירסקי, בשעה שהתיישב בעיירה ליובאוויטש בשנת תקע"ג.
בהמשך האישור מסופר כיצד עבר כלי הכסף שלפנינו בירושה ב"בית רבי" מדור לדור. בתחילה, בשנת תרל"ה, הוענק הכלי כמתנת נישואין מהאדמו"ר המהר"ש (נכד האדמו"ר האמצעי) לבנו האדמו"ר הרש"ב ולכלתו הרבנית שטערנא שרה (אירוסי הזוג נערכו בשנת תרכ"ה, בביתו של הסבא ה"צמח צדק"; הנישואין נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה). לאחר יותר מחמישים שנה, בשנת תרפ"ט, הכלי ניתן במתנה מהרבנית שטערנא שרה לנכדתה הרבנית חנה גורארי'. כמתואר באישור, לאחר החתונה הגדולה של הרבנית חיה מושקא עם רבי מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש), הבחינה הרבנית שטערנא שרה בעצבות קלה שנתעוררה בלבה של אחות הכלה, נכדתה הבכורה חנה גורארי'. בעוד חתונת הרבנית חיה מושקא נערכה בוורשה בפאר גדול ובהשתתפות גדולי האדמו"רים והרבנים, חתונתה של הרבנית חנה הייתה צנועה וקטנה, והתקיימה בעיר רוסטוב בשנת תרפ"א, מעט לאחר הסתלקות סבה האדמו"ר הרש"ב, תחת התנאים הקשים ששררו ברוסיה הסובייטית לאחר מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית. כמעין "מתנת ניחומים" העניקה הרבנית שטערנא שרה לנכדתה את כלי הכסף שלפנינו, שהועבר במשפחה מדור לדור, מאז התיישבותו של האדמו"ר האמצעי בעיירה ליובאוויטש בשנת תקע"ג.
8.5X7X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חריטה בחזית ("M").
מטרייה של רבי שמואל שניאורסון – האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש.
מטריית משי זהובה, בעלת ידית מתקפלת, עשויה עצם ועץ, עם חבק מתכת (מעוטר בדגמים צמחיים וציפורים).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נינתו הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה [...] את המטרייה [...] של הרבי המהר"ש – אב-סבי. על פי מה שסיפר לי אבי [הריי"ץ], במהלך אחת מנסיעותיו לפריז ירד גשם חזק מאוד במשך כמה ימים והמהר"ש רכש את המטרייה המהודרת הזו. בצרפת היא כונתה Ombrelle marquise'' [...] אבי סיפר לי סיפורים רבים כיצד נהג המהר"ש בדרך של 'עשירות' ("עשירות'דיק"). מטרייה זו [...] מהווה דוגמה לכך". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
האדמו"ר המהר"ש, הרבי הרביעי בשושלת חב"ד, היה הראשון מבין אדמו"רי חב"ד אשר ביקר בצרפת. נסיעתו הראשונה הייתה בשנת תרכ"ח, בהיותו בן ל"ד שנים – כדי "להתראות עם עסקני הכלל" ("היום יום", הקדמת "שלשלת היחס"). בשנים תר"ל-תרמ"א ערך המהר"ש מספר נסיעות נוספות לצרפת, הן כדי לבקר במקומות מרפא ולדרוש ברופאים והן כדי לעסוק בצרכי הכלל (מפורסם במיוחד המעשה שהתרחש בעת שהתאכסן המהר"ש במלון "אלכסנדר" בפריז ופעל להחזרת אברך יהודי בתשובה). על פי האישור המצורף, רכש האדמו"ר המהר"ש את המטרייה המהודרת שלפנינו באחד מביקוריו בפריז.
האדמו"ר המהר"ש התנהג כידוע בעשירות גדולה. בספר התולדות למהר"ש (עמ' 38) מסופר על מרכבתו המפוארת: "בימים ההם לא הי' עדיין מסילת ברזל בכל מקום, וקנה הרבי המהר"ש עגלת סוסים מיוחדת לעשות בה נסיעותיו. העגלה היתה רתומה לארבעה סוסים, ועלתה כמה מאות רובל. על הקירות מבפנים הי' פרוש בד משי, ובתוך העגלה היו מטה ושולחן, מקום לספרים וכתבים...". ברשימותיו של הרבי מליובאוויטש (חוברת קמ, עמ' 284) מתוארים דירתו ורהיטיו היקרים: "עוד בימי הצ"צ דר אדמו"ר מהר"ש נ"ע ברחבות, וגם היו בדירתו רהיטים יפים". ובמקום אחר מספר הרבי: "פעם בא חסיד להצ"צ ורצה לתת לו במתנה רהיטים יקרים כו', וענה לו הצ"צ שהוא אינו צריך לזה... אבל הוסיף מיד שיתנם לבנו... המהר"ש... הסיבה לזה, שכדי לפעול כן בעולם – שהעולם יהי' באופן ד'לכתחילה אריבער'" (תורת מנחם, תשמ"ז - חלק ג, עמ' 97). באחת משיחותיו מביא הרבי בשם סביו, רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, שהיה "יושב" אצל האדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש [לאחר נישואיהם נהגו האברכים לנסוע לליובאוויטש לשהות במחיצת הרבי תקופה מסוימת. אלו היו מכונים בשם "יושבים" - "זיצערס"], ובשובו לביתו סיפר על אופן הנהגתו של המהר"ש: "בהתרחבות גדולה ובעשירות, ובכלי זהב – קופסת טבק מזהב, ועוד קופסה מסוג נוסף. שאל אותו א' השומעים... איך יתכן שנשיא בישראל ומורם מעם יתעסק בענינים גשמיים וחומריים? – וענה לו זקני 'פעטאך' [שוטה]! וכי בשביל מי נברא הזהב, בשבילי ובשבילך? הרי הזהב נברא מלכתחילה לצדיקים" (תורת מנחם, כרך טו, עמ' 322-323).
אורך: 53 ס"מ (עם ידית פתוחה). מצב בינוני-גרוע. יריעת המשי קרועה, מוכתמת ובלויה. פגמים בידית.
כלי לדבש (דִּבְשִׁית) של רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.
עשוי זכוכית, עם מכסה כסף. חתום (על גבי המכסה) בחותמת העיר – שפילד, אנגליה, ובחותמת היצרן – Edward & William Smith, אמצע המאה ה-19 בקירוב.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדתו הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הכלי לדבש, עשוי כסף וזכוכית, שהיה בשימוש אצל סבי הרש"ב. הכפית המקורית אבדה. סבי רכש את הכלי במהלך אחת מנסיעותיו לחו"ל. הכלי יוצר באנגליה, ובמשך כל הימים טובים, ראש השנה עד הושענה רבה, עמד על שולחנו של סבי". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.
מצורפת קופסת עץ שייתכן ששימשה אף היא את האדמו"ר הרש"ב (הקופסה נמסרה יחד עם כלי הדבש שלפנינו, אך איננה מוזכרת באישור).
האדמו"ר הרש"ב היה ידוע חולי ונהג לערוך לעיתים תכופות נסיעות לעיירות מרפא שונות באירופה ולדרוש ברופאים מומחים. נסיעתו הראשונה היתה לפריז בחורף תרמ"ד, כשנה לאחר הסתלקות אביו המהר"ש ועלותו על כס נשיאות חב"ד. מני אז ערך נסיעות נוספות לארצות שונות, כמה מהן אף התארכו למעלה מחצי שנה, ובמהלכן עסק רבות גם בענייני וצרכי הכלל. בין היתר ביקר הרש"ב בצרפת, אוסטריה, גרמניה, איטליה, צ'כיה, חצי האי קרים, ועוד. על פי האישור המצורף, רכש האדמו"ר הרש"ב את כלי הדבש שלפנינו באחד מביקוריו אלו בחו"ל.
כמובא באישור, כלי הדבש שלפנינו ניצב על שולחנו של האדמו"ר הרש"ב במהלך כל חגי תשרי, זאת בהתאם למנהג חב"ד הידוע לטבול את פרוסת המוציא בדבש במהלך חגי תשרי, החל מסעודת ליל א' של ראש השנה ועד לאחר הושענא רבה (ספר המנהגים – מנהגי חב"ד, חלק א, עמ' 67; ליקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 372).
גובה: 9.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
גביע כסף לקידוש והתוועדות של רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
גביע כסף, חתום בחותמת העיר קייב, 1892, ובחותמת היצרן –(ИЕЗ [IEZ] - Israel Eseevich Zakhoder) . מעוטר באיורים ובדגמים צמחיים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הגביע לקידוש שאבי השתמש בו ברוסטוב ובלנינגרד. הוא העניק לי אותו בשנת 1949". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
"עשר גלויות גלתה ליובאוויטש", והראשונה שבהם מליובאוויטש לרוסטוב
מאה ושתיים שנה (תקע"ג-תרע"ו, 1813-1915) שכנה חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. בראשית שנת תרע"ו, במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהאויב הגרמני התקרב לעיר סמולנסק הסמוכה לליובאוויטש, נאלץ האדמו"ר הרש"ב לעזוב יחד עם בני ביתו את העיירה בה התיישב אבי-זקנו האדמו"ר האמצעי בשנת תקע"ג, ולאחר כעשרה ימי נדודים התיישב בעיר רוסטוב שעל שפת נהר הדון, בדרום-מערב רוסיה. בתקופה זו מלחמת האזרחים ברוסיה התנהלה במלוא עוזה, והרש"ב התמסר לפעילות ציבורית רחבה עבור הטבת מצבם החומרי והרוחני של יהודי רוסיה. הוא שלח את תלמידיו לבוכרה ולגרוזיה, דאג להקמת מקוואות, סייע לפליטי ויתומי המלחמה, ועשה פעולות רבות לשימור גחלת היהדות. בב' ניסן תר"פ הסתלק הרש"ב ועל מקומו עלה בנו יחידו, האדמו"ר הריי"ץ. הריי"ץ המשיך להנהיג את התנועה בתקופה של תמורות חברתיות, פוליטיות ומדיניות מקיפות, ובשעה שרדיפות הדת הלכו והתעצמו ברוסיה לאחר המהפכה הקומוניסטית.
במשך כשמונה שנים הייתה רוסטוב ל"בירתה" של חסידות חב"ד, ובקיץ תרפ"ד, לאחר התנכלויות חוזרות ונשנות מצד הרשויות, עזב הריי"ץ את העיר והעתיק את מקום מגוריו ללנינגרד (כיום: פטרבורג). בלנינגרד המשיך הריי"ץ לנצח על הפעילות לשמירת גחלת היהדות בכל רחבי ברית המועצות. הוא הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה. בשל פעילותו, הריי"ץ נאסר באמצע חודש סיוון תרפ"ז. עם שחרורו בי"ב-י"ג תמוז, עזב הריי"ץ את העיר לנינגרד והתיישב בעיירה מלחובקה שבפרברי מוסקבה, ולאחר חודשים ספורים יצא מברית המועצות וקבע את מגוריו בריגה שבלטביה, בשלהי תשרי תרפ"ח.
על נדודים אלו מספר הריי"ץ: "ההשגחה הפרטית הוליכה אותנו אחר כמה גלגולים ממקום למקום: מליובאוויטש לרוסטוב, במדבר רוסטוב נסתלק מאור עיני ישראל ונגנז ארון הקדש, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב], מרוסטוב העבירונו לגלות פטרבורג, מפטרבורג לגלות לטביה..." (ספר השיחות ת"ש, עמ' 125-126).
על פי האישור המצורף, הגביע שלפנינו שימש את האדמו"ר הריי"ץ בהתוועדויות ובקידושים במשך כשתים-עשרה שנה, תרע"ו-תרפ"ז - בתקופת מגוריו ברוסיה הסובייטית, בגלות רוסטוב ולנינגרד.
גובה: 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
גביע לקידוש והתוועדות של רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
גביע כסף, חתום בחותמת היצרן בקייב (ИЕЗ [IEZ] - Israel Eseevich Zakhoder). מעוטר באיורים ובדגמים צמחיים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את גביע הכסף לקידוש שאבי השתמש בו בריגה, ורשה ואוטבוצק. בכוס זו הוא השתמש להתוועדויות". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.
"עשר גלויות גלתה ליובאוויטש" – גלות ליטא ופולין.
מאה ושתיים שנה (תקע"ג-תרע"ו, 1813-1915) שכנה חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. בשנת תרע"ו, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, עזב האדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב שבדרום-מערב רוסיה. לאחר הסתלקותו בב' ניסן תר"פ, עלה על מקומו בנו האדמו"ר הריי"ץ. בקיץ תרפ"ד נדד הריי"ץ מרוסטוב ללנינגרד, ולאחר שחרורו ממאסרו בי"ב-י"ג תמוז תרפ"ז, יצא יחד עם כמה מבני משפחתו מרוסיה הסובייטית, וקבע את מקום מושבו בריגה שבלטביה.
הריי"ץ הגיע לריגה בכ"ה תשרי תרפ"ח ונותר בה כשש שנים עד שלהי תרצ"ג. באלול תרצ"ג העתיק את מגוריו והתיישב בוורשה. שם התגורר במשך כשנתיים, ובשנת תרצ"ה עבר להתגורר בעיירה הסמוכה אוטבוצק. מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה (אלול תרצ"ט) שב הריי"ץ לוורשה. בתקופה קשה זו, נאלץ הריי"ץ להימלט מבית לבית מאימת ההפגזות וההפצצות, ואף נפוצו שמועות וידיעות כוזבות על-פיהן נתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. לאחר התערבות הממשל בארה"ב, ובעזרתם של מספר קצינים גרמנים, הצליח הריי"ץ להימלט מוורשה, יחד עם כעשרים בני משפחה ומקורבים, ובשלהי חודש אדר א' ת"ש עזב את אדמת אירופה הכבושה והפליג באנייה "דרטינגהלם" מנמל גטבורג שבשוודיה לארה"ב.
על נדודים אלו מספר הריי"ץ: "ההשגחה הפרטית הוליכה אותנו אחר כמה גלגולים ממקום למקום: מליובאוויטש לרוסטוב, במדבר רוסטוב נסתלק מאור עיני ישראל ונגנז ארון הקדש, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב], מרוסטוב העבירונו לגלות פטרבורג, מפטרבורג לגלות לטביה, מלטביה לגלות פולין, ומפולין הביאנו השי"ת לגלות אמריקה" (ספר השיחות ת"ש, עמ' 125-126).
על פי האישור המצורף, הגביע שלפנינו שימש את האדמו"ר הריי"ץ בהתוועדויות ובקידושים במשך למעלה משתים-עשרה שנה, תרפ"ח-ת"ש - בתקופת מגוריו בלטביה ובפולין, בגלות ריגה, ורשה ואוטבוצק.
גובה: 5.5 ס"מ. מצב טוב.
עפרון של רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בו השתמש במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20.
עפרון מכני, גולפילד 14 קראט. עם מילוי עופרת.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את עפרון הזהב שאבי השתמש בו במהלך שנות ה-30". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.
העפרון שלפנינו נרכש כנראה בעת ביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ. כמובא באישור המצורף, הריי"ץ השתמש בעפרון זה במהלך שנות התר"צ - ימי שבתו בריגה שבלטביה ובוורשה ואוטבוצק שבפולין.
"עשר גלויות גלתה ליובאוויטש" – גלות ליטא ופולין.
מאה ושתיים שנה (תקע"ג-תרע"ו, 1813-1915) שכנה חסידות חב"ד בעיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה. בשנת תרע"ו, בעקבות מלחמת העולם הראשונה, עזב האדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש והתיישב ברוסטוב שבדרום-מערב רוסיה. לאחר הסתלקותו בב' ניסן תר"פ, עלה על מקומו בנו האדמו"ר הריי"ץ. בקיץ תרפ"ד נדד הריי"ץ מרוסטוב ללנינגרד, ולאחר שחרורו ממאסרו בי"ב-י"ג תמוז תרפ"ז, יצא יחד עם כמה מבני משפחתו מרוסיה הסובייטית, וקבע את מקום מושבו בריגה שבלטביה.
הריי"ץ הגיע לריגה בכ"ה תשרי תרפ"ח ונותר בה כשש שנים עד שלהי תרצ"ג. באלול תרצ"ג העתיק את מגוריו והתיישב בוורשה. שם התגורר במשך כשנתיים, ובשנת תרצ"ה עבר להתגורר בעיירה הסמוכה אוטבוצק. מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה (אלול תרצ"ט) שב הריי"ץ לוורשה. בתקופה קשה זו, נאלץ הריי"ץ להימלט מבית לבית מאימת ההפגזות וההפצצות, וידיעות ושמועות כוזבות אף טענו שהוא נתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. לאחר התערבות הממשל בארה"ב, ובעזרתם של מספר קצינים גרמנים, הצליח הריי"ץ להימלט מוורשה, יחד עם כעשרים בני משפחה ומקורבים, ובשלהי חודש אדר א' ת"ש עזב את אדמת אירופה הכבושה והפליג באנייה "דרטינגהלם" מנמל גטבורג שבשוודיה לארה"ב.
על נדודים אלו מספר הריי"ץ: "ההשגחה הפרטית הוליכה אותנו אחר כמה גלגולים ממקום למקום: מליובאוויטש לרוסטוב, במדבר רוסטוב נסתלק מאור עיני ישראל ונגנז ארון הקדש, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב], מרוסטוב העבירונו לגלות פטרבורג, מפטרבורג לגלות לטביה, מלטביה לגלות פולין, ומפולין הביאנו השי"ת לגלות אמריקה" (ספר השיחות ת"ש, עמ' 125-126).
על פי האישור המצורף, העפרון שלפנינו שימש את האדמו"ר הריי"ץ כעשר שנים, במהלך שנות התר"צ - בתקופת מגוריו בלטביה ובפולין, בגלות ריגה, ורשה ואוטבוצק.
9.5 ס"מ. מצב טוב. כיפוף בסוגר בחלקו העליון.
גביע קטן לקידוש שהרבנית חנה גורארי' (אשת הרב שמריהו גורארי' – הרש"ג) קיבלה בילדותה במתנה מסביה רבי שלום דובער שניאורסון – האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.
גביע כסף, חתום בחותמת יצרן ובחותמת העיר קייב, סוף המאה ה-19. מעוטר באיורים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי', בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ, נכדת האדמ"ר הרש"ב: "אני מעניקה בזאת במתנה... גביע כסף קטן עם רגל שסבי הרש"ב קנה עבורי. פעם אחת, בהיותי ילדה, בכיתי – מדוע רק הגברים עושים קידוש. סבי קנה עבורי ועבור אחיותיי גביעי כסף קטנים אלו והוא היה מוזג מכוסו אל תוך הגביע שלי ומורה לי לאמר ברכה בקול רם". האישור מתוארך – 24 בספטמבר 1989.
גובה: 6.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים.
כלי כסף שרבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש רכש בביקורו בארה"ב בשנת תר"צ והעניקו במתנה לבתו חנה גורארי'.
כסף סטרלינג, חתום בחותמות יצרן (Crichton Bros) – לונדון וניו-יורק, 1920. תחתית הכלי חסרה.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את כלי הסוכר לנסיעות, עשוי מכסף סטרלינג, שאבי קנה בארצות הברית במהלך ביקורו בשנת 1929-30. הוא יוצר בלונדון על ידי Lionel Alfred Crichton בשנת 1920. אבי העניק לי אותו במתנה". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי וקביעת מקום מגוריו בעיר ריגה ערך האדמו"ר הריי"ץ מסע לארה"ב. הריי"ץ הגיע לארה"ב ביום ד', י"ג אלול תרפ"ט, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), דודו הרב משה הורנשטיין (חתן המהר"ש) והרה"ח מרדכי דובין (חסיד חב"ד שהיה מהעסקנים היהודיים הבולטים באירופה, ציר בית הנבחרים הלטבי ומהגורמים המרכזיים שהביאו לשחרורו של הריי"ץ ממאסרו וליציאתו מרוסיה). המסע נמשך קרוב לשנה (אלול תרפ"ט-תמוז תר"צ), ומטרתו הייתה לגייס את דעת הקהל לטובת יהודי רוסיה ולעודד ולחזק את היהדות בארה"ב: "לעשות בדק הבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים והחסידות"
עיקר מושבו של הריי"ץ בעת ביקורו בארה"ב היה בביתו שבשכונת קראון הייטס בניו-יורק, אך הוא ערך נסיעות אל ערים ומדינות שונות ברחבי ארה"ב (פילדלפיה, בולטימור, וושינגטון, שיקגו, דטרויט, בוסטון, ועוד). בכל מקום בו שהה, פעל למען חיזוק היהדות וביצורה וערך תעמולה עבור שמירת שבת, הנחת תפילין וקביעת שיעורי תורה וחסידות. הוא ייסד אגודות חסידי חב"ד ואגודות נשים שעניינן טהרת המשפחה. בשבתות היה מתוועד ומוסר דברי חסידות ובימי חול היה עורך אספות שונות ומקבל אנשים ליחידות. לקראת תום ביקורו נפגש הריי"ץ עם נשיא ארה"ב הרברט הובר, והודה לו על חופש הדת שניתן ליהודי ארה"ב ועל הסיוע שממשלתו מעניקה ליהודי העולם. הריי"ץ סיים את ביקורו בארה"ב ביום ה', כ"א תמוז תר"צ. הוא הפליג מנמל ניו-יורק באנייה "ברמן" (SS Bremen) והגיע לברלין בכ"ז תמוז. לאחר שהות של מספר שבועות בעיירת המרפא מרינבד, חזר הריי"ץ באמצע אלול תר"צ למקום מושבו בעיר ריגה.
על פי האישור המצורף, קנה האדמו"ר הריי"ץ את כלי הכסף שלפנינו בעת ביקורו בארה"ב והעניק אותו במתנה לבתו חנה לאחר שובו למקום מושבו שבריגה באלול תר"צ.
6X8X5.5 ס"מ בקירוב. תחתית הכלי חסרה. מצב טוב.
צלחת כסף שקיבלה הרבנית חנה גורארי' מאביה רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, עם שובו מביקורו בארה"ב בשנת תר"צ.
כסף סטרלינג (חתום בגב בחותמת יצרן S. Kirk and Son). במרכז הצלחת חרוטה האות G - האות הראשונה בשם המשפחה גורארי'.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... צלחת כסף של חברת S. Kirk & Son. היא עשויה מכסף סטרלינג. אבי קנה אותה בעת ביקורו בארצות הברית בשנת 1929-1930. לבקשתו, נחרטה עליה האות G ["ג"] - שם המשפחה שלנו [גורארי' – שם המשפחה של בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו]. הוא העניק לי אותה עם שובו לאירופה". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.
מצורפת קופסת עץ גדולה, שכנראה שימשה אף היא את הרבנית חנה (הקופסה נמסרה יחד עם הצלחת, אך איננה מוזכרת באישור שלפנינו).
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי וקביעת מקום מגוריו בעיר ריגה ערך האדמו"ר הריי"ץ מסע לארה"ב. הריי"ץ הגיע לארה"ב ביום ד', י"ג אלול תרפ"ט, מלווה בחתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג), דודו הרב משה הורנשטיין (חתן המהר"ש) והרה"ח מרדכי דובין (חסיד חב"ד שהיה מהעסקנים היהודיים הבולטים באירופה, ציר בית הנבחרים הלטבי ומהגורמים המרכזיים שהביאו לשחרורו של הריי"ץ ממאסרו וליציאתו מרוסיה). המסע נמשך קרוב לשנה (אלול תרפ"ט-תמוז תר"צ), ומטרתו הייתה לגייס את דעת הקהל לטובת יהודי רוסיה ולעודד ולחזק את היהדות בארה"ב: "לעשות בדק הבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים והחסידות"
עיקר מושבו של הריי"ץ בעת ביקורו בארה"ב היה בביתו שבשכונת קראון הייטס בניו-יורק, אך הוא ערך נסיעות אל ערים ומדינות שונות ברחבי ארה"ב (פילדלפיה, בולטימור, וושינגטון, שיקגו, דטרויט, בוסטון, ועוד). בכל מקום בו שהה, פעל למען חיזוק היהדות וביצורה וערך תעמולה עבור שמירת שבת, הנחת תפילין וקביעת שיעורי תורה וחסידות. הוא ייסד אגודות חסידי חב"ד ואגודות נשים שעניינן טהרת המשפחה. בשבתות היה מתוועד ומוסר דברי חסידות ובימי חול היה עורך אספות שונות ומקבל אנשים ליחידות. לקראת תום ביקורו נפגש הריי"ץ עם נשיא ארה"ב הרברט הובר, והודה לו על חופש הדת שניתן ליהודי ארה"ב ועל הסיוע שממשלתו מעניקה ליהודי העולם. הריי"ץ סיים את ביקורו בארה"ב ביום ה', כ"א תמוז תר"צ. הוא הפליג מנמל ניו-יורק באנייה "ברמן" (SS Bremen) והגיע לברלין בכ"ז תמוז. לאחר שהות של מספר שבועות בעיירת המרפא מרינבד, חזר הריי"ץ באמצע אלול תר"צ למקום מושבו בעיר ריגה.
על פי האישור המצורף, קנה האדמו"ר הריי"ץ את צלחת הכסף שלפנינו בעת ביקורו בארה"ב והעניק אותה במתנה לבתו חנה עם שובו למקום מושבו שבריגה באלול תר"צ.
קוטר: 26 ס"מ בקירוב. מצב טוב.
שני פריטי לבוש מהמלתחה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש:
מעיל קטיפה ארוך וכובע רחב תיתורה (עשוי קטיפה ומעוטר בנוצות יען).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי נכדתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של בנה האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... כובע ובגד שלבשה סבתי שטערנא שרה". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר להאדמו"ר הרש"ב ואמו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. נולדה בשנת תר"כ לאביה האדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש בן הצמח צדק ולאמה בתו של רבי יעקב ישראל מטשרקס חתנו של האדמו"ר האמצעי. בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא הצמח צדק (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה. עמדה לצד בעלה וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה מוורשה הכבושה לארה"ב יחד עם בנה יחידה האדמו"ר הריי"ץ. הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".
מצב בינוני. קרעים ובלאי (בלאי רב בכובע).
שעון יד שענדה הרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
שעון יד לנשים מתוצרת חברת Hamilton (רצועות עור של חברת Kreisler), גולדפילד זהב לבן 10 קראט.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי בתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את השעון מתוצרת Hamilton שענדה אמי בארצות הברית". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בן הצמח צדק מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר הריי"ץ נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
גוף השעון: 1X1.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. המנגנון המכני כנראה פגום.
שעון שולחני של הרבנית נחמה דינה שניאורסון, אשת האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
שעון שולחני מתוצרת חברת Bradley בגרמניה. מסגרת השעון משובצת אבני חן.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי בתה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את שעון אבני החן שאמי השתמשה בו במשך שנים רבות". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
הרבנית נחמה דינה שניאורסון (תרמ"ב-תשל"א), אשת-חבר להאדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. בתו של רבי אברהם שניאורסון מקישינב, בנו של האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בן הצמח צדק מליובאוויטש. נישואיה נערכו באלול תרנ"ז. הייתה מסורה ומעורה במפעליו הגדולים של בעלה. כשבעלה האדמו"ר הריי"ץ נאסר בשנת תרפ"ז ע"י הקומוניסטים, ניהלה בתבונה את המהלכים שהביאו לשחרורו, פעילות בינלאומית שהייתה כרוכה בפקחות ובאומץ, תוך סיכון חייה.
6X8.5 ס"מ. מצב טוב. תקינות המנגנון לא נבדקה. אחד מהכפתורים בגב השעון חסר.