מכירת חב"ד מיוחדת לרגל היום הקדוש והבהיר "ח"י אלול"
שעון יד לנשים מתוצרת חברת Bulova, גולדפילד 10 קראט.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי אחותה הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את השעון מתוצרת Bulova שאחותי ואני ענדנו בשנות החמישים והשישים". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
גוף השעון: 1.51.5X ס"מ בקירוב. מצב טוב. תקינות המנגנון לא נבדקה (נראה שהשעון פועל).
סיכה בגוון זהב (של חברת Trifari) שענדו הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, ואחותה הרבנית חנה גורארי', אשת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) – שתי בנותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... את הסיכה [בגוון] זהב של Trifari שענדנו אחותי ואני בשנות החמישים". האישור מתוארך – 12 בספטמבר 1989.
באחת מהתמונות הידועות ביותר של הרבנית חיה מושקא נראית הרבנית עונדת סיכה דומה לזו שלפנינו.
אורך מרבי: 6 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים.
מעיל קשמיר ארוך (של חברת Carol Brent), מהמלתחה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, ושל אחותה הרבנית חנה גורארי', אשת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) – בנותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. צווארון המעיל עשוי פרווה.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... מעיל קשמיר מתוצרת חברת Carol Brent, שלבשנו אחותי ואני בשנות ה-40". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
מצב טוב.
מעיל גשם ארוך (של חברת Etienne Aigner) מהמלתחה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, ושל אחותה הרבנית חנה גורארי', אשת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) – בנותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... מעיל גשם מתוצרת חברת Etienne Aigner, שלבשנו אני ואחותי". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
מצורף צעיף צבעוני (של חברת .Cajon Accessories Inc), אשר נמסר יחד עם המעיל שלפנינו אך אינו מוזכר באישור.
מצב טוב.
חצאית ומעיל צמר תואמים (של חברת Monaco), מהמלתחה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, ושל אחותה הרבנית חנה גורארי', אשת הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) – בנותיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. צווארון המעיל עשוי פרווה.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א): "אני מעניקה בזאת במתנה... את הבגדים מתוצרת חברת Monaco, שלבשנו אני ואחותי בשנות החמישים". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.
מצב טוב.
שתי גלויות שקיבל האדמו"ר הריי"ץ בביקורו בארץ ישראל בשלהי שנת תרפ"ט.
שתי גלויות זהות (אחת בגוון ספיה ואחת בגוון כחול) בהוצאת האחים ג'מאל (Jamal Bros.), ירושלים, 1921. על הגלויות תצלום של הרב מרדכי דובער סלונים מחברון, בן הרבנית מנוחה רחל סלונים (בת האדמו"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן), בלבוש מסורתי אופייני לבני היישוב היהודי הישן (תצלום מאת שלמה נרינסקי). בגב הגלויות נדפס הכיתוב "רב אשכנזי".
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "במהלך ביקורו של אבי בארץ ישראל, הוא קיבל את שתי הגלויות מאת אחד מזקני חסידי חב"ד [...] זהו בנה של מנוחה רחל [סלונים]. אבי העניק לי אותן במתנה כאשר שב מארצות הברית". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.
בחודש תמוז תרפ"ט יצא האדמו"ר הריי"ץ למסע בארץ ישראל, מלווה בחתנו המבוגר הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת ביקורו הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ. הריי"ץ יצא מביתו בריגה בכ"ב תמוז, נסע ברכבת דרך ברלין ווינה לאיטליה, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. ביום ב' מנחם אב הגיע הריי"ץ ברכבת ממצרים לארץ ישראל. בתחילה ביקר בירושלים ונפגש עם הרבנים הראשיים, רבני העדה החרדית ואישים חשובים נוספים, ולאחר מכן נסע לצפון לבקר במירון, צפת וטבריה. בהמשך הגיע לחברון, שב לירושלים וביקר בתל-אביב, בני ברק, ועוד. הריי"ץ שהה בארץ ישראל כשבועיים, וביום ט"ז מנחם אב עלה על רכבת מלוד לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה. ביום ו' אלול תרפ"ט יצא הריי"ץ למסע שארך כשנה שלמה בארצות הברית.
על פי האישור המצורף, הגלויות שלפנינו הוענקו לאדמו"ר הריי"ץ על ידי אחד מזקני חסידי חב"ד בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט.
הרב מרדכי דובער סלונים נולד בליובאוויטש בשנת ת"ר לאביו הרב יעקב (כולי) ולאמו הרבנית מנוחה רחל בת האדמ"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן בעל התניא. מסופר אודותיו שקלסתר פניו היה דומה לזה של סבו האדמו"ר האמצעי. בשנת תר"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל. היה מנהל "כולל חב"ד" בארץ לאחר פטירת אחיו לוי יצחק, והיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד בחברון. נסע מספר פעמים לליובאוויטש, בתחילה בשנת תר"מ אל האדמו"ר המהר"ש, ולאחר מכן בשנים תרמ"ה ותרנ"א אל בנו האדמו"ר הרש"ב. הרש"ב היה מכנה אותו במכתביו "חתני", ובביקוריו בליובאוויטש היה יושב עמו במשך שעות ומאזין לסיפוריו על אבותיו וזקניו אדמו"רי חב"ד, אותם שמע הרמ"ד סלונים מאמו הרבנית מנוחה רחל. נפטר בה' טבת תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר חברון, על יד ציון אמו מנוחה רחל.
שתי גלויות (אחת בגוון ספיה והשנייה בגוון כחול). 9X14 ס"מ. מצב טוב.
שתי גלויות של הרבנית חנה שניאורסון, אמו של הרבי מליובאוויטש. הוצאת Granberg, שטוקהולם, [סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 בקירוב]. אחת הגלויות אינה מחולקת.
שתי גלויות שקיבלה הרבנית חנה גורארי' מאחותה הרבנית חיה מושקא שניאורסון, אשת הרבי מליובאוויטש, לאחר פטירת חמותה הרבנית חנה שניאורסון. אחת הגלויות מציגה שדרה מרכזית בעיר ניקולייב (עיר הולדתם של הרבנית חנה ובנה הרבי מליובאוויטש); הגלויה השנייה מציגה את אחד האיים בתחומה של העיר יקטרינוסלב (עיר מגוריה של הרבנית במשך שלושים שנה, מעת שבעלה רבי לוי יצחק שניאורסון התמנה לרבה של העיר בשנת תרס"ט ועד למאסרו בשנת תרצ"ט).
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... שתי גלויות שאחותי [הרבנית חיה מושקא שניאורסון] העניקה לי. היא שמרה אותן עבורי בשעה שפינתה את דירתה של חמותה [הרבנית חנה שניאורסון]. ניקולייב – העיר ממנה באה. יקטרינוסלב, היכן שהתגוררה במשך שנים רבות". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.
הרבנית חנה שניאורסון (תר"מ-תשכ"ה), אמו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. בתו של רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב. אשת-חבר לאביו של הרבי – רבי לוי יצחק שניאורסון. פעלה לצדו במסירות נפש תחת השלטון הקומוניסטי, תחילה במקום רבנותו בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרו), ולאחר מכן גלתה עמו לכפר צ'אילי בקזחסטן, אליו גורש בעקבות פעילותו לשימור גחלת היהדות. בתקופה זו הפיקה דיו מעשבים כדי לאפשר לבעלה להעלות את חידושי התורה שלו על הכתב, ומאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה. מכתביו אלו נדפסו סדרת ספריו "ליקוטי לוי יצחק" על הזהר. רבי לוי יצחק נפטר באלמא-אטא שבקזחסטן בשנת תש"ד. בשנת תש"ו עברה את הגבול מרוסיה לפולין, ומשם נדדה עד שהגיעה לפריז באדר תש"ז.
כשקיבל בנה הרבי, שכבר התגורר בברוקלין, את הידיעה שאמו הצליחה להגיע לפריז, עלה על מטוס כדי להיפגש עם אמו לאחר עשרים שנה בהן הפריד ביניהם מסך הברזל. בפריז התעכב הרבי שלושה חודשים כדי לסדר את כל האישורים הדרושים לצורך הגירתה לארה"ב, ובחודש סיון הפליג עמה באנייה לארה"ב. כשלוש שנים לאחר בואם הסתלק האדמו"ר הריי"ץ ורבי מנחם מנדל שניאורסון עלה על כסאו.
הייתה מעורה היטב בחיי החסידים ובפעילויות השונות של חסידות חב"ד, ושימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית. את זיכרונותיה פרסמה בהמשכים בעיתון "די אידישע היים", בשנת תשכ"ד. בשנת תשמ"ג נדפס הספר "אם בישראל", על אישיותה המיוחדת ועל תולדות חייה. הסתלקה בו' תשרי תשכ"ה ומנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לציון האדמו"ר הריי"ץ והרבי מליובאוויטש. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית חנה".
שתי גלויות (אחת מהן אינה מחולקת). 9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרע בדף האישור מהרבנית.
מצורף אישור מאת הרב שאול שמעון דויטש על קבלת הגלויות מהרבנית חנה גורארי'.
ספר ליקוטי אמרים תניא, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי – האדמו"ר הזקן. הוצאת קה"ת, ברוקלין, ניו-יורק, תשמ"ב [1982].
מהדורה זו חולקה על ידי הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב בצירוף שטר דולר לצדקה – לפנינו ספר התניא בלבד, ללא הדולר המצורף.
רישום בכתב יד בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א, אור לי"ב ניסן תשמ"ב", חתום בידי המקבל.
מהדורה מיוחדת של ספר התניא (הוצאה קסד) שנדפסה לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי מליובאוויטש – י"א ניסן תשמ"ב. בסופה נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו, ופקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא.
הספר חולק על ידי הרבי למשתתפים בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב. לקראת סיום ההתוועדות, שארכה כחמש שעות, התבטא הרבי ואמר: "והנה, היות שיש צורך למהר ולזרז עוד יותר את ביאת משיח צדקנו – הועלתה הצעה נוספת: להדפיס את כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל – בכרך אחד... להדפיס צילומים מכל 'דפי השער' של כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל... ולכן, כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו... הרי הדרך לביטוי הכרת-תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא הנ"ל.... לכל אחד ואחת מהנמצאים כאן". לקראת סיום אמר הרבי: "ועוד – והוא העיקר: ללמוד בספר התניא בריבוי כל כך עד שהספר יתבלה מרוב שימוש, ויצטרכו להדפיס ספרים חדשים" ("תורת מנחם" תשמ"ב, חלק ג', עמ' 1244-1245).
בפתח-דבר מאת המערכת, נכתב: "בהתוועדות דמוצאי שבת קודש מברכים החדש אלול ה'תשל"ח ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל קצוי תבל, ומאז נדפס בעשיריות מקומות בעולם" (מאז אותה התוועדות בשנת תשל"ח ועד להדפסת מהדורה זו שלפנינו בתשמ"ב, נדפסו כשמונים מהדורות חדשות של ספר התניא).
[5], שלד, [3] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. קרע בדף הבטנה. כריכה מקורית, עם שתי סימניות בד. הכריכה מנותקת חלקית (רצועת נייר דבק בחיבור בין הכריכה האחורית לדפי הבטנה). קרעים ופגמים בשדרה.
קונטרס אהבת ישראל, לקט תורות בעניין מצוות אהבת ישראל. הוצאת קה"ת – "הוצאה מיוחדת", ברוקלין, ניו-יורק, תשל"ז 1977. נדפס לקראת י"א ניסן, "שנת השבעים וחמש להולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א".
רישום בצדה הפנימי של העטיפה: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א", חתום בידי המקבל.
"קונטרס אהבת ישראל" נדפס לראשונה באלול תשל"ו, בהמשך להכרזת הרבי על "מבצע אהבת ישראל". הקונטרס, שהרבי היה מעורב בכל פרט ופרט של עריכתו, כולל פסוקים, פתגמים, מאמרים ותורות מהבעש"ט, המגיד ממזריטש ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם בעניין מצוות אהבת ישראל.
בשנת תשל"ז החל הרבי בתעמולה אודות מינוי משפיעים בכל מקום ומקום, והורה להדפיס בשנית את הקונטרס: "על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א מדפיסים בזה קונטרס 'אהבת ישראל' – במיוחד עבור המשפיעים ומשפיעות" (הקדמת המו"ל). בסופה של מהדורה זו נדפסו שיחות הרבי בעניין מינוי משפיעים במהלך ההתוועדות לקראת שבת פרשת החודש ובהתוועדות שבת פרשת ויקהל פקודי תשל"ז.
במהלך השנים הבאות חילק הרבי בהזדמנויות שונות את הקונטרס שנדפס בתשל"ז, למשפיעים ולשלוחים, וחלק מהעותקים אף נחתמו בחתימת יד קדשו. במוצאי י"א ניסן תשמ"ט, לרגל יום הולדתו, חילק הרבי לכלל הציבור את הקבצים שנותרו מההדפסה המיוחדת בשנת תשל"ז. הקונטרסים המועטים שנותרו מההדפסה הנ"ל אזלו מיד לאחר תחילת החלוקה, והרבי המשיך לחלק דולרים לצדקה בלבד, ללא הקונטרס. לפנינו "קונטרס אהבת ישראל", מההוצאה המיוחדת בשנת תשל"ז עבור המשפיעים והמשפיעות, שכנראה התקבל מידי הרבי בחלוקה של שנת תשמ"ט.
40, [6] עמ'. 21.5 ס"מ. עטיפה צהובה. מצב טוב. פגמים קלים בעטיפה.
כתב-יד, העתקת מאמר החסידות "קרוב ה' לכל קוראיו" להאדמו"ר המהר"ש. [ליובאוויטש, תרכ"ט בקירוב].
עשרה עמודים בכתב יד - העתקת מאמר חסידות על הפסוק "קרוב ה' לכל קוראיו" מאת האדמו"ר המהר"ש. ההעתקה שלפנינו נעשתה, כפי הנראה, בחיי המהר"ש. בראש העמוד הראשון נכתב: "מאדמו"ר שליט"א בלובאוויץ משנת תרכ"ט".
המאמר, שעוסק בביאור שורש עניין המקיפים דבינה, נאמר על ידי המהר"ש במספר הזדמנויות שונות והוא מיוסד על מאמרי אביו ה"צמח צדק" וזקנו האדמו"ר הזקן. המאמר נדפס תחת דבור המתחיל "קרוב ה' לכל קוראיו" ב"תורת שמואל" תרכ"ז (קה"ת תש"ס, עמ' שמז). ב"תורת שמואל" תרכ"ט מובא המאמר (בשינויי לשון קלים) תחת דבור המתחיל "להבין שורש ענין מקיפי' דבינה" (קה"ת תשנ"ב, עמ' שסט).
[10] עמ'. 18 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. הדפים מנותקים. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים וקרעים.
"ספור מהרב ר' יוסף יצחק שניאורסון זצוק"ל", סיפור המאסר של רבי יוסף יצחק שניאורסון - האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ירושלים, ח' תמוז תשי"ב. זהות המחבר אינה ידועה.
חוברת מודפסת (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה) - סיפור המאסר והשחרור של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש בשנת תרפ"ז. בעמוד האחרון: "נדפס בשנת תרפ"ט בעתון 'הארץ', נעתק שנית בירושלים ע"י הת.".
החוברת שלפנינו נדירה ביותר ואינה ידועה ביבליוגרפית. לא עלה בידינו למצוא את גליון עתון "הארץ" בו נדפס הסיפור (ייתכן שהוא נדפס כנספח לאחד מהגליונות, לרגל ביקורו של הריי"ץ בארץ ישראל).
ספור המאסר והשחרור של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש
בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון תרפ"ז, מעט לאחר חצות הלילה, פרצו אנשי הבולשת הסובייטית, או.ג.פ.או., לביתו של האדמו"ר הריי"ץ בלנינגרד (פטרבורג), ולאחר חיפוש קפדני בכליו ובחפציו הובילו אותו לבית הסוהר הידוע לשמצה "שפלרקה". עילת המאסר הרשמית הייתה איסוף כספים לטובת החזקת ישיבות וקיום קשרים אסורים עם אישים מחוץ לרוסיה. אולם הייתה זו למעשה פעילותו ללא חת לשמירת הגחלת היהודית ברחבי רוסיה שהכעיסה את השלטונות ושהובילה למאסרו. אל מול מדיניות הדיכוי של המשטר הקומוניסטי כלפי כל גילויי הדת, הריי"ץ הפעיל רשת מחתרתית מסועפת של חסידי חב"ד שנשלחו לכל מקום בו נמצאו יהודים, בכדי שיקימו "חדרים" וישיבות, יפעילו בתי כנסת ומקוואות ויערכו בריתות ושחיטה כשרה.
לאחר מספר ימים של חקירות מתישות נחרץ דינו של הריי"ץ למוות ללא משפט. אולם, בעקבות לחצים בין-לאומיים שהופעלו על ממשלת רוסיה (אותם ריכזו חבר הפרלמנט היהודי בלטביה מרדכי דובין, חבר הבונדסטג הגרמני ד"ר אוסקר קוהן ויו"ר הצלב האדום ברוסיה הגברת יקטרינה פשקובה), בוטל עונש המוות והומר בשלוש שנות גלות בעיר קוסטרומה (עיר קטנה על גדות הוולגה, הרחוקה למעלה מ-800 ק"מ מביתו של הריי"ץ בלנינגרד, ובה קהילה יהודית קטנה). ביום ראשון, ג' בתמוז תרפ"ז, לאחר תשעה-עשר ימים של סבל וייסורים במאסר, עלה הריי"ץ על הרכבת לקוסטרומה, מלווה בביתו הצעירה חיה מושקא ובחתנו הרב שמריהו גורארי'. בעת שהותו בקוסטרומה התאכסן הריי"ץ בביתו של השוחט והמוהל המקומי ר' ירחמיאל קוגל.
הסערה בעולם היהודי על מאסרו של הריי"ץ לא שככה, והלחצים על ממשלת רוסיה לשחררו המשיכו ביתר שאת. לבסוף, לאחר עשרה ימי גלות בקוסטרומה, נשאו מאמצי ההצלה פרי, ובי"ב תמוז תרפ"ז, התבשר הריי"ץ כי הוא חופשי לשוב לביתו. תעודת השחרור ניתנה לו רק למחרת, בי"ג תמוז. מני אז חוגגים חסידי חב"ד ברחבי העולם את מועד שחרורו של הריי"ץ כיום חג ושמחה – "חג הגאולה" י"ב-י"ג בתמוז.
[1], טו [צ"ל טז] דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. הדף האחרון מנותק, עם קרעים ופגמים קלים בשוליים.
שני ספרים מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, שנדפסו בשנת תש"ג בשנחאי, בהוצאת "ועד הדפסת דא"ח אצל ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש". כרוכים יחד (במקור).
* ספר פוקח עורים, הדרכה לבעלי תשובה, שני חלקים. שנחאי, תש"ג. יידיש ועברית.
במקור נדפס הספר ביידיש. חלקו הראשון של הספר, ובו 28 פרקים, נדפס לראשונה בשנת תקע"ז, בחיי האדמו"ר האמצעי (הראשון מספריו שראה את אור הדפוס). חלקו השני, ובו 12 פרקים (מכת"י האדמו"ר האמצעי שהיה בידי הריי"ץ), נדפס לראשונה בקובץ ה"תמים" בשנת ת"ש. בהדפסה הנ"ל בה"תמים" נוספו לראשונה תרגום ללשון הקודש וביאור מאת הרה"ח ר' שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם), לחלקו הראשון של הספר. במהדורה שלפנינו מופיעים שני החלקים ביידיש, וכן תרגומו וביאורו של הרשד"ם לחלק הראשון. כמו כן, נוספו לו אגרת ורשימה מהאדמו"ר הריי"ץ.
* ספר דרך חיים ותוכחת מוסר השכל, חלק שלישי משער התשובה. שנחאי, תשרי תש"ג.
בסוף הקדמתו לספרו זה מתייחס האדמו"ר האמצעי לחיבתם של חסידי חב"ד לכתבי-יד, אשר מעדיפים אותם יותר מספרים מודפסים: "ידעתי טבע אנ"ש שבדברים שבכתב, שגם שמלאים טעות, לא יחוסו על כל הוצאה רבה להשיגם, וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס, לא יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול, וגם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת...".
בדף המגן הקדמי חותמת דיו של "ישיבת תומכי תמימים דליובאויץ – כעת בשנגהי", והקדשה בכתב-יד מאת "תלמידי ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש": "תשורה לכבוד ידידנו הנעלה והכי נכבד, כליל המדעים, בעל מדות תרומיות, עסקן ציבורי נמרץ, מגזע תרשישים, וו"ח אי"א כמוהר"ר אברהם ד"ר קויפמאן" – אברהם קאופמן (1885-1971), מצאצאי האדמו"ר הזקן בעל התניא, רופא ועסקן, יו"ר הקהילה היהודית בחרבין שבסין בין השנים 1933-1945. סייע לאלפי יהודים שנמלטו למזרח בתקופת השואה.
76; 68 עמ'. 17.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים וקרעים בדף המגן הקדמי. כריכה מקורית (עם הכותר "ספר פוקח עורים"), מעט בלויה.