ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. למברג [לבוב], תרכ"ו 1866. מהדורה ראשונה.
הסכמות גדולי החסידות, ביניהן ההסכמה היחידה על ספר של האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש. בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") כותב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל נכד המחבר כותב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי שיסכימו על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי). הספר שלפנינו זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות בדורו. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש בעל "צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל, ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהן של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בשער ובמספר דפים חותמות של האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא ובנו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מסיגעט.
האדמו"ר רבי פנחס האגר מבורשא (נפטר תש"א), בן האדמו"ר רבי ברוך האגר מוויז'ניץ. בשנת תרנ"ג התיישב בבורשא שבחבל מארמארוש, שם הקים את חצרו שמנתה מאות חסידים, נודע כלמדן מופלג ובקי בחכמת הקבלה, כפועל ישועות ובעל צדקה גדול. בנו, רבי יצחק מאיר מילא את מקום אביו באדמו"רות בעיר סיגעט, עד שנספה בשואה עם משפחתו.
חלק א': [1], יב; פד דף. חלק ב' (שער נפרד): לג דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רישומים. בלאי קל. נקבי עש בודדים בדפים הראשונים. כריכה מקורית, בלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 21.

סדר תפלת נהורא השלם, "כמנהג ספרד" (נוסח ספרד). שני חלקים. סלאוויטא, תקצ"ד 1833. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא בן הרב מסלאוויטא.
סידור כל-בו עם הוספות רבות. ערוך בידי רבי אהרן ב"ר יחיאל מיכל הלוי ממיכאלישוק. תפילות ותחינות, עניני קבלה וכוונות "פשטיות", פירושים, הלכות והנהגות, דברי מוסר והתעוררות, תיקוני שבת, סדר הגדה ופיוטי יוצרות, ועוד.‬‬‬‬‬‬‬‬
הסכמות רבני אוסטרהא וסדילקוב. שער חלק ראשון נדפס בחלקו בדיו אדומה. שער נפרד לחלק שני.
חתימות "הק' יצחק צבי ב"ר אברהם מליזענסק" [רבי הרשל שמש מצפת].
חלק ראשון: [2], ה-לא, [לג]-קכה, קלט-קעח, קנז-קסד, קפז-קצ דף. חסרים 14 דפים באמצע (דפים לב, קכו-קלח). חלק שני: [1], קפט-קצב, ה-קכה דף. בין דפים סד-סה נכרך דף נוסף, עם קטע זוהר הנאמר לפני התקיעות (לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה). 18 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב. כתמים ובלאי. דף שער משוקם, חלקו העליון חסר והושלם בצילום. קרעים ופגעי עש משוקמים בדפים רבים, עם פגיעה בטקסט (הספר עבר שיקום מקצועי). כריכת עור מהודרת, חדשה.

מחזור כמנהג פולין פיהם ומעהרין וליטא ורייסין [נוסח אשכנז], עם "פירוש לשון אשכנז", לראש השנה, ליום הכיפורים ולשלשה רגלים. סלאוויטא, [תקפ"ג 1823]. דפוס רבי משה שפירא. שני כרכים.
חלק מאותיות השערים נדפסו בדיו אדומה.
שני כרכים. חלק א': [2], קנא דף. חלק ב': [1], קס דף. 26.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים - מצב כללי בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים משוקמים. פגעי עש, עם פגיעה בטקסט, משוקמים. שני הכרכים עברו שיקום מקצועי, הכולל ניקוי, השלמת נייר והדבקה. כריכות חדשות.