The Tree of Life Shtender, "סטנדר" (שולחן קריאה) מפואר, עשוי עץ. עבודת יד, פרי תכנון האמנים דוד מוס (David Moss) ונח גרינברג (Noah Greenberg). הוצאת בצלאל (Bezalel-Editions),י 1980-1998.
עותק מתוך מהדורה של שמונה-עשר עותקים, חתום בידי מוס ובידי גרינברג ומסומן .A.P.
בשנת 1979 הגה דוד מוס לראשונה את הרעיון להפוך את ה"סטנדר", מפריט פשוט הנועד לתפלה וללימוד לפריט יודאיקה מורכב הנותן מענה לא רק לפן הרוחני של הדת, אלא גם לפן המעשי - קיום המצוות. יחד עם נח גרינברג (נגר אומן, יליד קליפורניה), הוא הקדיש למעלה מעשור לפיתוח ובניית "סטנדר" מיוחד, שיראה סטנדרטי למדי כלפי חוץ, אך יכיל בתוכו, בתאים נסתרים, את תשמישי הקדושה החיוניים לשמירה על מצוות היהדות.
המוטיב שנבחר לעיצוב ה"סטנדר" הוא עצי וצמחי ארץ ישראל, ובהם שבעת המינים. כל פריט המצוי ב"סטנדר" מעוטר בדגמים צמחיים, מגולפים בעץ, המייצגים את המצווה לשמה הוא מיועד.
מלאכת מחשבת רבה הושקעה בכל אחד מחלקי ה"סטנדר", החל מבחירת המוטיב העיצובי ועד לעבודת הגילוף אשר נעשתה בקפידה ובמיומנות רבה.
האב-טיפוס של ה"סטנדר" גולף ביד בידי נח גרינברג. סך הכל יוצרו 180 עותקים, בידי אומנים-מומחים בבתי מלאכה מחוץ לישראל, תחת פיקוחו של גרינברג. עותקים של ה"סטנדר" הוצגו במספר מוזאונים ובתי כנסת בארצות הברית ונמצאים באוספים פרטיים של אספנים ברחבי העולם.
ה"סטנדר" מכיל:
* קופסת צדקה. על דפנותיה מגולפים עלי תאנה ופירות. * קופסה לתפילין עם ידית לנשיאה. על דפנותיה מגולפים ענפי עץ תפוח. * סט לקידוש - צלחת וגביע קידוש, עשויים כסף, וארבעה גביעים קטנים יותר (עבור בני המשפחה), נתונים בקופסה עשויה עץ מגולף, עם עיטורי גפן. * מנורה בעלת שבעה קנים, מגולפת מפיסת עץ אגוז אחת, מעוצבת בצורת ענפי עץ שקד. * מגש לחלה עשוי עץ. סביב למשטח החיתוך מגולפים שיבולי חיטה. בבסיס המגש נמצא תא בו מאוחסנת סכין חיתוך עם ידית מגולפת. בתוך ידית הסכין נמצא חלק קטן הניתן לשליפה ומשמש כמלחיה. * קופסה לאתרוג, עם ידית מתקפלת. * כַּן ללולב, עליו מגולפים ענפי לולב, הדס וערבה. * סט לליל הסדר: צלחת בעלת שמונה צלעות, עם שקעים להנחת צלוחיות; שש צלוחיות עשויות כסף; גביע כסף, וקופסת עץ מגולפת למצות. הסט מתקפל, כך שכל החלקים מאוחסנים בתוך הקופסה למצות (מלאכת מחשבת רבה וזמן רב הושקעו ביצירת הסט. זהו, כפי הנראה, הפריט המורכב ביותר מכל פריטי ה"סטנדר"). * חנוכיה, עם בזיכי מתכת בצורת זיתים. על דפנותיה מגולפים ענפי זית. * קופסה לשופר, עשויה עץ הבנה מגולף, ושופר. * סט להבדלה - נרתיק עשוי עץ, ובו פמוט נשלף. בבסיסו תא קטן לבשמים. ביצירת הפריט נעשה שימוש בפיסות עץ טמבוטי (עץ אפריקאי, ארומטי במיוחד). * לוח ספירת העומר, עשוי עץ אגוז, עם עיטורים בצורת שיבולי שעורה. הלוח מורכב משלושה חלקים נפרדים, אשר מורכבים יחדיו וממוקמים בחלקו העליון של "הסטנדר". * מגילת אסתר כתובה על קלף, בנרתיק עץ. * סידור לתפלת מנחה, כרוך בכריכת עץ מפוארת (שם הסידור: "באו לפניו, סדר מנחה, שטענדער "עץ חיים", הוצאת בצלאל תשנ"ט [1998]).
גובה: 108 ס"מ. רוחב: 42 ס"מ. מצב טוב. פגמים בכמה חלקים.

Jérusalem, Étude et Reproduction Photographique des Monuments de la Ville Sainte, מאת אוגוסט סלזמן. הוצאת Gide et J. Baudry, פריז, 1856. צרפתית. שני החלקים (טקסט ולוחות) בכרך אחד. שער נפרד לכל חלק.
"ירושלים", 40 תצלומים מאת אוגוסט סלזמן. ביניהם: תצלומים של כנסיית הקבר, קברי המלכים, עמק יהושפט, גיא בן הינום, מסגד עומר, שער יפו, ועוד. התצלומים כרוכים יחד עם חיבור מחקרי אודות האתרים המצולמים (במקור נדפסו לוחות התצלומים והמחקר בשני כרכים נפרדים).
בשנת 1853 נסע הצלם הצרפתי אוגוסט סלזמן (1824-1872) לארץ ישראל במטרה לתעד אתרים שונים, בעיקר בירושלים ובסביבתה, ובפרט את תגליותיו של הארכאולוג הצרפתי פליסיאן דה סוסי. דה סוסי פרסם באותה שנה את תוצאות המחקר הארכאולוגי שערך בארץ ישראל בספר אשר עורר מחלוקות והתקבל במידה מסוימת של הסתייגות. בנסיון לתרום למחקרו של דה סוסי (אשר לו מוקדש הספר שלפנינו) צילם סלזמן כ-200 תצלומים. עבודתו זו נחשבת לחלוצית בתחום התיעוד הארכאולוגי באמצעות צילום. על אף שמטרתו של סלזמן היתה בעיקרה תיעוד מדעי, תצלומיו מרשימים גם באיכותם האמנותית. התצלומים פורסמו לראשונה בשנת 1854 בספר אשר נדפס במספר עותקים מצומצם, ושנתיים לאחר מכן ראתה אור המהדורה שלפנינו.
[4], 92 עמ' + [3] לוחות; [6] עמ', [4] לוחות, 42.5 ס"מ. כריכה עם שדרת עור. חיתוך דפים מוזהב. מצב בינוני. כתמי חלודה רבים לאורך כל דפי הספר, חלקם גם על התצלומים (עם זאת, כמחצית מהתצלומים נקיים). בשער החלק הראשון (המחקר), נדפס הכיתוב "Planches", ולצד זאת נוסף בעפרון הכיתוב "Etude". פגמים בכריכה.

Ordnance Survey of Jerusalem / Ordnance Survey of the Peninsula of Sinai [סקר צבאי של ירושלים / סקר צבאי של חצי האי סיני], כרך הכולל ארבעה עשר תצלומים ומפה מתוך "סקר ירושלים" ו"סקר חצי האי סיני" של קפטן צ'רלס וויליאם וילסון (Charles William Wilson, 1836-1905). [לונדון], 1865-1869. אנגלית.
בחלקו הראשון של הכרך תצלומים מתוך "סקר ירושלים" - סביל סולימאן בעיר העתיקה, הכותל המערבי, מבט על כיפת הסלע, ברכת חזקיהו, קבר דוד, הכניסה לכנסיית הקבר וגת שמנים, וכן מפה גדולה של ירושלים (מוצמדת לבד).
בחלקו השני של הכרך (הכולל עמוד שער נפרד), תצלומים מ"סקר חצי האי סיני" - תצלומי נופים מדבריים, תצלום של עיון מוסא (מעיינות משה), תצלום קבוצתי של חברי המשלחת, ועוד.
התצלומים צולמו כולם בידי ג'יימס מקדונלד (James McDonald), צלם המשלחת של וילסון לארץ ישראל.
קצין ההנדסה צ'רלס וויליאם וילסון הגיע לארץ ישראל לראשונה בסוף שנת 1864 כחלק מצוות הנדסי-בריטי, שמונה לסייע לשלטון העות'מאני לטפל בבעיות התברואה הקשות של ירושלים. תפקידו של הצוות היה לבדוק את השטח על מנת לשפר את מערכת הביוב בעיר (ויש הטוענים כי עבודת הצוות היתה, למעשה, לאסוף מידע על ארץ ישראל לקראת ההשתלטות הבריטית עליה). על וילסון הוטלה משימת מיפוי ירושלים. תוך כדי מיפוי העיר, עסק וילסון גם בחפירות ובמחקר ארכאולוגיים. בשנת 1865 פרסם מפה, אשר היתה למעשה למפה המודרנית הראשונה של ירושלים, וכן את הספר "Ordnance Survey of Jerusalem" המסכם את עבודתו בעיר. באותה שנה הוקמה "הקרן לחקר ארץ ישראל", אשר מטעמה יצא וילסון בשנת 1868 למסע המחקר השני המתועד בכרך שלפנינו - סקר חצי האי סיני.
סה"כ 14 תצלומים (שניים מהם מודבקים על עמודי השער). [14] דף + [1] מפה. כרך 53 ס"מ (על הכריכה הקדמית הטבעה מוזהבת - "Ordnance Survey of Jerusalem and Peninsular of Sinai"). מצב טוב. כתמים (התצלומים נקיים, כתמים על המפה). על כמה מהלוחות מופיעות כותרות בעפרון (באנגלית). כריכה עם שדרה ופינות מעור (חדשים). דפי בטנה חדשים. תו ספר בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית. פגמים קלים בכריכה.
ספרות: "צילומי ארץ-ישראל הראשונים, מסע בעקבות צלמים ראשונים במלאת 150 שנה לצילום בארץ". עורכים: אלי שילר ומנחם לוין בהשתתפות דן כירם. הוצאת "אריאל", ירושלים 1989. עמ' 72.

אלבום ובו עשרים תצלומים המתעדים את ביקורו של הקיסר וילהלם השני בירושלים בשנת 1898, מאת צלמי ה"אמריקן קולוני". [ירושלים, אוקטובר 1898]. רובם חתומים בלוח.
בין התצלומים: תצלום של הקיסר ופמלייתו, רכובים על סוסים, חוצים את אחד משערי הכבוד הניידים אשר הוקמו לכבוד הביקור; תצלומים של מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו ברחוב הנביאים (ביניהם תצלום של הקיסר, רכוב על סוס, לצד משמר כבוד טורקי ביציאה מן המחנה); תצלום בכניסה לכיפת הסלע; תצלום של הקיסר ורעייתו בראש תהלוכה היוצאת מכיוון כנסיית הגואל; תצלומים מתהלוכה ברחוב יפו; תצלום מביקור בקברי המלכים; תצלום קבוצתי בו נראה, בין היתר תיאודור הרצל; ועוד.
התצלומים שלפנינו צולמו בידי צלמי ה"אמריקן קולוני" (המושבה האמריקאית בירושלים), ורובם חתומים בלוח: "American Colony, Jerusalem" [כפי הנראה, צולמו בידי הצלמים אליהו (אליז'ה) מאיירס ופרדריק וסטר]. ביקור הקיסר בארץ ישראל היה האירוע הראשון שתועד בידי צלמי ה"אמריקן קולוני" באופן מאורגן ומתוך כוונה מסחרית, ובכך סימן את תחילת דרכה של מחלקת הצילום של ה"אמריקן קולוני".
התצלומים מודבקים לדפי אלבום הכרוך בכריכת עץ-זית נאה (עם עיטור מגולף של כיפת הסלע). בסוף האלבום מופיעים שמונה תצלומים נוספים של צלמי ה"אמריקן קולוני": מבט על ירושלים מכיוון הר הזיתים, שער שכם, שער יפו, מבט על הר הבית, נמל יפו, ועוד (חתומים ומתוארים בלוח).
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית - ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה, אשר מטרותיו העיקריות היו חיזוק השלטון העות'מאני ותמיכה במעמדה של הכנסייה הפרוטסטנטית, נחשב לאחד האירועים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות נקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם תיאודור הרצל. את סיוריו ערך עם רעייתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור והשכירו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
סה"כ 28 תצלומים, 15X11 ס"מ בקירוב, מודבקים על דפי אלבום. אלבום: 19X13.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. מרבית התצלומים דהויים. דפי-מגן בין כמה מדפי האלבום (כהים, מוכתמים וקרועים). חלק מדפי המגן מנותקים. קרעים ופגמים בכריכת האלבום. הכריכה האחורית מנותקת. רישום בכתב-יד (ערבית) על הדף הראשון (הריק) של האלבום.

ארכיון הצלם היהודי-גרמני קורט מאירוביץ', הכולל למעלה מ-150,000 תשלילים. ירושלים ומקומות שונים בישראל, אמצע שנות ה-50 עד תחילת שנות ה-80 (רובם משנות ה-60 וה-70).
קורט מאירוביץ' (Kurt Meyerowitz) נולד בשנת 1906 בגלזנקירכן (Gelsenkirchen) שבמחוז ווסטפליה, גרמניה. את מצלמתו הראשונה קיבל כמתנת בר-מצווה ומאז לא חדל לצלם כל חייו, אף שמעולם לא למד צילום. עם עליית הנאצים לשלטון נמלט לצרפת, נדד בין כמה ערים ולבסוף מצא את דרכו לשווייץ, בה התגורר עד תום המלחמה.
בשנת 1945 עלה ארצה והשתקע בירושלים, שם פתח את מעבדת הצילום "פוטו אמקא", שנודעה כאחת המקצועיות והחשובות בעיר. בין לקוחותיה, נמנו גם הצלמים טים גידל, ורנר בראון, אלפרד ברנהיים ואחרים. אותן השנים החל מאירוביץ' להתבסס כצלם עצמאי, תחילה בשירות סוכנויות צילום ומאוחר יותר בשירות הקק"ל, הכנסת ומשרד החוץ, עליית הנוער, בית החולים "הדסה" וגופים נוספים.
הארכיון שלפנינו כולל תיעוד יוצא דופן בהיקפו, של מגוון היבטים בהוויה הישראלית של אותן השנים. בין היתר, כלולים באוסף:
* אלפי תשלילים המתעדים את פעילות כנסת ישראל בשנות ה-60 וה-70, בהם תשלילי תצלומים של דוד בן גוריון, משה דיין, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יגאל אלון, יצחק בן צבי, זלמן שזר, אפרים קציר, שמעון פרס, אריאל שרון ואחרים.
* אלפי תשלילים המתעדים ביקורי מדינאים ואישים בישראל, בהם תשלילים של ביקור ריצ'ארד ניקסון בשנת 1974, ביקור מרגרט תאצ'ר בשנת 1976, ביקור הנרי קיסינג'ר, טדי קנדי, פרנק סינטרה, דני קיי, ומאות שגרירים ואישים אחרים.
* תשלילים רבים המתעדים את חוות הנוער בישראל; בניין בית החולים "הדסה" בעין כרם; חתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל ומצרים במלחמת יום הכיפורים; כוחות צה"ל בגדה המערבית של תעלת סואץ; ישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה בשנות ה-50; ירושלים העתיקה ורחבת הכותל לאחר מלחמת ששת הימים; הלוויית ש"י עגנון; חגיגות פורים; ונושאים נוספים.
* אלפי תשלילים של תצלומי סטודיו פרטיים.
התשלילים מסודרים בכ-60 קופסאות קרטון ונתונים במעטפות נייר, רובן מתוארות, ממוספרות ומתוארכות, ולרבות מהן מצורפות הדפסות "קונטקט". כמו כן, מכיל האוסף שש מחברות-קטלוג עם רישום העבודות, מספרן והתאריך שבו צולמו (הרישום במחברות אינו מקיף את כלל האוסף, וחלקו מתעד עבודות מוקדמות יותר).
מצורפים:
1. כ-200 תצלומים (בגדלים שונים), בהם תצלומי הכותל המערבי עם כיבושו במלחמת ששת הימים, הענקת אותות גבורה לחיילים מצטיינים, חזרת שבויים בסוף מלחמת יום הכיפורים, ועוד.
2. כ-30 סלילי תשלילים לא חתוכים.
הזכויות על תצלומיו של מאירוביץ תעבורנה לידי רוכש הארכיון.
גודל ומצב התשלילים משתנה. מצב כללי טוב. חלק קטן מהתשלילים במצב בינוני-גרוע, דבוקים זה לזה, פגומים או מתפוררים.
ספרות:
1. Und sie haben Deutschland verlassen... müssen, Fotografen und ihre Bilder, 1928-1997, [Projektleitung]: Klaus Honeff, Frank Weyers. הוצאת Rheinisches Landesmuseum Bonn, Landschaftsverband Rheinland, בּוֹן, 1997, עמ' 330-331.
2. צלמי הארץ, מראשית ימי הצילום ועד היום, מאת גיא רז. הוצאת "מפה", תל-אביב, 2003, עמ' 141.