פקסימיליה מפוארת של מגילת אסתר מתחילת המאה ה-18

כתב-יד על קלף, "ברכת הלבנה", נכתב ע"י הסופר אליעזר זוסמן מעזריטש כמתנה לחתן בר המצוה וולפגנג בן ר' איצק שפייאר. פרנקפורט דמיין, תקצ"ו [1836].
פורמט כיס. כתיבה אשכנזית מרובעת, מנוקדת. הקדמה והוראות בכתב "רש"י". שער מעוטר בכתב-יד, עם פרטי הכותב, המקום והשנה. במרכז השער הקדשה לחתן בר המצוה: "אזכרה להבן יקיר ונעים, נטע שעשועים, הולך תמים, כ' וואלפגאנג שפייאר, בן התורני יקר רוח השלם כ"ה איצק שפייאר יצ"ו, ביום בר מצוה שלו, יום שבת קדש ח' ניסן תקצ"ויו לפ"ק, יזכו הוריו להכניסו תחת כליל חופתו, כי ילך דרך עקבות אבותיו ושמר מצות ד' ותורתו אמן".
בעמוד שאחרי השער: "דיני קידוש הלבנה".
[4] דף. 11 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, פגמים בכריכה.

שלושה דפים בכתב-יד, שהוצאו מ"גניזת כריכות". פירוש המשניות לרבי עובדיה מברטנורא. [המאה ה-16/15].
כתיבה ספרדית בינונית, עם כותרות ותיבות פתיחה באותיות מוגדלות. צורת הכתיבה וכן סימן המים בנייר מתאימים לתקופת חייו של המחבר רבינו עובדיה מברטנורא (שלהי המאה ה-15 או ראשית המאה ה-16).
הפירוש למסכת עירובין - מפרק י, אמצע משנה ט', עד סוף המסכת; ולמסכת פסחים - מראש המסכת עד פרק א', אמצע משנה ה'. נוסח המשניות נוסף בשולי הגליונות, בכתיבה אחרת.
בסוף מסכת עירובין קולופון מחורז של הסופר: "סליק פרקא וסליקא לה מסכת עירובין / שבח ותהלה למי שנתן לשכוי בינה להבין / ובשם מי שצוה על הכנסת אורחים / אתחיל בעזרתו לכתוב מסכת פסחים".
רבינו עובדיה ירא מברטנורא (נולד בסביבות שנת ר"י, נפטר בסביבות שנת ר"פ), גדול מפרשי המשנה ומגדולי חכמי דורו. נולד באיטליה בעיר ברטנורה (Bertinoro), והיה תלמידו של המהרי"ק. בשנת רמ"ח עלה לירושלים ונתמנה שם לרבה של העיר. כבר בדורו זכה להערכה רבה, וכפי שכותב עליו הרדב"ז: "האיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים", "כל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלם היו יושבים לפניו כפופים לו" (שו"ת הרדב"ז חלק רביעי, סימן אלף קפ [קח]). רבי עובדיה מברטנורא כתב מספר חיבורים, אך גולת הכותרת שבחיבוריו הוא פירושו הידוע למשנה, שהפך (בדומה לפירוש רש"י לתלמוד) לפירוש היסודי והנלמד ביותר, ונדפס באלפי מהדורות המשנה מאז דורו ועד ימינו.
[3] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. הדפים שרדו כמעט בשלמותם. כתמים כהים. קרעים עם פגיעה בטקסט בדרגות שונות, כתוצאה מהכריכה. הדפים שוקמו באופן מקצועי.

כתב-יד, חמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג [תרגום בערבית-יהודית], עם המסורה הגדולה והמסורה הקטנה, ההפטרות, ומחברת התיג'אן. [תימן, כנראה צנעא], שנת ויושיענו לפ"ק [תנ"ח 1698].
כתב-יד מרשים, בכתיבה תימנית נאה, הכולל את חמשת חומשי התורה. נכרך בארבעה כרכים. כתיבת סופר ברמה אמנותית גבוהה. העמודים מסודרים בטיפוגרפיה נאה, במרווחים קבועים בין הטורים: נוסח התורה נכתב במרכז, בכתיבה מרובעת, מנוקדת ומוטעמת; סביבו נכתבו [בכתיבה בינונית] התרגום הארמי של אונקלוס והתרגום הערבי - תפסיר רס"ג [תרגום ותפסיר פסוק אחרי פסוק. תרגום אונקלוס עם ניקוד עליון]. במסגרת חיצונית - סביב התרגומים - נכתב פירוש רש"י, באותיות קטנות יותר. ציוני "המסורה הקטנה" נכתבו ברווח שבין נוסח התורה לתרגומים. במרווח זה מופיע איור מגן דוד בראש כל אחת מ-54 הפרשיות. טקסט "המסורה הגדולה" נכתב בשוליים העליונות או התחתונות.
בראש הכרך הראשון חיבור "מחברת התיג'אן" [על דקדוק לשון הקודש]. חסר בחלקו הראשון.
בראש הכרך השלישי - שני עמודים מעוטרים ב"שטיחים" באמנות מיקרוגרפיה, מפסוקי תהלים. אחריהם מופיע חיבור בערבית-יהודית על דקדוק וטעמי המקרא. כפי הנראה, המיקום המקורי של דפים אלה היה בראש הכרך הראשון, לפני "מחברת התיג'אן".
בסוף הכרך השני ובסוף הכרך הרביעי, נכרכו ההפטרות, עם תרגום ארמי, לכל השבתות ומועדי השנה. מקור ותרגום פסוק אחרי פסוק. המקור בניקוד תחתון והתרגום בניקוד עליון.
בכרך הרביעי, בסיום ספר דברים, קולופון הסופר: "נשלמה זאת התורה התמימה הטהורה... שנת הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענ"ו [=תנ"ח] לפ"ק... נכתבה לתשוקת החבר הטוב, גם ה' יתן לו הטוב, יוסף ן' אברהם ן' כמהר"ר יוסף הכהן אלעראקי נר"ו.... והכותב הצעיר משה ן' לאדוני אבי סעדיא ן' יהודה אלקטיעי יש"ל [ינון שמו לעולם]...".
הכותב, רבי משה (מוסא) בן סעדיה בן יהודה קטיעי (או: אלקטיעי), מגדולי חכמי תימן, דיין וסופר ידוע. נולד בצנעא בשנת ת'. שימש כדיין בצנעא וחתום על פסקי הדין החל משנת תנ"ח (ראה: אנצי' לחכמי תימן, שם). נפטר בשנת תע"ה. ממנהיגי הגולים בגלות מַוְזַע, שמו מופיע ברשימת החכמים המתקנים תקנות לאחר הגלות, ובהמשך נבחר לדיין ולראב"ד בבית הדין בצנעא. היה סופר פורה וידועים ממנו 11 כתבי-יד שהעתיק משנת תל"ז עד שנת תס"ו (ראה פירוט מלא באנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 569), זאת מלבד כתב-היד שלפנינו (שלא נרשם שם). בגלות מַוְזַע היה עם הגולים בשנת תל"ט (1679), ואז תקן תקנות שונות יחד עם הראב"ד מרי שלמה מנזלי, והדיינים מרי יחיא-זכריה הלוי ומרי שלום טוילי. המהרי"ץ מזכיר בשמו תקנה בעניין הושענות ששמע מסבו מרי צאלח הדיין.
4 כרכים. כרך בראשית: [103] דף. כרך שמות: [125] דף (מתוכם דף אחד ריק). כרך ויקרא-במדבר: [128] דף. כרך דברים: [114] דף. 28 ס"מ. נייר איכותי אירופאי שעבר עיבוד במשיחה. מצב משתנה בין הדפים. רובם במצב טוב או טוב-בינוני, ומספר דפים במצב בינוני. במספר דפים קרעים עם חסרון משמעותי ופגיעה בטקסט, וכארבעה דפים שנמצאים באופן חלקי (חסר כמחצית הדף או יותר). כתמים. קרעים ופגמים (שוקמו באופן מקצועי). כריכות עור נאות חדשות.