חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל, פירוש רש"י ובעל הטורים, פירושי ה"אור החיים" הקדוש ו"נחל קדומים" להחיד"א. זיטומיר, דפוס האחים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ד 1854.
סט שלם מקורי של חמשת החלקים, עם כל השערים וההוספות, בפורמט גדול (27 ס"מ), ועם כריכות העור המקוריות.
לכל אחד מחמשת הכרכים מצורפים בסופו סידור תפילות לשחרית של שבת – נוסח ספרד (חסידי), יוצרות, ולוח המולדות ל-29 שנים (תרי"ד-תרמ"ב).
בכרכים ויקרא ובמדבר, רישומי בעלות וחותמות של ר' משה [פייגין?] ב"ר שבתי יצחק מטרנווקע.

5 כרכים. 27 ס"מ בקירוב. כרך בראשית: [2], א-ו, ט-י, ז-סב, סא-סב, סה-קעא דף; י דף. כרך שמות: [2], א-מח, מה-מו, נא-קנח, קסא-קסב, קסא-קסד, קסז-קעח דף; טז דף; יד, [1] דף. כרך ויקרא: [2], ג-פב, פה-קלה דף; טו דף. כרך במדבר: [2], ג-קמד דף (חסר דף קמה, עם סיום ההפטרה לשבת ראש-חודש); ט, [1] דף. כרך דברים: [2], ג-קמח דף; ט, [1] דף. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים (חלב-נרות ונקודות שחורות במספר דפים). בלאי ודפים מנותקים. קרעים, בהם מספר קרעים חסרים. סימני עש רבים (בעיקר בשוליים), עם מעט פגיעות בטקסט. בשני השערים של חומש שמות: קרעים והדבקות-נייר. רישומים וחותמות עתיקות. כריכות עור מקוריות מעוטרות, עם קרעים רבים, פגמים ובלאי.

ספר שו"ת התשב"ץ, שלושה חלקים, מאת רבינו שמעון בן צמח דוראן. עם ספר שו"ת חוט המשולש, מאת נכדי המחבר. אמשטרדם, דפוס נפתלי הירץ לוי, [תצ"ח-תצ"ט 1738-1739]. מהדורה ראשונה. עם שמונה שערים.
מסופר על המחבר, רבי שמעון בן צמח דוראן, כי זכה שספרו יודפס בדפוס נאה וייכרך בכריכות יפות ומהודרות – "לפי שהיה נזהר לפרוש מפה מטפחת יפה, נאה וחשובה, על הספרים שהיו פתוחים לפניו ללמוד בהם" (רבי יצחק פאלאג'י, יפה ללב, ג, יו"ד סימן רעז, ס"ק ג). אגדות נוספות מספרות שהיה הרשב"ץ מכבד מאוד את ספריו ומנקה אותם בכל יום במטלית של משי (ראו: ש"י עגנון, ספר סופר וסיפור, עמ' 152, עפ"י סיפור הרב אליעזרוב, בשם אדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש; נ' בן מנחם, גוילי ספרים, עמ' יא-יב, עפ"י סיפור הרב זוין, בשם האדמו"ר רש"ב מליובאוויטש).
מעניין לציין שכל העותקים עם הכריכות המקוריות, נעשו בשעתו בעבודת יד אמנותית, עם עיטורים והטבעות נאות, ואין עותק הזהה לחברו. רוב הכריכות המקוריות עשויות מקלף נאה, או בשילוב של עור וקלף (שהיה נדמה לכמה אוצרי-ספרים ככריכה מ"עור דג").
בדף המגן חתימת הרב פרופ' אליה שמואל הרטום (מפרש התנ"ך).
[12], צא; [1], סט, [1]; [2], סח, [1]; [1], לו; [2], לט-פג; [1], פה-קא, [1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים (כתמים רבים בדפי השער בראש הכרך). קרע חסר בשולי אחד מהדפים, על גבול הטקסט. סימני עש קלים בדפי הבטנה האחוריים. כריכת קלף מקורית מפוארת, מעוטרת בעיטורים נאים, צבעוניים ומוזהבים, בעבודת אמן.
למהדורה זו ידועים מספר וריאנטים, הנבדלים זה מזה במספר דפי השער. ידועים עותקים עם שבעה דפי שער או ארבעה דפי שער בלבד (ראו מפעל הביבליוגרפיה, וראו דן וגיטה ירדני, "סדר הדפסתו לראשונה של 'ספר התשבץ' לרבי שמעון בר צמח דוראן בדפוס נפתלי הרץ לוי באמשטרדם", עלי ספר, י, תשמ"ב, עמ' 119-132).
העותק שלפנינו כולל שמונה דפי שער, שני שערים לחלק הראשון (בשניהם פרט השנה הוא תצ"ח), שער אחד לחלק השני, שני שערים לחלק השלישי, ושלושה שערים לשלושת "טורי" החלק הרביעי.

מקור: אוסף הרב פרופ' אליה שמואל הרטום

קמיע עתיק לשמירה על הבית, שנהגו לתת הצדיק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר ("ר' ישעיה'לה קרעסטיר'ר"), האדמו"ר בעל "ישמח משה" ואדמו"רים נוספים. [אירופה, אמצע שנות הת"ר בקירוב].
כתיבת סת"ם על פיסת קלף: "ילשת באשר בוליב / והאפה הבמוג ולה".
בספר "מופת הדור" על הצדיק הנודע רבי ישעיה מקרעסטיר, מסופר שמרבית הקמיעות שנהג לתת היו בתבנית זו. שם מסופר על חנות של יהודי, שהרב מקרעסטיר שלח עבורה קמיעות כאלה וניצלה באורח פלא מהצתה של גוי מתחרה. ראו שם שני צילומים מקמיעות אלה.
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס מווערבוי, אות תקט"ו) מובא פענוח קמיע זה: בקמיע נרשמו שלושה פסוקי שמירה. בשורה הראשונה משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" (תהלים קכב, ז) והפסוק "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ" (תהלים צא, י), ובשורה השנייה ראשי תיבות הפסוק "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית יט, א).

נוסח זה של קמיע נהג לתת האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" לשמירה על הבית מפני גנבים ומזיקים. בקובץ "נחלת צבי" (טז, עמ' קכו-קכז) מובא צילום של קמיע דומה שכתב בעל "ישמח משה" ונתן אותו נכדו האדמו"ר בעל "ייטב לב" למשב"ק שלו – רבי מאיר שוורץ ז"ל. שם מסופר כי כאשר הגיע האדמו"ר בעל "דברי יואל" מסאטמר לארץ, הלך במיוחד לראות את הקמיע הזה והשתעשע בו. ידוע שקמיעות דומים ניתנו לאחר מכן גם על ידי אדמו"רי צאנז, בעלז, רוז'ין, סיגעט וליסקא. כמו כן, הגאון רבי הלל מקולומיא, בספרו "תשובות בית הלל החדש" (סימן לב), ממליץ לכתוב קמיע זה ו"להניחו על כל פתחי בית חדש לזמן מה, ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו".

20X77 מ"מ. מודבק על גבי קרטון 40X98 מ"מ. מצב טוב. הדיו דהויה מעט וסדוקה (בשל יושנה).

מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש מבעלזא רבי אהרן רוקח. [בעלז, ראשית שנת תרפ"ח בקירוב].
מכתב בעניין ציבורי שנשלח לעיר וינה אל קרובו – האדמו"ר מטשורטקוב רבי ישראל פרידמן. רוב המכתב בכתיבת ידי סופר, ובשוליו הוסיף האדמו"ר דברי-סיום בעצם כתב ידו (כשתי שורות ומחצה בדיו שונה): "דברי ש"ב הכותב למען חיזוק דתוה"ק ודו"ש כק"ה [שאר בשרו הכותב למען דת התורה הקדושה ודורש שלום כבוד קדושתו הרמה] באהבה, הק' אהרן מבעלזא".
גוף המכתב עוסק בצורך להתארגנות הציבור החרדי לקראת הבחירות למועצות הקהילות בפולין, והאדמו"ר קורא לקיים אסיפת רבנים בנושא:

"בעזה"ש, בעלז.

רב ברכות וכט"ס לכ"ק ש"ב ה"ה [לכבוד קדושת שאר בשרי הלא הוא] הרב הצדיק המפורסים בשער בת רבים בנש"ק חו"פ [בנן של קדושים, חסידא ופרישא] שלשלת היוחסין עטרת ישראל כקש"ת מוה"ר ישראל שליט"א.
אחד"ש כק"ה [אחר דרישת כבוד קדושתו הרמה], מכתבו הגיעני, והנה אם בהענין של הבחירה להקהיל[ו]ת יש דורשין באיז'[ה] מקומ[ו]ת לשבח, אבל יש עוד ענינים בהדיקרעט [=בפקודה הממשלתית] אשר ממש נוגעים להירוס דתוה"ק ח"ו [להריסת דת תורה הקדושה, חס ושלום], כמו שאלות בחירת הרבנים, ועוד. לזאת מוכרחים אנחנו לעשות אסיפה מרבנים לטכס עצה בזה, ויש תקוה טובה שע"י ארגיניזאציע [=התארגנות ציבורית] מרבנים ביכולת לפעול לטובת אחב"י בכל ענינים. לזאת בקשתינו מכ"ק ש"ב שליט"א שימחול נא למען חיזוק דתוה"ק ולכתוב להרבנים אנ"ש שיחי', שיתאספו ביום המוגבל אתנו יחד, ולהיות עמנו באגודה אחת, ומחמת גודל הנחיצות מהדברים והנחוץ שיהי' המכתב קדשו במוקדם אפשרי והשי"ת יגמור בעדינו לטובה...".
מהמכתב שלפנינו, שנכתב בראשית ימי כהונתו של הרב הקדוש רבי אהרן רוקח כאדמו"ר מבעלזא (על מקום אביו הקדוש שנפטר בחודש חשוון תרפ"ז), ניכר מעמדו הרם של האדמו"ר מבעלז בהנהגה הכללית של היהדות החרדית בפולין. רבי אהרן פונה אל הרב הקדוש מטשורטקוב, שהיה מגדולי מנהיגי היהדות החרדית ונשיא "מועצת גדולי התורה", ומביע בפניו דעה ברורה וחדשה ביחס לחוק הבחירות למועצות של הקהילות היהודיות, מעורר את תשומת לבו לחששות שמעורר החוק החדש, וקורא לאסיפת רבנים להתארגנות ציבורית לבחירות אלו.
הרקע למכתב
ממשלת פולין שלאחר מלחמת העולם הראשונה, העניקה ליהודי ארצם אפשרות מחודשת להקמת קהילות רשמיות ומאורגנות (זכות שנלקחה מהם ע"י הצאר הרוסי בשנת תר"ד). ההוראה להקמת הקהילות יצאה מטעם הממשלה הפולנית בשנים תרפ"ז-תרפ"ח, ובערים השונות החלו בהכנות לקראת בחירות להנהלת הקהילות. במבט ראשון עורר הדבר שמחה ברחוב היהודי. אולם האדמו"ר מבעלז ראה בעיני-קדשו את החשש להריסת יסודות הרבנות ושמירת הדת, העלולה לצמוח מנתינת הכוח למפלגות השונות בהנהלת הקהילות.

האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז), איש מופת נערץ, שנודע בהנהגתו בקודש, עד שכונה בפי העם "אהרן קְדוֹש השם". מגדולי האדמו"רים מנהיגי היהדות באירופה לפני השואה, וממקימי עולם החסידות בדור שלאחר השואה. בנו של האדמו"ר רבי יששכר דוב (המהרי"ד) מבעלז ונכדו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות, מתוך פרישות מופלגת ובמיעוט אכילה ושינה. נודע כאיש מופת הצופה ברוח הקודש, ומעודד בברכותיו את רבבות אלפי ישראל, אשר נהרו לביתו בבקשת ברכות, עצות וישועות.
בשנת תרפ"ז הוכתר כאדמו"ר לחסידות בעלז, ונעשה מנהיג לאלפי חסידים, ולאחד מגדולי המנהיגים של היהדות החרדית במזרח אירופה. בשנות השואה נרדף ע"י הנאצים בשל היותו אחד ממנהיגי היהדות העולמית. חסידיו העלימוהו והבריחוהו, כשהוא נס על נפשו ונמלט מגטו לגטו, עד שבנסי ניסים הוברח לבודפשט שבהונגריה, שם שהה תקופה קצרה. משדרשו הנאצים את הסגרתו, הוברח לארץ ישראל במסע נדודים מפרך, דרך רומניה, בולגריה, יון, טורקיה וסוריה. הגיע לארץ ישראל, אך בניו ונכדיו אשר נשארו בגיא ההריגה נרצחו ע"י הנאצים, הי"ד. במהלך בריחתו נתלווה אליו אחיו הצעיר הגאון הקדוש רבי מרדכי רוקח הרב מבילגוריי (אשר איבד אף הוא את כל בני משפחתו בשואה, הי"ד, ונותר ממנו לפליטה בנו האדמו"ר מבעלז רבי יששכר דוב שליט"א, אשר נולד לו מזיווגו השני בארץ ישראל). עם בואו לארץ ישראל קבע האדמו"ר רבי אהרן רוקח את מושבו בתל אביב, שם פעל לעודד את פליטי החרב, והקים יחד עם אחיו הרב מבילגוריי את מוסדות חסידות בעלז בארץ ישראל ובחו"ל – בתל אביב, ירושלים, בני ברק ומקומות אחרים.

מקבל המכתב, הרה"ק רבי ישראל פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב (תרי"ד – כסלו תרצ"ד). מגדולי התורה והחסידות המפורסמים, ומהמנהיגים הגדולים של הציבור החרדי בדור שלפני השואה. ממייסדי אגודת ישראל ונשיא "מועצת גדולי התורה". בן הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב וחתן הרה"ק רבי אברהם יעקב מסדיגורא (בניו הקדושים של רבינו ישראל מרוז'ין). מהאדמו"רים החשובים לבית רוז'ין. במלחמת העולם הראשונה חרבה חצרו בטשורטקוב שבגליציה, והוא עבר להתגורר בווינה. גדולי תורה רבים היו בקהל אלפי חסידיו כדוגמת המהר"ם שפירא מלובלין (שבעצתו הקים את "ישיבת חכמי לובלין"), מהר"ם אריק והגרא"מ שטיינברג מבראדי.

דף, 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב זה פורסם (עם צילומו) בקובץ "היכל הבעש"ט" (קובץ יא, תמוז תשס"ה, עמ' עז-עח), על פי המקור שלפנינו, שהיה בעבר בגנזי רבי מרדכי הארליג, משב"ק האדמו"ר מטשורטקוב.
מכתבים בחתימת יד-קדשו של רבי "אהרן מבעלזא" נדירים ביותר. המכתב שלפנינו מיוחד ביותר, שכן הוא מוסיף למעלה משתי שורות בעצם כתב-יד-קדשו, זאת מלבד תוכנו החשוב המתעד את מעורבותו ומעמדו הרם של האדמו"ר בהנהגת היהדות החרדית בפולין (על אסיפות הרבנים שיזם הרה"ק מבעלז בשנת תרפ"ח, ראו: אדמו"רי בעלז, חלק ד, עמ' רכה-רכו).

הזמנה מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, לחתונת בתו הרבנית חיה מושקא עם החתן רבי מנחם מענדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש). ריגא, דפוס Splendid, [תרפ"ט 1928]. הזמנה מודפסת בדיו סגולה.

חתונת רבי מנחם מענדל שניאורסון, בנו בכורו של רבי לוי יצחק שניאורסון אב"ד יקטרינוסלב, עם הרבנית חיה מושקא, בתו השנייה של אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, נערכה בחצר ישיבת "תומכי תמימים" בעיר ווארשא שבפולין, ביום י"ד כסלו תרפ"ט. לקראת החתונה חילק אב הכלה האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש ארבע-עשרה הזמנות שונות. ההזמנות נבדלו זו מזו בצורתן, בסגנונן ובתוכנן – בהתאם לסוג המוזמנים השונים ולמקום מגוריהם (הזמנה נוספת נדפסה על ידי אם הכלה הרבנית נחמה דינה, ונשלחה לידידותיה ומכריה הקרובים בלבד; הזמנה אחרת נשלחה על ידי הורי החתן, רבי לוי יצחק שניאורסון ואשתו הרבנית חנה, שנבצר מהם להגיע לוורשא לחתונת בנם, וחגגו את השמחה במקום מגוריהם יקטרינוסלב).
לפנינו הזמנה נדירה שנשלחה אל אנ"ש חסידי חב"ד, אשר מפני ריחוק המקום נבצר מהם לבוא ולהשתתף בשמחה, ועבורם הוסיף אדמו"ר הריי"ץ בנוסח הפסקה השלישית את הבקשה: "אשר גם מרחוק יואילו נא לשמוח אתנו יחדיו". בשולי ההזמנה נדפסה כתובת למשלוח טלגרמות של אדמו"ר הריי"ץ בווארשא.

[1] דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים כהים. קרעים חסרים (חלקו העליון של הדף קרוע בצורה גסה, עם פגיעה קלה במילה בראש ההזמנה: בעזהי"ת).
נדיר. הזמנה זו לא הופיעה במכירות פומביות.