שני לוחות בכתב-יד שנכתבו בטרנסילבניה בתקופת השואה, לשנים תש"ד-תש"ה [1944-1945].

כותב הלוחות הוא רבי חיים פעדער. על אחד הניירות הישנים ששימשו לכריכת הלוחות נכתב: "הק' יצחק שמעון פעדער טארדא". טורדה היא עיר במחוז קלוז' בחבל טרנסילבניה שברומניה. בתחילת השואה חולקה טרנסילבניה בין הונגריה לרומניה, כאשר טורדה נותרה בידי רומניה. בשלהי תש"ד, פרצו צבאות הונגריה לטורדה והיהודים נמלטו מן העיר. ידוע על רבי חיים פעדער שהיה מתמיד עצום והתגורר בעגערבעדי שבאזור טורדא, ולימים עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק.

2 לוחות. 10.5 ס"מ. מצב כללי טוב. רישומים. כריכות חדשות.

אוסף גדול ומגוון של ספרים שנדפסו בהונגריה ובבודפשט בזמן השואה. ספרי תפילה ופרשנות מקרא, חסידות ומוסר, הלכה ומנהגים, שו"ת וחידושי סוגיות.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הושבתו כל בתי הדפוס העבריים ברחבי מזרח ומערב אירופה, מלבד במדינות הונגריה ורומניה, שהיו אף הם נתונים במצור ובמצוק. היהודים בהונגריה המשיכו את חייהם הרוחניים, עסקו בלימוד התורה (עד כמה שהיה ניתן) ואף עסקו בהדפסת ספרים, עד שגם עליהם עלה הכורת הנאצי (עם הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944, ורציחת מאות-אלפי יהודי הונגריה, החל מחודש אייר שנת תש"ד). חלק מהספרים שבאוסף שלפנינו נדירים במיוחד.
• ספר פנינים יקרים, מאת רבי שמעון בצלאל ניימאן. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) קאטצבורג, תש"א [1941]. שני עותקים שונים בפורמט שונה (הקטן יותר, הוא כנראה דפוס סטריאוטיפי, אולי מדפוסי "שארית הפליטה" בגרמניה לאחר השואה) .
• סדר תפלה זכה לליל כיום כפורים. [בודפשט], דפוס אביגדור קאטצבורג, [שנות התר"פ-ת"ש 1920-1940 בקירוב].
• ספר זכירה, מאת רבי זכריה סימגר. ס'-שאמלויא, דפוס שלמה הלוי היימליך, תש"א 1941. חותמת "מנחם שמואל קאפאלאוויטש, סאטמאר".
• ספר שערי רחמים, תפילות ותחינות. עיר חדש [Nove Mesto nad Vahom], Chewra-Kadischa-Sektion der Status-quo-ante Kultusgemeinde, תש"א 1941.
• ספר חק לישראל, עם יוסף לחק, ספר בראשית. [בודפשט], Arany Janos irodalmi es nyom dai muintezet, [תש"ב 1942].
• ספר הדרת קודש, תולדות רבי אברהם יהושע פריינד, מאת רבי אפרים פרידמן. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ב 1942. חותמת רבי "שלום לנדמן, רב מושבה גרמנית חיפה".
• ספר אור לישרים, דרשות רבי זרח איידליץ. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, [תש"ב 1942]. שער צבעוני נאה. נדפס כ"ספר סגולה" עם הסכמות גדולי האדמו"רים והרבנים המברכים את קוני הספר לזכות ל"ישועה", ובראשם הסכמת הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, המברך את קוני "הספר הקדוש הזה" לזכות "לישועה גדולה ולהנצל מחבלו של משיח". 
• ספר כתב סופר, מאת רבי אברהם שמואל בנימין סופר אב"ד פרשבורג, עם חידושים מאת רבי יעקב עקיבא סופר. בודפשט, דפוס שלום פריעדמאן, תש"ב [1942].
• ספר הקדמה ודרך לעץ החיים, הנקרא סור מרע ועשה טוב, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. בודפשט, דפוס שלום פריעדמאן, תש"ב 1942. שער מעטפת מודפס (נדיר).
• ספר זכרון, על רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר". בודפשט, דפוס משלם זלמן כ"ץ קאטצבורג, [תש"ב 1942].
• ספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים, מאת רבי אברהם יצחק שפרלינג. בודפשט, הוצאת "נצח", תש"ב [1942]. ארבעה חלקים בכרך אחד.
• שלשה ספרים נפתחים, הקדמה ראשית אמונה, שלשה מעידים על שבת, בן נחום, מאת רבי מנחם יוסף היימליך. מישקולץ, דפוס בנימין פריעדמאן, [תש"ב 1942].
• ספר מהרש"א הארוך, על מסכת ראש השנה, עם פירוש שושנה ותרצה. גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג] 1943. מהדורה ראשונה.
• שלשה ספרים נפתחים על זמירות שבת, מנחת יעקב, מטה יהודה, פרחי שושנים, עם הוספות. בודפשט, דפוס האחים געווירץ, תש"ב [1942].
• ספר אילה שלוחה, מאת האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, עם ליקוטי מהר"ם, מאת רבי מנחם מנדל מליסקא. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תש"ג [1943]. שער צבעוני נאה. 
• ספר עולת תמיד, על מסכת תמיד, מאת הגאון רבי משה גרינוואלד בעל "ערוגת הבושם". בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, תש"ג [1943].
• ספר חיי עולם, מוסרים נחמדים, מאת רבי דב בר ציטלין (בעל "יד הקטנה"). [בודפסט, דפוס מ' קאטצבורג, תש"ג 1943].

18 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.
שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".
לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

[2], ב-קג; טז דף. 39 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה (הטבעת צורת מגן דוד בחזית הכריכה).

44 תצלומים של חברי "פועלי אגודת ישראל" מבני שארית הפליטה. מחנות העקורים באירופה וארץ ישראל, שלהי שנות ה-40 בקירוב (ככל הנראה, תצלומים אחדים מאוחרים יותר).

בין התצלומים: • תצלומים קבוצתיים של צעירים ושל צעירות חברי תנועת פועלי אגודת ישראל באירועים, מסדרים, צעדות, הצגות וטקסים שונים במחנות העקורים השונים באירופה לאחר השואה, במחנות המעצר בקפריסין, בדרכם לארץ ישראל, ובימים הראשונים לשהותם בארץ ישראל. • תצלומי רבנים, מדריכים ונושאי תפקידים שונים במחנות.
רבים מהתצלומים מתוארים ומתוארכים בכתב-יד בצדם האחורי ובשוליים: "מחנה פליטים יוני 1945"; "שארית הפליטה פאג"י – 1946"; "לאגער לאנדסבערג, הרב ר' הילל ליכטענשטיין – ישיבה בלאק" [ישיבת רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קראסנא]; "מנהל העליה הראשונה ר' שלמה גרינפלד"; "קבוצת עולים ראשונית של פא"י אחר השואה"; "הצעירים מעלית הנוער של פא"י מצרפת עם דגל א"י"; "הכשרת פא"י בגורליץ"; "קבוצות בקרקא וגורליץ"; "קבוצת חברי פא"י בקרקא"; "קבוצה שמתעדת לעלות"; "הכשרת פא"י בגורליץ"; "קבוצה בקרקא"; "מחנה פליטים Tarvisio – VI. 45"; "במברג 1946"; "וינדשנלאבך [Windischenbach] גרמניה 1946"; "1947 Cyprus"; "העולים הראשונים של פא"י בטיול ע"י מחנה המעפילים של עתלית". בכמה מהתצלומים נראים החברים אוחזים בשלטים ודגלים: "בית ילדים ע"ש רי"ל אורלי[אן] של פועלי אגודת ישראל – אולם, גלות גרמניה"; "קבוץ לעלי' חפץ חיים"; "קבוצת עולי ארץ ישראל – אגודת ישראל (חלוץ)"; "קבוצת עולי ארץ ישראל אצל אגודת ישראל"; ועוד.
כמה מהתצלומים מתוארים בגב בידי הצלם דניאל הרטמן [חבר סניף חיפה של הסתדרות פועלי אגודת ישראל]; אחדים חתומים בחותמות הצלם: M. Feldmann – Photograph – Ulm / Do., Sedankaserne – Block F., Zi. 3., או בחותמות הסטודיו: "פוטו א. א. ברוקמן". בגב כמה מהתצלומים רישומי בעלות של מרדכי צלניק מירושלים.

[44] תצלומים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים, כתמים, פגמים וקרעים בחלק מהתצלומים.

תצלום גדול של רבי אהרן מענדל [הרא"ם] הכהן, רבה הראשי של הקהילה האשכנזית בקהיר, יושב לצד זוגתו הרבנית שרה הניא (בת רבי אריה ליב שולמן) ולצד אחת מבנותיו. [קהיר, ראשית המאה ה-20].
תצלום גדול, מוצמד ללוח קרטון עבה; מתואר בראשו: "תמונת הגאון הרב ר' אהרן מענדיל הכהן שליט"א האבדק"ק קיירא – אגיפטען (את הרבנית ובתו)".
הגאון רבי אהרן מענדל ב"ר נתן הכהן (תרכ"ו-תרפ"ז), יליד טבריה, גאון ומחבר ספרים. שימש כשלושים שנה כרבה של הקהילה האשכנזית בעיר קהיר (מצרים). ידוע במיוחד בפעילותו הענפה והמסועפת לחידוש ה"סמיכה". במסגרת זו ארגן את "אסיפת קראקא" בשנת תרס"ג (1903), הקים את "אגודת הרבנים", ולאחר מלחמת העולם הראשונה הקים את אגודת "כנסת ישראל" ופעל להקמת בית דין מרכזי [כעין סנהדרין] בירושלים.

תצלום: 16.5X23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע חסר עם פגיעה בשולי התצלום. שברים, קילופים וסדקים קלים בפינות בשולי הלוח. רישומים בגב.