צרור דפים ופתקאות (כ-27 דף) בכתב-יד קדשו של האדמו"ר רבי אליעזר הגר, בעל ה"דמשק אליעזר" מויזניץ. תל-אביב, תש"ו [1946].
מאמרים על פרשיות השבוע, רעיונות בעניני עבודת ה' על פי דרך החסידות. דפים אלו נכתבו ע"י האדמו"ר בקיץ תש"ו, בחודשים האחרונים לחייו (לפני פטירתו בב' באלול תש"ו). החידושים הם על פרשיות תזריע-בחוקותי מחומש ויקרא. המאמרים לא נדפסו בספריו "דמשק אליעזר", ולמיטב ידיעתנו לא ראו את אור הדפוס. רעיונותיו מתובלים בראשי תיבות וגימטריות, כדרכם של אדמו"רי וויזניץ, וכן נזכר בהם הספר "צמח צדיק" מאת זקנו האדמו"ר הראשון לבית ויזניץ.
בראש אחד הדפים נכתב: "קדושים, תש"ו", ובראש דף אחר נכתב: "בחוקותי, תל אביב". אחד הדפים נכתב על דף תלוש מלוח שנה לשנת תש"ד. חלק מהדפים על גבי ניירות מכתבים של ישיבת ויזניץ, שהאדמו"ר עמד בראשה, וחלק גדול מהמאמרים נכתבו על גבי פתקאות (קוויטלאך) שהביאו לו החסידים, ובהם שמות רבים להזכיר בתפילה.
האדמו"ר רבי אליעזר הגר בעל ה"דמשק אליעזר" מוויזניץ (תרנ"א-תש"ו). בנו של האדמו"ר ה"אהבת ישראל" מוויזניץ, וחתנו של האדמו"ר רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ. נסמך להוראה ע"י המהרש"ם מבערז'אן והמהר"ש ענגיל. בשנת תרפ"ב נתמנה לאב"ד ויזניץ והקים בה את ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר". לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו התמנה לאדמו"ר בעיר ויזניץ, ואילו אחיו ה"אמרי חיים" התמנה לאדמו"ר בבית מדרשו של אביהם ה"אהבת ישראל" בגרוסוורדיין. פעל רבות בענייני ציבור והצלת יהודים מהשואה. בניסן תש"ד עלה לארץ ישראל, התגורר בתל אביב, בה כיהן כראש ישיבת "תורת בית ישראל" של חסידי וויזניץ. נפטר בגיל 55 ולא הותיר אחריו צאצאים.
אחיו האדמו"רים ה"אמרי חיים" וה"מקור ברוך" מתארים את דמותו במילים אלו: "...האיר פני תבל בתורתו וחכמתו והדר חן תפארת קדושתו, ואלפי ישראל התחממו לאורו, גם הרביץ תורה לעדרים עשרות בשנים, והשקיע כל כחותיו בישיבה הגדולה... בוויזניצא... והקים עולה של תורה במדינת בוקובינה ורומניא, שכמעט נשתכחה התורה שם אחרי מלחמת העולם הראשונה, והוא עשה אזניים לתורה, והעמיד תלמידים הרבה למאות ולאלפים שנתקרבו על ידו לאביהם שבשמים... וכבוד התורה נתרבה על ידו, כי בכל נפשו ולבו דאג לתלמידים, כאב רחמן לבניו... וכל מעשה תקפו וגבורתו באהבת ישראל והצלת שארית הפלטה בגולת טרנסניסטריה, ידועים ומפורסמים. כשפשטה מלכות הרשעה ימ"ש [השלטון הנאצי ימח שמם] וגורשו רבבות מישראל לשם לכלותם ברעב, התאזר עוז, על אף סכנת נפשות שבדבר, ואסף עזרה גדולה, והעביר לשם במסירת נפש מידי חודש בחדשו להחיות אלפים מישראל..." (מתוך ההקדמה לספרו "דמשק אליעזר").
ה"דמשק אליעזר" הרבה לכתוב במשך ימי חייו את חידושי תורתו בהלכה, אגדה וחסידות, אך רוב כתביו אבדו בשואה. משרידי כתבי ידו נדפסו שלשת כרכי הספר "דמשק אליעזר" על התורה ותהלים, וכן שרידי חידושיו בהלכה.
כ-27 דפים ופתקאות בגודל משתנה. חלקם כתובים משני צידיהם. מצב כללי טוב.
חלק מהדפים שעל גבם נכתבו המאמרים הנם ניירות מכתבים רשמיים של "ישיבת תורת בית ישראל - ע"ש כ"ק מרן אדמו"ר מוויזניץ זצלל"ה, ירושלים, עה"ק ת"ו, נוסדה בוויזניץ שנת תרס"ב". ישיבת "תורת בית ישראל – וויזניץ", נוסדה בירושלים בתחילת שנת תש"ד, ע"י חסידי וויזניץ. כאשר עלה האדמו"ר ה"דמשק אליעזר" לארץ ישראל בקיץ תש"ד, והתיישב בתל-אביב, מסרו חסידי וויזניץ את הנהלת הישיבה לידי האדמו"ר, ומאז עברה הישיבה לתל-אביב. ניירות המסמכים שלפנינו נשארו מהתקופה הראשונה (בת חצי שנה) כאשר ישיבת ויזניץ היתה עוד בירושלים.