מכתב ברכת שנה טובה ורפואה שלימה, עם שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטאם. קראקא, תשרי תרצ"ב [1931].
נכתב על גלויה רשמית מבית האדמו"ר בקראקא, ונשלח לתל אביב אל "הרב הגדול... החסיד... מ' שלמה גאטליעב". האדמו"ר מודיעו כי קיבל את דמי ה"פדיון נפש" בסך דולר אחד, ומברכו בברכות חמות: "...ואני תפילה... כי ישלח לו עזרו מקודש, רפואה שלמה בקרוב בתשח"י [בתוך שאר חולי ישראל], ויחודש עליו שנה הבע"ל [הבאה עלינו] לטובה ולברכה בתכ"י [בתוך כלל ישראל] ונשמע ונתבשר בשו"ט [בשורות טובות]". כתיבת ידי סופר, עם הוספת שתי שורות בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר: "דברי ידידו דו"ש [דורש שלומו] באהבה ומברכו בגמח"ט [בגמר חתימה טובה] הק' יצחק ישעי' בהה"צ מצאנז זצללה"ה".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשחויב (תרכ"ד-נספה בשואה תש"ג, אנצי' לחסידות ב', עמ' תיב-תיג) בן זקוניו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. חתן רבי יחיאל העשיל מקרילוביץ חתן האדמו"ר מהר"י מבעלז, ובזוו"ש חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב. אביו רבי חיים מצאנז אמר שנשמתו קדושה וכי חיפשה ב"כל העולמות". קיבל בחסידות מאחיו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא משינווא, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקאשנוב. לאחר נישואיו ישב בבעלז וקבל מסב-אשתו, האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. בהיותו בן תשע עשרה התקבל לרב בטשחויב ועל שמה נקרא כל ימיו "ר' ישעי'לה טשכויב'ר". מטשכויב עבר לסטמאר ולאחר מכן הקים את חצרו בקראקא. נודע כצדיק מפורסם במופתיו ובצדקותיו ואל חצרו נהרו אלפי חסידים. עם כניסת הגרמנים לקראקא הוכנס לגטו. משם עבר ללבוב, ונדד ממקום למקום עד שהתיישב בבוכניה. הגרמנים ערכו חיפושים אחריו ולבסוף מצאו את הבונקר בו הסתתר ורצחו את כל יושביו. לפי גרסה אחרת, נרצח יחד עם רבי מאיר מוויליפולי בככר העיר, כששניהם עטופים בטליתותיהם. הי"ד.
גלוית דואר רשמית עם כותרת מודפסת "יצחק ישעי' האלבערשטאם – חופ"ק קראקא", בצדה השני מודפסים שמו וכתובתו של האדמו"ר בפולנית. 14.5X9.5 ס"מ. בולי דואר וחותמות. מצב טוב מאד.
מצורף: תצלום של האדמו"ר מטייל במקום נופש, יחד עם משמשיו. מרינבד [שנות התר"צ בקירוב]. 9X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגימות בפינות התצלום.